זה אכן המצב, והדרישה של הותיקים היא שאם מורה צעיר הרוויח 1X ומעכשיו 1.5X,
אז מורה שהרוויח 2X יתחיל להרוויח 3X.
אם המורים הוותיקים היו מסתפקים ב 2X שלהם או מסכימים לקבל תוספת קטנה ולא משמעותית בזמן שהצעירים מקבלים תוספת של 50%, אז לא הייתה לנו בעיה בכלל.
אבל העיקר דפקנו את דה-יונג לא? מה חשוב עובדות או חינוך?..
מה?
אני אמרתי x והסבירו לי שזה לא המצב וקיבלתי. עכשיו אתה בא ואומר לי שבגלל שאמרתי y אני טועה…
כמובן שדוגמת דה יונג לא נכונה על מה שטענת. זו גם הסיבה שלא נעזרתי בה בשביל הטענה ההיא…
הסתכלתי על הגרפים של פאקו, והנה כמה מסקנות שלי. מזכיר שיש 37 מדינות בדו"ח.
לפי הגרפים:
מורה מתחיל מרוויח בארץ כמעט 23k, שזה מקום 29.
2 מדינות נמצאות בטווח של 10% מעלינו.
3 מדינות נמצאות בטווח של 10% מתחתינו.
מורה עם ותק 15 מרוויח בארץ קצת יותר מ33k, שזה מקום 26.
2 מדינות נמצאות בטווח של 10% מעלינו.
3 מדינות נמצאות בטווח של 10% מתחתינו.
מורה בשיא הותק מרוויח בארץ כמעט 56k, שזה מקום 15.
מדינה 1 נמצאת בטווח של 10% מעלינו.
5 מדינות נמצאות בטווח של 10% מתחתינו.
אכן מצב המורים המתחילים ממש חרא. הבעיה היא שההצעה של האוצר להעלות אותם למקום ה22 היא עדיין מבזה. גם אם נתעלם מ4 המובילות אצלם הסכומים ההתחלתיים באמת מאוד גבוהים, ה30k המוצעים הם עדיין רק שני שליש ממדינות כמו הולנד, אוסטרליה ואוסטריה.
מורה עם 15 שנה ותק עדיין במצב חרא. חבל שגם מהם מתעלמים מהעובדה שמעבר לזה שאנשים לא רוצים להגיע למערכת - גם אלה שמגיעים עוזבים. ואם הם לא עוזבים זה כי לרובם אין אופציות אחרות. מדברים על העלאה לסביבות ה36.5k, אבל זה עדיין יציב אותנו רק במקום ה25.
מצבם של המורים בשיא הותק לא מזהיר. אמנם הפער עצום, והם מרוויחים כמעט כמו מורה מתחיל + מורה עם ותק 15 ביחד, אבל זה נטו כי המצב של האחרים בזבל. התוספת שמציעים, אפילו לא תעלה את השכר שלהם ל57k ככה שגם אחרי התוספת השכר יותר קרוב למקום ה20 מאשר למקום ה14.
יוקר המחייה בארץ הוא מהגבוהים בעולם, אז המצב של שלושת הקבוצות בזבל 
אני ברצינות לא מבין איך חושבים שעם הסכומים האלה אנשים עם כישורים כמו שלי יגיעו למקצוע. נכון שמדי פעם יוצא איזה אני אחד, אבל אתם לא מבינים איזה אנשים למדו איתי בתואר. זה היה מביך, באמת.
יש עוד המון הבדלים בינינו לבין המדינות האלה, בכללם שכרם הממוצע של כמעט כל בעלי המקצועות שאינם מהנדסים/מתכנתים וגם, לא פחות חשוב, תקבולי המיסים והתוצר באופן כללי. לא פותרים בעיות כאלה בהחלטת ממשלה ואני לא ממש מבין למה אתה חושב שזו נקודת הייחוס - האם אתה מבין את העלות התקציבית של השוואת השכר למדינות הללו? זה לא ריאלי.
זוהי השוואה בשכר ריאלי, או יותר נכון ב-PPP, כך שהפערים ביוקר המחיה מגולמים. להשוואה בשכר נומינלי אין שום משמעות.
אף אחד לא חושב ככה. פשוט הפתרון שאתה מציע יוביל את שוסאקו של עוד 20 שנה לטעון את הטיעונים שאתה טוען עכשיו בדיוק, רק בסכומים גבוהים יותר. אין אף איגוד עובדים שבו הוותיקים אומרים בסכום מסויים ״זהו, מספיק לי. עכשיו תור הצעירים״. תסתכל על חברת החשמל, נמל אשדוד, או כל מקבילה שלהם מכל מדינה בעולם. צריך לתגמל מצוינות, ואז אנשים מצוינים ירצו להגיע, כי המשכורת שלהם לא תהיה תלויה רק ביכולת שלהם לאכול חרא במשך עשורים.
הבעיה היא ממש לא בתנאיהם של המורים הוותיקים. הם מקבלים שכר מכובד בהשוואה לרוב משלמי המיסים שמשלמים את משכורתם, מספר ימי חופש גדול מאד (בהשוואה למגזר הפרטי), הטבות שהן חלומיות מבחינת רוב אזרחי ישראל (שבתונים) ועוד ועוד. כן, העבודה שלהם קשה מאד וחשובה בטירוף. ועדיין, לא צריך להגזים ולהפוך את אחד המגזרים בעלי רמת החיים הגבוהה בארץ למסכנים. כן כן, מורה עם מקסימום וותק הוא לכל הפחות במעמד בינוני-גבוה. יש בעיות אמיתיות במדינה, למשל של מורים מתחילים, אבל לא רק.
חצי אוף טופיק:
מורים צעירים: אנחנו אלה שהותיקים שלהם הכי דופקים אותם!
רופאים צעירים (המתחמים עם ה26 שעות וכל זה): הולד מי סטטוסקופ
על מה אתה מדבר? מורים מתחילים היו מתים לאחוזי משרה של משמרות 26 שעות ברצף 
ולגבי ניתוח הנתונים של טל - נכון שגם אחרי השיפור המוצע המצב לא יהיה מושלם. אבל:
א. ככה זה עובד, משנים לאט-לאט. גם את “שכר” החיילים לא העלו בבת-אחת. הבעיה שגם את השיפור המשמעותי הנוכחי הסתדרות המורים תוקעת.
ב. בהמשך לנקודה הקודמת - מה שהסתדרות המורים דורשת לא משפר בשום צורה את מה שאתה מבקש, רק מנציח ואף מגדיל פערים קיימים.
ג. וזאת הנקודה המשמעותית - נכון שהשיפורים המוצעים מביאים אותנו רק למקום טוב באמצע ביחס למדינות ה-oecd, אבל צריך לזכור את התנאים המאוד שונים שמדינת ישראל פועלת בהם. קצב הילודה פה בשמים, והמגזרים היולדים המרכזיים (ולכן הצרכנים המרכזיים של תקציבי משרד החינוך) - לא רק שלא מספקים חינוך פרודוקטיבי לילדים שלהם (=לימודי ליבה), אלא גם אקטיבית כמעט ולא משתתפים בתשלום על תקציבי הענק הדרושים כדי להחזיק את מערך השירותים העצום הזה. להשוות אותנו למדינות כמו בסקנדינביה ששם יש רבע ילד לכל אחד זה פשוט לא ריאלי ולא רלוונטי.
א. אתה מוזמן לקרוא את כל התגובות שלי, לא כתבתי שהם מסכנים בשום מקום. ראיתי תלוש שכר של מורה 25 אצלנו, ואני יכול רק לקנא. לא מספיק כדי לקנות דירה במדינה הזאת, אבל לגמרי להתקיים בכבוד. כמובן שהם רואים עוגה והם רוצים נתח גדול יותר, 400 שקל בברוטו, זה איזה 200 שקל בנטו, והם מחכים להסכם שכר כבר מעל 3 שנים. אני בטוח שאם לדוגמה תסכים לתת להם תוספת של 2,000 שקל הם לא יתנגדו שהמתחילים יקבלו תוספת של 5,000. אולי אני תמים, והם ירצו לקבל את ה5,000 במקום החדשים.
אגב, שאלה קטנונית. למה לא להתחיל באמת מהמאפייה של חברת חשמל או נמל אשדוד? למה דווקא להתחיל מהמורים? אף אחד מעולם לא חשב ולא יחשוב לפרק את המאפיות שהולכות שם, ושמות את יפה בן דוד בכיס הקטן.
ב. גם אתה יכול לקחת חלת פעם ב7 שנים, מה ההבדל? בשביל לקבל שבתון צריך אישור מיוחד, שמותנה באישור לימודים בין היתר. זה יכול להיות מס’ מסוים של השתלמויות או לימודים אקדמיים. בזמן השבתון אתה לא מקבל שכר, אתה יכול למשוך כסף מקרן ההשתלמות שלך, עד גובה המשכורת הממוצעת, מבלי לשלם על זה מס. לא מבין למה מראש אנשים צריכים לשלם מס כדי למשוך כסף שהם שילמו עליו כבר מס. קיצר במקום שנת מנוחה בתשלום כמו שאנשים חושבים, אתה פודה קרן השתלמות, שתאבד מהריבית שהיא אמורה לצבור, רק כדי ללמוד במקום לעבוד.
מבחינת החופשים הכתבה הכי עדכנית שמצאתי היא מגלובס לפני שנה:
התלמידות והתלמידים בישראל לומדים יותר שעות, ימים ושנים מעמיתיהם במדינות ה-OECD. תלמידים ותלמידות בבתי הספר היסודיים בישראל לומדים בממוצע 938 שעות בשנה, לעומת 807 שעות במדינות המפותחות. בחטיבות הביניים לומדים בישראל 989 שעות לעומת 923 שעות במדינות המפותחות.
בהתאמה, גם מספר ימי הלימוד המקובל בישראל גדול מזה שב-OECD. לשם השוואה, בבתי הספר היסודיים בישראל לומדים 214 ימים בשנה לעומת ממוצע של 186 ימי לימוד בלבד במדינות ה-OECD (פער של 28 ימי לימוד בשנה) בחטיבות הביניים בישראל לומדים 205 ימים לעומת 184 בלבד במדינות ה-OECD (פער של 21 ימי לימוד בשנה), ובתיכון בישראל לומדים 194 ימים לעומת 182 ב-OECD (פער של 12 ימי לימוד).
ג. כמו שכתבתי בעבר, זה נחמד לדבר על שכר לפי מצוינות ולפי הישגים. אבל איך בכלל מודדים מצוינות בחינוך? למתוח קו בין מורים טובים ובין מורים לא טובים זה קל, ולכן הייתי שמח אם היו מקלים את האפשרות לפטר מורים. להתחיל לדרג בין המורים הטובים מי מצויין ומי לא זה בעייתי מדי.
יודע מה? זה דיון חינוך. מוזמן לנסות לחשוב על איך מודדים מורים “לפי הישגים”.
אם האוצר לא יעלה את ה9,000 שהוא הציע למורה מתחיל, אז למה זה שנאבקים על עוד כמה מאות למורים הותיקים זה רע?
אתה באמת לא רואה את האירוניה בזה שאתה טוען שלא ניתן למדוד מורים מצויינים, הודעה אחת לאחר שטענת שאתה מורה מצויין בהשוואה לרוב עמיתיך? לא שאני מפקפק בזה או משהו, זו פשוט סתירה לטעון את שתי הטענות האלה יחד.
לגבי ימי החופש - בכוונה הדגשתי ״לעומת המגזר הפרטי״ בנושא הזה, אתה השוואת למורים במדינות אחרות.
לגבי החשמל והנמלים - בוודאי שהייתי שמח אם היו מטפלים בהם, פשוט אין סתירה.
ועוד משהו - יפה בן דוד ממש לא מתנגדת רק לסכום שיוענק לוותיקים, אלא גם לכל צעד שאפילו מזכיר רפורמה שהאוצר הציע.
אני כאמור מאז הקורונה אין לי שום סנטימנט למורי ישראל. להפך. יש לי סנטימנט. שלילי ביותר.
היום קיבלתי הודעה מהגננת החדשה של הבת שלי שעולה לגן מועצה שבעקבות הנחיות הסתדרות המורים לא יתקיים מפגש היכרות לפני פתיחת שנה"ל. ואני אומר לכי תזדייני גננת. מי בכלל רוצה להכיר אותך. לכי שימי על עצמך איזו מסיכה.
אין לי שום בעיה עם זה שהסתדרות המורים מנחה. יש לי בעיה עם הגננת של הבת שלי שלא מפעילה שיקול דעת. איזה מן חינוך היא בכלל מסוגלת לתת לבת שלי?
אני מתמטיקאי הרבה יותר טוב. איך אני יודע את זה? כי אני מבין דברים בצורה הרבה יותר מעמיקה, ואפשר גם לבדוק את זה בצורה אמפירית, לדוגמה בציונים באקדמיה.
האם אני מורה יותר טוב? לא יודע, תלוי איך אתה מסתכל על זה. מי הוא המורה הטוב ביותר? אני לא יודע לענות על השאלה הזאת. לכן מעצבן אותי שמדברים כל הזמן על זה שצריך שהשכר יהיה לפי הישגים, ואף אחד מעולם לא ישב לחשוב איך מודדים את זה בכלל. זה שורש הבעיה.
בנוגע לחופשים, הציבור סתם ממורמר על זה שאין להם בייביסטר. ברור שאני אשווה למדינות אחרות, כי שם מבינים עד כמה חופש זה דבר חשוב לילדים (וגם למורים מן הסתם), ויש אפילו יותר ימי חופש. פה במדינה אנשים חושבים שבית ספר זה גן לילדים גדולים.
ולכן אני מבסוט על ליברמן. כתבתי פה כמה פעמים בפורום שאני מרוצה מפועלו במשרד, ובין היתר גם מהרבה דברים שהוא דורש מול הסתדרות המורים.
לא זכור לי שמישהו “ישב לחשוב” איך מודדים הצטיינות בכל סקטור פרטי אחר, ועדיין השכר שם נקבע בצורה הזו בין היתר.
זה סתם קיבעון, אין שום סיבה שבעולם לשבת ולחשוב איך מודדים את זה. בשביל זה יש מנהלי בתי ספר וזה צריך להיות תפקידם לזהות את המנהלים הטובים יותר ופחות. אין לי ספק שמנהל שאשכרה רואה את המורים יום יום יודע לזהות את זה מצוין.
ולי יש ספק גדול.
מנהלים עלולים להיות חארות, אינטרסנטים, מלאי אגו וחרמנים במיוחד. אתה יודע כמה מהר “מצוינות” יכולה להדרדר ל"כמה עמוק המחשוף"?
צריך מנגנון מבוזר בקטע הזה כך שלמנהל יש כוח אבל לא אבסולוטי והוא גם כפוף לתוצאות אובייקטיביות וצריך להתחשב בפידבק ממורים אחרים או גורם נוסף אחר.
אגב טל, אתה חוזר וטוען שקשה למדוד מצויינות. אם הבנתי נכון אז בין היתר כי מורה טוב בכיתה של אהבלים יסיים עם פחות אחוזים בבגרות וכו’.
מה לגבי השוואה בין מורים על סמך הישגים באותה כיתה? הרי כיתה מלומדת עי כמה מורים במקביל, לא? זה יכול להוות בסיס להשוואה בעיניך?
יוסי - מנהלים לא שונים מכל בוס אחר בהקשר הזה. הכל חוזר לנקודה שלפי טל ואנשים שמחזיקים בדעה שלו, איכות החינוך זה איזה משהו מיסטי שלא המנהלים ובטח לא ההורים/ילדים יכולים להחזיק באיזשהו אומדן מדויק יותר או פחות לגביה. מסתבר שאפילו הוא בעצמו לא יודע אם הוא מורה טוב (אבל חשוב שיהיו מורים טובים כמוהו*). ברגע שמקבלים את ההנחה הזו ברור שאי אפשר לעשות שום דבר. ברגע שלא מקבלים אותה - מה שאמור למנוע את התופעה הזו הוא היותו של המנהל נמדד בעצמו. אבל אז אנחנו חוזרים בלופ לשיטת השוברים.
יכול להיות שלזה כיוונת ב-״כפוף לתוצאות אובייקטיביות״, אבל מה לעשות שקשה מאד למדוד דבר כזה בצורה פשוטה בהוראה בדיוק כמו בשיווק, תכנות, רפואה (האם רופא שחוליו מתים צעירים יותר הוא גרוע יותר? או שהוא פשוט מטפל במקרים קשים יותר?) וכו׳ וכו׳. בשביל זה יש שוק שמודד הן את המנהלים והן את העובדים שלהם, מול בעלי מניות או מול שורת הרווח או מול מספר המטופלים (קופת חולים). אבל כאמור, דשנו בזה והרבה.
*בהמשך לנקודה הזו:
אם זה נכון - זה פשע מוחלט שאתה נמצא במקצוע שאתה נמצא בו. הרי אתה מצויין במתמטיקה, ובהוראה אין לנו מושג אם אתה טוב יותר מהמורה הישראלי הממוצע. מדהים אותי שאתה לא רואה כמה לא קוהרנטית התפיסה הזו. ״אני לא יודע מה זה מורה טוב אבל ממש חשוב לשלם הרבה כדי שיהיו כאלה״.
אגב, אני לא יכול בלי להתייחס גם לפנינה הבאמת מדהימה הזו:
אתה יודע איזה סיוט זה לסנכרן את לוח החופשים של, נניח, עובד ממוצע בהייטק/משרד רואי חשבון עם הטרלול של משרד החינוך? אתה יודע כמה עולה בייביסיטר ליום שלם? אתה יודע איך נראים השבועיים האחרונים של החופש הגדול עבור הורים לילדים קטנים? לפני שניה וחצי דיברת על יוקר המחיה, ופתאום אתה מוציא הגיגים כאלה מהמקלדת? כשמורים ותיקים ואמידים מאיימים בשביתה בשביל עוד כמה מאות שקלים בברוטו זה סבבה, וכשהורים לא מבסוטים על הג׳אגלינג המטורף שהם צריכים לעשות ועל הפגיעה בפרנסה שלהם הם ״סתם מתלוננים״? אם אתה משווה למדינות אחרות אז סבבה, זו לא הנקודה שאני העליתי. אם אתה רוצה להתייחס ולא להסית את הדיון, תשווה את הפער במספר ימיי החופש של מורים אל מול יתר עובדי המשק, לעומת מדינות אחרות.
(אני עדיין לא הורה, אגב).
זו תפיסה שנובעת מזה שמורים שוכחים שהם העובדים של הציבור הרחב ולא להפך. המורים לגמרי פספסו את הקטע שההורים הם גם הלקוח וגם המעסיק שלהם (כן, לצערינו באיזשהו מנגנון מסואב ולא יעיל להחריד).
וכן, אם ההורים מבחינתם אחד מתפקידי בית הספר (בטח ביסודי) הוא לעשות בייביסיטר, אז זהו אחד מהתפקידים של מורה ביסודי. אין בזה פסול ואף אחד לא צריך לשאול בכלל את המורים או את יפה בן דוד אם הם מעוניינים בזה או לא. בעולם מתוקן, מי שלא מתאים לו שיעזוב וילך לעשות משהו אחר וזהו.
בשיטה של דוד מי שיקבע את איכות המורים זה ההורים ולא המנהלים.
זה פחות או יותר כמו להגיד שמי שקובע את איכות המתכנתים בגוגל זה בעלי המניות ולא המנהלים. זה לא ״או-או״.
ככל שאני חושב על זה יותר, יצאנו מהמאה העשרים שהייתה המאה של האידיאולוגיות. מאה רצחנית ונוראית. היסטורית המהלך הנכון הוא לוותר על האידיאולוגיות ופשוט להתקיים. בפועל זה אומר ניהול מקצועי ולא ניהול ערכי. טוב יעשו בתי הספר אם יפשטו מעליהם את היומרה לחנך לערכים ופשוט יעסקו בלימוד. כל פעם שבית הספר מנסה להנחיל ערכים לבנות שלי אני אומר לעצמי - אלה לא ערכיי.
בפועל ההורים יפעילו לחץ על המנהלים. ביום השיבוץ המנהלים יקבלו תמונה מאוד ברורה של איזה מורה הורים רוצים ולא רוצים לקבל.
לא זרקתי סתם אנלוגיה… גם בעלי מניות מפעילים לחצים על מנהלים בכירים. אתה לא רוצה שהמנהלים יהיו חפים מכל לחץ בדיוק כמו שאתה לא רוצה שהמורים יהיו חפים מכל לחץ. השאלה היא מה אתה רוצה למקסם, ומי בעיניכם יכול לשפוט מה הוא מורה טוב. נראה לי שגם אתה וגם טל לא ממש יודעים.
@Aragones - מזכיר לי אסוציאטיבית את What Is A Woman. אף אחד לא יודע מה זה, אין לזה הגדרה, ואף אחד לא יכול להחליט. לפחות עוד לא עלתה הטענה שמורה טוב הוא מי שמזדהה כמורה טוב.
הלקוחות הישירים של המורה הם היחידים שיכולים לקבוע. כלומר הילדים.