צ’אבי אלונסו ללא ספק ברשימה (כמו גם ראול…), אבל בטווח הארוך יותר. זאת בסה"כ שנה ראשונה שלו כמאמן ראשי בקבוצת בוגרים, בקבוצה בלי יותר מידיי ציפיות, וגם אם הדברים נראים מאוד מבטיחים בינתיים - אני חושב שכולנו נסכים שהוא עוד צריך לצבור קילומטראז’ משמעותי לפני שיגיע אלינו.
אני מחפש משהו מיידי יותר. אנצ’לוטי, בנוסף לשלל הבעיות המוכרות לנו היטב, הוא לא האדם שיעמוד מול ההנהלה וידרוש את המיני-מהפיכה שדרושה לנו בסגל. אם אנחנו לא רוצים לחוות עוד עונה שבה נצפה במודריץ’ ובנזמה נמקים אל מול עינינו, אנחנו זקוקים למישהו שיעשה את זה בהקדם.
ארטטה, בנוסף למה שכבר אמרתי, הצליח להיכנס לסיר לחץ לא קטן, לקחת קבוצה לוזרית נצחית כמו ארסנל, לייצב אותה, וגם אם התוצאות לא תמיד היו מושלמות - לרכוש את אמון ההנהלה בכך שהוא מתווה דרך ברורה, ועכשיו גם נראה שמתחיל לקצור את הפירות. לדעתי האישית הוא עשוי מהחומרים הנכונים, אבל ימים יגידו.
אגב, גם האו יכול להתאים לפרופיל הזה, אבל מעבר לפערי התרבות (ולמה שכבר נאמר מעליי), לדעתי האישית הוא פחות מרשים בינתיים.
עם זאת, אני מסכים בגדול עם מי שלא ממהר להתלהב וחושש מארטטה. במצב רגיל גם אני לא הייתי מסתכל פעמיים על מאמן בקאליבר הזה, כמו שלא התלהבתי בזמנו מכל הוילאש בואשים, הלופטגים והפלגרינים.
אבל במצב הנוכחי של השוק, בדומה למה שקורה בשוק המגנים ושחקני ההתקפה, פתאום כל פלוץ הוא מלך. מעבר לשני הנפילים שתפוסים חזק בקבוצות שלהם (ושגם להם הבעיות שלהם כידוע), אני מסתכל ימינה ושמאלה ולא רואה יותר מידיי טוב מסביב. ובכל בליל הבינוניות הזה, ארטטה לדעתי הוא אופציה לא רעה בכלל, מכל הסיבות שציינתי.