לוותיקים שבינינו - קורטואה היה אדיר אתמול, באמת התעלה (כמו בכל העונה) ונתן תצוגה מדהימה.
גם במהלך השידור וגם אחריו אני שומע שזו תצוגה שאף שוער לא נתן בגמר אבל לדעתי קסיאס נתן הופעה לא פחות מרשימה (ועבורי לפחות קצת יותר מרגשת) נגד לברקוזן.
אני היחיד שחושב שקסיאס נתן הופעה לא פחות גדולה?
2 לייקים
המחמאות צריכות ללכת לאנצ’לוטי. ההבדל הגדול בין השניים הוא שעם זידאן שיחקנו כדורגל משמים ומעייף לאורך כל העונה, עם אנצ’לוטי רק מתי שצריך.
אנצ’לוטי בעונה הזאת הוכיח יותר דינמיות מזידאן. כשהיה צריך שיננו מערך, שיחקנו יותר התקפי כשהתאפשר, וחנקנו משחקים כשהיה צריך. במשחקים שניסינו לחנוק ובסוף היינו חייבים שער, אנצ’לוטי שינה את המשחק ושיחק כדורגל.
יש ספק בכלל שהעונה קיבלנו כדורגל יותר טוב? וזה גם לא בא על חשבון אף תואר.
5 לייקים
הסיפור של איקר מרגש והלילה הזה שינה לו את הקריירה, זה היה חודש הגורל שלו יחד עם הפציעה ההזויה של קניזארס אלוף ספרד הטרי מבקבוק אפטרשייב. קורטואה היה נשאר הטוב בעולם גם אם הגביע היה חומק ממנו. אני חושב שהסיפור של איקר יותר מרגש, הוא עלה הרי מהספסל, הוא באמת גדל בריאל מדריד ובאותה עונה דברים השתבשו לו, הוא לא שיחק בצ’מפיונס בנוקאאוט. אבל איקר רשם שלוש הצלות - אחת בנגיחה, אחת בבעיטה חצי גובה ואחת מדהימה עם הרגל שהזכירה את טיבו. קורטואה לקח אתמול איזה 4-5 מצבים של אלף אחוז ואת הלילה סיים עם איזה תשע הצלות וכל זה נגד קבוצה טובה וחזקה מאיתנו ושחקני התקפה גדולים כמו סלאח ומאנה שזה יותר מלברקוזן 2002. אז מבחינתי אין ולא היה כמו סאן איקר אבל החל מאתמול זה גם סאן טיבו קורטואה, שאפילו כמעט דמע כמו איקר עצמו.
8 לייקים
קרוס במחצית הראשונה היה חלש מאוד, ותיקן עם מחצית שניה מצוינת
טיבו נתן אתמול מאסטר קלאס. היו לו המון הצלות אדירות אבל מעל כולן נמצאות ההצלה לקורה מהבעיטה של מאנה, וההצלה מהבעיטה בימין של סלאח. המצטיין של הגמר בפער בעיני.
14 לייקים
- האחד על אחד מול סאלח, גם עצירה מטורפת
ההופעה של איקר זה לא משהו שאפשר לשחזר בכלל.
כל הסיפור מסביב על שוער שנכנס מחליף בגמר בגיל כל כך צעיר. זה משהו אגדי.
לייק 1
“Tranquilo Presi, vamos a ganar Liga y Champions” - כה אמר אנצ’לוטי לפרס אחרי התבוסה בקלאסיקו בברנבאו - וואו.
אגב, אתם יכולים לרפרף שם שוב בדרך שלנו לגמר. אשכרה פתחנו עם בונקר בסאן-סירו נגד אינטר כשלוקאס חצי מגן וחצי קשר והילדים הצעירים קמאבינגה ורודריגו השיגו את ה-0:1 הקטן-גדול. לאחר מכן היה הפסד הזוי לשריף בבית וזה היה נראה רע מאוד.
וגם:
בעונה הזו של ליגת האלופות החזרתי את המסורת הישנה והטובה של עידן ההצלחות הקודם - לצפות בשידור החוזר של המשחק. ולמחרת בתקציר כמה וכמה פעמים. ריכזתי עבורכם את פסקול הרגעים המצמררים שחווינו עם השידור ומטבעות הלשון הפנומנליים של נדב יעקובי. מאפיל על הטאמודזו: “ועכשיו…אספניול משווה ל-2:2” מימי 2007 המיתולוגית. כל התקצירים של המשחקים מהגומלין נגד פ.ס.ז’ והלאה אצלי בטלפון.
הגומלין נגד פריז – 77:24 על השעון: “2:2 (בסיכום שני המשחקים), ונזכיר שוב למי ששכח השנה אין חוק שערי חוץ כמו שהיה בעבר. ועוד אחד, אני לא מאמין למה שאני רואה כאן. קארים בנזמה משלים שלושער. קארים בנזמה המלך”.
המשחק הראשון נגד צ’לסי – 23:16 על השעון: “ויניסיוס עושה תנועה כדי להגיע למצב שהוא חופשי…עוד אחד!!! עוד אחד!!! קארים בנזמה, האיש לוהט. האיש פשוט בלתי ניתן לעצירה, 0:2, שני שערים מהראש של בנזמה”.
הגומלין נגד צ’לסי – 78:59 על השעון: “ריאל מדריד ללא צורה, עם חילופים היסטרים. אולי זה עוד יעבוד, מי יודע. אולי זה עוד יעבוד. מודריץ’…כדור טוב…וזה נכנס! זה נכנס! רודריגו! 3:1, ריאל מדריד חוזרת ומשווה פה ל-4:4, היא יוצאת מהקבר. רודריגו רק נכנס. איזה משחק מטורף שאנחנו מקבלים פה. וזה התחיל כאן עם החילוץ של דויד אלאבה. עם מרסלו, עם הפאלש של מודריץ’ (אפק). עם הפאלש של מודריץ’, איזה בישול מודריץ’, ענק מודריץ’, ואיזה גול של רודריגו, האיש למשימות מיוחדות”.
המשחק הראשון נגד סיטי – על השעון: 54:20: "ותראה את הלחץ הגבוה של סיטי שנמשך כאן. אבל, הנה הבריחה של ויניסיוס, בנזמה ורודריגו ממתינים לכדור מדויק, ויניסיוס יכול להמשיך עד הסוף. ויניסיוס, ויניסיוס, ויניסיוס! ויניסיוס, ויניסיוס, ויניסיוס! 3:2. ריאל מדריד – אף פעם לא מספידים אותה. איזה גול גדול של ויניסיוס אחרי שתי דקות. ויניסיוס לא סופר אותו (את פרננדיניו).
הגומלין נגד סיטי – 89:20 על השעון: “קמאבינגה לצד הרחוק, בנזמה מחזיר לאמצע. בבקשה. בבקשה. רודיגו מבקיע בדקה ה-90, אל תספידו את ריאל מדריד לעולם. אף פעם. היא משווה ל-1:1 ויש עוד כמה דקות תוספת זמן כדי לנצח את המשחק ולקחת אותו להארכה. זה עדיין אפשרי”.
הגומלין נגד סיטי – 91:44 על השעון: “רודריגו שהבקיע את השער הכל כך חשוב נגד צ’לסי…מבקיע את השער הכלכך חשוב נגד סיטי…והנה זה בא!!! הנה זה בא!!! זוהי ריאל מדריד. זוהי ריאל מדריד שאף פעם לא נספיד אותה. אף פעם. אף פעם. ריאל מדריד משווה ל-5:5. פפ כבר חשב שהוא בגמר. לא-לא-לא פפ, אתה עדיין לא בגמר. עוד לא”. שגיא כהן: “החרכים הולכים ונהיים יותר קטנים וריאל מדריד משתחלת דרכם”.
הגמר נגד ליברפול - 58:06 על השעון: “קאסמירו, יופי של משימה לפדה ואלוורדה. בנזמה ממתין שם באמצע, ויניסיוס בצד הרחוק לא מכוסה. הכדור הולך לוויניסיוס - ו-0:1 לריאל מדריד! ויניסיוס לא מכוסה וריאל מדריד עולה ל-0:1 בגמר ליגת האלופות! ויניסיוס ג’וניור עם השער הראשון בגמר”. שגיא כהן: "וזו רשמית הבעיטה הראשונה של ריאל למסגרת. זו ריאל מדריד של העונה בליגת האלופות. היא לא בועטת, היא כובשת
3 לייקים
לא יודע מה איתכם, אבל אני צעקתי פדה עוד בגמר הסופרקופה מול אתלטיקו. התאהבות כבר מההתחלה.
הערה קטנה על קרוס ומירו. שניהם נתנו הופעה הירואית וידעו להתעלות באמא של המאני טיים. קרוס היה בכל מקום שצריך אותו כדי לעזור בהנעת הכדור ולנטרל את הלחץ. קאסמירו דפק מאסטרקלאס דפנסיבי ולא הפסיק לחלץ/לתקל/ליירט כל דבר. הכבוד שלהם במקומו מונח והם אגדות של ריאל לנצח.
אך משחק כמו אתמול מראה כמה הם לא מתאימים לכדורגל המודרני הדינמי והתזזיתי שמשוחק היום. לקרוס אין את הקצב נכון והאינטנסיביות ולא מסוגל להוביל כדור קדימה או לעבור שחקן בכדרור, מירו לוקה מאוד בטיפול שלו בכדור ושוגה לא מעט תחת לחץ. ומול קישור לא מרשים בעליל ממול הם כמעט ולא הצליחו להוציא אותנו קדימה בהצלחה ולהתחיל התקפות.
פדה וקמא הם קשרי העתיד ועם קצת ניסיון שיתווסף אין לי ספק שהם הרבה יותר נכונים להוביל קישור מודרני שמשלב אתלטיות ופיזיות לצד טכניקה וניסיון. שניהם כדאבל פיבוט בעונה הבאה כשלוקה קשישא משחק חופשי לפניהם יכול לקחת אותנו לרמה אחרת לגמרי ולהפוך אותנו בחזרה לקבוצה ששולטת במשחק.
בלי קאסמירו לא היינו מנצחים אתמול, מס׳ שתיים רק לקורטואה
עם קרוס אני מסכים שלא מתאים לקצב, והאכילו אותו קש במחצית הראשונה וגם לאורך העונה בצמפיונס זה היה מורגש
אצל קאסמירו הבעיה זה הנעת הכדור כשאנחנו שולטים, הקישור ה״לא מרשים בעליל״ של ליברפול הוא קישור שהעליונות שלו היא הגנתית ונועד כדי להחזיר כדור כמה שיותר מהר אחרי איבוד בקבוצה שעושה את זה הכי טוב בעולם - לעזאזל, ראית את העמידה והלחץ הגבוה שלהם אתמול?!
ועם רוברטסון וארנולד שחותכים לאמצע ולא פחות מהירים- לא יודע מה ציפית מקאסמירו, הוא נתן משחק כמעט מושלם. לא היה לו שום סיכוי להוביל התקפה במתפרצת גם כשהוא ניסה תוך שניה כבר עקפו אותו, ובמסירה כמעט לא היה למי
החכמה של קרוס(במחצית השניה) וקאסמירו אתמול היתה לסחוט את העבירה ולא לאבד את הכדור.
אני דווקא הרגשתי אתמול שזה לא משחק שמתאים לקמאבינגה, אולי בגלל ששיטת המשחק פשוט עבדה עם הקיים
שוב, אני לא יודע מה היה קורה אתמול ללא קאסמירו- אבל זה לא היה מביא משהו יותר טוב זה בטוח
וואו, מאיפה אפשר להתחיל לתאר את מה שראינו במשחק אתמול, או בכל העונה הזאת?
התמזל מזלי לראות 8 זכיות של הקבוצה שלי בגביע עם האוזניים הגדולות ולמרות שהדסימה הייתה המרגשת מכולן מבחינתי כי חיכינו כל כך הרבה זמן הזכיה אתמול הייתה המתוקה מכולן.
כי העונה אפילו לא ציפינו או חשבנו על שום דבר שקרוב לזה, טובי התסריטאים לא יכלו לכתוב את מה שעבר עלינו בכל השנה הזו.
בתחילת העונה היה ברור לכולם שהולכים לעונת מעבר קלאסית- הקפטן ראמוס וואראן עוזבים, המאמן שעבר זמנו חוזר כסתימת חור כי אין מישהו רציני אחר, אף רכש מעניין לא מגיע, אתם יודעים- עונה פיננסית.
כמעט כולם הימרו שאתלטיקו בדרך לעוד אליפות נוספת ואירופה? מי חשב על אירופה בכלל.
ולמה האליפות הזו כל כך מתוקה? דווקא בגלל שאנחנו לא מבריקים השנה, דווקא בגלל שמה שראינו משחק אחר משחק זה לב, הקרבה, נחישות ואמונה הרבה יותר מיכולת אישית או קבוצתית גבוהה.
וגם, כי כולם היו נגדנו ואין כיף מזה.
היינו צריכים לקבל את בנפיקה בשמינית אבל אז הגרלה חוזרת סידרה לנו את מסי ואמבפה ולאחר מכן בזו אחר זו את כל האנגליות הבכירות.
מישהו מדמיין לעצמו מה היו אומרים עלינו אם הדרך שלנו לגמר הייתה כוללת את ויאריאל, בנפיקה ואינטר? כמה קונספירציות על כדורים חמים וכו היו עולות לאוויר?
וגם אתמול דקות לפני הירידה להפסקה פסלו לנו שער שאם לשחקן שהבקיע היו קוראים מוחמד סלאח או מאנה ולא בנזמה כל אירופה הייתה מזדעקת שהשופטים של ריאל והמפעל מכור אבל אנחנו המשכנו לשחק, המשכנו להיות רגועים והצלחנו לבסוף להבקיע את שער הניצחון.
סבאיוס סיפר שהוא לא הצליח לישון כל הלילה לפני המשחק ואז כשהלך לחדר אחר ראה את לוקה, קרוס וקאסמירו יושבים צוחקים ומשחקים קלפים.
החברים האלה יודעים את העבודה, יודעים לנצח את המפעל הזה וקרי רוח בצורה פשוט מדהימה.
ואם נחזור ל"כל העולם נגדנו"- לראות אחרי עונה כזו את צ’פרין מעניק לפלורנטינו מדליה ולוחץ לו את היד מראה על ניצחון ענק, אדיר שחורג מגבולות המשחק.
ניצחנו את מדינות הנפט, את אופ"א ואת שלל העסקנים.
ריאל מדריד שלי אלופת אירופה, ושכולם יתפוצצו.
22 לייקים
vini vidi vici
ככה הרגשתי אתמול. גם כשלא יצאנו מהרחבה. גם כשהצירופים “על עיוור” בהתקפה של ליברפול הזכירו לי את בארסה המאיימת, גם כשמודריץ’ פתח קצת מהוסס.
לרגע לא חשבתי שנאבד את זה. כל השבוע הטרפתי את החברים שלי עם הביטחון העצמי הלכאורה מוגזם הזה.
באמת שלא זכורה לי זחיחות כזאת מצדי
המשחק שהכי הייתי בו במתח השנה הוא כנראה המפגש מול פאריז. שם באמת חששתי שנקבל מכה רצינית.
אמבפה, אואפ"א
in your face!
לייק 1
זה היה הרגע אני התאהבתי בו לחלוטין וממש הערכתי אותו. יעידו על זה החבר’ה מהפורום שמכירים אותי בחיים האמתיים שאני סימפ גדול שלו.
ריאל בגמרים זה משהו אחר לחלוטין ונראית לא קשורה לענף אבל מהצד הנכון: הם מעל לענף. אין הסבר אחר. כי כך זה שיש לך פי שניים יותר זכיות מכל קבוצה אחרת ואתה חולק את המקום הראשון במספר הזכיות עם מדינה שלמה שיש לה את הליגה הטובה בעולם (ולא אופתע אם ריאל תעבור אותה בקרוב).
גם אם ליברפול הייתה בבירור טובה יותר בהתחלה ולחצה וכו’, לי היה ברור שריאל בשליטה.
ראו שלא הייתה שום היסטריה למרות הלחץ של האנגלים וההזדמניות להם הגיעו ברצף. הם ידעו שיהיה בסדר**
הקישור של ריאל הראה למה הוא הקישור הכי גדול אי פעם,(כן, גדול יותר מזה של הפפ טים לטעמי בגלל הזמן בפיק) ואפילו ההגנה הייתה מצוינת ועשתה אתלטי מול שיטי.
וכפי שכתבתי בפוסט אחר, העונה הזו מראה כמה קשה להיות יריב עירוני של מועדון הספורט הכי גדול בכל הזמנים.
לא חושב שיש מועדון אחר שהיה מעיף טופ 3 מהליגה הטובה בעולם פלוס את קטאר ובקלות.
אני אתנחם בזה שרק אנחנו אימללנו את ריאל בגמרים והגיע לנו לזכות בשניהם. או לפחות כך אני מנסה לשכנע את עצמי.
גם זה משהו מול המועדון הזה.
**למרות מה שטען אתמול הדון בראיון לטלוויזיה האיטלקית:
“קרלו, מה אתה מרגיש אחרי הזכיה הרבעית שלך?”
“האמת… לכל אחת יש טעם שונה: הראשונה זו הראשונה, השנייה הייתה נקמה מתוקה בליברפול, השלישית הייתה הסוף לאובססיה של ריאל… והרביעית… האמת? כולם הופתעו שזכינו. גם אני”
24 לייקים
ורק להמשיך את ארגאנוס,
כשאוהדי ריאל מתגאים ואומרים שזה המועדון הטוב בעולם זה לא בגלל ההיסטוריה, זה בגלל ההווה. היסטוריה מטורפת יש גם לליברפול אבל היא לעד הקבוצה הלוזרית של המקום השני. ריאל זו קבוצה הכי ווינרית בהווה, זו הגדולה שלה.
6 לייקים
הדבר הראשון שעלה לי בראש אחרי שריקת הסיום אתמול זה “ולחשוב ש @SantiagoBernabeu העדיף שנפסיד כבר ברבע”
הנאחס ההפוך הכי טוב שראיתי בחיי 
8 לייקים
מעניין שזו סוג של קבוצה הפוכה לגמרי, בנושא הווינריות באלופות, מזו שלא עברה את השמינית 8 שנים רצוף. היו אז שנים שהיא הייתה פייבוריטית, ולא עלתה, ועכשיו יש שנים שבהן לא “הגיע” (*) לריאל לזכות, והיא זכתה בכל מקרה.
(*) - נגיד העונה - עם כל הכבוד לפסז’, צ’לסי, סיטי וליברפול, זה לא שריאל התמודדה מול סטוק בלילה גשום.
5 לייקים
סתם כי הזכרת לי, בעונת 2014/15 בארסה של לוצ’ו התחילה מגומגם ואנו האוהדים היינו סקפטים מאוד לגבי הצלחה. רון קעקועים דאז הימר נגד בארסה בערך מהבתים, אם בארסה מנצחת הלך 100-200 שקל אם בארסה מפסידה - לפחות עשה כסף.
אחד הנאחסים שעבדו עד הגמר כולל הגמר. זה היה מיוחד.
2 לייקים
במבט לאחור מסתבר שצדקתי ושהיה עדיף לעוף ברבע 
אין דרך נעימה יותר להבין שדיברתי שטויות. כל שער שהבקענו, כל עליית שלב, היו בעיניי נס אחד שלם והגמר היה בלתי נשכח עבורי. חלום.
8 לייקים
העונה הזאת הורידה לי כמה שנים מהחיים, אבל אין מה להגיד, היה שווה את זה…
היינו פחות טובים מהיריבות שלנו בכל שלב הנוק אאוט והייתי בטוח שבסוף ייגמר לנו המזל/אופי. גם אתמול איכות הכדורגל של ליברפול הייתה שתי רמות מעלינו אבל אנחנו כבשנו שני שערים מ-4-5 בעיטות.
ליברפול זרקה את כולם קדימה אחרי השער של ויני, היינו יכולים לעקוץ במתפרצת ולחסוך כמה התקפי לב. אבל מה זה משנה בסוף.
מדהים כמה השחקנים שלנו היו רגועים ובשליטה לאורך כל המשחק, גם כשפסלו להם שער. אני בקושי נשמתי על הספה והם בנונשלאנט… איזה מלכים.
עם כמה שליברפול הייתה טובה יותר אתמול אי אפשר להגיד שהשחקנים שלנו לא הגיעו. רק בנזמה ומודריץ’ היו קצת פחות מרמתם הרגילה. מקרוס לא היו לי הרבה ציפיות. כמעט כולם אצלנו התעלו ועדיין נראינו פחות טוב משמעותית מליברפול. זה לא לוקח כלום מהתענוג של הזכייה, רק חומר למחשבה לקראת העונה הבאה. אסור להסתנוור מהתארים, צריך חיזוק.