Diego Costa will be in England this week. Wolves are in advanced talks to sign him on free transfer, as revealed by @David_Ornstein - there's an agreement in principle on the contract. 🚨🟠 #WWFC
— Fabrizio Romano (@FabrizioRomano) September 5, 2022
Been told deal depends on medical tests, now already scheduled. pic.twitter.com/ZeN9lIQDnZ
דייגו קוסטה בדרך חזרה לפריימרליג לוולבס , האמת שהוא מתאים להם .
יהיה אשר יהיה הפתרון, אני בטוח שעוד 10 שנים לא נראה את הפרמיירליג ממשיכה לצבור פער על שאר הליגות ללא שום מענה מצידן של הליגות.
גם אם לא תבנה סופרליג של ממש, הליגות ימצאו דרך להתמודד עם המצב החדש. הרי הפרמיירליג לא צוברת תאוצה ללא השפעה על הליגות אלא ממש עושה זאת על גבן של שאר הליגות. בסוף הכשרונות העולים של הליגות עוברים לפרמיירליג בשביל הכסף והתהילה שהם לא יקבלו באיטליה. זה גם מאוד מובן בהתחשב בכבוד שבלשחק במילאן - אלופת איטליה לעומת מנצ׳סטר יונייטד שאפילו לא נכנסה לטופ 4 באנגליה. גם מבחינה כלכלית, מילאן לא הייתה יכולה כנראה לרכוש חצי מהנעל של אנתוני.
לדעתי לא יהיה מנוס מלבד בניה של סופרליג כלשהי.
האנגליות אולי יסרבו להכנס לזה, כי למה להן, אבל אולי נראה פה מעין איחוד של יתר הליגות הבכירות למעין סופרליג. זה יכול להתבטא כמפעל נוסף וכעוד משחקים או אולי כתחליף לאחד המפעלים הקיימים.
סתם זורק מהראש, בהנחה שהליגות המדוברות הן האיטלקית, הספרדית, הגרמנית והצרפתית, אז אם ייקחו כל רביעיית מיקומים אז מדובר ב-5 טורנירים של 16 קבוצות, לפי המיקומים בליגות (טורניר של מקומות 1-4, וטורניר של 4-8 וכו). אם יעשו את זה בשיטה של נוקאאוט אז לא מדובר בהרבה משחקים שיתווספו (בשיטת בית-חוץ יהיה מדובר ב7 משחקים סך הכל).
אם למשל יורידו 4 קבוצות מכל ליגה אז אפילו כמות המשחקים הכללית של הקבוצות לא תשתנה.
רעיון אחר הוא איחוד ליגות של ממש ויצירת ליגה כוללת שתכלול את ברסה, ריאל, אתלטיקו, באיירן, פריז, יובנטוס, אינטר, מילאן…פה החיסרון יהיה בנסיעות מרובות, אם כי בכל זאת מדובר באירופה, ולא סתם אירופה אלא דרום או מערב אירופה, מדובר בפחות טיסות משעושים בnba וכמובן שגם פה יתחילו מסעות משחקים.
יהיה אשר יהיה הפתרון, אני בטוח שאחד כזה יגיע. המצב הנצון לא טוב לאף אחד מלבד האנגליות ואם לא יעשו משהו בהקדם אז כדאי לכולם להחליט על קבוצה אנגלית לעודד.
גרף שממחיש פערים פיננסיים בין הליגה האנגלית לכל היתר.
הפער רק הולך וגודל.
אני לא כל כך בטוח, אבל רוצה לקוות.
לפי הגרף, גם לפני 10 שנים היה פער משמעותי . לא עשו עם זה כלום ב 10 שנים, הפער רק גדל.
קראתי את כל ההודעה שלך, יש לי הרבה מה לומר, אבל לשאלה הזאת יש תשובה מיידית.
owner financing.
זה די ייחודי לליגה האנגלית. כל ביליונר יכול לרכוש כל קבוצה ולתת לה כמה כסף שהוא רוצה. זה נהיה טרנדי כנראה שיש לך קבוצת כדורגל במקום צי של מכוניות יוקרה או סוסים או נשים כמו בעבר.
מכאן רוב הכסף הנוסף, והשייחים\נובורישים\טייקונים מתחרים בינם למי יש יותר גדול. ומכאן אינפלציית המחירים.
מחוץ לאנגליה יש את PSG שמתנהלת ככה.
בליגה הספרדית והגרמנית יש חוקים נגד זה. לא יודע אם יש רגולציה בליגה האיטלקית.
בליגה האנגלית יש רק שתי קבוצות שמתנהלות ככה - סיטי וניוקאסל. צ’לסי של רומן התנהלה ככה ב-2004 ומזמן הפסיקה. אוהדי ליברפול ויונייטד יתגלגלו מצחוק על הרצפה מעצם המחשבה שכסף יוצא מהכיס של בעליהן, ועל אחת כמה וכמה אוהדי ארסנל וטוטנהאם (יונייטד מונפקת בבורסה אז עצם המחשבה היא אבסורד גם אם אני שוכח שהגלייזרים תחמנים מסריחים שלא הוציאו כסף מהכיס אפילו כדי לקנות את הקבוצה).
אפשר להסתכל על היציעים במשחק תחתית בליגה האנגלית ולהבין מאיפה הכסף. הם תמיד מפוצצים, בכל משחק מול כל יריבה. ליגה עם ביקוש גבוה, מקומי ובינלאומי, שמייצר הון תועפות מזכויות שידור ובעקבות החשיפה הגלובלית גם מחסויות ומרצ’נדייז. אני לא מציע להסתכל על משחק בין חטאפה לויאדוליד אלא אפילו על משחק בין ריאל מדריד לחטאפה, בו הברנבאו לא יהיה קרוב ללהיות מלא, שלא לדבר על יציע החוץ של אוהדי ריאל במשחק בחטאפה. אני מביא את ריאל כי היא הקבוצה האהודה בעולם ולא כי האוהדים שלה חרא. זה פשוט אף פעם לא קורה במשחק ליגה באנגליה. גם כשקניתי כרטיס למשחק מול ווטפורד בלילה באמצע שבוע בפברואר, היריבה, התקופה, היום והשעה הכי עלובים בעולם, ריפרשתי את האתר שבועות בלי הגזמה עד שמצאתי זוג כרטיסים אומלל.
אתה צודק ואני חוזר בי לגבי ליברפול ויונייטד.
לגבי צ’לסי אתה טועה לדעתי. אברמוביץ הכניס כסף כל השנים, והבעלים החדשים השתוללו הקיץ גם.
עד כמה שאני יודע, יונייטד זה בעצם הפוך. הבעלים מוציא כסף מהמועדון כדי לשלם לעצמם משכורות עתק ודיבידנדים. יונייטד בכלל דוגמה נגדית לכל דבר, גם השתוללות בשוק ההעברות לא עוזרת לה. אבל יש לה בסיס אוהדים ופופולריות יותר גדולה מכל השאר.
טוטנהם כפי שאפשר לראות חיה על הלוואות.
על ארסנל אני לא יודע כלום, אבל היא לא רלוונטית כל כך כבר כמה עשורים.
בגרמניה יש יותר צופים במשחקים. לדורטמונד יש יותר צופים בממוצע מבאיירן. זה לא מסביר מאיפה הכסף.
בליגה האנגלית יש יותר עניין בגלל שיש בה הכי הרבה כסף והכי הרבה כוכבים. בהתחלה שייחים\נובורישים קנו קבוצות לא מעניינות כמו צ’לסי או סיטי, עשו מהם אימפריות ואז באו אחרים.
מה שחשוב ורציתי להדגיש, גם אם טעיתי בפרטים, שבאנגליה אין כל כך רגולציה. שייח יכול לקנות קבוצה, להוציא מאות מיליונים על רכש, ואם יהיה לו מזל, לעשות קבוצה גדולה תוך 5 שנים. בלתי אפשרי חוקתית בספרד ובגרמניה.
בגדול הליגות האחרות יכולות די בקלות להכריח את מועדני הפרימייליג להצטרף לסופרליג, וזה פשוט על ידי הקמת הסופרליג גם ללא אף מועדון אנגלי. הצעד הזה יהפוך את ליגת האלופות ללא רלוונטית ואני מוכן להתחייב שהמועדונים האנגלים תוך שנה-שנתיים יתחננו להצטרף.
אני אפילו די בטוח שהם יבקש להצטרף כבר בשנת 0 כי הם יבינו את זה מראש.
רוצה לומר, לא חייבים הסכמה שלהם כדי לגרום לזה לקרות.
הבעיה היא שהליגות עצמן לא יודעות לראות את העתיד ולא מבינות שזה לטובתן. טבאס מטומטם אם הוא חושב שיש עתיד לליגה הספרדית בלי זה.
אני לא אומר שההכנסות מימי משחק הן היוצרות את הפער, אלא סימפטום לביקוש הגבוה לכדורגל אנגלי. הכנסות ממשחק בית של יונייטד, עם האצטדיון הביתי הגדול באנגליה ואחוז התפוסה הגבוה באנגליה, עומדות על כ-2 מיליון פאונד. לא מעט אבל לא מספיק לקנות אנתוני אחד בשנתיים שלמות.
אבל, לצד ביקוש מקומי קשיח ועצום, שרוב קבוצות הליגה זוכות לו באופן כמעט שווה (חוץ מסיטי כמובן) וקיים גם בגרמניה מסתבר, לליגה האנגלית יש ביקוש בינלאומי חסר תחרות. הליגה היחידה שמתקרבת היא הספרדית וגם זה רק בגלל 3 קבוצות שאחת מהן חדשה בתחום. ההצלחה הגלובלית של הטופ 6 האנגליות, וסליחה על ה"שחצנות" אבל גם ההתפוצצות המסחרית הגלובלית של מנצ’סטר יונייטד בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, היטיבו עם כל הליגה כי קבוצות כמו בארנלי מקבלות נתח כמעט שווה מסכומים אדירים שנזרקים על זכויות שידור כי כל שבוע יש בליגה הזו משחק או שניים שעשרות מיליונים בעולם חייבים לראות (ליברפול-אברטון ויונייטד-ארסנל השבוע, אבל לצורך העניין כל משחק של יונייטד/ליברפול/צ’לסי/ארסנל/טוטנהאם גורר עניין של עשרות מיליונים בעולם, גם אם הוא נגד נוריץ’).
אני אמנם חובב כדורגל אנגלי בפרט, אבל הולך לכדורגל, זניח ככל שיהיה, בכל מקום שאני נמצא בו. באיטליה הלכתי למשחקים של מילאן ופיורנטינה אבל גם של סיינה מהליגה הרביעית. על כל החוויות האלו באיטליה, כולל סן סירו, אני מרגיש שיכלתי לוותר. אבל אני חושב שמי שאוהב כדורגל ונמצא באנגליה מבלי ללכת למשחק פרמייר ליג הוא אידיוט (מבלי להיכנס לשיקולי כסף חלילה). זו חוויה ברמה אחרת בלי קשר לאהדת אחת הקבוצות שמשחקות וללא קשר להאם המשחק מוגדר כגדול. אני מאוד סקפטי שמשחקים בליגה אחרת מספקים חוויה דומה. אולי בגרמניה באמת, אבל בוכום ושטוטגרט מעניינות לי את קצה הזרת.
זה מביא הרבה מאוד כסף לפרמייר ליג, הרבה יותר מיתר הליגות.
אבל זאת תוצאה ולא הסיבה לכסף הגדול. איך הם הצליחו לגרום לליגה שלהם להיות מעניינת יותר מאחרות, שכתוצאה מזה הגיעו גם חוזי טלויזיה גדולים?
אני עדיין חושב שהסיבה המקורית זה יד חופשית שנתנו למשקיעים.
דרך אגב, אני רואה שקבוצות קטנות באנגליה מקבלות בסביבות 100M פאונד מזכויות שידור של הליגה, וקבוצות קטנות בספרד בסביבות 50M יורו, וקבוצות טובות כמו בילבאו או ויאריאל מקבלות באיזור 80 מיליון. זה פער לא גדול.
זה כשלעצמו לא מסביר מדוע וולבס או אברטון יכולים להוציא עשרות מיליונים כל שנה , וולנסיה לא.
הבסיס הוא הפנאטיות האנגלית לכדורגל, והפרמייר ליג הייתה הליגה הראשונה לנצל את המומנטום לגלובליזציה של כדורגל מועדונים (שהתחיל לדעתי עם יונייטד ומסעותיה למזרח אבל זה עניין אחר), וכמו שאנגלים יודעים לעשות היטב, הכי טוב לדעתי בעולם התרבות - הם עטפו את המוצר בצורה מושלמת. בתקופה שהדברים האלו קרו לא זרם כסף חסר תקדים לליגה האנגלית. יונייטד לדוגמא רכבה על הצלחות מקצועיות ועל האתוס של המועדון (שיווק מושלם בתחום הזה), ולא על משקיעים עשירים.
אני באמת לא מאמין שכדורגל האנגלי יותר טוב מבחינה מקצועית מכדורגל ספרדי, אבל לא אכפת לי. ייתכן שבקולנוע הבלגי יש במאים ושחקנים יותר טובים מבהוליווד וגם זה לא מעניין אותי. אני צורך מוצר מדהים - השדרים, האולפנים, הצילום, האווירה שמקבלים מהמגרש דרך הטלויזיה, הקצב, (זה לא טוב יותר או פחות, פשוט קצב שונה), העניין השבועי בכמה משחקים (ואני ממש לא צופה אדוק במשחקים שאינם יונייטד). יש כמובן גם את העניין המאוד חשוב של השפה - אנגלית עוברת יותר חלק בגרון, וגם אם יש מספר כמעט שווה של דוברי ספרדית בעולם, הליגה האנגלית הצליחה לתפוס במקומות שמהם זורם כסף וספרדית פחות - ארה"ב, המזרח הרחוק, הודו, המזרח התיכון. אני יכול לומר אישית שהשפה היא חלק משמעותי מהחוויה שלי כאוהד ומאמין שגם אחרים יכולים להזדהות עם התחושה.
זכויות השידור הן לא הכל, צריך להסתכל על החבילה השלמה. בארנלי מקבלת 100 מיליון פאונד מזכויות שידור שזה כבר יפה, אבל בזכות החשיפה הבינלאומית של הליגה היא גם מצליחה להשיג ככל הנראה יותר חסויות מחטאפה, כי אחת לשבועיים היא משחקת מול קבוצה עם עשרות מיליוני אוהדים, והמגרש שלה מפוצץ מדי שבוע בכל מקרה. בנוסף, יש לה יותר כסף להשקיע בשיווק ומיתוג, וכסף יוצר עוד יותר כסף. כמו שההבדל בין בן אדם עם מיליון דולר לבן אדם עם 20 מיליון דולר הוא לא באמת רק 19 מיליון, גם ההבדל בין בארנלי לחטאפה הוא לא רק הפער בזכויות השידור (שגם הוא בכל זאת סכום עצום לקבוצות בגודל הזה).
אחלה דיון. אני חושב שowner financing כן עונה חלקית על השאלה. הרי אם אין הגבלות באנגליה כמו בספרד/איטליה/גרמניה, אז לא פלא שאנשים קונים צעצועים ומזרימים כמה כסף שרק בא להם. זה בהחלט נראה שהפיתרון לכל זה הוא אך ורק סופרליג שבה יש רגולציות וחוקים שחלים על כל הקבוצות בלי יוצא מן הכלל.
זה אמנם נכון שזכויות שידור מכניסות כסף לקבוצות האנגליות, אבל אני לא יודע עד כמה זה תורם ברמה כזו שקבוצה כמו נוטיגהאם מחתימה 26 שחקנים בשווי של 130 מיליון פאונד. כשמכלילים הוצאות שותפות ועוד שלל דברים מקבלים תמונה אחרת. כמובן שזכויות שידור זו אחלה הכנסה אני לא אומר שלא, אבל המקרה של נוטיגהאם לצורך העניין מרגיש קצת חריג.
בקשר לאווירה עצמה: אני מאוד מסכים עם @sh4rky . כמעט כל צפיה בליגה האנגלית, עוד מלפני המשחק (האולפן עצמו) והמשחק עצמו - זוויות צילום, שדרים נלהבים, אוהדים מטורפים - כל אלה תורמים לאווירה יחודית. טענתי את זה פעם, אבל יש משחקים בליגה הספרדית שפשוט אין לי חשק לצפות בהם רק כי הצילום מגעיל והאצטדיון מכוער ואפשר לראות ממנו בתים של אנשים (אצטדיונה של אייבר למשל).
עניין נוסף זה כמובן הלוואות ופה אני חושב שזכיות שידור כן עוזרות. כל עוד הקבוצה מרוויחה מספיק כסף כדי להחזיר הלוואה שהיא פרסה, במיוחד אם ישנן ערבויות (כמו זכויות שידור), אז הקבוצות האנגליות מתחזקות בלי יותר מדי בעיה. בספרד התקציבים וההכנסות נמוכות משמעותית ואין ערבות מספיק ‘טובה’ בשביל לשכנע את הבנק לתת הלוואה. אגב, הGDP של בריטניה הוא בערך פי שתיים מזה של ספרד ומדובר בכלכלה בקנה מידה אחר.
בקיצור, הדיון מתחלק ל2: איך פותרים את המצב (סופרליג, רגולציות, ליגות בסטייל NBA, NFL…) ומאיפה מגיע הכסף/איפה היה עד עכשיו/מה עשו עם הכסף עד עכשיו (owner financing, השקעות זרות, כסף הושקע בעיקר במתקנים ותחזוק מועדון). בנוגע לחלק האחרון (הכסף…), העניין הוא שלהבדיל מחברות שצריכות לגדול כל הזמן ולכן גם הbalance sheet שלהן ייגדל משנה לשנה (בפוטנציה), אני מתקשה לראות איך אותו עיקרון עובד אצל קבוצות כדורגל. ברגע שבנית את ה"מפעל" שלך, שזה האקדמיה, הצוות המקצועי (שלא נחשב ‘נכס’ מבחינה חשבונאית), את מתקני האימון ואת שאר הדברים הפיזיים שמייצרים את ההכנסה אין הרבה מה לחדש כל שנה כמו חברה רגילה. אז לאן הכסף הולך?
לדוגמא, נכס של חברה הם כל הדברים, הבעיקר פיזיים, שעוזרים לחברה להתקיים כלכלית: מפעלים, מכונות, ציוד, וכ’‘ו וכ’‘ו. ישנו צורך הרבה יותר גדול בחידוש ושיפור שנתי של הדברים הנ’‘ל. אבל בכדורגל אתה לא בונה מתקן אימונים כל שנה או מחליפים את השערים; במקסימום עושים שיזרוע דו או תלת עונתי ופה ושם מרחיבים ומתקנים דברים של היום יום (נניח מתקנים נזילה בבריכת קירור, או קונים מיטות מסאג’ חדשות - דברים שלא עולים הון תועפות). אני אפנה ל @dmitrys : ידוע לך אם מנויים מסויים של ברצלונה מקבלים משהו סטייל דיבידנדים עונתיים?
*יכול להיות שאני אכנס לעניין יותר לעומק כדי להבין לאן הכסף הולך ואשתף כמובן.
דניאל פתחת דיון מעולה.
אני מסכים עם היתרונות של הפרימיר ליג היום, אבל אני לא מבין למה הכדורגל הספרדי פשוט מתעקש לשים על עצמו מגבלות בתחרות מול הפרימיר ליג וזה לא מתבטא רק בניהול הגרוע שלו. לדוגמה סעיף השיחרור:
שלא תבינו לא נכון, תיאורטית סעיף שיחרור זה דבר טוב. אבל זה עובד רק לרעת המועדונים הספרדים. הרי לרוב לקבוצות באירופה אין לשחקנים סעיף שיחרור אבל שקבוצות אנגליות או איזה מועדון נפט רוצות לשתות את הכישרונות הספרדים הם צריכות רק לפנות לסעיף שיחרור שלהם.
וזה פוגע בעיקר בקבוצות דרג ב ומטה בספרדי , ריאל וברצלונה למדו את הלקח וכל סעיף עומד על מילארד אירו. אז לנו אין דאגה. אבל לשאר הקבוצות אין להם יכולת לקבוע סעיפים כאלו. צריך לשנות את החוק ולקבוע שהסעיף עובד רק בספרד וקבוצות מחוץ לספרד לא יכולות להפעיל אותו.
לא ידוע לי, אבל אני לא סוסיו ולא מתגורר בברצלונה.
ידוע לי שסוסיוס מקבלים הנחות בכל מה שקשור למועדון - קניות במוזיאון, שידורים, וכו’. רבים גם מספסרים בכרטיסים, כמו שהדגימו במשחק מול איינטראכט פרנקפורט.
יכול להיות שיש מגבלה מסוימת בספרד בגלל חוקי העבודה?
אם אין, אני גם לא מבין מדוע ספרד צריכה להיות שונה משאר אירופה.
בספרד זה חוק, במדינות אחרות לא בהכרח. אי אפשר להגביל קבוצות ממדינות אחרות משתי סיבות: יש סעיף, יש מספר, הוא קודם סעיף שמגן על השחקן, ולא על הקבוצה, אז מי שיכול משלם. והסיבה העיקרית: השחקן הוא זה שחתום על תשלום סעיף השחרור, זה החוק של סעיף השחרור: השחקן יכול להשתחרר מהחוזה תחת המעביד אם הוא ישלם את הקנס, גם אם הכסף מגיע ממועדונים אחרים, על הנייר השחקן שילם.
אגב, סעיף שחרור זה תשלום אחד מזומן ללא מו"מ. זו חתיכת הכנסה.
לא נכנס לדיון משפטי. אבל זה פוגע בקבוצות. להכניס כסף הם יכולים להכניס גם ממכירה רגילה (זה די נדיר לראות שמפעילים את כל הסעיף, חוץ מבילבאו.) שישנו את החוק. . מבחינה ספורטיבית זה פוגע בקבוצות הספרדיות. כך האנגליות שותות לנו את כל הכישרונות ושקבוצה ספרדית באה לקבוצה מבחוץ היא לא יכולה לעשות את זה.
סעיף הזה הוא סעיף טוב אם כל אירופה היתה פועלת לפיו.
רשמי: אנצו פרננדס הוא שחקן צ’לסי חדש. המועדון האנגלי ישלם קרוב ל-130 מיליון אירו וריבר תקבל יותר מ-30 מיליון אירו על כך שיש לו 25% מהמעבר + יעדים שבנפיקה חייבת.
בגיל 21, אנזו הופך ל:
➤ השחקן הארגנטינאי היקר בהיסטוריה.
➤ הקשר היקר בהיסטוריה
➤ השחקן היקר ביותר בתולדות הפרמיירליג
➤ השחקן הרביעי היקר בהיסטוריה.
מקווה שזה לא יגמור אותו. אני לא יודע אם זה היעד האידלי לאנזו, שלא לדבר שלבנפיקה יש קבוצה טובה מאוד השנה ואיתו הם יכולים להיות משמעותיים מאוד באלופות. כל השיאים מאוד מרשימים ויפים. אני מקווה שהוא יתמודד עם כל הרעש והציפיות שזה יביא איתו.
אני גם מקווה שכל הטייטלים לא יהיו עליו כבדים ושצ’לסי זאת החלטה נכונה
לדעתי המקצועית לא אבל מקווה לטעות
יש פרסומים שעסקת אנזו לצ’לסי נפלה
המועדונים לא הצליחו להסכים על התנאים הסופיים
יש גם גורמים בצ’לסי שטוענים שזה בחיים לא היה 130 מיליון או 120 מיליון אלה יותר בכיוון של 85 (הסעיף שחרור של אנזו הוא 120)
בקיצור אולי בימים הקרובים זה ישתנה אבל כרגע העסקה נפלה אחרי הפגישה של הנציגים בלילה
