בכל מקרה, גיא זהר קצת משתמש כאן בשקר סטטיסטי. מ-2 סיבות: לא רלוונטי להשוות שכר סופי (כשאני חושב גם שהוא מדבר על שכר בסיס לפני תוספות למיניהן, מה שבכלל לא רלוונטי) ולא שכר שעתי (אחוזי המשרה בישראל מאוד נמוכים), וכמובן שגם לא רלוונטי להשוות שכר בין מדינות עשירות ברמה שונה. ישנו פער שכר בכל המשק בין ישראל לשכר הממוצע ב-OECD, המורים לא מיוחדים כאן.
הוא כמובן צודק בעיקרון שזה לא שחור ולבן ולא כל מורה הוא או עם 0 ותק או עם 30 ושצריך להסתכל על כל המערכת, אבל הבאת הנתונים שהוא הביא היא מאוד מאוד שטחית ומטעה.
אני אומר שוב, ההשוואות היחידות הרלוונטיות הן של שכר שעתי ביחס לשכר של מגזרים נוספים בעלי השכלה דומה בישראל. כל השאר זה קשקוש, או לפחות לא דיון שצריך לנהל כשמדברים על בעיות בשכר (כמובן שיש בעיות אחרות שיוצרות בעיות במקומות אחרים וראוי לדבר עליהן, אבל הן לא בעיות של שכר).
וזה עוד לפני שזה שבכלל דיברנו על איכות ההוראה והתמורה לכסף…
מדברים פה הרבה על המורים והסתדרות המורים.
המצב עם הרופאים לא מעניין אף אחד באמת. אר"י (ארגון רופאי ישראל) לא שונה מהסתדרות המורים ודואג רק לרופאים הבכירים שלא מעוניינים לעבוד שעות ערב ולילה וקורעים את המתמחים בתורניות שלא נגמרות.
הבעיה עם הרופאים מתחילה הרבה יותר מלמעלה ועם זה שהמדינ לא מעוניינת לפתוח מקומות למידה (המקצוע הכי יקר ללימודים מבחינת המדינה) ובונה על זה שהאזרחים יילמדו בחול.
ועדיין אפשר להקל בקלות על הרופאים אם הרופאים הותיקים יסכימו לתורניות. ומה שהכי עצוב לי שזה אמור להיות אינטרס של הציבור שלא יהיה מתמחה 1 ובמקרה הטוב סטאזר שעוזר לו במהלך שעות רוב היממה.
הרבה פה מריעים לליברמן, אבל אני לא זוכר שר אוצר שבפרק זמן של שנה מצליח לריב עם מורים, רופאים, נהגים ובעצם מי לא וכבר יושבת ראש ארגון האחיות הארצי (הגוף הכי חזק במדינה) הודיע שהןא מתכנן שביתה בתחילת השנה האזרחית.
אני בעיקרון תומך במהלכים של ליברמן אבל צריך להגיד את האמת, יש לו התנהלות ללא קלאסה (שלא נאמר עם קודים עבריינים).
אז נחתם בשעה טובה הסכם בין משרד האוצר להסתדרות המורים. קודם כל, ובהמשך לנקודה המצויינת של אורי בנושא - מדהים שמשרד החינוך והעומדת בראשו כמעט לא פקטור באירוע הזה. אתייחס לזה גם בהמשך.
דבר שני, מן הסתם יש בהסכם צדדים לכאן ולכאן, וכל אחד יבוא ויגיד האם ההסכם טוב או לא טוב. כמעט תמיד העמדה הזו תיקבע משיקולים פוליטיים ומפוזיציה. בשורה התחתונה, במו"מ אף צד לא יקבל את כל מה שהוא רוצה (אלא אם כן זה הסכם גרעין עם איראן), בטח כשמונח על הצוואר של כל ההסכם הזה החרב של ה-1 בספטמבר.
לטעמי האישי, בנסיבות הקיימות ומבלי להיכנס יותר מידיי לפרטים, ההסכם הזה טוב בסה"כ. הרבה מהדברים שהאוצר רצה להכניס מלכתחילה נכנסו, ודברים שהיו טאבו מוחלט - לגעת במועדי החופשות (גם אם לא בכמות שלהם…), שכר תלוי בהישגים ולא רק בוותק - קיבלו התייחסות בפעם הראשונה. תקדימים בדברים כאלה זה תמיד דבר טוב. אגב, גם לגבי הביקורת על החופשות שלא קוצצו - להמיר ימי חופשה מוסדיים לימי חופשה פרטיים של המורים, ושבית הספר ימצא פיתרון לאותם ימי חופשה פרטיים של המורה מבלי להשבית את כל המערכת - זה רעיון לא רע בכלל.
לגבי הביקורת על ההסכם, ושהוא לא משנה מספיק דברים מהותיים - פה אני חוזר לעניין של משרד החינוך. אין שום סיבה בעולם שמי שיבצע שינויים תשתיתיים במערכת החינוך זה משרד האוצר. אין לו את הכלים, היכולת והפנאי לבצע משהו מהסוג הזה, וזאת גם ממש לא אחריותו. נכון, הסכם קיבוצי זאת הזדמנות לבצע שינויים, כשיש לממשלה את המנוף הכלכלי “לאיים” בו על מערכת החינוך. אבל כל מי שציפה לראות אוטונומיה מורחבת למנהלים, מנגנוני פיטור שונים בתכלית, שיטות חינוך חדשניות ותוכנית לימודים מותאמת ל-2022 - זה ממש לא הזמן והמקום לבצע את כל זה. משרד החינוך הוא זה שצריך לבצע את עבודת המטה המקיפה והמעמיקה הזאת, ולהגיש אותה לאישור לממשלה. אבל, בדיוק כפי שאורי כתב - משרד החינוך, בדומה למשרדי הביטחון, החקלאות ועוד - משמש כזרועם הארוכה של אנשי מערכת החינוך (כשלא פעם השר הממונה הוא גם יוצא אותם גופים, בשר מבשר המערכת ממש), ולא מוכן לאתגר בשיט את המערכת הרקובה מיסודה.
ולסיום, טבלת השוואה מעניינת של הדרישות בתחילת המו"מ של כל אחד מהצדדים, לעומת מה שנקבע בפועל:
לכל מי שהיה עוד שמץ של ספק את מלחמתם של מי הסתדרות המורים נלחמה, שיסתכל על 4 השורות הראשונות. תראו מהן הדרישות שהתקרבו הרבה יותר לדרישות המקוריות של ההסתדרות, ועל חשבון מי זה מגיע (ובכלל - איזה צד היה זה שמלכתחילה רצה לתגמל בהרבה את המורים הצעירים, ונאלץ להתפשר עקב דרישות הצד השני).
לפי דעתי הסיפור הגדול וגם ההצלחה הגדולה של האוצר בהסכם זה ההסכמה של התאחדות המורים לחוזים אישיים.
זה בעזרת השם יכול לפורר את הארגון מבפנים תוך כמה שנים. מאוד מוזר לי שההתאחדות הסכימו לזה. הישג אדיר של ליברמן. בכל שאר התחומים, די צפוי.
ההסכם הזה גרוע מהסיבה הפשוטה שהוא לקח מערכת יקרה, רקובה וגרועה, ושפך לתוכה עוד הררים של כסף עם כמעט 0 תרומה מהצד השני. כן, אני מסכים שהתקדים הוא חשוב, ואני גם מקבל את הטיעון שזה בכל לצריך לבוא ממשרד החינוך, אבל בהינתן המצב, היה עדיף לישראל בלי ההסכם מאשר עם ההסכם ולכן זה הסכם גרוע. זה עד כדי כך פשוט.
כל זה לא סותר את זה שליברמן היחיד שלפחות ניסה (והשיג מעט, אבל לפחות השיג משהו). אני לא רוצה לדמיין איזה בושה וחרפה הייתה מתרחשת אם היה שם איזה ליכודניק או גנציק במקום. הקול שלי שייך לו כבר מזמן. הלוואי רק שאביר קארה איכשהו יצטרף אליו, זה חיבור טבעי.
אני שואף שבבית ספר יקנו חינוך ואפס פוליטיקה. תאמין לי שאם תצא מהפוזיציה שלך אתה תבין שבבתי הספר בארץ זה לא הבעיה שנותנים לילדים לקרוא ספרים של אלוהים ישמור פורום קהלת המרושעים.
אני מוכן לעשות איתך הסכם, בוא נצא נגד קמפיין של קהלת בבית ספר (למרות שאני בעד המצע שלהם בכללי) אם אתה תתגיס נגד החדירה של השמאל לבתי הספר. תאמין שבגישה שלך השמאל יפסיד יותר . אבל אני בעד. אתה איתי? ילדים לדעתי צריכים רק לקבל חינוך מדעי מורשת ותנך. וזהו. אתה איתי?
אתה יכול גם לעשות את הדבר הנכון ולהיות בעד שיטת השוברים. אתה תשלח את הילד שלך לבית ספר שמלמד שפורום קהלת הוא אויב העם ואני ישלח את הילדים העתידים שאין לי לבית ספר של קהלת. עובד? זה הפיתרון הכי טוב לכולם
זה רעיון מצוין. אתה לא תרצה שהילדים שלך ישמעו את פורום קהלת למשל? אני לא רוצה שהילדים שלי יחשפו לשוברים שתיקה.
אם אתם לא רוצים את זה. אז פורום קהלת זה לגטימי כמו שמנהלים של בתי ספר למשל מזמינים את הפורום הפלשתיני ישראלי של ההורים השכולים להרצות בפני ילדים (בוטל רק כי ההורים רצו להחרים את זה).
אני דרך אגב כמו שכתבתי , רוצה שהילדים שלי יקבלו את החינוך שאני והאחים שלי קיבלנו בבתי הספר שהיינו קטנים וזה מינימום של פוליטיקה בבית ספר.
דרך אגב כל ההסתה הפרועה הזו נגד פורום אזרחי כמו פורום קהלת. זה מדהים שזה מגיע “מהמחנה הנאור” לסגור אותו להוציא מהחוק להעיף מבתי הספר. לאן הליברליות נעלמת פתאום?
מה אתה אומר על רעיון כזה?
כן פוליטיקה בבתי ספר והרבה. אבל שילמדו את זה אנשי מקצוע ולא עסקנים שבאים לדחוף פרופוגנדה (לא קהלת ולא בצלם)
שילמדו על מבנה הממשל, הסטוריה פוליטית ותיאוריה של פוליטיקה, שילמדו איך להיות אזרח מעורב גם פוליטית וגם כלכלית. שיחשפו את הדור הבא לשלל רעיונות וילמדו אותם לפשר בניהם.
למדתי בתיכון הכי טוב בארץ ושיעורי האזרחות שלנו היו בדיחה.
בקשר להרצאות ולמה אתה רוצה לחשוף את הילדים שלך, שיעשו את זה אחרי שעות הלימודים ואופציונלי, לא קשה.
בתאוריה זה נשמע נפלא. אבל תבדוק מה קורה בפועל. הרי המתח הזה לא חדש. כל פעם שיש שר חינוך או ממשלה חדשה יש את העימות הזה של מה צריך ללמד האם ערכים אונברסילים? או ערכים של מורשת ותנך? האם להכניס את הפוליטיקה ? את מי להכניס לבתי הספר?
האם בית ספר צריך לשבות במחאה על הרפומה המשפטית או לתמוך?
המחלקה הכלכלית של פורום קהלת הם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בישראל. אבל יותר מזה, כל גוף פרטי שאינו המורים / פרופסורים באוניברסיטה, ייתפס כגוף שרוצה לדחוף אג’נדה מסוימת.
אז אם אתה לא רוצה שקהלת ילמדו, ואני מניח שברור לנו שפרופסורים באוניברסיטה לא ילמדו - אז מי ילמד? המורה של הילד שבקושי סיים בגרות 3 יחידות בעצמו? זה יוביל לכך ש
זו אגב גם הסיבה שהרבה כלכלנים נגד לימודי כלכלה בתיכון, במבנה מערכת החינוך הקיים. כי הם יודעים מי ילמד (המורים), וזה יוביל רק ליותר בורות כלכלית, אבל עם השילוב המסוכן של מחשבה מוטעת של הילד, שהוא יודע על מה הוא מדבר, כי הרי הוא למד על זה בבית הספר.
נטו מסקרנות - על איזה תיכון אנחנו מדברים?
ובזמן שעות הלימודים - ילמדו מה?
ברגע שלא אתה מכתיב את תכנית הלימודים של הילד שלך (על ידי מתן זכות בחירה בין בתי ספר בעלי אופי שונה ותכנים שונים) אלא המדינה - אתה בהכרח תקבל תכנים סטייל שוברים שתיקה / קהלת. גם אם נסכים שאפשר לחשוב על אוסף לימודי ליבה סביר יחסית (למרות שבוא, אני אישית ממש לא חושב שלימוד תנ"ך הוא סביר…), במציאות התמריצים חזקים מדי ויובילו לכניסה של כל מיני גופים עם אג’נדה שמתאימה לשר החינוך התורן.
זה הילד שלי. למה אני מחויב לחשוף אותו לזבל של חילונים/דתיים/חרדים/ערבים/שמאלנים/ימנים?
אני אישית חושש ממצב בו אנחנו פונים לשיטת השוברים ואנחנו מאבדים את הסטנדרט של מערכת החינוך. לא כל בתי הספר טובים, כמובן שבכל בית ובהתאם לכל שר חינוך יש עיניין של אג’נדה, אבל אני מסתכל על מערכת החינוך בארה"ב לדוגמא ואני אומר תודה לאל לחוק חינוך חובה.
עבדתי בטקסס כ-7 חודשים בעיר שאפילו לא כל האמריקאים מכירים ונתקלתי לראשונה בחיי בקונספט של home school. הלימוד בבית שמגיע דרך ההורים או בתצורת שיעורים אלטרנטיבית. לצורך העיניין, יחסית נפוץ לראות איך בשביל להצליח להמשיך הלאה בחיים מקצועיים או אקדמאיים תוכלו לראות לא מעט סטודנטים נגדים לבגרויות בצורה אקסטרנית.
בהרבה מקרים בהם נתקלתי בטקסס הסיבה לכך שאנשים עוברים לעשות home school לילדים שלהם היא שמערכת החינוך להרגשתם לא תואמת את סט הערכים אליהם הם שואפים. אז יכול להיות מצב בההורים ממש על זה ומעבירים תכנים ברמה גבוה, או מה שראיתי בהרבה מקרים אחרים: הילדים מסתובבים בחוץ, פשוט הולכים לעבוד והופכים להיות בורים בצורה הכי נוראית שאפשר בחברה מערבית. אם תמיד תהיתם מאיפה מגיעים האמריקאים הבאמת טיפשים זה לא רק כי מערכת החינוך לא מכוונת להסטוריה עולמית או באופן כללי תכנים שקשורים למדינות אחרות, אלא גם תוצר של אלטרנטיבית ה home school.
אם נגיע למצב בו אנחנו מייצרים הפרדה ללא סטנדרט או פיקוח באמת שלמדינה שלנו לא יהיה עתיד. אני אומר בתור אדם שהיה בכיתה א’ הייתי צריך להסביר למורה שלי בכתבה שכותבים “אקורדיון” ולא “קורדיון”.
ראשית, אם אני מבין נכון חלק מהפער שאתה מתאר הוא פער תקציבי. אז כמובן בשיטת השוברים לא מדובר על הפרטה, במובן של הפסקת זרימה של כסף מאזרחי ישראל לתלמידי ישראל, אלא על שוברים (כשמם כן הם) - כל ילד מקבל שובר שהוא בוחר איתו בית ספר. בית הספר מקבל כסף מהמדינה, תמורת הזכות ללמד את הילד. ככה שאין פגיעה באיכות האבסולוטית של החינוך שמקבל ילד מאזור קשה, ביחס למצב היום.
שנית, אפשר להשאיר את המצב היום כאופציית ברירת מחדל. כלומר, יהיו גם בתי ספר שימשיכו ללמד את החומר המצוין שלומדים היום במערכת החינוך הממלכתית, והורה שלא מתלהב מכל הקהלת והבצלם למיניהם - מוזמן לשלוח את הילד שלו לחינוך ממלכתי “קלאסי”. זה לא פתרון מושלם, וזה לא מציל ילד מקבלת החלטות גרועה של הוריו, אבל זה כן יכול להבטיח שלכל ילד תהיה אופציה במרחק סביר ממנו ללכת לבית ספר “קלאסי”.
עריכה: טוב, ותשובה שלישית. בתיאוריה אנחנו יכולים להתאמץ מאוד ולהגיע למסקנה שמתמטיקה ואנגלית הן דרישות מינימום, ושלכל בית ספר יהיה חופש יצירתי ב-20 שעות שבועיות, וחובת לימוד מתמטיקה ואנגלית ב-10 שעות שבועיות. זה לא מדהים, אבל זה קומבינציה של שיטת השוברים ושל המצב הקיים, לשמרנים מבינינו שמעדיפים בצדק מעברים הדרגתיים על פני מהפכות. אם כי זה כנראה פחות מתמודד טוב עם “פוליטיקאים גרועים יקבלו החלטות גרועות מה צריך להיות הליבה שכולם מחויבים אליה כדי לקבל תקציב”.
אני מסכים לגמרי לגבי קהלת ואם היו לי ילדים הייתי שולח אותם להרצאה שלהם (גם להרצאה של בצלם הייתי שולח).
ועדיין לא הייתי רוצה אותם בבתי ספר.
אני רוצה שמורים ילמדו את הילדים שלנו בצורה מאוזנת יותר ובלי לדחוף אדגנדות שלהם.
לדוגמה, כמה קל זה לפעיל של בצלם להסתיר עובדות שלא תומכות בנרטיב שלו מהילדים לעומת האפשרות של מורה “אובייקטיבי” לספק דיון על בעד ונגד באותו נושא.
אני חושב שכדאי וראוי שנדרוש מורים קצת יותר מקצועיים.
כל הארגונים הללו יכולים בכיף לנסות לדחוף את האינטרסים שלהם למשרד החינוך. אני אישית מצפה משומרי הסף של חינוך ילדינו אשכרה לשמור על הסף ולספק לילדים את הנרטיבים השונים בצורה מאוזנת ודיונית.
כמובן שאני מדבר על לימודי כלכלה בסיסיים ויומיומיים. עזוב אותי ממיקרו ומאקרו בגיל 16, צעירים יוצאים היום מהתיכון בלי לדעת אילו מיסים הם משלמים או מה זה ביטוח לאומי, משהו שאם אתה מורה אתה יכול לספק בקלות.
למדתי בתיכון מכבים רעות.
לא בהכרח לדעתי. שוב אני אסביר את עצמי,
ברגע שאתה מכניס את בצלם לכיתה הם מלמדים רק את הנרטיב שלהם.
בצורה הכי קלה מורה יכול להכנס לכיתה לכתוב על הלוח “בצלם, בעד או נגד” לעורר דיון בכיתה שמראה 2 השקפות עולם וזה כבר עדיף מבחינתי.
בגדול זה בעייתי מאוד. אם אותך לא מעניין ללמוד תנך אז למה שיעניין חרדי ללמוד אנגלית? ולאן זה יוביל אותנו בסוף?
תנך נוגע בתרבות של המדינה שלך ולימודי דת שחשוב שיועברו לילדים בצורה נכונה ולעשרות אלפי אנשים שחיים איתך יום יום באותה המדינה.
כנל אנגלית רק הפוך.
שוב אומר הבעיה האמיתית היא בנבחרי הציבור שלנו ומה שאנחנו דורשים מהם. כל אחד דוחף את הנרטיב שלו לילידים במקום שניתן להם תפיסת עולם רחבה ומאוזנת ואת הכלים לבחור ולסנן בעצמם.
אולי כי הוא חי במדינה עם עוד מלא חילונים/דתיים/חרדים/ערבים/שמאלנים/ימנים…
כדי שלא יהיה בור בנושאים שלא מעניינים את אבא או אמא.
כדי שיחליט בעצמו ויקבל כלים להתמודד עם העולם בכלולותו ולא רק עם השכונה הקרובה.
כי למורים אין דעה?
וחסרים לך אנשים (מימין ומשמאל) שלא מסוגלים להימנע מלדחוף את הדעה שלהם בכל נושא, ולהגיד “זה לא עניין של דעות, זה עניין של צדק! לרוב אני בעניין של מגוון דעות, אבל זו ספציפית לא שאלה של ימין שמאל”?
ואפילו אם המורה באמת היה מנסה להציג גם את הצד השני, הצד שהוא לא תומך בו - נראה לך שהוא היה מסוגל לעשות את זה בצורה לא מוטה, אפילו בתת מודע?
בחיאת אנחנו חיים בחברה שרוב האנשים בה לא מסוגלים להכיל מורכבות, אז לצפות ממורה - משרה שהיום מאוכלסת על ידי אנשים לא מאוד חכמים בממוצע, כי השכר שם הוא שכר רעב - להתמודד עם המורכבות הזו, ועוד להציג אותה?
סבבה, אז לפני שמתעסקים בתוכן החינוך, צריכים להתעסק באיכות המחנך.
והדרך למורים יותר מקצועיים עוברת ברפורמה במערכת החינוך, לא בשפיכת כסף, כי הרבה כסף יש שם כבר היום, והוא פשוט לא מגיע למורים בצורה מוצלחת.
(אני לא טוען שאמרת אחרת, כמובן)
בעיקרון לא אתה אמרת את זה אלא אני. כאילו, זו לא נקודה שהעלית (נדמה לי), אלא סתם משהו שנזכרתי בו.
וכאשר מדברים על כלכלה אז כמובן מתכוונים למיקרו ומאקרו.
מה שאתה תיארת, נכון יותר לתייג אותו בעיניי כ"כישורי חיים", ובהחלט רצוי שיהיה על זה שיעור בכיתה י"ב (בתקווה שהוא יהיה יותר מוצלח מהשיעור על חינוך מיני בכיתה ו’…)
אמת. זו הסיבה שקשה לי עם הרעיון של לחייב חרדים ללמוד מתמטיקה ואנגלית.
(אני לא ממשיך מפה את הדיון האם חשוב ללמד תנ"ך, כי נראה לי הנקודה המהותית היא שאני גם תומך ברצון של החרדים לא ללמד את הילדים שלהם אנגלית, אבל אם בא לך אנחנו יכולים להתווכח על האם חשוב ללמוד תנ"ך בהיקף המוגזם שלומדים אותו היום במערכת החינוך החילונית, לתפיסתי)
אנחנו חיים בעולם של מחסור. אין מספיק זמן ללמוד הכל (ברמה שהיא לא סופר שטחית).
אני אישית מאוד מצטער שבמקום ללמוד בתיכון יותר מדעים, הייתי צריך לשמוע על שאול ושמואל.
ילד לא יכול להחליט בעצמו, הויכוח הוא האם ההורה יחליט או האם המדינה תחליט.
אני מעדיף את ההורה, כי המדינה היא גוף רקוב ומושחת ולא יעיל.
כשרהמ יהיה נד סטארק ושר החינוך יהיה אלבוס דמבלדור וההסתדרות תפורק - בסדר, שהם יחליטו.
עד אז - אל תטמטמו את הילדים שלי, תודה.
אותי מטריד אם בכלל נכון לחלק את יום הלימודים לפי ‘שיעורים’ ולתת למורים ללמד ‘מקצוע’. והאם בכלל נכון ללמד קבוצה באופן פרונטלי ומה בדיוק אנחנו משיגים מכל החלוקות האלה. למה בשעה 10:45 כל ילדי כיתה ד’ כריש נכנסים לשיעור חשבון עם המורה רוחמה ולומדים כפל במאונך?
כמה ממה שאנחנו עושים היום בבית הספר הוא תוצאה של מה שעשינו לפני מאתיים שנה וכמה תוצאה של מה שמתאים לימינו?
