חשוב לציין שהתקופה תחת זידאן היא הארוכה ביותר (2 עונות וחצי לעומת עונה וחצי תחת קרלו).
לא רואה התקדמות תחת זידאן מהתקופה של סולארי.
המספרים גם לא מספרים אפילו את כל התמונה כשרואים את השינוי שעשה בחודשיים שבין עזיבת זידאן ותחילת העונה עם קרלו.
לכל זה אפשר להוסיף שחקנים נוספים שברחו מפה בגלל זידאן כמו אודגור ויורנטה, ושחקנים נוספים כמו רודריגו ומיליטאו שחיכו שזידאן יעזוב כדי לפרוץ. גם אלה שנכשלו אולי היו מצליחים אם בתקופה הכי קריטית בקריירה שלהם היו מקבלים מאמן אחר.
היחיד שלא נכשל תחת זידאן הוא פדה, וגם הוא פרץ בצורה מרשימה יותר תחת קרלו.
שחקני ההתקפה שלנו בתקופה הזו:
הזאר - פצוע רוב הזמן.
בייל - פצוע חצי מהזמן, רב עם זידאן בחצי השני.
אסנסיו - לא איזה שחקן על.
רודריגו - עלה לבוגרת עונה לאחר מכן, צעיר מויניסיוס בשנתיים.
לוקאס ואסקז - בשפל שלו כשחקן, שפל שגרם לזידאן מאוחר יותר להסיט אותו לעמדת המגן.
אז כן, היו הזדמנויות. אך זה לא היה מבחירה.
אחזור גם על מה שאני אומר תמיד. לתת הזדמנות זה לא שקול ללקדם שחקן. שחקן צעיר צריך דקות, אך לא רק. כשאני רואה את זידאן נכשל בקידומו של כל שחקן צעיר שדרך בריאל, וכשאני משווה להתקדמות שהם עשו עם קרלו או בקבוצות אחרות, אני מבין שכנראה זה לא הצד החזק של זידאן.
שוב, אין בזה שום דבדר רע, פשוט בואו לא נביא אותו לקבוצה שזקוקה למאמן שינחה צעירים.
כל הכבוד בנוגע לפדה, מצד שני תחת קרלו פדה פרץ הרבה יותר.
יחד עם זאת, פדה לא נמצא ברשימת הכשלונות של זידאן מבחינתי.
רודריגו הגיע ב45 מיליון כדי לשחק תחת זידאן, כשהתחרות שלו בהרכב היא מי שכתבתי למעלה. אני לא חושב שאפשרי היה לא לתת לו דקות.
גם הוא, את הפריצה האמיתית שלו, עשה תחת אנצ’לוטי (שזה לא חוכמה גדולה גם כן).
אנצ’לוטי היה מאמן תחת אותם בייל והזאר ובחר בעצמו לאחר 3 מחזורים להוריד אותם לספסל. זאת בניגוד לזידאן, שהמשיך להאמין בהם במשך כל התקופה שלו (עד הריב עם בייל).
אנצ’לוטי ספסל את הזאר גם ללא פציעות, זידאן לא עשה את זה.
אני טוען פה לרעתו של זידאן, לא לטובתו של קרלו. בהחלט קרלו מאכזב אותי בשנתו השניה.
חוץ מזה, פדה וקאמבינגה הפכו לשחקני הרכב תחת קרלו. לשני לקח זמן אך זה גם כי הוא היה ילד שעשה שטויות. אני מאוד בטוח שגם אצל זידאן הוא היה משתלב באופן הזה.
אגב, קרלו וזידאן מאמנים מאוד דומים. ההצלחה של אנצ’לוטי עם הצעירים מובאת כטיעון לכמה גרוע זידאן היה בתחום אם אפילו קרלו עלה עליו.
אתה יכול לטעון שאצל זידאן הכל היה נראה אחרת, אבל בפועל שום דבר בדרך של זידאן לא גורמת לי לחשוב כך. זידאן לא הוריד אף אחד מהוותיקים לספסל, והיו אצלו לא מעט וותיקים בהרכב: בייל, הזאר, מודריץ’, קרוס, ראמוס, קרבאחל. כל אלה היו אחרי השיא כשזידאן הגיע ולא יצאו מההרכב עד שעזב.
הקדנציה השניה של זידאן ארכה שנתיים וחצי, בה הוא זכה באליפות בודדת.
אני גם לא חושב שאתה התבלבלת בטעות, אתה יודע טוב מאוד על איזו קדנציה אני מדבר, אתה סתם חיפשת איזשהו נתון סטטיסטי כדי לתמוך בטיעונים שלך אז הבאת נתון שלא קשור לנושא.
יותר מזה, אם אתה מחזיר לי את הקבוצה של 2016, אני בוחר בזידאן כמאמן, אך זהו לא המצב.
לקח אליפות מול ברצלונה שלקחה 82 נקודות.
קרלו מפסיד אליפות מול ברצלונה שבקצב של 99 נקודות לעונה.
אבל כמה קל לבחור בדמגוגיה…
אתה מתעקש לכתוב בכל מקום ברצלונה של מסי, כאילו שהקבוצה ההיא של סטיין נגדה זידאן התמודד היא חזקה מהברצלונה הנוכחית שבדרך ל99 נקודות בעונה בליגה.
בוא תתן טיעונים אמיתיים ללמה זידאן צריך לקבל את הקבוצה. למה זידאן מפתח צעירים, אולי איזשהו הסבר טקטי ללמה זידאן צריך להיות זה שיוביל אותנו כעת. אפילו תטען שלמרות המגרעות שלו הוא הכי טוב.
אתה עסוק בדמגוגיה ואזכורים לא רלוונטיים, ובסוף לא נתת טיעון אחד תקף ללמה זידאן הוא הבחירה הנכונה.