קודם כל, חשוב להיות כנים - אם אנחנו מבקרים את פיפא כל שני וחמישי (ובצדק) על שחיתות, קבלת החלטות רעות, פגיעה בכדורגל וכו’ - אי-אפשר ללמוד מעצם העובדה שקיבלו החלטה מסוימת, שמדובר בשינוי מבורך.
טיב השינוי יימדד כמובן לאחר תקופת ההרצה, שבה נוכל לראות מה יהיו תוצאות ההחלטה, ולא עצם ההחלטה עצמה.
מה שכן ניתן ללמוד מעצם ההחלטה, כפי שכבר ראינו לא מעט פעמים בשנים האחרונות - זה שכשפיפא רוצה, היא יכולה לקבל החלטות ולבצע שינויים משמעותיים - ואף-אחד לא מת והשמיים לא נופלים. אז פעם הבאה שמישהו אומר לכם ‘לא זה לא אפשרי, זה לא יעבור, אנשים לא יקבלו את זה’ - תזכרו שזה לא כי פיפא לא יכולה/מעיזה, זה כי היא לא רוצה.
ולעניין עצמו - כפי שהתבטאתי בוויכוחים דאז, אני דווקא סבור שמדובר בשינוי רצוי ומבורך. הוא אולי לא מתקן משהו ‘לא הוגן’ במשחק, אבל הוא בפירוש מתקן עיוות בכוונת החוק המקורי.
החוק המקורי, כפי שמופיע מספר פעמים גם בלשון החוק עצמו, בא כדי לתת מענה על ‘יתרון לא הוגן’ ששחקן ההתקפה מרוויח על חשבון שחקן ההגנה - בשל מיקום עדיף, מעבר לקווי ההגנה. מתן היתר ליתרון לא הוגן כזה, היה גורר כמובן גם שינויים משמעותיים ולא רצויים במשחק עצמו, עם הגנות נסוגות, משחק מרווח ומבוזר מידיי, וכן הלאה.
החוק המקורי (זה שנכתב טרם עידן הוואר), נתן מענה גם למה ש’נלקח’ למעשה משחקני ההתקפה עם האיסור החדש של הנבדל, כך ש’בכל מקרה של ספק, יש ללכת עם שחקני ההתקפה’ (הוראה שכמובן מעולם לא יושמה כלשונה, מסיבות של כסת"ח של השופטים). עכשיו, עם עידן הואר, אפשר לתת ביטוי יותר מדוייק של ההוראה הכללית הזו, והשינוי החדש בחוק מהווה ניסיון מעניין לתיקון כזה.
מעבר לכך שהחוק החדש יפתור הרבה מתחושת הקטנוניות שיש כיום בעידן הוואר, עם שערים שנפסלים על ‘שטויות’ (שוב, ביחס לכוונת החוק המקורי), נקבל עוד שערים - תופעה רצויה כמעט תמיד.
מהצד השני, אני לא חושב שהחוק החדש יגרום לשינויים מהותיים במשחק עצמו. מספר השערים שיתווספו בוודאי לא יהיה כל-כך משמעותי עד כדי ‘הוזלה’ של מושג השער, ובייחוד - התזוזה של קו הנבדל בכמה עשרות סנטימטרים לא תשפיע עד כדי שינוי מהותי במשחק. מלכודות נבדל יהיו קצת פחות אפקטיביות ולכן כנראה שייושמו פחות (לא בהכרח משהו רע), אבל היתרון ששחקני ההתקפה מקבלים כאן הוא לא כזה שירשה להם להסתובב בעמדת נבדל ממש (מה שהיה גורם לקו ההגנה לרדת עוד ועוד לאחור), אלא בסך-הכול להנות מספק מסויים, בזמן שהם מתחילים בריצה שלהם.
אם נראה פחות ופחות שערים במשחק מעבר (במקום יותר שערים), ויותר ויותר התקפות מסודרות וקרבות חפירות של 10 מול 10 שחקני שדה - נבין שטעינו.
הדברים האלה יהיו חייבים כמובן לעבור בחינה מדוקדקת, כנה ואמיתית במהלך תקופת ההרצה.
החשש שלי הוא שתקופת ניסיון של שנה-שנתיים היא לא מספיקה בשביל לשנות דפוסי חשיבה של שנים של שחקני הגנה (ומאמנים), ולראות כיצד הם מגיבים לשינוי בחוק. אם החוק החדש כן יגרום ליתרון גדול מידיי ולא רצוי עבור שחקני ההתקפה, כפי שחלק כאן חוששים, צריך לתת להגנות מספיק זמן: א. להבין ולעכל את זה. ב. לבנות תוכניות משחק נגדיות, וליישם אותן.
אם לא יינתן מספיק זמן לתהליך השלם, הוא יקרה באופן בלתי-נמנע אחרי שהשינוי בחוק כבר יוטמע בהרחבה, ואז יהיה הרבה יותר קשה (=זמן) לשנות בחזרה, אם בכלל.