איך מעבירים את הזמן עד הגמר תגידו?? הזמן לא זז. אני לא מפסיק לקרוא ולצפות בכל סיקור אפשרי, נכנס לפורום והזמן עדיין לא זז. לא יודע איך אני שורד את הגמר ככה, במיוחד עם הנטייה של הקבוצה שלנו למאניה דיפרסיה קבועה.
בייחוד כשנזכרים שכאוהדי ריאל אנחנו צריכים לחכות עוד 90 דקות יותר מכולם עד שהמשחק אשכרה מתחיל.
12 לייקים
יש תקופת מבחנים. תלמד.
טוב אז אחרי למעלה מ-4,400 מילה (הגעתי להגבלת תווים אגב ונאלצתי לשים היפר-לינקים) ואיזה מיליון שעות עבודה - מתקרבים לסוף הפרויקט שלי לגמר ליגת האלופות 2022. כמעט הסוף
דור רומנו מכין אתכם לגמר ליגת האלופות בסרטון מיוחד:
אירוע גדול שווה התייחסות יוצאת דופן. בדיוק אתמול לפני ארבע שנים ריאל מדריד זכתה בליגת האלופות בפעם השלישית ברציפות וה-13 בתולדותיה אחרי 1:3 על ליברפול עם המספרת של בייל. והנה, בשבת, ריאל חולמת על הגביע ה-14 נגד אותה ליברפול, שהפעם היא הקבוצה הטובה באירופה. דור רומנו, כרגיל, ניסה להשתלט על הרעד, הלחץ והטירוף והוא מכין אתכם למשחק באולפן\החדר החגיגי, תחליטו אתם, כזה שעוצב עם לא מעט פריטים מזכיות קודמות שלנו בליגת האלופות - החל מהתמונות הפשוטות, המגזין ועד לבובה של הוולה של זידאן. והפעם עם קצת יותר מהרגיל - ארבע וחצי דקות. הטייק השלישי תפס
העונה הזו בליגת האלופות הרגישה כמו נצח, רכבת הרים, לא לבעלי לב חלש. לא נתנו לנו סיכוי והנה אנחנו בגמר. מה נגיד ומה נאמר על השערים ההיסטוריים של רודריגו נגד סיטי. ואם ריאל, על אף שיש לה שחקני על, אך נחותה מליברפול מקצועית, תזכה בגביע השנה – זו תהיה הזכייה הכי גדולה שאני זוכר כאוהד. זה אולי הגמר הראשון בו אנחנו לא פייבוריטים. אז – העצות שלי לאנצ’לוטי – ההרכב הנכון (כלומר פדה במקום רודריגו ונאצ’ו ב-11), הגיוון בסגל (‘ארבעת המופלאים’, הצעירים שהם המנוע וגם שחקני הבית והנשמה) וההיסטוריה (7 מ-7 בגמרים מאז 1981, טפו-טפו-טפו).
ובעיקר, מעל הכל: החלום הגדול שסיפור האהבה בין ריאל מדריד וליגת האלופות יימשך ואצטרך להוסיף פרק בספר שלי על עוד גביע עם האזניים הגדולות, החשוב מכל. ואמוס! AporLa14
כמה מילים ברמה האישית: עונה ארוכה בדרך לסיומה. אמנם אני כאן בישראל הקטנה אבל הרגשתי כאילו חוויתי אותה מספרד, מהסנטיאגו ברנבאו. כאילו אני אחד מהשחקנים, חלק מהמועדון, נשבע. הספר שלי על ריאל מדריד המשיך להימכר לאט לאט וקיבלתי תגובות מרגשות בפרטי. שמונה סרטוני וידאו כולל אתמול לגמר הגדול (ועוד אחד שנפל כי לא היה מספיק זמן) – ממש מסורת שפיתחתי בעצמי, לא חושב שיש אוהד כדורגל שעושה דברים כאלה; פעמיים התארחתי בפודקאסטים נפלאים של “חולה על כדורגל – יוסי עדני” ושל ניסים חליבה. כמעט גם ב-One אבל שם לא החזירו תשובה.
למעלה מ-800 כתבות - גם על משחקי הגביע הלא מעניינים, חלקן בלתי נגמרות, אלפי מילים, גם על הגמר הנוכחי מחר. חזר לי החשק לאהבה הגדולה ביותר בחיים שלי - הכדורגל
שנמשיך תמיד לגלות יצירתיות, להשתפר, לעשות את מה שאנחנו אוהבים ולייצר תוכן בעל ערך שגם אחרים נהנים ממנו. מי שלא מכיר את האתר שלנו עדיין אז זה הזמן: RealMadrid.co.il. האתר הכי טוב ברשת. תנו לייק בפייסבוק.
"Como le dijo Fede: "Lo dejaré todo, hasta que no me den más las
Hasta El Final - Vamos Real. #AporLa14
6 לייקים
בוקר טור מדרידיסטאס! כותרות העיתונים הבוקר, רגע לפני גמר ליגת האלופות!
שער המארקה יצירתי במיוחד עם תמונה של דויד אלאבה והחגיגה המסורתית עם הכיסא, הפעם הספרה ‘4’ לא מבטאת רק את מספר החולצה שלו אלא…אתם יודעים - המירוץ לגביע ה-14 - “להרים אותו (את גביע אירופה) שוב”| בלי הרבה מלל מיותר: ריאל מדריד, המלכה של אירופה, רוצה להניף עוד גביע בגמר נגד ליברפול (הפנטסטית).
בפריויו במארקה נכתב: “ריאל מדריד נגד ליברפול” – הנה זה (‘Ici c’est’) בצרפתית. זה כן, 1,276 קילומטרים מהמקום בו הכל התחיל. בפריז נולד גביע אירופה עם הדחף הבלתי מתפשר של הנשיא סנטיאגו ברנבאו. והנה ריאל שוב בפריז כדי לעשות היסטוריה. Historia que tú hiciste, historia por hacer. נכתב כי ריאל מגיעה מאמינה בעצמה לאחר שהפכה את הקערה על פיה בשלושת שלבי הנוקאאוט. שבעת הגביעים שלה בצבע עולים על אלו של כל מועדון למעט מילאן, ובדרך נמצאת ליברפול עצמה עם שישה. גביע הספטימה שבר את החומה, זהו. זו הקבוצה הטובה ביותר מאז שנות ה-50. שוב ריאל רוקדת בקצב ההמנון של ליגת האלופות, בגמר. לא מעט בזכות בנזמה, שסחב את ריאל. החלוץ הטוב בעולם, ראוי לבלון ד’אור. ליגת האלופות הזו היא בלתי נשכחת גם אם ריאל לא תזכה בתואר. ריאל שלווה. נכתב כי ליברפול של קלופ היא אכן היריבה הדומיננטית האחרת עם גמר שלישי בחמש השנים האחרונות, השתפרה משמעותית מהגמר הקודם ויש לה רצון לנקמה. כאן בפריז הרוקנרול של ליברפול בוחן את האופי של ריאל.
זה יכול להיות יום חג עבור פלורנטינו פרס, כי אם ריאל מדריד תזכה תניף את הגביע יהיה זה גביע אירופה השישי שלו - בדיוק כמו האגדה סנטיאגו ברנבאו (הזכיות בעידן דון פלורנטינו: 2002, 2014, 2016, 2017, 2018). הכתבים חיכו בקוצר רוח לאורחת הערב שלו בבלב מוזיאון הלובר, ב-Les Salles du Carrousel עם אלכסנדר צ’פרין נשיא אופ"א לאור המחלוקות הרבות על הסופרליג. הנשיא שלנו התקבל במחיאות כפיים על ידי מאה האנשים שהיו שם. “אתה הכי טוב, פרסי”, אמרו לו. לפי מה שנכתב, השניים שוחחו בקצרה וצ’פרין אמר לו שלדעתו בנזמה ראוי מאוד לקבל את כדור הזהב השנה, והנשיא חייך והסכים. מעבר לכך, פרס העניק לצ’פרין מודל קטן של אצטדיון הסנטיאגו ברנבאו המחודש. במארקה העלו טור דעה מדויק: “זה יכול להיות הניצחון המוחץ של פלורנטינו - על צ’פרין נשיא אופ"א, על פ.ס.ז’ ואמבפה, על כל העיר פריז עצמה. אם ריאל תזכה בגביע זה יהיה בלתי נשכח עבור הנשיא”
שער ה-AS: כבר שונה לחלוטין, עמוס במלל על רקע תמונות הכוכבים – אנצ’לוטי מול קלופ, קורטואה, ויניסיוס, מודריץ’ ובנזמה מול ואן דייק, מאנה, טיאגו וסלאח: “גן עדן מובטח (מצפה)” – ריאל מדריד שלמה (כל הסגל בריא) מחפש את הגביע הדסימוקווארטה – ה-14 בסנט דניס – מול ליברפול הטובה ביותר בעידן הנוכחי| אנצ’לוטי: “דאגתי קצת אבל נרגעתי כשראיתי את השלווה של השחקנים שלי שנראים בטוחים” | קלופ: “אם נסתכל על הרמונטדות אז ריאל פייבוריטית”.
בפריוי ב-AS נכתב: “ריאל מדריד של הניסים, עם האונסה דה גאלה, אחרי שחיסלה את האלופה המכהנת ואת הפינליסטית, מחפשת את הגביע מהקשים בתולדותיה. ליברפול האדירה היא הגבול האחרון בינה לבין הגביע ה-14”. נכתב כי שתי הקבוצות האלה מחזירות את הכדורגל למצב הטבעי, מועדוני על שלא תלויים באוליגרכים, מעין ‘גביע אירופה הישן’. קלופ מנצח בליברפול עם קביעת האג’נדה שלו, וקרלו מיישם את האנג’נדה של המועדון. שתי הקבוצות בסגל מלא. “המרפאה ריקה”, נכתב. עוד הוזכר, אי אפשר שלא, הגמר בקייב, אך שתי הקבוצות עברו שינויים גדולים מאז. ליברפול מחזיקה בכדור יותר, חוטפת יותר, פחות פגיעה. היא שולטת בכדור 60.1% יותר, יותר מכל אחת אחרת. עוד הוזכר אלמנט העייפות כשעשרה שחקנים של קלופ שיחקו יותר מ-3,500 דקות העונה, והתייחסו כמובן לבנזמה הנפלא שכבש מחצית משערי הקבוצה העונה במפעל. יש לו 44 גולים, כמו עונת השיא של סלאח באנפילד. אנצ’לוטי עצמו כבר ראה הכל. "זה יהיה כה טבעי אחרי טורניר מלא באירועים לא טבעיים – שריאל תניף את הגביע ותביא אותו למוזיאון אחרי שעברה את צ’לסי האלופה המכהנת, את סיטי הפינליסטית ואת פ.ס.ז’ שהגיעה לגמר ב-2021. ההרכבים? פדה בצד ימין כמובן, אלאבה ומיליטאו במרכז, הכל כרגיל. בליברפול ההנחה היא שקונאטה יפתח במרכז ההגנה וטיאגו ב-11 גם כן.
תומאס רונסרו בטור דעה: “14 זה מספר נחמד” – אתה יכול לתאר לעצמך כמה היו משלמים שחקני פ.ס.ז’, צ’לסי וסיטי מכיסם כדי להיות בסטאד דה פראנס הערב?“. הוא כותב שאי אפשר להתרגל לזה לעולם, לשגרה הנפלאה הזו של לשחק חמישה גמרים בתשע שנים ולחלום על הגביע ה-14. זה המשחק הכי נצפה בעולם. תהיו בטוחים ששחקני ריאל מדריד רעבים לא פחות משחקני ליברפול אז מה אם לריאל יש 13 גביעים. יש פה ‘ילדים’ כמו, ויניסיוס, רודריגו, ואלוורדה, קמאבינגה, מנדי, מיליטאו וגם הזאר שחולמים על גמר ראשון. וגם קורטואה. זה לא משנה כמה ליברפול מפחידה והיא באמת חזקה ונפלאה. הוותיקים יידעו להוביל כי הם יודעים לטינית בעניין הזה. עם אנשים כמו קרבחאל, אלאבה, נאצ’ו, מודריץ’, קאסמירו, קרוס, לוקאס, אסנסיו ובנזמה, אפשר לקפוץ לגמר בלי לחשוש מכלום ובראש מורם. ואם ליברפול תבקיע ראשונה, יותר גרוע מבחינתה. באותו רגע יופעל מצב הקאמבק והאנגלים אולי ייכנסו לפאניקה. הדבר הטוב במדריד הוא שבליגת האלופות יש לה שיאים שאי אפשר ליריבה לפענח”. נקווה שנתראה בסיבלס.
אלברו בניטו ניתח את המשחק בפן הטקטי: “המפתחות לניצחון” הוא מגדיר את ליברפול כקבוצה סוחפת, אינטנסיבית דינמי ואנכית מאוד, אבל חושב שכן אפשר לפגוע בה. המפתח הראשון: ריאל מדריד צריכה להוריד את קצב המשחק. משחק פתוח הלוך-ושוב לא טוב לה, למרות שבנזמה ו-ויניסיוס הם נשקים חזקים מאוד. “אני חושב שליברפול מצליחה יותר בכאוס”. זו הקבוצה המסוכנת באירופה, לדבריו, בכדורים חוזרים.
המפתח השני: מעבר להנעת הכדור השקטה, אסור לריאל מדריד לטעות באיזורים האלה, בניגוד למה שהיה במשחקי הנוקאאוט הקודמים. הוא כותב שבהרבה מאוד שערים של ליברפול, אם היית מחזיר את המהלך אחורה כמה שניות זה היה נראה שהם לא מסוכנים| המפתח השלישי: לעצור את טרנט. “מגיע לו אזכור מיוחד. מביטים עליו והוא נראה שחקן לא מסוכן מדי. הוא לא גבוה או מאיים. אבל זה בדיוק להיפך, הוא דורש המון תשומת לב”. הוא אפילו קורא לקארים ללכת ללחוץ אותו או לוויניסיוס, בכל פעם שהכדור אובד. מנגד, הוא כותב שטרנט נקודת תורפה בהגנה – לא סוגר קרוב, לא אגרסיבי מספיק. אפשר לנצל את השטחים בצד שלו. הוא קורא לדחוף את הכדורים לוויניסיוס שוב ושוב| המפתח הרביעי: הדו-קרב והמצ’אפ בכנפיים. הוא טוען שריאל צריכה ללמוד ממה שעשתה ויאריאל בגומלין בספרד, לפחות במחצית הראשונה. מוחמד סלאח ולואיס דיאס גם מסוכנים בדריבל וגם יודעים מתי לשתף במשחק את המגנים.
עוד טורי דעה: פרדריק הרמל: “ההיסטוריה מקדמת בברכה את ההיסטוריה” –הוא כותב – שלא תטעו, צרת אוהבת את מדריד וצרפת כן רוצה לראות את ריאל מנצחת. ריאל כן תרגיש בבית"| אקסל טורס מזהיר ובצדק: “ליברפול הזו עדיפה משמעותית על הקבוצה של גמר 2018 בקייב” – היא עדיין מומחית לקצב גבוה, אבל עם הגעתו של טיאגו היא יודעת גם לעצור ולהניע כדור. סלאח הוא דמות שאין עליה עוררין".
בכתבה נפרדת: כל המספרים לקראת גמר ליגת האלופות - באדיבותו של מיסטר צ’יפ תותח הטוויטר ואשף הסטטיסטיקה.
3 לייקים
רק תביאו ת’צמפיונס\דור רומנו| כבר שבוע שאני לא אוכל, לא ישן ולא מתאמן טוב. דור רומנו, מדרידיסטה מבטן ומלידה שעבד שעות נוספות לקראת הגמר - רואה שוב איך כמו בגיל 21 העולם עצר מלכת , כל כך התגעגע למעמד וחלם להיות שם בפריז גם אם הלב שלו לא היה עומד בזה. הוא ניסה לעצור את דפיקות הלב ולגבש את כל האמוציות שלו למשהו רגע לפני גמר ליגת האלופות. ואחרי עונה כזו מהסרטים (אוי רודריגו!) יש לו רק בקשה אחת נוספת מאהובתו ריאל מדריד: APorLa14. מבטיח להוסיף עוד פרק לספר שלי.
“רק תביאו את הצ’מפיונס”, זו הייתה הכותרת שלי בטור לקראת גמר ליגת האלופות ב-2014, שנכתב, להערכתי, ב-21 או ב-22 במאי, לפני שהמראתי והגשמתי חלום. אשכרה רפרפתי בארכיון האתר הישן. מסורת קטנה, ייחודית ועוצמתית נולדה לה – טור לקראת גמר הצ’מפיונס. על החתום: דור רומנו, עבדכם הנאמן. בזמנו, ההמתנה בת 12 השנים, מהוולה של זידאן ועד להתגלות האלוהית של ראמוס – הייתה כמו נצח. אבל עכשיו שליש מהזמן עבר מהגמר האחרון שלנו, שרק אתמול “חגג” ארבע שנים – בייל והמספרת– וזה עדיין הרגיש כמו נצח. כאילו בשנים האלה לא קרה כלום.
מילא בגיל 21 לעצור את כל החיים שלך לרגע, מילא בזמן התואר (המשעמם) לתקשורת במכללה למנהל כדי לנקות את הראש, אבל בגיל 29, “לעת זקנה”, שוב אתה נופל שם דור? כמה זמן אני כבר סופר לאחור, יאללה. מאז הצמד המדהים של רודריגו תוך דקה נגד סיטי (גם הפעם קמתי בבהלה וקיוויתי שזה לא היה חלום) – שני רק לראמוס בדסימה. אני לא ישן טוב, לא אוכל טוב, לא מתאמן טוב, לא מרוכז, לא שקט. הראש חושב רק על המגר. החלום שלי היה להיות שם בפריז, לעודד מהיציע ולרשום ברזומה גמר צ’מפיונס שני מקרוב – אבל כנראה שזו חוויה של פעם בחיים. ואולי טוב שכך – כנראה שהלב שלי לא היה עומד בזה. אז אני אעודד מהבית, בטירוף, כלומר מהליאו בלומס המסורתי. הגביע ה-14 זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם.
הסרטונים שתועדתי בהם במהלך העונה הזו במפגשי הצפייה לא נופלים מהטירוף\טמטום\ריגוש של תומאס רונסרו אך לצערי אני לא מתפרנס מזה. אחרי הגומלין נגד סיטי איבדתי את הקול והידיים רעדו מרוב צרחות (דווקא ברוב המשחק עודדתי, כאילו הם שומעים ‘ואמוס’, ‘ואמוס’ בכל פעם שעברנו את החצי והתקרבנו)| במשחק הראשון נגדם, באנגליה, כרעתי ברך אחרי השער של ויניסיוס וחברים זרקו כוסות שכמעט פגעו בי| בגומלין נגד צ’לסי אחרי הפיגור במחצית הלכתי רבע שעה בלי לדעת היכן אני נמצא, מדבר עם אלוהים.
זה מצד אחד כל כך רחוק אבל גם אלפי קילומטרים משם, מהגמר בפריז (אגב, מיקום הגמר מעצים עוד יותר את האירוע – אני משוכנע שכל העולם בעד ליברפול שצריכה ‘תיקון’ על 2018 והעונה הגדולה שלה, ופריז – היא אנטי ריאל מדריד, ברור לכם) - אבל אני מרגיש כל כך קרוב. קרוב ללב. סרטון וידאו יש גם יש, אלפי מילים שכתבתי על הגמר הזה ונראה שפשוט שום דבר לא מספיק. יצאתי מדעתי. “השתגעתי בגללה” (אבל אנחנו רוצים גביע קצת יותר חשוב מזה של הפועל באר שבע). כל סרטוני הוידאו (שמונה במספר) החגיגיים (ראיתם, באחרון יש גם את הבובה של זידאן והוולה), הפודקאסטים שהתארחתי בהם (“חולה על כדורגל” של יוסי עדני וגם זה של ניסים חליבה), למעלה מ-800 כתבות העונה, הפרפקציוניזם הזה גם במשחקי הגביע הזניחים – הכל יהיה שווה אם…
בתחילת העונה הזו אף אחד לא האמין שנהיה שם. “עונת מעבר”, קראו לזה. לא קיים בלקסיקון של ריאל מדריד זלזלנו בו לפני צמד המשחקים נגד פריז סן ז’רמן בעוד עבדכם הנאמן צעק ‘ו-א-ל-ו-ו-ר-ד-ה’ ושאפשר לעשות את זה| פסלו אותנו משום מה והציגו אותנו כאנדרדוג מול צ’לסי אבל עם כל הכבוד לתואר אלופת אירופה (היוצאת!) אנחנו קבוצה טובה יותר ואשכרה התעמתי עם כל אחד שחשב אחרת וברור שצמד המפגשים אשתקד לא שיקפו דבר| בצדק הספידו אותנו נגד מנצ’סטר סיטי שהיא הקבוצה השנייה הכי טובה בעולם ובמשחק הראשון זה היה נס. אבל אתם מכירים את זה, “סוד הקסם של הברנבאו”. מה שחווינו העונה בליגת האלופות אפשר לספר לנכדים. זה הרגיש בשקט כמו כמה שנים. כמה עשורים שירדו לנו מהחיים (ואני מאמן כושר, נראה אתלט, אוכל בריא, מתאמן – אבל כמה אפשר?). ועדיין, זה כל כך כיף שהחל מחודש מרץ העונה הזו קיבלה טוויסט מטורף.
אם הקבוצה הזו, עם ‘ארבעת המופלאים’ שלה מצד אחד – טיבו קורטואה שנעל את השער ומציג ‘עונת סאן איקר’, לוקה מודריץ’ שלועג לחוקי הפיזיקה ונראה מדהים ממרום גילו, ויניסיוס ג’וניור שגורם לנו לאכול את הכובע כל פעם מחדש והוא גם מדרידיסטה אמיתי, וקארים בנזמה כמובן בעונת חייו, לצד שחקנים צעירים כמו פדה ואלוורדה (מרגישים שהוא וותיק) וקמאבינגה, וגם שחקני נשמה ומדרידיסטאס מבטן ומלידה כמו דני קרבחאל ונאצ’ו, תביא את הגביע ה-14 מול ליברפול האימתנית הזו– גבירותי ורבותיי, זו תהיה הזכייה הכי גדולה שלנו. בגלל הדרך שעברנו – יריבות על בזו אחר זו, בגלל הקאמבקים והרמונטדות (מה שקרה נגד סיטי זו הרמונטדה הגדולה בהיסטוריה, ואני מדבר כאוהד קבוצה ש’המציאה’ את הרמונטדות), אשכרה היינו בעמדת העפלה רק ב-184 דקות מתוך 300 – וגם משום שחייבים להודות – אנחנו קבוצה מרגשת שקיבלה צורה אך עם לא מעט מגרועות בהרכב – מרכז ההגנה למשל (געגועים לסרחיו ראמוס בשיאו, ובכלל), מרסלו הפליימקר-מגן שמאלי כבר בדמדומי הקריירה. גם אין את כריסטיאנו רונאלדו כמובן. מעבר לכך, עוד גביע, מספר 14, יהיה בעצם פי שניים ממספר הזכיות של מילאן הדולקת אחרינו. וואו! קחו רגע כדי לעכל.
ריאל מדריד לא משחקת גמרים, ריאל מדריד מנצחת גמרים. קאסמירו אמר את זה לא פעם, כולם מכירים את זה. ובספרדית זה תמיד נשמע יותר טוב אגב. אבל הפעם ההיסטוריה גם לטובתנו וגם לרעתנו. יש לנו שחקנים הרגילים למעמד הזה, אין ספק. קרבבחאל-מודריץ’-בנזמה מצפים לגמר החמישי שלהם וכך גם קרוס (אחד בבאיירן), קאסמירו מצפה לגמר הרביעי. ריאל לא הפסידה באף גמר מאז 1981 – נגד אותה ליברפול, ומאז יש לה 7 מתוך 7. אבל כל רצף אלוהי נשבר בחוץ. הלוואי שזה יחכה עוד קצת. זה גם הגמר הראשון בו אנחנו לא פייבוריטים לדעתי מאז שאני רואה כדורגל. מאז 1998 והגמר נגד יובנטוס. לפני שני הגמרים נגד אתלטיקו בכלל לא לקחתי בחשבון שום אופציה פרט לניצחון. גם נגד יובנטוס ב-2017 היה לי ביטחון וכמובן נגד ליברפול שנה לאחר מכן. זו ריאל מדריד ההיסטורית. אבל ליברפול השתנתה לחלוטין, גם אם יותר מחצי הרכב זהה.
ליברפול קבוצה אדירה, הטובה באירופה לדעתי, זה לא משנה אם היא פספסה את האליפות על חודה של נקודה וזה טראגי. היא קבוצה שכל אוהד יכול לחלום עליה, היא מרגשת אפילו יותר מאנפילד וזה לא פשוט. היא משחקת בקצב גבוה ולוחצת קדימה, היא מהירה, כל שחקן שם מסוכן, גם מרכז השדה השתפר משמעותית בזכות טיאגו. ריאל מדריד צריכה להיות חכמה. אין ברירה, על אף הנסיקה של רודריגו שהוא מאז אפריל נמצא במוד כריסטיאנו, מריח שערים וכולנו מאמינים שאם ייפול לו כדור ברחבה זה גול (בניגוד לוויניסיוס כאשר הוא מבקיע זה עדיין מתקבל במעין פרצוף מופתע וגבות למעלה) – אבל אין ברירה, פדה צריך לשחק בכנף, מה שעבד מעולה נגד צ’לסי למשל וגם נגד סיטי בברנבאו.
אני משוכנע שבמדריד חרשו בטוויטר את הציטוטים שלו השבוע. “הייתי מוכן לעשות כמעט הכל כדי לזכות בליגת האלופות עכשיו. מוותר כמעט על הכל. טוב, נו, חוץ מהבן שלי. גם על אשתי כנראה הייתי מוותר”, אמר וצחק, ומינה בונינו הגיבה בקלאסה כמו תמיד – "אפשר להבין אותו למען האמת. הגביע ה-14 הכי חשוב. גם אני הייתי מוותרת עליו (עבור זכייה של ריבר פלייט אהובתה בגביע הליברטדרוס). פדה בטירוף לקראת הגמר הראשון שלו. הוא פתח בכל משחקי הנוקאאוט האחרונים. הוא הוסיף לנו לב ורגליים. הוא עדיין לא כבש בליגת האלופות וזה יהיה תזמון מושלם אם אחת הבומבות שלו תפגוש את החיבורים.
אומרים שהגמר מוכרע על פרטים קטנים וזה נכון. אני חושב שחשובה מאוד העזרה של קאסמירו לבלמים שכן משחק הגובה שלנו קצת לוקה בחסר ושני המגינים של ליברפול מטורפים. 19 בישולים לטרנט ו-15 לרוברטסון. אלה מספרים שגורמים אפילו למרסלו ורוברטו קרלוס בשיאם להיות חיוורים. עם משחק הגנה ממוצע כפי שהיה לנו העונה, אפילו אם טיבו שחולם על הגביע שחמק ממנו לפני שמונה שנים בזכות ראמוס ישחזר את היכולת שלו – זה לא יספיק. ריאל חייבת להפחית את הטעויות למינימום. בכלל, קאסמירו של העונה זה לה זה. הוא מאחר בתיקולים, הוא מהסס וחבל. אני אוהב מאוד את נאצ’ו וחושב שעדיף שישחק במקום אדר מיליטאו, אני מאמין בו באמונה עיוורת. קראתי את המכתב שכתב הברזילאי לעצמו והתרגשתי, כמעט דמעתי, אבל כדי שהדמעות שלי בסיום המשחק יהיו של אושר ושמחה ולא של דיכאון (אין סרט שלא יהיו דמעות) – עדיף שהספרדי ישחק. הוא לא רק ‘אחלה גבר’, הוא בלם טוב, אפשר לסמוך עליו ומיליטאו בכושר קטסטרופלי. אסור לטעות מול ליברפול הזו. סלאח אחוז אמוק ורוצה לנקום ובצדק מבחינתו. מאנה כבר לא הסילון בכנף, הוא השאיר את התפקיד הזה ללואיס דיאס שהכניס המון תחכום ודריבל למשחק ועומק לסגל, אבל מאנה עדיין שחקן סופר-מכריע כחצי חלוץ.
גמר ליגת האלופות זו הבמה המושלמת עבור בנזמה להבקיע שער אחד והפעם בלי מסירה מקאריוס ולהתנתק מראול ולהפוך לכובש השני הגדול בהיסטוריה של ריאל מדריד. זו תהיה החותמת הסופית על העונה הכי גדולה של שחקן ריאל מדריד שראיתי איי פעם ויסלח לי כריסטיאנו רונאלדו – אתה יודע שאני אוהב אותך. בנזמה מגיע לגמר הזה אחרת לגמרי. אחרי שהיה פליימקר וחלוץ, אחרי שהיה מנהיג, אחרי שסחף אחריו, אחרי שהוא כבר לא חוסה בצל של אף אחד. ויניסיוס ורודריגו מסתכלים עליו בהערצה. הבלון ד’אור זה נחמד אבל זה לא מעניין אותי. בנזמה יכתוב את שמו בדברי הימים של ריאל מדריד אם יביא את הצ’מפיונס עכשיו. מי האמין שהצרפתי המושמץ יהיה נושא הדגל שלנו. וכמה מגיע לו. רק באמצע העונה התחדשתי בחולצה שלו, ומאז המשחק נגד פ.ס.ז’ היא הקמע. מי האמין שמחר אני אלבש אותה לגמר ואוותר על כריסטיאנו מגמר 2018 המסורתית או ראול מ-2003.
מדברים הרבה על הדרך שעברנו, נכון שהיה לנו מזל, אבל אם זה קורה כל כך הרבה פעמים אז זה לא מזל. עברנו את כל הדרך הארוכה והמפותלת הזו, אז לא נסיים עם הגביע? עוד מאמץ אחד קטן ואחרון והכי קשה שנותר כמובן. אשכרה העונה הזו נגמרה, איך הזמן טס, ועכשיו ריקנות של חודשיים. אבל אני מקווה שיהיו חודשיים של חגיגות ענק.
ריאל מדריד וליגת האלופות הם סיפור אהבה. ככה גדלנו, ככה חונכנו. לא בכדי דון סנטיאגו ברנבאו ז"ל היה זה שדחף להקמת המפעל היוקרתי. כמו השלט שמניפים האוהדים בכל משחק, כמו הכותרת של הספר שלי: “המלכים של אירופה: סיפורה של ריאל מדריד”. בכריכה רואים את ראמוס מניף את הגביע ב-2018 בשיגעון. גם זידאן וכריסטיאנו מחויכים בפריים ולא רומזים על העתיד לבוא. הלוואי ואצטרך, יותר נכון תהיה לי הזכות להוסיף פרק על גביע נוסף ולעדכן את התמונה, כשהפעם מרסלו בפרונט במשחקו האחרון במועדון. זה אף פעם לא רק כדורגל. זה החיים שלך. הם תמיד שם. באושר ובעוני, בקור וגם בחום. אז רק עוד בקשה אחת, אלוהי הכדורגל. אני הייתי דור. תתבגר כבר
APorLa14# Hasta El Final – Vamos Real.
(זהו, סיימתי, מתנצל על כל התמונות, לא הצלחתי…)
3 לייקים
יהיו דקות שלא נעמוד בקצב ותהיה פאניקה ברחבה. זה בילתי נמנע, הפערים המקצועיים גדולים מדי. השאלה כמה דקות כאלה יהיו והאם נעבור אותן בשלום. להאט ולהרדים את המשחק כמה שיותר. קרלו מבין את זה ולכן כל הרכב שהוא לא הקבועים+ולוארדה תהיה הפתעה. מנדי זה כנראה המאצ׳אפ היה טוב שקבוצה יכולה להעמיד מול סלאח. מרכז ההגנה וצד ימין הרבה יותר מדאיגים. היתרונות שלנו הם ויניסיוס, המחליפים והאמונה. נקווה שלשניים האחרונים לא נזדקק יותר מדי. כל תוצאה שהיא לא ניצחון בהפרש גבוה שלנו לא תהיה הפתעה.
באופן אישי, כרגע אני הכי פחות נרגש/לחוץ מבין כל הגמרים. אולי העובדה שיש אליפות והעונה הזאת מוצלחת בכל מקרה, ואולי ההרגשה שבאמת הוצאנו מעל ומעבר במפעל העונה ומכאן הכל זה בונוס. כמובן שהכל ייתהפך בשריקת הפתיחה והתוצאה תקבע את המצב רוח שלי לפחות לשבוע הקרוב.
שיהיה בהצלחה.
6 לייקים
גם אצלי השאיפות די צנועות. תיאגו פותח בהרכב ואז יוצא דקה עשירית ושער ניצחון של מרסלו דקה 93 זה לא הרבה לבקש
3 לייקים
כמו שכתבתי לפני שאר המפגשים - טקטיקה שמקטיקה.
משחקים כאלה מוכרעים על אופי ודיוק.
צריך להראות אופי ולעמוד מול הלחץ הליברפולאי ולא לאבד את הראש כשנספוג (כי זה יקרה), ובמצד השני לנצל את
ההזדמנויות שנקבל.
כתבתי זאת בעבר, אפשר להתווכח שסיטי אולי חזקה מליברפול, אבל האדומים הם פשוט קבוצה שיותר קשה לשחק על החולשות שלה. סיטי אוהבת את הכדור וחושפת את ההגנה למתפרצות. סגנון שיותר קל לנו להתמודד מולו (״קל״, בכל זאת אולי הקבוצה החזקה בעולם, ובכל זאת היא פחות חסינה).
ליברפול לטעמי מסוכנת יותר ללא הכדור מאשר איתו, ואלה הקבוצות שקשה לנו יותר להתמודד איתן.
אבל בכל זאת, פורום, קצת טקטיקה.
קרבאחל ומנדי צריכים להיות סופר אחראיים ולא להתפתות לעלות למעלה מידי. מהאגפים תגיע עיקר הסכנה והמשחק יקום וייפול על שני המגנים שלנו שיצטרכו להתמודד עם דיאז וסלאח.
הקישור שלנו יצטרך לעמוד בלחץ מטורף. אסור לאבד כדורים. כנראה שנראה את קרוס לפחות לחצי הראשון סופג את הלחץ של ליברפול. הניסיון שלו בהחלט יהיה נחוץ פה.
השחקן שהכי מפחיד אותי הוא קאסמירו. כל משחק הוא מייצר מצב ליריבה, ליברפול יודעת להעניש. נקווה שיקום על רגל ימין.
מבחינתי המערך הקבוע עם רביעיית הקישור כשבדקה ה60 קאמבינגה ורודריגו עולים. מה שנקרא, ״לא מחליפים חילוף מנצח״.
צמד הבלמים שלנו מסוגל פיזית להתמודד עם התקפת ליברפול. נקווה שלא יטעו יותר מידי.
בקיצור, אופי אופי ואופי. כל השאר זה בונוס
3 לייקים
גמר ליגת האלופות
לא ארחיב בנושא, אבל כמה תהיות שמטרידות אותי לקראת המשחק- בעמדת המגן הימני הייתי אולי שוקל לפתוח עם לוקאס ואסקז, ליברפול זו קבוצה שתוקפת עם שחקנים מאוד מהירים ואני חרד לדני קרבאחל והפנדל הקבוע בדקה 15.
ומשהו נוסף שאולי שכחנו- יש לנו שחקן, עלה לנו בסביבות ה 150 מיליון אירו, אם הוא בריא ובכושר הוא יכול להיות אס שאף אחד לא ציפה לו ולטרוף את כל הקלפים.
רעב בטוח שהוא רעב ולשחק כדורגל הוא לא שכח.
לדעתי מצפה לנו ערב ארוך וההתמודדות לא תוכרע ב 90 דק.
האלה מדריד אי נאדה מס!
לייק 1
איזה לחץ. אולי הכי חזק שהרגשתי מאז הדסימה. כלכך מגיע לקבוצה שלנו לזכות ולשחקנים לחוקק בהיסטוריה ולחגוג את הדרך המדהימה שהם עשו העונה. ריאל מדריד לא מפסידה גמרים ואסור לזה להשתנות!
אני סומך על אנצ׳לוטי ב100% שיכין את הקבוצה באופן מיטבי, גם טקטית ובעיקר מנטאלית (החלק החשוב ביותר במשחק כזה). לדעתי דווקא בעמדה הזו יש לנו יתרון, מול מאמן עם היסטוריית הפסדי גמרים לא קצרה.
נקודת התורפה שלנו לדעתי היא מיליטאו - גם השחקן הכי חסר נסיון שלנו בהרכב, גם בעמדה הכי קריטית, וגם שחקן עם נטייה להתקפי פניקה. אם יספק משחק טוב כמו שעשה פעמים רבות העונה, הסיכוי שלנו לגביע די גבוה בעיניי.
הקריאות לספסול של קרוס ממש מגוחכות. שכחתם מי בישל רק לפני שנה 2 שערים נגדם, אה? עם כל האהבה לקמבינגה, זה לא המשחק לתת לו לפתוח. מקווה שיעלה בשליש האחרון ויהיה על מה לשחק.
לא יכול לחכות כבר, האלה מדריד!!!
לייק 1
‘הגנגן פרסינג’ של קלופ יכול להיות חרב פיפיות מול שחקנים שהם וורלד קלאס בהשתחררות מלחץ כמו מודריץ’ וקרוס. מצמוץ אחד של טרנט ו-ויני דוהר לרחבה.
קלופ מודע לזה בהחלט ושיהיה מעניין לראות איך מאמן על מיישם גם משחק לחץ וגם גורם לנו לעלות גבוה כדי להעניש בהתאם.
הכל יודעים שבלתי אפשרי ללחוץ 90 דקות וחילופים של קמא ורודריגו האנרגטיים במחצית השניה יכולים להרוג את המשחק הגבוה של קלופ.אם נצליח לשרוד עד אז…
הקישור יהיה די פקוק עבור ליברפול מול 4 קשרים במיוחד עם קסמירו שימצא את עצמו משחק כבלם שלישי במרכז. במשחק הגביע מול צ’לסי בליברפול די התקשו (ושלא נדבר על כמות ההחמצות במשחק הזה…)
הכי מפחיד אותי אגף ימין והמץ’ אפ של קרבחאל מול דיאס ואיזה יום יתפוס סלאח.
אם הייתי אוהד ריאל מדריד במשחק הזה הייתי מצפה מאנצ’לוטי כמה דברים
- לא להניע כדור מאחורה תחת הלחץ הכבד שליברפול מפעילה, אפילו פפ עם הסיטי שלו אמר שזה התאבדות מול ליברפול באנפילד, והוא מתעקש על הנעה רק במשחקי הבית וזה מחייב את שחקני ההגנה שלו להוציא כמה וכמה כדורים אלכסוניים ל 30-50 מטר מהרמה הכי גבוה, דיוק שאנחנו רק יכולים לחלום ששחקני ההגנה שלנו יבצעו, ובנוסף יש להם ברנרדו סילבה, בקיצור, לא להניע מאחורה.
- לא ללחוץ ! לא ללחוץ גבוה, תוך שנייה סלאח מאנה ודיאז יגיעו לשער של קורטואה.
- כל כדור חופשי וקרן של ריאל זה פוטנציאל למתפרצת קטלנית מהצד השני, הרבה מהשערים של ליברפול מגיעים ככה, אם אליסון מצליח לקלוט את כדור הקרן בידיים זה מסוכן מאוד, יש להשאיר מספיק שחקנים מאחורה.
- סלאח בתקופה רעה מאז אליפות אפריקה, יש להתייחס אליו כאילו שהוא עדיין בתחילת העונה והשחקן הטוב בעולם בפער, כל חצי מטר שהוא יקבל יכול להיגמר בשער קליל, בפרמייר ליג כל הקבוצות מתכוננות לסלאח ושומרות אותו בשמירות כפולות, כך גם ריאל צריכה לעשות.
- שקסמירו לא ינהל משחק.
- וניסיוס מול ארנולד זה המאצ’ אפ היחיד שיש לריאל יתרון, ומדובר ביתרון משמעותי, ארנולד חלש מאוד הגנתית, במיוחד באחד על אחד מול שחקנים מהירים וזריזים.
לייק 1
קצת אוף טופיק כדי להוריד לחץ:
האמת שעד היום חולצת הגמרים שלי הייתה זו של ראול בליגת האלופות בעונת 2002/03, צפיתי איתה בגמר הדסימה מהיציע וכן בגמרים של 2016 ו-2017. אמנם לא עונה בה זכינו במפעל אבל היא כזו אצילית, טהורה, לבנה, נקייה, המדים האהובים עליי.
האופציות: חולצה של מרסלו מגמר 2017 - לרגל הפרידה הצפויה הערב ואמן שזה יהיה סוף שמח (האמת שמיעטתי להשתמש בה אבל לקחתי אותה למשחק ההכתרה של העונה)| החולצה של כריסטיאנו מגמר 2018 בקייב - משחקו האחרון בקבוצה, חולצה שלקח לי הרבה מאוד זמן להשיג, בדיליי גדול האמת, מאוד קרובה לליבי | חולצת ליגת האלופות של הקפטן לשעבר סרחיו ראמוס מ-2018 - לא שוכח לו את כל הטוב, מבחינתי הוא לא משחק בפריז סן ז’רמן אלא נמאס לו מכדורגל ועזב לחופשה| או החולצה של הקמע של העונה הנוכחית - קארים בנזמה, כי מגיע לו. את כל משחקי הנוקאאוט העונה ראיתי יחד עם החולצה הזו.
בפייסבוק הגיבו לי ‘חולצה של פדה מהעונה הנוכחית’ ולצערי אין בנמצא אבל זו אחת הראשונות שאני הולך לקנות ולהשתולל (גם נאצ’ו אופציה. אין לי עדיין של ויניסיוס אגב)
מהי החולצה איתה תראו את הגמר הערב? יש אמונות תפלות?
לייק 1
קלופ עשה זאת מול סיטי בחוץ, הקבוצה הכי טובה בעולם בלהשתחרר מלחץ עם הגנה שבנויה להשתחרר מלחץ עם ברנרדו סילבה שיורד לאחורה ודה-בריינה שמחכה לקבל את הכדור ליציאה למתפרצת.
קלופ ילחץ כל קבוצה, במיוחד קבוצה שהחמישייה האחורית כוללת נגרים כמו קרבחאל, מיליטאו, קסמירו והנגר הראשי מנדי.
קרוס לא יודע להשתחרר מלחץ, הוא יודע להתמקם נכון ולקבל כדור ולהניע אותו למקום הנכון ולשחרר לחץ, אבל כשהשחקן שאמור לקבל את הכדור זה מנדי או קסמירו שאמורים לקבל לחץ מידי זה פחות אפקטיבי.
מודריץ’ היה הכי טוב בעולם בלהשתחרר מלחץ, גם היום הוא אחד הטובים בעולם למרות ירידה בזריזות ובפיזיות, הרבה מאוד תלוי בו.
לייק 1
שכחת נשק אחד משמעותי - הפריצות של פדה.
מעניין לראות את קלופ יעלה, מצד אחד אפשר להגיד שהלחץ על כל המגרש זה ליברפול, מצד שני, בגמר ליגת האלופות כל קבוצה עולה מהוסס יותר ומנסה להשאיר פחות חורים. לחץ כידוע מאוד יעיל התקפית ומונע מהיריבה לפתח התקפות, אך גם מאוד חושף את ההגנה לאחר כל שבירה של הלחץ.
כל התאמה כדי להתמודד עם מאצ’אפ כזה או אחר תפגע ביכולת של ליברפול ללחוץ כמו שהיא רגילה. מעניין יהיה לראות מה הפתרון עליו קלופ יחשוב, ואת רמת הביצוע של הפתרון.
אולי הוא גם פשוט יחלי להמר על הלחץ בידיעה שהוא עולה עלינו מבחינה איכותית ולתת לכשרון העודף לעשות את שלו ולהשאיר בעצם את השיטה המתורגלת יותר.
הייתי מבדיל גמר ממשחק ליגה רגיל, זה שונה לגמרי. העצבים משחקים תפקיד ומנצח מי שחזק בראש.
לדעתי קלופ לא יתפתה ללחוץ כמו משוגע, בטח לא בהתחלה. אאלט זה גם מה שעשה בגמר נגד טוטנהאם. ליברפול יכולה לחכות בשקט שאנחנו נרגיש בנוח ואז תחטוף כדור ותעניש. ברגע שיש מספיק שחקנים למעלה כמו קאסמירו ופדה אז יהיה לנו מאד קשה להגן במעברים.
יש הרכב לגמר ליגת האלופות נגד ליברפול! | מתחילים ב-22:00! לכבוד גודל המאורע המועדון פירסם את ה-11 בשלב מוקדם מאוד ואין הפתעות כמובן. דויד אלאבה שלא שיחק בחודש האחרון - חוזר במרץ למרכז ההגנה - על חשבונו של נאצ’ו. פדה ואלוורדה המנוע הועדף כשחקן כנף ימין וישחק לצד ויניסיוס ג’וניור וקארים בנזמה. רודריגו יוכל להיות שוב סופר-סאב מהספסל וכך גם אדוארדו קמאבינגה כאשר הטריו המוכר והישן (והטוב?) מועדף במרכז השדה. על הספסל מרסלו במשחק הפרידה שלו ובתקווה שיניף את הגביע. גם גארת’ בייל שם ואדן הזאר. בליברפול? טיאגו ופאביניו בהרכב וגם לואיס דיאס. בקיצור, ההרכב החזק ביותר שלהם. תנו לנו את זה! תביאו את הגביע! האללה מדריד!! APorLa14!
הופעה מספר 99 למודריץ’ בליגת האלופות במדי ריאל. בנזמה עם גמר חמישי בהרכב(!) וכמוהו מודריץ’ וקרבחאל מהצד שלנו (וקרוס יחד עם באיירן). הצרפתי אגב משתווה לראול עם 142 הופעות במפעל היוקרתי והוא במקום החמישי וזקוק לשער אחד כדי לעקוף את ראוליטו בטבלת המבקיעים אצלנו. זה רק המשחק ה-14 יחד של ההגנה ‘החזקה’ שלנו - קרבחאל-אלאבה-מיליטאו-מנדי לפי מה שנכתב במארקה.
הרכב ריאל מדריד: קורטואה| קרבחאל, אלאבה, מיליטאו, מנדי| קאסמירו, קרוס, מודריץ’| פדה, ויניסיוס ובנזמה
בהצלחה!!!
לייק 1
עשינו דרך מדהימה לגמר אבל שלא יהיו אשליות, משחק ההגנה שלנו חלש מאוד. פ.ס.ז’, צ’לסי וסיטי הגיעו לכמות סיטונית של מצבי הבקעה טובים נגדנו. הם פשוט החמיצו המון וגם קורטואה נתן עבודה.
ליברפול לא תחמיץ את המצבים שלה. סלאח, מאנה, ז’וטה ודיאז חדים מול השער. זה יכול להיגמר רע מאוד עבורנו. אני לא אתפלא אם זה יהיה הגמר הכי חד צדדי מאז 94.
לייק 1
הרכב צפוי. המטרה היא להתכווץ מאחור ולגרור את המשחק בתוצאה שיוויונית עד לדקות המאוחרות.
אני מסמן שלושה שחקנים שעליהם יקום ויפול המשחק שלנו. מיליטאו, קרוס וקרבחאל. מכל השאר אנחנו יודעים פחות או יותר מה נקבל, אבל השלושה הללו מועדים לפורענות. קרוס ירד ביכולת ובאינטנסיביות, קרבחאל לא ברמה כבר תקופה ארוכה ומיליטאו בכושר מזעזע בחודשיים האחרונים. מכל השאר אני מצפה למשחק טוב וסולידי. בנזמה הוכיח שהוא עומד בלחץ וויני מגיע למשחקים הגדולים האלה ופעם אחר פעם עושה צרות ליריבות.
ניסיתי להתנתק מכדורגל ביומיים האחרונים, ולבוא יחסית רגוע לגמר, אבל אי אפשר. התחושה הזאת של לפני גמר ליגת האלופות, איזו הרגשה מיוחדת ומשונה. אפילו כבר הרכב יש. עכשיו נותר רק לקוות ולהאמין, חוץ מזה כלום לא בידיים שלנו - האוהדים. לא מאמין ששוב פעם אנחנו כאן ועוד בעונה שלא ציפיתי לכלום ממנה, הגדרתי אותה בתחילת העונה כעונת מעבר. קל זה לא יהיה, לא לנו ולא להם. אבל אנחנו בגמר ליגת האלופות, ולא סתם. עברנו דרך קשה, והראינו אופי שאין לאף מועדון אחר בעולם, עוד קצת וזה שלנו. אהלה מדריד!!