דיון ההעברות והפנטזיות :: ארדה גולר כבר כאן, מה עם הצב? (חלק 1)

זיכרון זה לא החלק החזק אצלך כנראה, טענתי שעדיף להביא את האלאנד בכסף למרות בנזמה שזה עתה סיים את העונה הכי טובה שלו על חשבון אמבפה בחינם(אז לפני שנה), לא זכור לי שאתה או מישהו אחר הסכמתם איתי, היו דיונים ארוכים שניסו להסביר לי שאמבפה יותר טוב מהאלאנד ושהוא מגיע בחינם אז מגוחך להעדיף את האלאנד.

בנוסף, לא טענתי שקיין יותר טוב מאחד משני השחקנים הטובים בעולם, רק שהוא יותר טוב מאמבפה, קיין יותר טוב מאמבפה זה לא מגוחך, לכל הפחות זאת דיעה לגיטימית ביותר.

כבר הוכחנו שזיכרון הוא עניין בעייתי אצלך, זה היה 12 ו 12

לייק 1

גם אני חשבתי ככה, אבל זה היה בתנאי שהוא ישחק מדי פעם

לייק 1

בגלל שהצליח לי עם אסנסיו שנה קודם אז השתן קצת עלה לי למוח :grin:
אבל גם אנצ’לוטי כמובן שלא עזר.

לייק 1

זה מלפני כמעט שלוש שנים. מה שמצחיק זה הדיון בנזמה מול ראול שבא אחריו. אף אחד לא היה חותם על כדור הזהב, גם גדולי המצדדים

לייק 1

סופסוף מתחילים לקלוט ולהעריך את זה…

2 לייקים

מדהים מה שקלפאט עשה. מצד שני זה מדכא לחשוב שבסופו של דבר הסתברותית חייבות להיות שנים בהן המדיניות הזו תיכשל

אני חושב שאנחנו אף פעם לא עומדים במקום וכל הזמן מחדשים את ההתנהלות שלנו בנושא הרכש. אנחנו כבר רואים איך שגם השחקנים הצעירים כבר לא הנחלה הבלעדית שלנו ויש עליהם תחרות גדולה לאחרונה, וכאן פלורנטינו יצטרך להמציא את הגלגל שוב. בהחתמות האחרונות אפשר לשים לב למשהו חדש, אנחנו מצליחים לשים את היד על שחקנים מאוד מבוקשים רק בגלל המיתוג שלנו, זה שאנחנו “ריאל מדריד”. הרי למשל לא יכולנו להתחרות במילאן בזמן שאנחנו יכולים להבטיח לגולר על המגרש, לא יכולנו להתחרות בסיטי מבחינת היכולת על הדשא, ואנחנו לא יכולים להתחרות בכסף של פסז. אבל גם בנושא בלינגהאם, גם גולר ואם תרצה גם אמבפה, הקלף שלנו הוא זה שאנחנו ריאל מדריד והצלחנו למתג את עצמינו כיעד הכי מבוקש לכדורגלנים, ולכן הם מעוניינים להגיע. אם נשים את אמבפה בצד רגע כי איתו עדיין הכל פתוח, ברגע שאנחנו באמת רצינו שחקן לאחרונה, השגנו אותו. אפשר להוסיף לרשימה גם את טשואמני ואנדריק שגם עליהם הייתה תחרות גדולה. בסופו של יום, השילוב בין היכולת הפיננסית, ההתנהלות המדוקדקת של המועדון והמיתוג שלנו הוא משהו מיוחד שאין לאף מועדון אחר.

בכל מקרה אני שמח בראש ובראשונה שיש למועדון דרך שלא מתפשרים עליה. המועדון לימד אותנו שיעורים חשובים בעשור האחרון, ואני מאמין שכמו שהוא ידע למצוא אסטרטגיה שתציב אותנו בטופ העולמי מספר פעמים, הם ימצאו אסטרטיה חדשה שתמשיך להציב אותנו בעמדה הזאת.

3 לייקים

אחד הדברים החשובים ביותר בבנייה הזו הוא ההימנעות מהאינפלציה המפלצית העתידית שעולה ועולה כל הזמן.
אנחנו רואים כבר 50 שנה עליה מתמדת במחירי השחקנים, אם על מראדונה או קרוייף שולמו מיליון או 2 מיליון דולר בקירוב וזה היה נראה מטורף, הגיעו שנות ה90 וחוק בוסמן ושינו לגמרי את הכללים, פלורנטינו עצמו שבר מספר פעמים את שיאי ההעברות והיום כבר קבוצות משלמות באופן סטנדרטי לחלוטין את הסכומים שאנחנו שילמנו על פיגו או זידאן על כל שחקן בינוני.
עם זכויות השידור של הקבוצות האנגליות והכסף הערבי שזורם בלי הכרה זה בלתי נמנע שנראה בשנים הבאות העברות ב200, 300 או אפילו חצי מיליארד יורו עם כמה שזה נשמע מופרך.
וכשיש לנו מעכשיו סוללה של קשרים ושחקני התקפה שפוטנציאלית יכולים לשחק עוד עשור ויותר אנחנו לפחות נוכל להימנע כמה שנים להוציא את הסכומים הגדולים בעמדות המפתח היקרות יותר.

לייק 1

שתי בעיות עם סוג החשיבה הזה.

האחת, קטנה ורק חצי רלוונטית, היא שצריך להסתכל על המחירים בהתאמה לאינפלציה הכללית. זידאן למשל עלה פחות מ-80 מיליון יורו דאז, אבל במונחים של היום זה בערך 120 מיליון יורו. אולי ההעברה המטורפת ביותר בהיסטוריה מבחינה פיננסית. בטח כשמתחשבים בהבדל העצום ברמת ההכנסות של המועדון אז לעומת כל מועדוני העל כיום.

הבעיה השניה - העליה הזו לא תפסח על משכורות. אם המשכורות של השחקנים שלנו לא יהיו בגובה של שחקני הטופ אצל מועדונים עשירים יותר - בגדול זה אומר שהם לא יהיו ברמה הזו. שחקנים הם עובדים שיכולים לעבור ממקום עבודה למקום עבודה, ולכן זה שתפסנו אותם צעירים ובמחיר נמוך לא באמת יעזור במידה ויהפכו לכוכבי על.

לייק 1

נכון, אבל חסכת דמי ההעברה יקרים מאוד, ברמה של מאות מליונים
אם שחקן יהיה מספיק טוב יאריכו לו חוזה לשכר שמתאים לו או שלפחות מתאים למועדון לשלם לו.
ובסוף שחקנים רוצים להיות בריאל, אם יציעו להם חוזה טוב הם יאריכו גם על פני חוזה טוב יותר בקבוצה אחרת

אף אחד לא חשב שגולר, ויני ורודריגו גם יהיו כוכבים וגם ישבו על משכורת של 1-3 מליון לעשר שנים

הפואנטה היא שלא יתכן מצב שבו אתה לא עשיר מספיק כדי לשלם את סכומי ההעברה הגבוהים בעולם וגם עשיר מספיק כדי לשלם את המשכורות הגבוהות ביותר. ״שחקנים רוצים לשחק בריאל״ זה נחמד ויפה, אבל צריך כסף כדי שהם יעדיפו אותך על פני מועדונים גדולים אחרים. יש סיבה שהיום יש הרבה פחות כוכבי על במילאן מאשר פעם, למשל. בעלות מצטברת, המשכורות של הכוכבים הגדולים הן לא פחותות מסכומי ההעברה, וכמובן שהן עולות גם כן עם הזמן, ובאותו הקצב (כי שניהם רכיבים במחיר של אותו מוצר).

אנחנו בשנים האחרונות עם משכורות גבוהות / עתק לשחקנים כמו: כריסטיאנו,בייל,בנזמה,מודריץ,קרוס,ראמוס,מרסלו, הזאר ורובם שיחקו בו זמנית ביחד

כנראה שריאל יכולה לעמוד במספר שחקנים עם משכורות גבוהות והמצב הכלכלי שלה הוא בטח לא כמו של מילאן

בסוף כדי שיהיה עוד דור של שחקנים ברמות של אלה שהזכרתי ושל שחקנים שהם הטובים ביותר בעולם צריך לקנות אותם צעירים בגלל המחירים של היום, אם יקנו שחקנים כאלה בשיא קריירה או אפילו מעט אחרי פריצה הם יעלו כמו בלינגהאם או לפחות כמו טשואמני ולהעמיד שלד כזה בסגל זה כנראה משהו שגם ריאל לא תוכל לעמוד בו אם תרכוש שחקנים בסכומים גדולים

כל השחקנים האלה חוץ מהזאר הגעו למועדון לפני עשור פלוס. חלקם גם נרכשו בסכומים גבוהים מאד, באותה מידה הייתי יכול לטעון: ״כנראה שריאל תוכל לעמוד בכמה רכישות של 200 מיליון יורו, בעבר רכשנו את בייל/כריסטיאנו/זידאן״. כל הטענה שלי נוגעת לתרחיש שבו זה לא המצב, אז לא ברור לי מה אתה רוצה.

לגבי מילאן - בשום מקום לא כתבתי שאנחנו במצב של מילאן, תקרא שוב.

כל השחקנים שציינת חוץ ממרסלו וקרוס עלו הרבה כסף בזמנו, כדי להשיג את המקבילים שלהם תצטרך לשלם הרבה כסף גם בעתיד. זו כל הפואנטה.

בקיצור, החטאת את התגובה שלי במלואה. ברכות.

זה ברור, בכל מקרה המשכורות יהיו גבוהות ועדיין נוציא כסף אבל עדיין איך שלא נהפוך את זה אם בעוד 5 שנים העברות רגילות יהיו 200 מיליון יורו ואצלנו עדיין יהיו ויני, רודריגו, אנדריק או אמבפה זה יתרון עצום.
ובלי קשר גם אם שחקן צעיר ירצה יותר כסף הוא עדיין נכס בניגוד לשחקן מבוגר, אז אי אפשר לחתום שפדה או רודריגו יהיו פה בעוד 4 שנים אבל אם לא תקבל תמורתם לפחות 80 או 100 מיליון יורו.

אני לא דואג לעתיד הכלכלי של המועדון במובן הזה. אנחנו לא סביליה וגם לא נהיה אני מאמין, אבל השיקולים האלה קצת מתאימים למועדונים מהסוג הזה. בסוף הדבר היחיד שמשנה זה אם זו אסטרטגיה להישאר תחרותיים לאורך זמן בהנחה שלא נהיה עשירים מספיק לקנות שחקני טופ, והתשובה היא לא. מה שיקרה ל-״העברות רגילות״ בתרחיש הזה יקרה גם ל-״משכורות רגילות״.

כן אבל אתה החטאת לא פחות:

  1. אז עוד יכלת להגיד על מודריץ ב35 ועל בנזמה ב35 שזה עוד טיפה יקר
    כיום העברה רגילה היא מינימום 60 וזה רק אם הקבוצה שמוכרת היא עם הגב לקיר

  2. בניגוד למצב שהיה בקניות של מודריץ ואפילו בייל - שאז היה חסרה עמדה, היה חסר כוכב באופן נקודתי והסגל וההרכב היו די גמורים
    כיום חסרים לנו המון עמדות בשביל סגל רחב ואיכותי באמת - בהגנה בכל עמדה, וכנל בהתקפה - חסרים שחקנים להרכב וגם מחליפים.
    גם ריאל לא במצב שהיא יכולה לבזבז 200-300 כל קיץ ללא מכירות שחקנים (שד״א גם בקניות היקרות שהזכרתי מומנו לפחות בחצי : בייל-אוזיל והיגוואין, חאמס-די מריה, הזאר-רונאלדו ועוד) ואם נמכור שחקנים ניכנס ללופ חוזר שעדיין צריך עוד שחקן והוא יעלה ביוקר

  3. אין קשר כי אני דיברתי על השכר של השחקנים האלה בתקופה האחרונה שממנה אפשר ללמוד גם מה המועדון יכול לשאת ומה לא.
    אם בעונת 22 היה לנו את מודריץ,קרוס,בייל,מרסלו, הזאר,בנזמה ואלאבה עם משכורות נורא גבוהות - כנראה שאנחנו יכולים לעמוד בכמות כזאת.
    מי שנחתך זה נטו כי לא היה מספיק טוב וזה נחסך בשביל להביא שחקנים טובים לעמדה הזאת
    אף אחד לא דיבר על המשכורת של בנזמה ב2010 או של מודריץ ב2013
    אבל ברגע שכל מעפן עולה 80-90 + משכורת גבוהה אז זה אולי משהו שאו שריאל לא תוכל להרשות לעצמה לבנות סגל מרכישות כאלו או שהיא תעדיף לא להשקיע בשחקנים בינוניים בעלויות כאלו (כמו בשנים האחרונות)
    מה שאני מנסה להגיד בסוף זה שאתה לא יכול לרכוש 4-6 שחקנים שכל אחד מינימום 80 מליון

ולא אמרתי שאמרת שאנחנו במצב של מילאן, אבל אם אתה מתייחס לריאל תתייחס לריאל או לפחות לאופק הגיוני.
ריאל קבוצה עשירה, עם הכנסות גדולות ועם רווח גם ביחס מכירה-קנייה של שחקנים וגם משידור,חולצות תארים וכו ויכולה לעמוד במשכורות גבוהות. והדוגמא הכי טובה שקיבלת היא בלינגהאם-אתה חושב שלא היה יותר נוח לו להגיע לסיטי/ליברפול במדינה שלו ולקבל בוודאות משכורת יותר טובה ממה שריאל הציעה לו?
אם הוא היה רוצה כסף הוא היה הולך לאנגליה/פריז, הוא בחר בריאל. זה לא שהצענו לו יותר כסף וזה לא שהוא מרוויח בריאל מליון לעונה

אין ספק שבדיעבד ובהסתכלות אחורה המדיניות הוכיחה את עצמה באופן חד משמעי. חוץ מרינייר ויוביץ’ כל שחקן צעיר לכל הפחות שמר על השווי שלו ולפחות ארבעה מהם הפכו לברגים חשובים מאוד בקבוצה.
אבל:

  • מאז שויניסיוס פרץ ± הייתה אינפלציה עצומה במחירי הצעירים. אם הסכום ששולם עליו ( 45M כולל בונוסים אאל"ט) היה מטורף לטיינאג’ר, היום יש כבר לא מעט עסקאות של 30M ± על שחקנים בפרופיל נמוך מויני. סיטי וצ’לסי נכנסו חזק לשוק הזה ובהתחשב בזה שרשתות מועדונים הופכות יותר ויותר נפוצות, אני צופה שגם שאר הכוחות העולים דוגמת ניוקאסל וניס ייכנסו לשוק הזה.
    אנדריק כבר חצה את איזורי ה70M ואלו לא מחירים שרחוקים מאלה של שחקנים מוכחים.

  • כפי שכתבו כאן, היו למועדון אחוזי פגיעה מדהימים אבל אי אפשר לדייק ב100%. אם אנדריק יסיים כמו רינייר, אני לא אהיה מופתע אם נראה האטה במדיניות הזו כפי שהיה במדיניות הרכש הנוצץ לאחר קיץ 19.

  • אני לא יודע איך להסביר את זה בדיוק, אבל מרגיש לי שחלק מהשחקנים בסגל נותנים יותר ממה שהם שווים. רודריגו למשל, משחק עונה שלמה מחוץ לעמדה שלו, מגיע למרץ עם סטטיסטיקה מאכזבת והרבה זיופים במשחק שלו ומסיים את העונה על דאבל דאבל. לצורך העניין המספרים שלו לא רחוקים מאלה של בייל או די מריה, אבל מישהו מאיתנו היה לוקח את רודריגו על חשבון שני האחרים?
    יש כמה חברה שאני לא משוכנע שיכולים לתת כאן קריירה ברמת היכולת שהראו עד כה. קצת כמו וראן, הפתיחה המשוגעת שלו ב12-13 ואז הדעיכה עד ל(לדעתי) היותו החוליה החלשה בהרכב בגיל 28. כמובן ששחקנים צעירים נוטים להיות פחות יציבים ועדיין, יש מספר שחקנים שכביכול הוכיחו את עצמם ומבחינתי הם עדיין סימן שאלה עצום.

יש עניין שצריך לציין - הכדורגל השתנה לא רק במסגרת הוצאות המועדונים לטובת רכש ממועדונים אחרים או תשלום משכורות מתנפחות לעומת שנים עברו; מה לגבי הכנסות? באופן מתמיד ובגרף עולה, ספציפית ריאל מדריד הוא מועדון שמציג עלייה קבועה בהכנסות בלי קשר לאינפלציה שהזכירו כאן.

עד כמה המספרים מאוזנים? אין לי מושג, יש לנו בפורום ליטרלי מומחים שמסוגלים לבאר את הסוגיה מצוין. במקרה שלנו, אין בכלל ספק שהמומחים בוולדבבאס תומכים בגישת המשכורות המתנפחות (או לחילופין מענקים) לעומת הטרנד לרכוש ממועדונים זרים.

מפרסמים עכשיו שבאיירן רוצה 20 מליון על מאנה…
כדאי?
נראה לי אם אמבאפה לא מגיע זה אפילו ממש כדאי.

3 לייקים

טוב, אז גם לדיון הזה אני אשמח להביא נתונים ממשיים, ולא לדבר באוויר.

[אמל"ק ומסקנות מרכזיות - בסוף ההודעה].

האמת שחשבתי על הנושא הזה לא מעט בתקופה האחרונה, וניסיתי לחשוב עם עצמי איך ריאל תצליח להמשיך ולשמור על רמה מקצועית כבעבר, לאור עליית המחירים הלא פרופורציונאלית, והטיעונים הנכונים שעלו כאן.

אז כפי שאורי כתב, מחישובי אינפלציה פשוטים ניתן לקבל את המחיר המעודכן של עסקאות גדולות בעבר, לפי העלות השקולה כיום. לדוגמה, נוכל לקבל את המספרים הבאים:

כריסטיאנו לריאל מדריד (2009) - 94 מיליון יורו בזמנו ← 128 מיליון יורו בימינו
זידאן לריאל מדריד (2001) - 77.5 ← 125
פיגו לריאל מדריד (2000) - 60 ← 99
הרנן קרספו ללאציו (2000) - 57 ← 94
קאקה לריאל מדריד (2009) - 67 ← 91
בופון ליובנטוס (2001) - 58 ← 85 (מי אמר שרק סיטי וליברפול מוציאים הון על שוערים)
ויירי לאינטר (1999) - 46.5 ← 78
דידייה דרוגבה לצ’לסי (2004) - 48.5 ← 73
פאבל נדבד ליובנטוס (2001) - 45 ← 72
רונאלדו פנומנו לריאל מדריד (2002) - 45 ← 71

אבל, כמובן, וכפי שאפשר להיווכח בבירור מהנתונים כאן - אינפלציה כללית היא לא הגורם היחיד שמשפיע על מחירי השחקנים כפי שאנחנו רואים אותם כיום, ואפילו לא המשפיע המרכזי. כניסה של שחקניות חדשות לשוק - בעיקר קטאריות, אמירתיות ואמריקאיות - לצד עלייה משמעותית בהכנסות, הובילו לכניסה של המון כסף חדש לכדורגל, מה שהוביל בתורו לעלייה הפסיכית שאנחנו רואים בשנים האחרונות במחירי השחקנים.

על-מנת לבודד את המשתנה של הכסף שנכנס כתוצאה מהשחקניות החדשות בשוק, רציתי לבחון עד כמה ההכנסות עלו בפועל לאורך השנים.
לצורך כך לקחתי שתי דוגמאות, בתקווה מייצגות:

  • ריאל מדריד - גם כי מטבע הדברים היא קרובה יותר לליבי, וגם כי באופן די חריג היא שמרה על רמה מקצועית גבוהה ופחות או יותר אחידה לאורך 20 השנה האחרונות.
  • מנצ’סטר יונייטד - כדוגמה מייצגת של הפרמיירליג, שכידוע חוותה עלייה דרסטית במיוחד ברמת ההכנסות שלה בעשור-שניים האחרונים. פה היה לי קצת יותר קשה למצוא קבוצה ששמרה על רמה פחות או יותר אחידה לאורך 20 השנה האחרונות, כשקשה מאוד להשוות בין ליברפול ובוודאי סיטי של לפני 20 שנה, לאלה של היום. מהבחינה הזו יונייטד נראתה לי כמו האפשרות הטובה ביותר, כשעל-אף האכזבות המקצועיות, הצליחה לשמור על המותג שלה לאורך השנים.

ריאל מדריד:
לקחתי את המספרים מ-statistica.com, והשוויתי מעוד מספר מקורות רציניים - בין היתר forbes. המספרים פחות או יותר זהים, מה שמחזק את אמינותם.
ע"פ הנתונים הללו, ההכנסות מזכויות שידור ומפרסום פחות או יותר הכפילו את עצמם מאז 2009, מסדר גודל של 150 מיליון כ"א, ועד כ-300 מיליון כיום. באופן מעט מפתיע, ההכנסות ממחירת כרטיסים נותרו פחות או יותר על כנן (ואף ירדו מעט) ועומדות על סביב ה-130 מיליון - ככל הנראה כתוצאה מהשיפוצים בברנבאו, שלאחריהם הם צפויים לעלות שוב.
[אני לא בטוח היכן מסתתרות ההכנסות מפרסי הגביעים השונים - ליגה, צ’מפיונס וכו’ - ייתכן שמסתתר תחת הכותרת הכללית ‘פרסום’].
בסה"כ: מסך הכנסות של כ-450 מיליון ב-2009, לכ-800 מיליון כיום.
לצערי הנתונים באתר הולכים אחורה רק עד 2009, אז כדי לבחון נתונים ישנים יותר נאלצתי להשלים עם מספרים פחות מלאים בהרבה.
כך לדוגמה מצאתי ציטוט של Deloitte (אחת מחברות רואי החשבון הגדולות בעולם, ועל-כן אמינה), ש"בין 2003 ל-2009 ריאל מדריד הכפילה את ההכנסות שלה". כלומר, בסה"כ על-פני כ-20 שנה מאז 2003, ההכנסות של ריאל הכפילו את עצמם פי 4 - מכ-200 מיליון אז, לכ-800 מיליון כיום.
מובן שגם כאן צריך לכייל את המספרים לפי האינפלציה, ולכן נקבל בסה"כ הגדלה ריאלית של קצת פחות מפי 3 בהכנסות.

מנצ’סטר יונייטד:
באופן דומה בחנתי את הנתונים עבור יונייטד. כאן הנתונים באתר מגיעים עד 2005, אבל לא מפולחים לפי סוג הכנסה. השלמתי גם כאן מנתונים מאתרים אמינים מקבילים, וקיבלתי שבסה"כ ההכנסות של יונייטד הכפילו את עצמן פי 3.5 - מכ-200 מיליון בסה"כ ב-2003, ועד לכ-700 מיליון ב-2022 (עם עלייה פחות עקבית ויותר תנודתית מזו של ריאל, ככל הנראה לאור חוסר ההצלחה הספורטיבי. שוב, בניקוי של האינפלציה, נקבל הגדלה ריאלית של פי 2.5 בהכנסות.

ככל הנראה הסיבות לכך שההצלחה הכלכלית של הפרמיירליג* לא באה לידי ביטוי בהשוואה בין שני המועדונים, הן:
א. שוב, הפיחות ברמתה המקצועית היחסית של יונייטד.
ב. המרוויחות המרכזיות של ההכנסות של הפרמיירליג הן דווקא הקטנות, בגלל החלוקה השיוויונית יחסית שמתבצעת שם בזכויות השידור.
לצד זאת, יש לציין כמובן את הניהול המופתי של ריאל ע"י פרז ושאר חברי ההנהלה, שהצליחו להשאיר את ריאל ברמה הפיננסית (והמקצועית) הגבוהה ביותר שיש - באופן יחסי ואבסולוטי כאחד - על-אף הפערים ההולכים וגדלים.

*תזכורת קצרה לנתונים שדימיטרי הביא כאן יותר מפעם אחת -
בעוד סך ההכנסות של הליגה הספרדית או הגרמנית עלו פי 1.75 בעשור האחרון, מכ-2 מיליארד יורו ב-2012 לכ-3.5 מיליארד כיום ; הכנסות הליגה האנגלית בזמן הזה הכפילו את עצמן פי 2.3 - מכ-3 מיליארד אז, לכמעט 7 מיליארד כיום.


כלומר, אם הדוגמאות שלקחתי אכן מייצגות, קיבלנו בסה"כ שהכנסות המועדונים הגדולים הכפילו את עצמן פחות או יותר פי 2.5-3 לאורך 20 השנה האחרונות.
מכיוון שמדובר על הכנסות ברוטו, ולא על רווח (תפעולי או אחר) - אי אפשר לגזור מכך ישירות את ההשפעה על עלות השחקנים.
עם זאת, בהחלט ניתן לקבל מכך סדרי גודל, ולהבין שאם עלות שחקנים הכפילה עצמה פי 1.5 על-פני עשור (מה-128 של כריסטיאנו (בשקלול האינפלציה), ל-200 מיליון של אמבפה כיום), או פי 2 על-פני שני עשורים - ההכנסות בהחלט צמחו בהתאם, אם לא יותר מזה, על-אף כניסת השחקניות החדשות לשוק.

במילים אחרות - אני אופטימי. אם פרז ידע להוציא כמעט 80 מיליון על זידאן עם הכנסות כוללות של בקושי 200 בשנה*, או כמעט 100 מיליון על כריסטיאנו וקיץ כולל של כמעט 300 מיליון עם הכנסות של 450 - אנחנו לגמרי יכולים להמשיך ולהתחרות גם בכיסים העמוקים של סיטי ופריז, עם שיטת ניהול הרכש הנכונה והגמישה שלנו.

*אגב, על הרקע הזה אורי לגמרי צודק בהבחנה שלו, ובאופן יחסי הקנייה של זידאן היא המשוגעת ביותר בהיסטוריה. בפער.

20 לייקים