קאקה כן התחיל עם סשן הפציעות שלו בעונה-שתיים האחרונות במילאן למיטב זכרוני. חאמס בא על סמך מונדיאל גדול בלי באמת לדעת איך ישתלב בטופ האירופאי, יוביץ’ היה רחוק מלהיות מוכח ברמות האלה כשהגיע. היחיד מהרשימה שבאמת קרס out of the blue זה הבלגי.
8 לייקים
וגם שמר על עצמו למונדיאל על חשבון פתרון רציני יותר לפציעות בעונה הראשונה, אם אני זוכר נכון ולא מדובר היה באיזה זבל שאס/מארקה הנפיצו.
לייק 1
אני זוכר איך בזמנו אוהדי מילאן (בניהם אחד החברים הטובים שלי) חגגו את העובדה שאנחנו לוקחים מהם קאקא שעבר את השיא ושלא חזר לעצמו אחרי הפציעה בגב בכזה סכום.
לא חושב שאפשר להחשיב אותו כפלופ בשום אופן. קיבלנו ממנו יותר מהציפיות.
לייק 1
אני מאוד מאוד אהבתי את קאקא במילאן. הוא היה אחד השחקנים האהובים עליי מחוץ למדריד. אני זוכר שהפציעות גמרו אותו. לראות אותו במדריד היה כמו שחקן במנג’ר שכל התכונות שלו בטכניקה על 19-20 וכל הפיזיות שלו על 4-5. עם כל זה, עדיין היו לו במדריד כמה רגעים של גאונות.
לא סתם הוא הצליח בעונה הזאת כשחקן 12-13 (כמו שדור כתב), זה מה שהכושר שלו הספיק אליו.
לגבי מודריץ’ - אני לא מבין איך אפשר לסרב לסכומים כאלה. הוא צריך לקחת את ההצעה הזאת.
מעניין מה יקרה ביום שבו ההצעות האלה (וגדולות יותר) מסעודיה יגיעו לשחקנים בשיא הקריירה ולא בסופה.
קאקה אכן קצת דעך אבל הגיע בגיל 27 שזה צעיר מלואיס פיגו ומזינדין זידאן והיה ברור שיש לו “גב” בדמות כריסטיאנו רונאלדו וקבוצת על שנבנית. אחרי ההדחה נגד ליון והעימות כביכול עם מנואל פלגריני זה די נגמר. בקלאסיקו באוקטובר-נובמבר נגד ברצלונה המפלצת בקאמפ נואו כשלא היה אפשר להוציא לו כדור מהרגל והוא הזין את כריסטיאנו, מרסלו והיגואין במצבים של מאה אחוז אף אחד לא אמר “למה?”.
כל השמות שהוזכרו כאן הציגו עונה ביזיונית. בנזמה לא רק היה גרוע אלא גם לא רץ ולא רצה לשחק בכלל וזה לא רק נגד מנצ’סטר סיטי. אם מודריץ’ היה משחק פחות זה היה גם טוב עבורו. אלאבה היה קטסטרופה וגם טשואמני ומה ראיתם מפדה בחצי העונה השני חוץ מגולסטאר מרוקו ועוד משחק וחצי?
“תמיד יש הצעות מבחוץ אבל החלטתי להישאר עוד עונה, אני שמח ומאושר מההחלטה שלי. אני הולך יד ביד עם המועדון שלי ועם המשפחה שלי”, אני באמת רוצה להמשיך בריאל מדריד" - הדובר הוא נאצ’ו בריאיון ל-“La 1”, אפשר להיות רגועים, הסמל נשאר והוא גם יהיה הקפטן הראשון שלנו בעונה הבאה. ועכשיו רק ההודעה הרשמית חסרה ותמונה עם חולצה עד 2024. מארקה| AS| טוויטר.
השחקן האהוב עליי בסגל. באמת ירדה לי אבן מהלב ועכשיו ללכת להזמין חולצה שלו, לא יודע למה חיכיתי עם זה יותר מדי. אגב, באמת מגיע לו לשחק במשחק גדול באמת. אפילו בגמר הקופה דל ריי אני בטוח שהוא רצה להיות על המגרש. מענין עד כמה הצבתו כמגן שמאלי נגד מנצ’סטר סיטי ואדוארדו קמאבינגה באמצע הייתה הופך את הסיוט לפחות גדול…
4 לייקים
בעיקרון הייתי מעביר בערך את חצי בייל לתוך רשימת המאכזבים, ובערך את חצי חאמס מוציא משם:
- זה כבר נידון כאן בעבר, אבל בעיניי בייל הוא יותר אכזבה מאשר הצלחה - תרם, אבל לא מספיק, ובטח ביחס לתג המחיר - בשום שלב הוא לא הוביל את הקבוצה, גם כשרונאלדו ‘פינה לו את הבמה’ (וזאת בניגוד אפילו לבנזמה המושמץ).
- כפי שנכתב כאן, חאמס נקנה מתוך רצון לייצר כוכב ‘יש מאין’ תוך ניצול המומנטום מהמונדיאל, לפתוח שווקים חדשים בדרום אמריקה, וכן - גם לעזור להצלחה המקצועית. בהתאם, גם תג המחיר שלו היה נמוך יותר (באופן יחסי ואבסולוטי כאחד). מקצועית הוא הצליח יפה מאוד בהתחלה, ואח"כ התגלה כפחות מתאים לרמות הגבוהות באמת, בגלל האיטיות שלו (בניגוד לבייל, שלא היה חסר לו כלום חוץ מחשק), בייחוד בסגנון המשחק המהיר שהתפתח בריאל באותן השנים.
קאקה מבחינתי חד-משמעית נכנס לרשימת המאכזבים, ורק בזכות ההצלחה חסרת התקדים של רונאלדו, באותו הקיץ, הכישלון של קאקה קצת נשכח/נסלח לעומת הכשלונות הזכורים יותר. פציעה או לא פציעה - הוא הגיע כאחד השחקנים הכי טובים בעולם באותו שלב (ה-הבטחה של קלדרון במסע הבחירות דאז, למי שזוכר ; למזלנו פרז זה שניצח בסוף, והביא לנו את רונאלדו - והשאר היסטוריה), ותוך בקושי שנתיים הוא הפך להיות שחקן משלים נחמד לכל היותר.
לגבי יוביץ’ - ציינת בעצמך שהמחירים לא מכויילים, אבל במקרה של הסרבי זה משמעותי. אין שום דימיון בין ה-60 מיליון ששולמו על יוביץ’ לבין ה-67 ששולמו על קאקה, למרות שנראה שמדובר בסכומים דומים. ה-60 של יוביץ’ הרבה יותר דומים לכל מיני עסקאות של 30 מיליון שביצענו לאורך השנים - סכום משמעותי לכל הדעות שכואב בכיס (בייחוד אם הרכש התברר כלא מוצלח) - אבל רחוק מאוד מלהיות ‘פנים’ של פרויקט.
בכל מקרה, כל זה הוא ויכוח קצת סמנטי, ובשורה התחתונה המצב לא משתנה יותר מידיי - עדיין מקבלים סטטיסטיקה של כ-50% הצלחה בלבד ברכישות ‘גדולות’.
הבעיה, שלמרות הסטטיסטיקה הלא מחמיאה - אין מנוס, ואין באמת דרך אחרת. סיפורים על שילוב של קבוצות נוער איכותיות כדי לחסוך עלויות - הם נחמדים לצורך הרומנטיקה, אבל לא מחזיקים מים בסופו של יום. בסיטי, הקבוצה הטובה ביותר בעולם כיום - אין שחקן בית אחד בהרכב. גם בריאל מדריד של העשור האחרון (והמוצלח) לא היו יותר מידיי כאלה, בטח בהרכב הראשון (קרבחאל ו…זהו בערך).
בסוף, אפשר להיכשל בסכומים של 30 מיליון (של היום), ואפשר להיכשל בסכומים של 100 מיליון. אני גם מעריך בזהירות, למרות מה שדוד אמר כאן - שהסבירות לכישלון דומה, אם לא גבוהה יותר בסכומים הנמוכים. בסכומים הגבוהים פשוט התהודה של הכשלונות גבוהה יותר, וגם ההפתעה גדולה יותר מכישלון כזה, של קנייה ‘בטוחה’ על-פניו (כפי שכבר נאמר כאן).
אז אמנם הנזק שבכישלון של רכש בסכום גבוה הוא גבוה יותר - אבל כך גם התועלת הפוטנציאלית של עסקה כזאת. ועל-מנת להישאר בטופ לאורך זמן - חייבים להמשיך להסתכן ולנסות. כמאמר הקלישאה - מי שלא מנסה, אולי לא טועה - אבל גם לא מנצח.
ובסוף, כפי שעלה גם בדיון המקביל על סיטי - עם כל הכאב מעסקאות ענק שמכזיבות, מבין אלו שכן מסתכנים וקונים בגדול - מה שעושה את ההבדל זה לא למי יש כיסים עמוקים יותר ושופך יותר כספים, אלא למי יש אנשי מקצוע טובים יותר, שמנהלים את המועדון בצורה נכונה יותר, עם תוכנית קדימה וחזון ברור.
לייק 1
כמובן שזה עניין של טיימינג. כשיש לך את כריסטיאנו רונאלדו בסגל אולי לא צריך לעשות את ההעברה הזו - נניח קיליאן אמבפה בקיץ 2017 לדוגמא. וזה גם תלוי איך הקבוצה מסיימת את העונה ועד כמה חייבים חיזוק.
אולי זה נובע מפרפסקטיבה של זמן, אני לא כועס על גארת’ בייל וממקם אותו בטור ההצלחות. לא הצלחה מסחררת, אני חושב שגם בשיאו הוא לא היה שחקן שלם כמו שעשו ממנו ובערך מעונת הבכורה שלו הפסיק להבקיע במשחקים הגדולים בצ’מפיונס עד למספרת ההיא, כמובן שיש אינסוף פציעות, אבל זה בסדר, הוא התעלה במעמדים גדולים. המחיר של לוקה יוביץ’ קרוב לזה של קאקה רק בגלל שהמחירים עולים שוב ושוב ושוב. כמה עולה היום להביא שחקן בסדר גודל של קאקה אז? כמעט פי שלושה.
כשיש שחקנים שמגיעים ככוכבים ולא מצליחים “להישאר” כאלה הרבה זמן זה מבאס, אבל התרומה של חאמס כשחקן ספסל הייתה חשובה, וגם של קאקה. זה לא מאה אחוז אבל אתה צריך סגל חזק מאוד. אני מצפה מריאל מדריד שתמיד יהיה לה סגל כמו ב-2012, כמו ב-2013, כמו ב-2014, כמו ב-2017…
אם משווים את מנצ’סטר סיטי אני שוב אומר, אני רואה קבוצת כדורגל מעולה אבל מעניין איך היו תופסים את ג’ק גריליש אם הוא היה משחק כאן. לדעתי השחקן הפחות טוב מבין אלו שמתחרים על העמדה והוא עלה הרבה כסף.
זה חצי נכון.
אני לא עוקב או זוכר את כל הרכישות של סיטי כדי לבדוק, אבל כשכל קיץ אתה פשוט קונה את השחקן הכי מדובר שלפעמים הוא גם הכי טוב לאותה עונה (דה בריינה, ווקר, גריליש, האלאנד, סילבה, מחרז, דיאש, קלווין פיליפס ואני בטוח שהרשימה עוד ארוכה), בנוסף לעוד כל מני שחקנים משלימים זה גם קל יותר ועוזר אם יש כיסים עמוקים ואז גם אם נכשלת ברכש אחד זה לא כזה נורא.
כמה קבוצות אתה מכיר שיכולות להרשות לעצמן בכל עונה להחתים את הכוכב התורן? כמובן מבלי להפר סעיף פייר פליי פיננסי…
2 לייקים
@EJB אני מסכים לחלוטין עם הרוב, הדבר היחיד שמציק לי זה ההתייחסות לבייל (וגם לחאמס רק שזה תמונת מראה).
כן, בייל היה מאכזב, אבל זה אך ורק ביחס למה שיכל להיות, לא ביחס למחיר. הקריטריון היחיד שצריך להיבדק זה האם אתה מתחרט, בהינתן המחיר והקריירה שלו פה, על הרכישה שלו? אני לא מכיר אוהד ריאל מדריד אחד שיגיד שכן. כלומר, הצלחה ברורה.
חאמס באופן דומה כישלון. 50% מעשרת הרכישות הגדולות שלנו אי פעם (כן, כן, לפני תיקנון) הם כשלונות, ולא יודע מה אתכם אבל אותי זה די הפתיע כששמתי לב לזה.
אני אגב בשונה ממך דווקא נוטה לחשוב שהמספרים ברכישות יותר קטנות נמוכים יותר (כלומר פחות נכשלים) וזה כמובן בגלל המחיר הנמוך מלכתחילה.
ייתכן בהחלט אגב שלאחר תיקנון נקבל תמונה שונה לחלוטין. להסתכל על הגרף הזה גורם לך להבין כמה פסיכית הייתה הרכישה של זידאן בזמנו.
קצת קשה להחליט איזה שחקן מאכזב ואיזה לא כי הכל תלוי בחלופה.
קשה לדבר על האם בייל היה בצלחה בלי לדבר על אותה חלופה.
למשל, עם די מריה אני לא בטוח שהיינו סובלים (לדעתי הוא אפילו מתאים יותר), עם סלאח/מאנה היינו אפילו מרוויחים, אבל מי מבטיח שכל רכש חלופי לבייל היה מצליח? מי מבטיח שלא היינו מביאים את החאמס התורן לעמדה הזו? או איזה הזאר שיבוא בקול תרועה ולא יתרום דבר?
בייל אותי אישית אכזב. הוא לא היה מספיק יציב (וכשיר) ומצאנו את עצמינו מאבדים המון נקודות בגלל התלות ההתקפית ברונאלדו בלבד (כי גם בנזמה היה מאכזב בתקופה הזו, רק שבניגוד לבייל הוא עשה קפיצת מדרגה אחרי העזיבה של רונאלדו).
מצד שני, בייל חתום על 2 רגעים מאוד משמעותיים בעידן הנוכחי בריאל. גם על זכיה באלופות וגם על זכיה בגביע. אז קשה לקרוא לו אכזבה…
בייל היה חלק מכריע בתקופה הטובה ביותר של המועדון בתקופה המודרנית. בדיעבד אני כן הייתי רוצה שירכשו אותו, אבל גם שידעו להיפרד ממנו בזמן ולא להאריך לו את החוזה. הייתה תקופה שהוא היה שווה שני שערים למשחק, חייזר אמיתי. כשהוא היה אמור להחליף את רונאלדו וגם הפציעות לא עזבו, התחילו גם בעיות עם הקהל ומשם הכל התפרק. בתכלס, הוא נתן לנו המון בתקופה מאוד קריטית.
3 לייקים
מסכים לגמרי, אפילו טענתי את זה בזמנו. היו צריכים לנצל את העובדה שהמניה שלו בשיא, כשהיה ברור לרוב אוהדי ריאל שאי אפשר לסמוך על כך לאורך זמן, ולמכור. זו הייתה טעות שבעיני לפחות הייתה ידועה מראש. מי שלא עקב אחרינו אולי הופתע מהנפילה, לא חושב שאיזשהו אוהד ריאל הופתע מכך, גם אם לא ציפינו שהיא תהיה כל כך חדה.
הרבה שחקנים היו, זה לא אומר שאי אפשר בלעדיהם.
השחקנים היחידים שבזמנו נראינו כתלויים בהם היו מודריץ’, רונאלדו וראמוס.
לקבוצה ההיא היו בעיני 3 רגעי שיא:
2015 עם רצף הנצחונות, כאשר שיחקנו עם חאמס ואיסקו יחד.
2017 עם איסקו בראש היהלום והקבוצה הסופר יציבה כשהמגנים בשיאם.
2018 עם שינויי המערכים וה442 הקלאסי (2 חלוצי אמצע, 2 קשרי אמצע ו2 קיצוניים).
מי מוצא מה משותף לכל הנקודות הללו? בייל לא היה בהן.
כבודו במקומו לגמרי מונח והוא חתום על רגעים מאוד יפים בהיסטוריה של המועדון שלנו, אני פשוט טוען שהוא לא היה שחקן חשוב כמו שההיסטוריה תזכור אותו.
בגלל זה אני טוען שהכל תלוי בחלופה לבייל.
עכשיו אתה נכנס לתיאוריות, אני מעדיף שלא. קבוצה זו קבוצה, מנצחים ביחד ומפסידים ביחד. בייל היה לחלוטין חלק משמעותי מאותה קבוצה ואני מעדיף להתייחס אליו ככזה. אף אחד לא היה יודע איך הייתה מתפתחת ההיסטוריה אם אחד מהגורמים היה אחר.
אני לא טוען שהוא לא היה חלק, אני רק טוען שההיסטוריה תזכור אותו גדול מכפי שבאמת היה בגלל אותם רגעים מדהימים.
לא במקרה גם ב2017 וגם ב2018 הוא לא פתח בהרכב.
ב2016 היה לו סיום עונה נהדר (מזכיר שהליגה הייתה מאוד גמורה ולכן המון לחץ ירד מאיתנו).
ב2015 הוא היה פצוע כמעט כל העונה ופשוט נראינו הרבה יותר טוב כשהוא לא היה.
גם אותה עונת בכורה טובה ב2014 לא נחשבה לטובה בזמנו. בפורום כל הזמן תירצנו עבורו תירוצים על כך שמדובר בעונת בכורה וזה תמיד קשה להגיע למקום חדש. בדיעבד העונה הזו הייתה הטובה ביותר שלו, אבל רציתי לציין שגם העונה הזו לא עמדה בציפיות של אז.
שוב, כבודו במקומו מונח, רק בבקשה בואו לא נעשה ממנו משהו שהוא לא היה. היה שחקן טוב, היה חלק מהקבוצה ההיא. רכש סביר בהחחלט. לדעתי הוא לא הצלחה גדולה, בטח כשאיבדנו בגללו שחקן שלדעתי היה לא פחות טוב ממנו (והרבה יותר מתאים לצורך של הקבוצה עם החלוציזציה של רונאלדו).
לייק 1
לא עקרוני לי מספיק כדי להתווכח עליו, אבל אני לא מרגיש שהוא היה נפילה. אולי לא מימש את כל הציפיות אבל אני שלם עם מה שהוא תרם.
לייק 1
אני לא מסכים איתך, עונת הבכורה שלו הייתה נהדרת. באותה עונה הוא היה עדיין קצת ביישני והעדיף לבשל לכריסטיאנו רונאלדו. אבל הוא היה כשיר יחסית לאורך זמן, הבריק על הקו גם בצד ימין והיה מבשל שערים בהגבהות ולעתים חתך לאמצע ובעט, הופיע ברגעים גדולים מאוד. הוא גם היה השחקן הכי טוב שלנו בגמר הדסימה להוציא את אנחל די מאריה. הוא הגיע להמון מצבים והצליח לייצר, פשוט הסיומת הייתה חרבנא. המשחק הגדול היחיד בו הוא באמת איכזב אולי זה היה הקלאסיקו ב-4:3. אחרי עונת הבכורה הזו דיברו על “איפה בייל ואיפה ניימאר” וכעבור שנה הכל התהפך. אני מסכים שהוא אף פעם לא היה מה-3-4 השחקנים הכי חשובים נניח.
אגב אני גם העליתי כאן פעם את ההשוואה לאנחל די מאריה וכתבתי על המשבר של בייל בליגת האלופות מהעונה השנייה. אני אל משוכנע שדי מאריה היה מתעלה כך בגמר 2018 וכדומה אבל עם שחקן התקפה מצוין, שכשיר כל הזמן ומגוון - אולי הייתה נוספת לנו עוד אליפות.
רודריגו מס 11
פראן גרסיה מספר 20
ויני 7
דיי מרמז על כך שאמבפה כנראה לא יגיע, לפחות לא בונים על זה. לא חושב שיתנו לויני את הספרה הזאת לעונה אחת וא יקחו אותה ממנו.
מה הקשר? המספר ‘הבסיסי’ של אמבפה זה 10 בכלל. הוא עם 7 בפריז רק בגלל שניימאר עם 10.
וגם אם זה כן היה המספר שלו, אם אמבפה כן יגיע - הוא יסתדר כמו ילד גדול עם מה שיש. אם מסי הסתדר בלי המספר שלו במשך שנתיים, גם הוא יכול.
ואם זה יהיה דיל ברייקר מבחינתו - וול, כנראה זה לא סוג השחקנים שתרצה אצלך בקבוצה (כאילו אין לנו מספיק דגלים אדומים בקשר אליו גם ככה…)
קודם כל, שים לב שלא העברתי את בייל באופן מלא לטור המאכזבים, ואת חאמס לטור ההצלחות. בסה"כ עידנתי קצת את החלוקה הדיכוטומית, וטענתי ששניהם מבחינתי איפשהו באמצע בין כשלון להצלחה. לכן גם קראתי לזה ויכוח ‘סמנטי’, בסוף המחלוקת בינינו היא לא מהותית בעיקרה.
עם זאת, גם כשהעמדתי אותם אחד מול השני אצלי בראש, ניסיתי להבין למה בכל זאת יש בי יותר סלחנות כלפי חאמס מאשר כלפי בייל. זה לא נובע מפער ה-20 מיליון בין העלויות ביניהם. כנראה יותר שילוב של פערי ציפיות, ועניין הגישה. לחאמס תמיד הייתה גישה טובה יותר מבייל - נלחם, ניסה ללמוד את התפקידים החדשים שנתנו לו גם כשזה בבירור לו היה לו טבעי, אפילו ירד לגליצ’ים כשהיה צריך. בייל לעומתו תמיד נראה כאילו הוא עושה טובה שהוא משחק, האשים את כולם שהם נגדו, חזר מפציעות רק כשבא לו, וכמובן אין צורך לפרט על הדגל, הגולף והנבחרת.
ייתכן בהחלט שכל הסיפור פה יותר רגשני מאשר ניתוח נכון של איזו רכישה הייתה עדיפה, אבל לדעתי קשה להפריד בין השניים כשמדברים על אכזבות ועל חרטות.
לגבי אחוז כשלונות - אם ניקח לצורך העניין רק את רכישות הביניים שלנו מהעשור האחרון, כמדגם לאו דווקא מייצג, נקבל (לקחתי את כל הרכישות של מעל 20 מיליון, מ-transfermarket):
קמאבינגה (31 מיליון) - הצלחה
מיליטאו (50) - הצלחה
מנדי (48) - הצלחה/כישלון?
רודריגו (45) - הצלחה
רינייר (30) - בינתיים כישלון
ויניסיוס (45) - הצלחה
קורטואה (35) - הצלחה
אודריוסולה (32) - כישלון
מריאנו (22) - כישלון
תיאו הרננדס (24) - הצלחה
מוראטה (30) - הצלחה/כישלון?
קובאצ’יץ’ (38) - הצלחה/כישלון?
דנילו (31) - כישלון
טוני קרוס (25) - הצלחה
יארמנדי (32) - כישלון
איסקו (30) - הצלחה חלקית
כלומר, בסה"כ 7 הצלחות ברורות, 5 כשלונות ברורים, ועוד 4 מקרים גבוליים. סה"כ אחוזי הצלחה די דומים לרכישות ה’גדולות’ (3 הצלחות ברורות, 2 כשלונות ברורים, ועוד 3 מקרים גבוליים).
אגב, לא יודע אם לזה התכוונת כשכתבת ש’זה בגלל המחיר הנמוך מלכתחילה’*, אבל חשוב לזכור שבגלל המחיר הנמוך יחסית מלכתחילה, אז מעבר לזה שכל הציפיות מהרכש מכוילות בהתאם (הקריירה של איסקו אצלנו היא כישלון ביחס לתג מחיר של 60 מיליון, אבל סבירה ביחס ל-30 בהם הוא נקנה), אבל גם ‘שולי הביטחון’ להצלחה/כישלון הם הרבה יותר גדולים מלכתחילה - השחקן יכול להימכר ברווח, לדוגמה, או לכל הפחות לא בהפסד. זאת לעומת רכישה יקרה, שהסיכוי לשחזור העסקה במחיר הגבוה הוא נמוך, וקל וחומר למכור ברווח. כך לדוגמה, שחקן כמו מנדי שנקנה ב-48 מיליון, על-אף שמתגלה כפציע ולא כזה עילוי הגנתי כפי שהיה נראה בתחילה - אם יימכר ב-30-40 מיליון בסופו של דבר, לא יהיה כישלון נורא כמו לו היה נקנה ב-80 מיליון מלכתחילה.
*אם לזה התכוונת אז אתה צודק בהחלט (וכמובן שבכל מקרה זאת נקודת זכות לטובת רכישות ביניים, לעומת רכישות יקרות).
4 לייקים
אני רגיל לראות אותו עם 7, בנבחרת אאלט הוא עם 10 אבל בנבחרת תמיד יש מספרים שונים לשחקנים.
בכל מקרה נחכה ונראה…