מה אתה אומר על רעיון כזה?
כן פוליטיקה בבתי ספר והרבה. אבל שילמדו את זה אנשי מקצוע ולא עסקנים שבאים לדחוף פרופוגנדה (לא קהלת ולא בצלם)
שילמדו על מבנה הממשל, הסטוריה פוליטית ותיאוריה של פוליטיקה, שילמדו איך להיות אזרח מעורב גם פוליטית וגם כלכלית. שיחשפו את הדור הבא לשלל רעיונות וילמדו אותם לפשר בניהם.
למדתי בתיכון הכי טוב בארץ ושיעורי האזרחות שלנו היו בדיחה.
בקשר להרצאות ולמה אתה רוצה לחשוף את הילדים שלך, שיעשו את זה אחרי שעות הלימודים ואופציונלי, לא קשה.
בתאוריה זה נשמע נפלא. אבל תבדוק מה קורה בפועל. הרי המתח הזה לא חדש. כל פעם שיש שר חינוך או ממשלה חדשה יש את העימות הזה של מה צריך ללמד האם ערכים אונברסילים? או ערכים של מורשת ותנך? האם להכניס את הפוליטיקה ? את מי להכניס לבתי הספר?
האם בית ספר צריך לשבות במחאה על הרפומה המשפטית או לתמוך?
בפועל אנחנו לא דורשים את זה מספיק חזק מנבחרי הציבור שלנו.
כל השיח הוא על מי ידחוף את האג’נדה שלו וכמה.
חבל, מי שמפסיד מזה זה כולנו ביחד.
כל שמי שדרך באקדמיה יודע שאין כזה דבר.
המחלקה הכלכלית של פורום קהלת הם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בישראל. אבל יותר מזה, כל גוף פרטי שאינו המורים / פרופסורים באוניברסיטה, ייתפס כגוף שרוצה לדחוף אג’נדה מסוימת.
אז אם אתה לא רוצה שקהלת ילמדו, ואני מניח שברור לנו שפרופסורים באוניברסיטה לא ילמדו - אז מי ילמד? המורה של הילד שבקושי סיים בגרות 3 יחידות בעצמו? זה יוביל לכך ש
זו אגב גם הסיבה שהרבה כלכלנים נגד לימודי כלכלה בתיכון, במבנה מערכת החינוך הקיים. כי הם יודעים מי ילמד (המורים), וזה יוביל רק ליותר בורות כלכלית, אבל עם השילוב המסוכן של מחשבה מוטעת של הילד, שהוא יודע על מה הוא מדבר, כי הרי הוא למד על זה בבית הספר.
נטו מסקרנות - על איזה תיכון אנחנו מדברים?
ובזמן שעות הלימודים - ילמדו מה?
ברגע שלא אתה מכתיב את תכנית הלימודים של הילד שלך (על ידי מתן זכות בחירה בין בתי ספר בעלי אופי שונה ותכנים שונים) אלא המדינה - אתה בהכרח תקבל תכנים סטייל שוברים שתיקה / קהלת. גם אם נסכים שאפשר לחשוב על אוסף לימודי ליבה סביר יחסית (למרות שבוא, אני אישית ממש לא חושב שלימוד תנ"ך הוא סביר…), במציאות התמריצים חזקים מדי ויובילו לכניסה של כל מיני גופים עם אג’נדה שמתאימה לשר החינוך התורן.
זה הילד שלי. למה אני מחויב לחשוף אותו לזבל של חילונים/דתיים/חרדים/ערבים/שמאלנים/ימנים?
*דיון מעניין, אני אגיב לעומק בהמשך בדיון של החינוך.
שבת שלום.
אני אישית חושש ממצב בו אנחנו פונים לשיטת השוברים ואנחנו מאבדים את הסטנדרט של מערכת החינוך. לא כל בתי הספר טובים, כמובן שבכל בית ובהתאם לכל שר חינוך יש עיניין של אג’נדה, אבל אני מסתכל על מערכת החינוך בארה"ב לדוגמא ואני אומר תודה לאל לחוק חינוך חובה.
עבדתי בטקסס כ-7 חודשים בעיר שאפילו לא כל האמריקאים מכירים ונתקלתי לראשונה בחיי בקונספט של home school. הלימוד בבית שמגיע דרך ההורים או בתצורת שיעורים אלטרנטיבית. לצורך העיניין, יחסית נפוץ לראות איך בשביל להצליח להמשיך הלאה בחיים מקצועיים או אקדמאיים תוכלו לראות לא מעט סטודנטים נגדים לבגרויות בצורה אקסטרנית.
בהרבה מקרים בהם נתקלתי בטקסס הסיבה לכך שאנשים עוברים לעשות home school לילדים שלהם היא שמערכת החינוך להרגשתם לא תואמת את סט הערכים אליהם הם שואפים. אז יכול להיות מצב בההורים ממש על זה ומעבירים תכנים ברמה גבוה, או מה שראיתי בהרבה מקרים אחרים: הילדים מסתובבים בחוץ, פשוט הולכים לעבוד והופכים להיות בורים בצורה הכי נוראית שאפשר בחברה מערבית. אם תמיד תהיתם מאיפה מגיעים האמריקאים הבאמת טיפשים זה לא רק כי מערכת החינוך לא מכוונת להסטוריה עולמית או באופן כללי תכנים שקשורים למדינות אחרות, אלא גם תוצר של אלטרנטיבית ה home school.
אם נגיע למצב בו אנחנו מייצרים הפרדה ללא סטנדרט או פיקוח באמת שלמדינה שלנו לא יהיה עתיד. אני אומר בתור אדם שהיה בכיתה א’ הייתי צריך להסביר למורה שלי בכתבה שכותבים “אקורדיון” ולא “קורדיון”.
שתי תשובות:
ראשית, אם אני מבין נכון חלק מהפער שאתה מתאר הוא פער תקציבי. אז כמובן בשיטת השוברים לא מדובר על הפרטה, במובן של הפסקת זרימה של כסף מאזרחי ישראל לתלמידי ישראל, אלא על שוברים (כשמם כן הם) - כל ילד מקבל שובר שהוא בוחר איתו בית ספר. בית הספר מקבל כסף מהמדינה, תמורת הזכות ללמד את הילד. ככה שאין פגיעה באיכות האבסולוטית של החינוך שמקבל ילד מאזור קשה, ביחס למצב היום.
שנית, אפשר להשאיר את המצב היום כאופציית ברירת מחדל. כלומר, יהיו גם בתי ספר שימשיכו ללמד את החומר המצוין שלומדים היום במערכת החינוך הממלכתית, והורה שלא מתלהב מכל הקהלת והבצלם למיניהם - מוזמן לשלוח את הילד שלו לחינוך ממלכתי “קלאסי”. זה לא פתרון מושלם, וזה לא מציל ילד מקבלת החלטות גרועה של הוריו, אבל זה כן יכול להבטיח שלכל ילד תהיה אופציה במרחק סביר ממנו ללכת לבית ספר “קלאסי”.
עריכה: טוב, ותשובה שלישית. בתיאוריה אנחנו יכולים להתאמץ מאוד ולהגיע למסקנה שמתמטיקה ואנגלית הן דרישות מינימום, ושלכל בית ספר יהיה חופש יצירתי ב-20 שעות שבועיות, וחובת לימוד מתמטיקה ואנגלית ב-10 שעות שבועיות. זה לא מדהים, אבל זה קומבינציה של שיטת השוברים ושל המצב הקיים, לשמרנים מבינינו שמעדיפים בצדק מעברים הדרגתיים על פני מהפכות. אם כי זה כנראה פחות מתמודד טוב עם “פוליטיקאים גרועים יקבלו החלטות גרועות מה צריך להיות הליבה שכולם מחויבים אליה כדי לקבל תקציב”.
אני מסכים לגמרי לגבי קהלת ואם היו לי ילדים הייתי שולח אותם להרצאה שלהם (גם להרצאה של בצלם הייתי שולח).
ועדיין לא הייתי רוצה אותם בבתי ספר.
אני רוצה שמורים ילמדו את הילדים שלנו בצורה מאוזנת יותר ובלי לדחוף אדגנדות שלהם.
לדוגמה, כמה קל זה לפעיל של בצלם להסתיר עובדות שלא תומכות בנרטיב שלו מהילדים לעומת האפשרות של מורה “אובייקטיבי” לספק דיון על בעד ונגד באותו נושא.
אני חושב שכדאי וראוי שנדרוש מורים קצת יותר מקצועיים.
כל הארגונים הללו יכולים בכיף לנסות לדחוף את האינטרסים שלהם למשרד החינוך. אני אישית מצפה משומרי הסף של חינוך ילדינו אשכרה לשמור על הסף ולספק לילדים את הנרטיבים השונים בצורה מאוזנת ודיונית.
כמובן שאני מדבר על לימודי כלכלה בסיסיים ויומיומיים. עזוב אותי ממיקרו ומאקרו בגיל 16, צעירים יוצאים היום מהתיכון בלי לדעת אילו מיסים הם משלמים או מה זה ביטוח לאומי, משהו שאם אתה מורה אתה יכול לספק בקלות.
למדתי בתיכון מכבים רעות.
לא בהכרח לדעתי. שוב אני אסביר את עצמי,
ברגע שאתה מכניס את בצלם לכיתה הם מלמדים רק את הנרטיב שלהם.
בצורה הכי קלה מורה יכול להכנס לכיתה לכתוב על הלוח “בצלם, בעד או נגד” לעורר דיון בכיתה שמראה 2 השקפות עולם וזה כבר עדיף מבחינתי.
בגדול זה בעייתי מאוד. אם אותך לא מעניין ללמוד תנך אז למה שיעניין חרדי ללמוד אנגלית? ולאן זה יוביל אותנו בסוף?
תנך נוגע בתרבות של המדינה שלך ולימודי דת שחשוב שיועברו לילדים בצורה נכונה ולעשרות אלפי אנשים שחיים איתך יום יום באותה המדינה.
כנל אנגלית רק הפוך.
שוב אומר הבעיה האמיתית היא בנבחרי הציבור שלנו ומה שאנחנו דורשים מהם. כל אחד דוחף את הנרטיב שלו לילידים במקום שניתן להם תפיסת עולם רחבה ומאוזנת ואת הכלים לבחור ולסנן בעצמם.
אולי כי הוא חי במדינה עם עוד מלא חילונים/דתיים/חרדים/ערבים/שמאלנים/ימנים…
כדי שלא יהיה בור בנושאים שלא מעניינים את אבא או אמא.
כדי שיחליט בעצמו ויקבל כלים להתמודד עם העולם בכלולותו ולא רק עם השכונה הקרובה.
סליחה שאני חותך תגובה כל-כך יפה אבל לדעתי 2 המילים שציטטתי הן הנקודה המרכזית ברוב הדיון.
בעיני אנחנו בדור שאין חיה כזאת מורה אובייקטיבי, אין חיה כזאת מרצה אקדמי אובייקטיבי, אין חיה כזאת שופט אובייקטיבי ואין חיה כזאת עיתונאי אובייקטיבי.
ברור שתמיד אפשר למצוא בודדים יוצאים מהכלל אבל הרוב הוא כזה ולכן אי אפשר לסמוך על מורים (בנושא שלך) שיהיו אובייקטיביים.
כי למורים אין דעה?
וחסרים לך אנשים (מימין ומשמאל) שלא מסוגלים להימנע מלדחוף את הדעה שלהם בכל נושא, ולהגיד “זה לא עניין של דעות, זה עניין של צדק! לרוב אני בעניין של מגוון דעות, אבל זו ספציפית לא שאלה של ימין שמאל”?
ואפילו אם המורה באמת היה מנסה להציג גם את הצד השני, הצד שהוא לא תומך בו - נראה לך שהוא היה מסוגל לעשות את זה בצורה לא מוטה, אפילו בתת מודע?
בחיאת אנחנו חיים בחברה שרוב האנשים בה לא מסוגלים להכיל מורכבות, אז לצפות ממורה - משרה שהיום מאוכלסת על ידי אנשים לא מאוד חכמים בממוצע, כי השכר שם הוא שכר רעב - להתמודד עם המורכבות הזו, ועוד להציג אותה?
סבבה, אז לפני שמתעסקים בתוכן החינוך, צריכים להתעסק באיכות המחנך.
והדרך למורים יותר מקצועיים עוברת ברפורמה במערכת החינוך, לא בשפיכת כסף, כי הרבה כסף יש שם כבר היום, והוא פשוט לא מגיע למורים בצורה מוצלחת.
(אני לא טוען שאמרת אחרת, כמובן)
בעיקרון לא אתה אמרת את זה אלא אני. כאילו, זו לא נקודה שהעלית (נדמה לי), אלא סתם משהו שנזכרתי בו.
וכאשר מדברים על כלכלה אז כמובן מתכוונים למיקרו ומאקרו.
מה שאתה תיארת, נכון יותר לתייג אותו בעיניי כ"כישורי חיים", ובהחלט רצוי שיהיה על זה שיעור בכיתה י"ב (בתקווה שהוא יהיה יותר מוצלח מהשיעור על חינוך מיני בכיתה ו’…)
אמת. זו הסיבה שקשה לי עם הרעיון של לחייב חרדים ללמוד מתמטיקה ואנגלית.
(אני לא ממשיך מפה את הדיון האם חשוב ללמד תנ"ך, כי נראה לי הנקודה המהותית היא שאני גם תומך ברצון של החרדים לא ללמד את הילדים שלהם אנגלית, אבל אם בא לך אנחנו יכולים להתווכח על האם חשוב ללמוד תנ"ך בהיקף המוגזם שלומדים אותו היום במערכת החינוך החילונית, לתפיסתי)
אנחנו חיים בעולם של מחסור. אין מספיק זמן ללמוד הכל (ברמה שהיא לא סופר שטחית).
אני אישית מאוד מצטער שבמקום ללמוד בתיכון יותר מדעים, הייתי צריך לשמוע על שאול ושמואל.
ילד לא יכול להחליט בעצמו, הויכוח הוא האם ההורה יחליט או האם המדינה תחליט.
אני מעדיף את ההורה, כי המדינה היא גוף רקוב ומושחת ולא יעיל.
כשרהמ יהיה נד סטארק ושר החינוך יהיה אלבוס דמבלדור וההסתדרות תפורק - בסדר, שהם יחליטו.
עד אז - אל תטמטמו את הילדים שלי, תודה.
1000%
חבל שאי אפשר לעשות שני לייקים
אותי מטריד אם בכלל נכון לחלק את יום הלימודים לפי ‘שיעורים’ ולתת למורים ללמד ‘מקצוע’. והאם בכלל נכון ללמד קבוצה באופן פרונטלי ומה בדיוק אנחנו משיגים מכל החלוקות האלה. למה בשעה 10:45 כל ילדי כיתה ד’ כריש נכנסים לשיעור חשבון עם המורה רוחמה ולומדים כפל במאונך?
כמה ממה שאנחנו עושים היום בבית הספר הוא תוצאה של מה שעשינו לפני מאתיים שנה וכמה תוצאה של מה שמתאים לימינו?
תראו, אני קודם כל אציין שאני לא מומחה גדול בחינוף ככלל ומערכת החינוך הישראלית בפרט. התגובות שאני מעלה פה הן תיאור אידיאלי לחינוך כמו שאני רואה אותו לפי ההגיון שלי.
אני מאוד מודע לכשלים והבעיות ב"שיטה" שלי שאתם מציגים ומסכים שנצטרך טו ריפורם את המערכת מחדש.
אם היו סומכים עליי שאספק פיתרונות (וטוב שלא, וגם שקודם ירשו לי לגדל ילדים במדינה שלנו) הייתי חוקר את הנושא לעמוק ומגיע עם המסקנות שלי.
לגבי טיעונים ספציפיים-
כמובן שיש להם דעה. אני חושב שהם גם צריכים להרגיש חופשי להביע אותה בבית הספר. אבל בתור מורה אתה צריך להעביר את החומר, ואם החומר מראש לא מוטה אז כחלק מהתהליך כולם, תלמידים ומורים יחד, ילמדו להבדיל בין דעה והרגשה לבין עובדות והתדיינות.
*סורי שציטטתי רק את אנדר זה נוגע גם לתגובה שלך @Dovi
כן, כל כך כן. וזה אפילו לא נוגע לאיכות המחנך כבנאדם. זה איכות המחנך כמקצוען שמבין מה התפקיד שלו. כמו שאמרתי מקודם (וזה מתבטא בכל כך הרבה נושאים) לתת לילד את הכלים ללמוד ולהתמודד עם העולם ולא לקבוע לילד מה העולם כמו שקורה עכשיו.
גם פה אנחנו מסכימים, רק שאני חושב שכישורי חיים צריך ללמד כבר מכיתה ב’ (וזה כמובן שהתאמה לגיל המדובר ולא התכוונתי ללמד בני 10 על ביטוחים משלימים או ריביות)
פה אנחנו לא מסכימים ואני חושב שזה בדיוק עיקר הדיון.
אני חושב שצריך לחייב את כולם ללמוד כל מה שנוגע לחיי היום יום שלהם ולמדינה שהם חיים בה. אחרת אתה מגיע למצב שישראל נמצאת בה וזה שבטיות וחוסר יכולת לתפקד יחד כחברה מגוונת.
סתם לדוגמה זה שאני ישראלי ולא מדבר ערבית זה בושה של מערכת החינוך. (אסייג כי נתנו לי את האופציה ללמוד בגיל 13 אבל גם השיעורים האלו היו בדיחה)
תאר לך כמה זה היה משפיע על הבטחון בארץ אם ישראלים היו מדברים ערבים כמו שהם מדברים אנגלית (רובם כמובן)
לגבי הזמן המוגבל, שוב אין לי הרבה פתרונות וכמובן שיצטרכו לפתור את זה. אבל סתם מהטופ אוף מיי האד, אפשר שבדומה כמעט לשיטת השוברים. כולם יחוייבו ללמוד הכל אבל ברמות שונות לפי צביון המוסד.
כלומר שהילד שלך ילמד תנך בצורה שיטחית
והילד של דן (? סורי אני גרוע בשמות) ילמד אנגלית בצורה שיטחית.
בגדול אני מאמין שאפשר למצוא פתרונות אם רק נפסיק לריב ונאחד בין היתרונות של כל קהילה.
אותו דמבלדור שנתן לילד בן 14 להלחם בדרקון? 
כמובן שהילד לא מחליט מה ללמוד ואיך. הכוונה שלי הייתה שהילד יחליט מה הדעות שלו בנוגע לכל נושא ספציפי שילמד.
ושיש צורך ללמד אותו בצורה מאוזנת, אבל מעבר לזה לתת לו כלים להעריך את החומר שמלמדים אותו בצורה עניינית ומאוזנת.
אני מניח שהמון ומעט מאוד, בהתאמה.
אבל באמת שאין לי ידע על היסטוריה של החינוך. אם יש לך הפנייה מענינת לאיזה סיכום כללי בעיניין אני אשמח זה נשמע מעניין.
לגבי הפתיחה - סבבה. קשה לי להפריד בין אידיאל לבין איך זה יתממש בפועל. באידיאל אני מאמין שרובנו היינו יכולים לחיות עם מערכת חינוך שהיא “כמו היום בעיקרון, רק יותר טובה” כלומר בלי שינוי באופי אלא רק שיפור היעילות. בפועל… יש סיבה שזה לא המצב כרגע.
שנינו מסכימים שעיקר הדיון הוא לא על תנ"ך ספציפית, אלא על האם לחייב הורים ללמד את הילדים שלהם תכנים שהם לא מעוניינים בהם.
“ללמד כל מה שנוגע לחיי היום יום שלהם ולמדינה שהם חיים בה” זה מאוד מעורפל (ובבירור תנ"ך כטקסט ספרותי, להבדיל אולי ממעבר זריז על היסטוריה יהודית וישראלית, לא נופל להגדרה הזו).
אני לא חושב שהמתח הגדול בין חילונים ימניים לבין חילונים שמאלנים נובע מפער כלשהו בחינוך שהם קיבלו (כי אין כזה).
ואני חושב ש"הבעיה" עם החרדים זה לא הבורות שלהם במקצועות שאפשר להתפרנס מהם, אלא זה שאנחנו מפרנסים אותם כשהם בוחרים לא ללמוד את המקצועות האלה. רוצה לומר - אל תחייב אותם ללמוד אנגלית, כן תקצץ להם בקצבאות.
אם היינו יודעים ערבית ברמה שאנחנו יודעים אנגלית, זה אומר שהיינו צריכים להשקיע בזה המון המון המון שעות. על חשבון מה? מדעי המחשב? ואז היו קורסים לנו ה8200 וההייטק? לא נשמע לי רעיון מוצלח.
ואולי אתה תחשוב שמה שכתבתי פה קצת דמגוגי, והוא כנראה קצת כן, אבל זה ניסיון שלי להמחיש את מה שאמרתי קודם - אנחנו חיים בעולם עם מחסור של זמן. אי אפשר רק להוסיף מקצועות, ולהתלהב מהרווחים שזה יניב, בלי לציין באותה נשימה על אילו מקצועות אתה מוותר.
אז כבר עברנו מ"נדע ערבית ברמה שאנחנו יודעים אנגלית" לרמה שטחית, שלא תעזור בכלל לביטחון פה, מצוין.
ואין לי בעיה ללמוד תנ"ך למשך שבוע אחד במהלך 12 שנותיי בבית הספר. שטחי אבל מסמן וי. איפה חותמים?
משפט נחמד שלא אומר כלום.
לא רק בושה, גם לא חכם ומסוכן ובטוח לא עוזר בחיי היום יום ובנסיון לייצר דו קיום.
אני זוכר כמה זה היה קריטי בשבילי שיהודים דיברו איתי ערבית כשהייתי ילד קטן בטבריה.
זה גם יעזור אם כל מי שחי ביחד עם אחרים מבין מה אומרים בטלפון לידו. יוריד את מפלס המתח.
לא מסכים. תתחיל מגיל אפס כמו שערבים לומדים עברית ותראה כמה קל זה יהיה.
אתה לא חייב ללמוד ערבית ספרותית (שפה בלתי אפשרית בשבילי) אבל להבין את אזרחי ישראל ואל ג’זירה? לקרוא עיתון? זה ממש אפשרי וקריטי.
סתם אנקדוטה קטנה-
אני זוכר שהייתה איזו מעצבת אופנה שעשתה תיק צד שכתוב עליו בערבית
“אתה מפחד רק כי אתה לא מבין מה כתוב פה”.
זה הצחיק אותי.
אנדר אני אגיב בהמשך.
לא מסכים עם חוסר ההסכמה.
סליחה על המילה הבוטה, אבל מגוחך להציג את הדרישה ללמד ילד עוד שפה כמשהו שקל ללמוד.
בעולם בו הרבה ילדים ומבוגרים לא יודעים אנגלית טוב - לבוא ולהגיד שקל לגרום להם לדעת טוב שפה נוספת, בנוסף לאנגלית - זה לחיות בבועה.
למה? נשמע לי כמו אקט שמרני-פטריוטי מהמעלה הראשונה.
לשלוח את טובי בנינו להיאבק במרדף המוגזם של הישראלים אחר דרכון פורטוגלי.
אמנם אני לרוב לא מסכים איתם, אבל קשה לי להגיד שאני לא מבין מה שערוץ 12 מציגים (בד"כ).
סליחה, תמשיכו.
נסכים על זה שלא נסכים בשם המסי. לפחות זה.
די נו אחי, אל תבקש סליחה, אני לא ילד רגיש.
מה, הערבושי הממוצע חכם יותר מהיהודי הממוצע? לא ידעתי את זה. הרוב המוחלט של הערבים יודעים עברית מצוין והמון יודעים עברית מושלמת.
ואגב אל תיקח אותי כדוגמה, העברית שלי גרועה מאוד אחרי כל כך הרבה זמן בחו"ל, אני גם מדבר עברית במבטא ערבי/איטלקי (יעידו החבר’ה מפה שמכירים אותי בחיים האמתיים). זה באמת מצחיק. אז אל תשווה אליי. רוב המשפחה שלי מדברת עברית בלי מבטא בכלל.
בגיל 10 כבר דיברתי 3 שפות אבל לא רק אני, אלא כל מי שהיה בסביבה שלי וזה לא בא על חשבון המטמטיקה ומדעי המחשב. ערבים טובים גם בזה.
זה לא קל ללמד ילד שפות, זה ברור. אבל זה כן קל יחסית בישראל כי יש טלוויזיה ערבית, יש עיתונים בערבית ויש גם ערבים.
וגם ערבית ועברית נורא דומות.
ולמרות הקושי, מה שמרוויחים זה קריטי ברמות. כמו שאמר בן גם לבטחון וכמו שאני אומר לדו קיום והבנת האזרחים שחיים ביחד.
הקושי שווה לחלוטין את ההשקעה.
אז רוב הערבים שיודעים 3 שפות (כי מצפים מהם) חיים בבועה? או שהם מבינים גרוע מאוד את העברית והאנגלית? או שהם מזעזעים במקצועות חשובים אחרים?
כל הכבוד לכל הערבים הישראלים שיודעים 3 שפות
וכל הכבוד לכל הרוסים הישראלים שיודעים 3 שפות
וכל הכבוד לכל הארגנטינאים הישראלים שיודעים 3 שפות
באמת, כל הכבוד לכולם
זה לא סותר את זה שעבור מי ששפת האם שלו ושל משפחתו היא עברית, ללמוד ערבית זה מסובך בערך כמו ללמוד אנגלית, זה יותר מסובך מאשר ללמוד עברית במדינה שזו השפה העיקרית שלה עבור מי ששפת האם שלו ושל משפחתו אינה עברית
אתה אומר שהערבית מאוד נוכחת עבור יהודים בישראל - גם האנגלית, הרבה יותר, ועדיין רבים מתקשים בה
אגב, החבר’ה שהזכרתי קודם שכבר יודעים 3 שפות עם הספרדית והרוסית - עכשיו הם צריכים ללמוד שפה רביעית? זה גם כל כך קל?
גם לגבי הרווחים תהיה לנו חוסר הסכמה אבל אני מעדיף להתמקד בקושי כי זה פער בולט יותר בעיניי.
לטעון שזו בקשה קלה שיהודים ידעו ערבית ברמה שהם יודעים אנגלית זה מופרך לחלוטין.