ממש לא. תמיד תהיה שחיתות לדעתי וצריך לטפל בזה. הנקודה שלי הייתה שגם לשיטת הוואוצרים יש את החולות הרעות שלה. מה מהשיטות עדיף? זה ניואנסים שאני לא מכיר מספיק כדי לתת תשובה חד משמעית . מה שכן מ"מחקר" (אני מרגיש כמו קונספירטור כשאני רושם את זה) קטן שלי קל לי לראות את הבעיות ב2 השיטות.
זה קצת יותר מורכז מזה… בסוף גם במקומות תחרותיים כביכול השוק נשלט על ידי חברות ענק. יקומו 2-3 רשתות של בתי ספר. היזם הקטן לא יוכל להתחרות בכושר ההשקעה וההתרחבות שלהם. הם מהר מאוד יתכנסו לסטנדרט נמוך ושלום על התחרות.
2 לייקים
עכשיו הסטנדרט הוא מדהים והקונספט של בית הספר שהם לא טרחו לעדכן בערך מהמהפכה התעשייתית הוא בדיוק מה שאני מאחל לבן שלי
2 לייקים
אתה מספר לי? יש לי שתי בנות שם… תת רמה זו מחמאה והן נמצאות בבית ספר שנחשב סבבה לגמרי.
ולמערכת אין שום אינטרס להשתנות. בשיטת הואוצ’רים הביקוש של ההורים ישפיע על ההחלטות המנהלים. כמה גרוע זה כבר יכול להיות? לא נראה לי שיותר מעכשיו
אין לי התנגדות לרעיון של שוברים זה פשוט לא יפתור שום דבר…
ליאור, שמעתי בעבר ביקורות מסוימות על שיטת השוברים שאני מסכים שיש בהן מן האמת, אבל מה שעוד לא שמעתי זה טיעון שזה “לא יפתור שום דבר”. נשמע לי כמו אמירה הזויה שאין לה שום תמיכה בשום דבר שאנחנו מכירים מהמציאות. כל אדם שעיניו בראשו רואה די בקלות שזה יפתור את עיקר אם לא כל הבעיות החמורות שיש היום בחינוך במדינת ישראל. האם זה ייצור בעיות אחרות? ייתכן, אבל זה בטל בשישים בעיניי.
אני רוצה לחזק את מה שפאקו ציין: משיחות קבועות עם מורים (כולל פאקינג אשתי) קל מאוד לזהות את הברוך שמדינת ישראל נמצאת בו. הם בטוחים בביטחון גמור שתפקיד המערכת הוא לדאוג למורים ומבחינתם עצם ההסתכלות על התלמיד (או ההורה) כלקוח המרכזי הוא אבסורדי.
בתי ספר שיעבדו עם שוברים יהיו “בחינם” (או בתשלום סמלי נמוך מאוד), בדומה למה שקורה כיום עם קופות החולים (כלומר המדינה משלמת לבתי ספר עבור כל תלמיד). להורים תינתן זכות (כמה מגוחך שזה לא המצב כיום) לבחור את המוסד החינוכי הרצוי (על בסיס מקום פנוי). בתי הספר יקבלו אוטנומיה מלאה לשכור ולפטר אילו מורים שהם רוצים, להחליט על הסילבוס, שיטות ההוראה, ועוד. הפיקוח ידרוש תכני ליבה מינימליים ולא יותר מזה.
ברגע שעשית את זה פתרת את עיקר הבעיות שיש היום: מורים יקבלו שכר ראוי (ומורים טובים יקבלו שכר גבוה מאוד), מורים רעים לא יתקרבו לילדים שלנו, החינוך ישתפר פלאים, ולהורים אשכרה יהיה סיי איך לחנך את הילדים שלהם. אה, ועל הדרך גם פתרת את הבעיות בחינוך החרדי (שכן בשיטה כלול גם דרישה למקצועות ליבה עבור בית ספר שרוצה מימון, אם כי את זה ניתן לבצע לכאורה גם כיום).
לצד זה אתה מאפשר הקמת בתי ספר פרטיים באופן מלא למי שרוצה בכך שלא כפופים למשרד החינוך, אך בהתאם הם גם לא יקבלו מימון כלל וההורים שמעוניינים בכך ישלמו בהתאם.
לא. לא יודע איפה בדיוק אתה גר, אבל הנקודה היא שאם יש ביקוש לבתי ספר חילוניים באזור שלך, אז בתי ספר ייפתחו כי יהיה לאנשי עסקים אינטרס לפתוח אותם. אתה מציג את נושא הבחירה כבעיה אבל האמת היא הפוכה: מרחב האפשרויות שלך יגדל בהרבה תחת השיטה הזו.
באמת? אתה באמת לא רואה איך מערכת שתגמלת עובדים לפי האיכות שלהם ומתחרה עליהם יוצרת עובדים יותר טובים מאשר מערכת שנותנת קביעות, מתגמלת וותק ולא מאפשרת שכר דיפרנציאלי? זה כבר סתם להיות בת יענה…
ולמה שתשלח אליהם את הילדים שלך?
איזה מין טיעון זה? מן הסתם שגם זו לא שיטה שתהיה מושלמת. אבל כל טיפה של שכל ישר מובילה למסקנה ברורה שזה ישפר את המצב פלאים, ואפילו הנסיון הישראלי המוצלח מאוד עם שיטת השוברים בבריאות מוכיח את זה. ובריאות את חינוך אלו 2 נושאים מאוד דומים: נדמה שאפילו קפיטליסטים כמוני מסכימים שבשני נושאים אלו נדרש מימון ציבורי.
מצטער, כלכלה לא עובדת ככה. מונופולים יכולים להיווצר או על ידי הממשלה (רוב המונופולים ברוב המקומות), או בשל תנאים טבעיים (תשתיות מאוד יקרות ויתרונות לגודל) או על ידי איכות מוצר (כלומר, אני עסק כל-כך מוצלח שכל הלקוחות פשוט בוחרים להשתמש בשירותים שלי). המקרה היחיד שבו יכול להיווצר מונופול בחינוך זה מקרה מספר 3, ואין לי שום בעיה עם מונופולים שכאלו.
6 לייקים
דוד… מעבר בין קופות זו זכותי נכון? אני יכול לבחור באיזו קופה להיות נכון? וההבדל בינהן הוא? קוסמטי… חלק מהקופות רחוקות יותר מהבית שלי וחלק קרובות יותר. כולן גרועות על פי אותו סטנדרט בדיוק. תורים ארוכים, שירות גרוע.
הבעיה של מערכת החינוך שלנו היא: יש יותר מידיי ילדים במדינת ישראל ומעט מידיי כיתות ומורים. המעקף שאתה מציע פותר את זה איך? אם על כל ילד ביה"ס מקבל תקציב אז ביה"ס ירצה כמה שיותר ילדים. ככל שבית ספר ייחשב ‘מוצלח’ יותר כך הוא יהיה צפוף יותר ולכן ‘מוצלח פחות’.
אשתי ואני בדיוק מתלבטים, ללכת לגן עם הגננת הסבירה ו35 הילדים או לגן עם הגננת הבלתי ידועה עם 25 ילדים?
לייק 1
ג.נ. אני מורה, אני קפיטליסט, אני לא מפחד מאף רפורמה במערכת, ואני לא חושב שאף אחת כזאת תפגע בשכר שלי, כי אני טוב במה שאני עושה.
הבעיה העיקרית בשיטת השוברים זה שהמטרה שלה היא מלחמת פופולריות, על מוצר לא פופולרי. אם ילד בן 13 עם ביצה אחת וחצ’קונים יצטרך לבחור בין בית ספר עם מורות צעירות כוסיות על שכל היום מצלמות איתם טיקטוק לבין בית ספר עם מורות זקנות כונפות עם דוקטורט, הוא ילחץ על ההורים לקחת אותו לבית הספר הגרוע. אתם יכולים לספר לי עד מחר על כמה זו החלטה של ההורים שירצו שהוא ילך לבית הספר האיכותי, אבל זה רק אומר שאתם לא יודעים מה זה ילדים.
פאקו - אני לא נחרד מזה שהורים יעירו כי הם לא אובייקטיבי, אלא כי הם פאקינג לא אנשי מקצוע. אם הם יעירו למוסכניק על איך שהוא מתקן את האוטו, הוא יוריד להם אחת לפנים. באופן כללי אני תמיד מעדיף להיות כמה שפחות בקשר עם הורים, כי זה פוגע בקשר עם הילדים כשגורם שלישי מעורב. הם יודעים שתמיד יכולים לפנות אליי, אבל אני תמיד מעדיף כמה שפחות.
אחת הבעיות הגדולות של המערכת, בניגוד למה שדוד חושב - זה שהיא לא שמה את המורים בראש הרשימה. בסופו של דבר איכותה של מערכת החינוך תלויה באיכות של מורים שלה. מערכת חינוך טובה צריכה מורים טובים, מורים טובים זה מורים שטוב להם. משרד החינוך הוא המשרד עם התקציב הגדול ביותר במדינה, ועדיין אלינו מגיעים פירורים. כל הכסף הגדול הולך לפח על כל מיני שכבות של פיקוח וכל כך הרבה זבל שרק מקשה עלינו את החיים, וזו עוד נקודה בנוגע לשיטת השוברים שלכם. כל הזמן דיברתם פה על עוד פיקוח. נחנקנו כבר מהפיקוח - נחנקנו. חבורה של אנשים שכדי להצדיק את המשכורת שלהם מבזבזים לנו את הזמן על שטויות.
רוצים לדעת איך עושים חינוך טוב? תסתכלו על פינלנד. היו במשבר מאוד רציני, והיום הם ממערכות החינוך הטובות בעולם. הם ביטלו את כל שכבת הפיקוח, נתנו אוטונומיה למורים, הגדילו את השכר, הורידו להם את שעות העבודה והשאירו לכם זמן לפיתוח מקצועי אמיתי (לא כל ההשתלמויות הזבל האלה שאני משלם עליהן מכספי ועושה אותן בשעות אחר הצהריים ולא תורמות בשיט. רק עוד מפקחים שמאוננים על עצמם ולא נותנים לנו כלים בשטח). והכי חשוב הם הבינו שזה יקח זמן ונתנו למערכת לעבוד עד שהיא הגיעה למה שהיא היום.
אחת הבעיות שאף אחד לא מתעסק איתה היום - היא פיטורי מורים לא מוצלחים. זו באמת בעיה רצינית, שמנהל לא יכול להיפטר ממורה לא טוב. אבל אף אחד לא מדבר על זה כי נוח לבלבל את המוח על לוח החופשות (בישראל לומדים כ40 ימים יותר מהממוצע בoecd). האוצר היה צריך להציע להכפיל את שכר המורים בתנאי שאפשר יהיה להיפטר ממורה לא טוב הרבה יותר מהר ממה שקורה היום. ככה היו מציפים את השוק אלפי מורים חדשים, ומנהלים היו יכולים לבחור את הטובים ביותר.
כל זה היה הקדמה לטענה המרכזית שלי - איך מודדים בכלל מורה על סמך הישגים? משר’ החינוך יחליט? התחלתי עם 10 תלמידי מבר, ורק 6 מהם סיימו עם בגרות. אני מורה מוצלח? אם לא, אז למה שאני אהיה מוכן ללמד שוב כיתת מבר? זה מתיש בטירוף ואני משקיע שם כמויות אנרגיה מטורפות כדי להציל את הילדים האלה. אם זה פוגע לכל מורה להרוויח יותר כסף, אז בלית ברירה נזרוק את הילדים האלה לרחוב. שלא יהיו בבית ספר. אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו מוצלחים. אולי על סמך התלמידים כמו בהצעת השוברים? תלמידים מתים עליי ויש לי סיכוי לא רע, אבל מה אם מורים אחרים יתנו להם ציונים שלא מגיעים להם כדי לצבור יותר אהדה? אני אצטרך לשקר גם בציונים שאני נותן כדי להרוויח יותר כסף? אז אולי נתן למנהל להחליט? אבל מה אם אחד המורים הפחות טובים הוא חבר אישי שלו? אז הןא ירוויח יותר כסף ממני? אז אולי מי שיותר מלומד? אני כולה עם תואר ראשון. אז מה אם אני למדתי מלא קורסים במתמטיקה ואני תמיד מרחיב לתלמידים על כל מיני דברים מעבר ומנסה לתת להם עוד. יכול להיות שלמורה אחר יש דוקטורט במדעי הדשא, והוא בא ללמד. כי זה עוזר לו להיות מורה מצטיין.
לקבוע מצויינת בתחום החינוך זה דבר סופר מורכב, ומעצבן אותי שאנשים מפשטים את זה כאילו זה לבדוק איזה שחקן הבקיע יותר גולים. בסופו של דבר העבודה שלנו היא לעזור לילדים ללמוד דברים שהם לא תמיד רוצים. וחלקם גם לא כ"כ יכולים. זו מלחמה יומיומית להפוך אותם לאנשים מלומדים שיתסדרו בעתיד. אין לנו אפילו יותר מדי זמן לחינוך באמת.
אם יש לכם בעיה עם זה שזו העבודה שלנו (לי אגב יש. תעודת בגרות זה דבר מטומטם, אבל זה לפעם אחרת) אז תציעו פתרונות לזה. לא לכל מיני שיטות מוזרות שיכולות להביא למצב מאוד הרסני.
מצטער על אם קו המחשבה שלי לא רציף, סיימנו שנה קשה ואני שיכור.
3 לייקים
חסרה לך פרספקטיבה. לפני הפרטת הקופות והמעבר לשיטת השוברים המצב היה גרוע בהרבה. הקופות היו בבעלות מוסדית (ההסתדרות), השחיתות חגגה, התורים היו רק למקורבים, שוחד לרופאים היה מעשה שבשגרה, והקופות היו בפשיטת רגל. מאז השינוי (הקרדיט לחיים רמון אגב, לא בדיוק איש ימין) המצב השתפר פלאים, ובסה"כ מערכת הבריאות בישראל נחשב לטובה מאוד, גם אבסולוטית וגם ביחס לעולם. זה כיף להתלונן אבל לרוב אנחנו מקבלים שירות טוב ממערך הבריאות שלנו. אי אפשר להגיד את זה על החינוך.
אגב, אם אתה רוצה דוגמא נוספת לשיטת השוברים, ניתן להסתכל על בתי היולדות בבתי חולים. גן עדן.
זה עובדתית לא נכון, זו דוגמא מעולה לפער בין המציאות לתפיסת המציאות. הבעיה של מערכת החינוך היא מורים באיכות ממוצעת ירודה עם מערכת תמריצים פגומה מן היסוד, שבקושי עובדים. לבדוק האם בישראל יש מעט מורים זה דבר מאוד קל לעשות, פשוט סופרים את המורים ביחס לכמות התלמידים ומשווים לעולם הראשון. אני לא זוכר את המספרים המדויקים, אבל בישראל יש יחסית יחס מורים/תלמידים גבוה. אז למה בכל זאת נראה תמיד שיש חוסר? כי מורה בישראל בקושי עובד (בגדול, מורים עובדים בערך (שלא תתפוס על המילה עכשיו) חצי מהשעות שעובדים בשוק הפרטי), ומורים גרועים לא ניתן לפטר אז האלטרנטיבה היא לקדם אותם לתפקידי מטה… בישראל חסרות שעות הוראה, לא מורים. שיטת השוברים תפטור את זה מיומה הראשון.
@Shusaku אתה ממהר להתנגד למה שאני ופאקו רושמים אבל עם רוב הדברים שרשמת נסכים ושיטת השוברים די מטפלת בהם אז אני לא יודע על מה בדיוק ההתנגדות שלך. מה שכן, כאן יש בינינו חוסר הסכמה מוחלט:
זה פשוט לא נכון וזה עוד מצורת המחשבה שמובילה לזבל שיש היום. המורה הוא אמצעי, לא מטרה. כן, צריך למשוך מורים טובים למערכת, וכן זה עובר דרך שיפור התנאים של המורים. אבל זה אמצעי, לא מטרה. הנקודה היא שזה חייב להיעשות במנגנון שוקי ולא במנגנון הסתדרותי שהוא זה שהוביל לברוך הזה מלכתחילה. ניתן הרי לשמור על הקיים ולהעלות לצורך העניין לכל המורים את השכר ב-20%. האם זה יפתור את הבעיה? הרי זה לא יזיז אותה מילימטר. מורים מתחילים טובים עדיין לא יקבלו מספיק כסף, עדיין לא יהיה להם תמריץ לתת בראש, ועדיין לא ניתן לגעת במורים גרועים.
ועדיין לא זכור לי שהמדינה מכריחה אותך ללכת למוסך א’ כי הוא הכי קרוב למקום המגורים שלך וצריך לנהל את הביקושים, נכון? לא. כשאתה רוצה מוסך אתה מתייעץ עם החבר שהלך אם זה היה מוסך מקצועי ושירותי, אתה נכנס למדרג, ושואל את השכנה. אתה גם מחליט על סמך נסיון העבר שלך. אין שום סיבה שבעולם שאותם המנגנונים לא יעבדו בבתי ספר עבור הילדים, מצטער.
3 לייקים
דוד אני לגמרי תומך ברעיון שהורים יוכלו לבחור בי"ס בלי קשר לכתובת מגורים. זה לא פותר את הבעיה המרכזית בחינוך. אתה טוען שיש יחס מורים/תלמידים גבוה ואני מאמין לך. עדיין זה לא פותר את העובדה שיש מעט מידיי כיתות ויותר מידי תלמידים בכל כיתה. במצב כזה אתה לא יכול למדוד בכלל את איכות המורה כי הוא נמצא במשימה בלתי אפשרית. זה כמו למדוד את צ’אבי כמאמן של קבוצה שקומאן בנה.
כדי לתקן את הדורש תיקון צריך להעלות את דרישות הקבלה ללימודי הוראה, להעלות את השכר למורים ולהגדיל את מספר הכיתות (על ידי הגבלת מספר תלמידים בכיתה). אפשר אולי לחשוב על דרכים לתת למורים שבוחרים בכך - להישאר בהסתדרות המורים אבל לאפשר למורים אחרים לבחור לא להשתייך לארגון (בעזרת חוזי שכר שונים שמאפשרים להרויח יותר כבר בתחילת הקריירה ולא כתלות בותק)
אני מסכים עם כל מה שאמרת, אני רק לא מבין איפה אתה לא רואה כיצד השוברים פותרים את הבעיות שאתה מצביע עליהם.
אגב, אני אמנם לא מבין גדול בתחום החינוך אבל ממה שאני זוכר מחקרים מראים שלגודל הכיתה אין השפעה מי יודע מה על איכות החינוך (כשמודדים ציונים בתיכונים למשל). לאיכות המורה כמובן שיש, והסיבה המרכזית שהחינוך בישראל חרא היא כי המורים חרא, והמורים חרא כי המערכת מעודדת חראיות.
(כמובן שזה הכללה גסה ויש מורים מצוינים שמגיע להם הרבה יותר ממה שהם מקבלים, אז לא להיעלב בבקשה.)
לייק 1
ציונים לא בהכרח מבטאים את איכות החינוך… לפעמים הם עומדים בסתירה לזה אם כבר.
לתת לכוחות השוק לקבוע מי מורה חרא ומי לא זה קצת בעייתי… כי השוק די מטומטם… איפה שאני גר, מנהל ביה"ס, כדי למצוא חן בעיני ההורים, הקפיד מאוד על עטיית מסיכות בביה"ס. אבל אני לא באמת אעביר את הבנות דלי בית ספר ואנתק אותן מהכל. אין לי באמת חופש בחירה.
אני רוצה שהילדות שלי ילמדו בביה"ס שקרוב לביתן כי שם נמצאים כל הילדים שהן יפגשו אחר כך בגן השעשועים, כי שם גרים כל החברים שהן יכולות ללכת לבקר ברגל, כי שם הילדות מהרחוב שלהן וכן הלאה. בית ספר אמור להיות דבר קהילתי ומקומי. וזה לא פחות חשוב מעמדותיו של המנהל או מטיב המחנכת.
2 לייקים
השוק = ההורים. ככל שיהיו יותר אלטרנטיבות, לך יהיה יותר חופש לבחור על פי השיקולים שאתה מנית, ולהורים אחרים לבחור לפי שיקולים אחרים. הורים מטומטמים יבחרו לפי שיקולים מטומטמים, זה מה יש וזה לא מוגבל לתחום החינוך. אבל אני לא קונה את זה שהפקידים במשרד החינוך מקבלים החלטות טובות יותר עבור הילדים האלה, או שעדיף להתקע עם ברירת המחדל.
לגבי גודל הכיתות - יש לך מדד כלשהו לאיכות הוראה שלפיו הקטנת הכיתה עוזרת? אם לא וזו מטרה בפני עצמה, מה שכנראה נכון לך ולרוב ההורים מסיבות שאינני מבין, אז התשובה היא עוד פעם שוק וגיוון האלטרנטיבות.
לייק 1
פאקו מה שאני טוען זה שגם אם תהיה בחירה היא תהיה כל כך מצומצמת שזה לא באמת ישנה כלום… מבחינתי כלקוח ב2022 אין שום הבדל בין הקופות השונות, בין מחלקות היולדות השונות וכן הלאה. כולן מספקות את אותם שירותים בדיוק באותם מחירים. כולם טובים באותם דברים וגרועים באותם דברים.
לגבי גודל הכיתה - אני לא יודע מה אתה מגדיר כאיכות הוראה… מה שלי מובן מאליו זה שככל שמורה יכול לתת יותר יחס אישי כך הוא יכול להתאים לכל תלמיד את הרמה הנכונה והמדוייקת לו. ככל שיש יותר תלמידים כך זה יותר קשה. ככל שקבוצה היא יותר קטנה כך היא יותר מגובשת והיחסים בה יותר חזקים. ככל שיש פחות ילדים כך יש פחות בעיות התנהגות.
לייק 1
העובדה שהבעיה לא ‘תיפתר’ היא נכונה. יש בעיה ש’נפתרה’? בריאות, כלכלה, ביטחון - אין פה פיתרון אחד כיוון שזה מורכב מאלפי בעיות קטנות. מה שאני לא בטוח שאני מבין זה באיזה עולם לא לכל הפחות שווה לנסות את זה. באמת יש מישהו שמרוצה מרמת החינוך הנוכחית? שחושב שהמערכת מכינה את התלמידים להתמודדות עם העידן המודרני?
לייק 1
אם האפשרויות החדשות המצומצמות יהיו טובות מהאחת הקיימת שיש היום, כפי שהתרחש בקופות החולים כאמור, זה כבר שיפור עצום.
השאלה היתה מה אתה מגדיר כאיכות הוראה והאם יש לך נתונים על כך שהקטנת כיתות תורמת לה. חוץ מזה, אני מניח שהקריטריון הוא לא “כמה שיותר קטן” ושאתה לא שואף לכיתות של 2-3 תלמידים (בין אם משיקולים חברתיים ובין אם כי מאיזשהו גודל אין תועלת כבר). לכן המיקום של האופטימום חשוב (לפחות בקירוב).
בלא מעט ערים תלמיד יכול ללכת ללמוד איפה שהוא רוצה. אצלנו זה ככה, ויש לנו אפילו תלמידים שלומדים אצלנו מחוץ לעיר. אם יש ערים שזה לא ככה בהן - אז זה צריך להיות. בכל שיטה שקיימת.
הבעיה, כפי שליאור אמר - שזה קשה פיצוצים לילדים. תלמיד שצריך להגיע באוטובוסים מהצד השני של חולון ובסוף מאחר לוקח את זה מאוד קשה.
אני יודע, ובגלל זה אני מנסה להסביר דברים מעבר לנתונים היבשים.
אני מלמד בתיכון. לפני הקורונה הייתה לי כיתת 4 יחל, עם 32 תלמידים. בכיתה יא פיצלו לי אותם ל2 כי זה היה החוק בזמן הקורונה, והשנה כשהם עלו ליב, רצו לאחד לי אותם חזרה ל36 תלמידים (2 ירדו, 6 הצטרפו) ולא הסכמתי. ידעתי שאם מאחדים לי אותם, אני לא אצליח לשמור על יותר מ60%-70% שיסיימו 4 יחל, והפלא ופלא השאירו לי אותם כ2 כיתות והצלחתי לשמור על 85% מהם. למה? כי אני מכיר את הילדים שלי, אני יודע בדיוק מי בכיתה של 36 תלמידים לא ישאל שאלות, ומי עם פי 2 יותר רעש, לא יבין כלום. עם שתי כיתות, יכולתי לשים פי 2 יותר תלמידים בשורה ראשונה, שבכיתה של 36 היו יושבים אחורה יותר ומאבדים את זה.
התוצאה היא שממוצע הציונים שלהם הרבה יותר נמוך, פשוט כי שמרתי על תלמידים שלא היו שורדים בכיתה אחת גדולה. אז כנראה שהמחקרים נכונים.
זו רק דוגמה אחת, אבל יש לי עוד מלא דוגמאות. אבל עזבו דוגמאות - רוצים הוכחה איך במשרד החינוך מאמינים שזה הדבר הנכון? כיתות אומץ ומבר מתוקצבות בהרבה כסף אקסטרה כדי שאפשר יהיה לפצל אותם לקבוצות קטנות של 10-15 תלמידים.
זה אומר שאת כיתת מבר שקיבלנו בכיתה י - אני ועוד מורה מלמדים בחצאי כיתות, אני 12 תלמידים והוא 8, ואת 5 יחל שעולים ליב מחברים לכיתה אחת של 23 תלמידים אחרי שלא מעט נשרו ל4 יחל במהלך השנה.
פשוט אם הילד שלכם לא מוגדר בסיכון, אז הוא שווה פחות. שילמד עם כיתות פי 2-3 יותר גדולות.
זה נכון.
כל הזמן שואלים אותי למה אני לא מחנך. ההנהלה רוצה שאקח כיתת חינוך, כל שנה כל צוות חינוך רוצה שאצטרף אליו - ואני לא מוכן. מדובר על תוספת עלובה של 10% לשכר, ובתפקיד ששווה ערך לעוד משרה. המחנכים עסוקים בילדים 24/7, וזו עבודה שאני פשוט לא מוכן לקחת עליי. עם כמה שאני מאוד רוצה.
זה לא.
מורים בישראל עובדים הרבה יותר שעות מבoecd. יותר ימים ויותר שעות. תלמידים בישראל לומדים יותר מבoecd. יותר ימים ויותר שעות. הבעיה היא שאתם רואים את היקף השעות ה"מצומצם" של מורה וזה ישר נוגע במקום הפרמיטיבי יותר של קנאה, ככה שאתם לא מסוגלים להפעיל רציונל. משרה מלאה של מורה כוללת 24 שעות פרונטליות בכיתה, וגם זה הרבה יותר מדי. אבל בנוסף יש6 שעות פרטני, 10 שעות שהייה שבפועל מנוצלות למיליון דברים אחרים, ואז כל העבודה הלוגיסטית נשארת לשעות הבית. ההצעה שלי - שיעלו את השער משמעותית, ובואו תנסו להיות מורים. הרבה כסף במעט שעות נשמע משתלם, לא?
צריך לחקור את זה בצורה מסודרת, אבל אני חושב ש6-8. אבל מן הסתם זה לא ריאלי, ואף אחד לא יפזר תקציבי עתק כדי שהילדים שלנו באמת ילמדו בסביבה אופטימלית, אז הייתי אומר ש12-13.
קצת מצחיק אותי שאנשים שלא מבינים בחינוך פוסלים רעיונות שהוכחו כמוצלחים. פילנד עשתה את כל המהלכים על פי הספר, ומערכת החינוך שם מדהימה. הם מגיעים למקומות הראשונים במבחנים בינלאומיים, ותלמידים שם מרוצים במבחני אקלים.
פינלד הגיעו למצב שהשכר ככ גבוה והתנאים ככ טובים, שהם יכולים להרשות לעצמם לסנן את ה10% העליונים של האקדמיה. מבין אלה אפשר לבדוק מי מתאים לעבוד עם ילדים. בארץ כל אחד ימשיך לחשוב שהוא יודע הכי טוב, כמו בכל תחום אחר, ונמשיך להתבזות גם במערכת החינוך שלנו.
לייק 1
אשמח אם נעבור לשיטת השוברים ואז בתור מורה טוב תצטרף לארגון שמציע לך שכר הולם וכמות הגיונית של תלמידים. אז לא כל כך פשוט ולא כל כך מהר - אך עדיין - צריך להתחיל לצעוד בכיוון. המערכת כמו שהיא כיום לא רוצה ולא יכולה להשתנות. לכולנו היו מורים טובים, אבל הם היו אי של מצויינות שאינו מעיד על הכלל. הרוב מתלבט אם לתת בוחן כי אז הוא יצטרך לבדוק אותו.
נראה לי שטיפה נסחפת. 18-22 נשמע לי לגמרי סבבה. מעט מידיי ילדים יקשה על אלה שיש להם בעיות חברתיות.