כשאתה מביא את האוטו שלך למוסך אתה הצרכן. כשאתה מביא את הילד שלך לביה"ס הוא הצרכן.
טוב, פחות קריטי לי הדיון האם הילד הוא הצרכן או האם האפוטרופוס של הילד הוא הצרכן. כל עוד הסכמנו שהצרכן הוא קומבינציה כלשהי של השניים האלה, דיינו. חינוך הוא מוצר שהילד צורך, וראוי שהמוצר יהיה טוב לצרכן. מי מחליט מה טוב לקטין? בגדול - כשברור שיש הבדל בין קטין בן 6 לבין קטין בן 16 - האפוטרופוס שלו. ובעיקר, לא המדינה. זו בעיניי ליבת הויכוח שהציוץ מעלה, אבל אולי אני באופסייד לכוונות שלו.
לייק 1
הילד הוא הצרכן והמדינה וההורים הם הספונסרים. המורים ומנהלי ביה"ס הם נותני השירות. גם למדינה וגם להורים יש סיי לגבי מה טוב לקטין. גם לקטין יש סיי.
והאם למדינה יש סיי לגבי מה טוב לאדם בוגר?
אם כן - אוקיי, התפיסה (הפטרנליסטית והמחרידה בעיניי*) עקבית.
אם לא - מה ההבדל?
*עד כדי להבין מה זה אומר בפועל. אני בעד שהיא תייעץ לאזרחים במגוון נושאים, תיקח מהם קצת כסף ובתמורה תספק להם שירותי ביטחון ומשפט, וזורם על זה שהיא תיקח מהם עוד קצת כסף ובתמורה תספק גם שירותי בריאות, חינוך ורווחה.
ברור שלמדינה יש סיי מה טוב לאדם הבוגר… האם זה מחריד? סביר להניח שאסכים איתך… המדינה ממש לא מזמן החליטה שאתה חייב לשים מסיכה על הפה והאף שלך. יש לך את זה ביותר פטרנליסטי?
עם ילדים אפילו ביתר שאת. המדינה חוקקה חוק שאסור להכות ילדים. מצד אחד פטרנליזם טהור מצד שני מה עדיף? המדינה לפעמים מוציאה ילדים מביתם בכוח. המדינה הפלתה בין ילדים מחוסנים ללא מחוסנים.
חייב לומר שזה מהדיונים שהכי נהניתי לקרוא פה, למדתי לא מעט.
הנה ה2 שקל שלי לדיון.
כמובן שההורים הם הצרכנים.
אבל בהחלט נוצרת בעיה אם מורים יצטרכו ללקק להורים כדי להיות מוערכים בעבודה.
מישהו פה חושב שהורים מוכנים לשמוע שהילד שלהם לא מלאך? אנשים חטפו מכות על פחות מזה.
איך נראה לכם יתנהג הורה כזה כשיגידו לו שהילד שלו התנהג באלימות, מפריע לשיעור, נכשל במקצוע או לא לומד?
כמובן שההורה יאשים את המורה.
כבר היום להורים יש ציפיה לשלוח את הילדים לבית הספר ושם כבר יפתרו את כל הבעיות. מלעורר עניין בלימודים ועד לחינוך מיני, ולא מבינים שהכל מתחיל בבית.
אני בהחלט מבין מורים שמבחינתם רוצים להשפט מקצועית ולא לפי תחרות פופולריות.
חשוב לזכור גם שאת רוב מה שההורים יודעים על מה שקורה בכתה, הם יודעים מהילד הלא מאוד אובייקטיבי שלהם שכמובן שלא עשה דבר וסתם נתפסים עליו.
לא יודע מה הפתרון, אבל לדעתי קפיטליזם טהור בו ההורים בוחרים בעצמם יגרום לצרות חדשות שלא בטלות בשישים. מורים יתחילו להיות בתחרות פופולריות.
כל זאת מבלי שנדבר על עניין הכוח שפתאום יהיה להורה על המורה שיכול לגרור אירועים לא מוסריים (מי לא ירצה לתפוס את המורה בביצים כדי שיעלה לילד שלו את הציון?).
הורה מטומטם/שלא איכפת לו בשיט מאיזה חינוך הילד שלו מקבל אולי יגיב ככה. אני לא אומר שאין כאלה, אבל הם בדיוק האנשים שמתייחסים ככה למורים היום. אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלהורה אין מושג ירוק מה טוב בשבילו/בשביל הילד שלו, אז אפשר להצדיק בחינוך, כמו בכל מוצר, שוק שמנוהל לחלוטין ע״י פקידים, מלמעלה. בפועל להורים איכפת מאד מאיכות החינוך של הילדים שלהם, ולראיה כמויות הכספים שנשפכות על מסגרות חינוך בלתי פורמליות ושיעורים פרטיים. פטרנליזם וריכוזיות מוחלטים בחינוך, כמו כמעט בכל תחום, פשוט לא מתחברים עם המציאות ולא עובדים בפועל.
נקודה נוספת היא שכדי לשגשג, המנהל של המורים יצטרך בעצמו לפתח איזשהי אמת מידה לאיכות המורים שלו, למתי הטענות של ההורים מוצדקות ומתי הוא עומד מאחורי העובד שלו. זה קיים בכל עבודה, כולל כאלה אנושיות/״רכות״ וחשובות לא פחות מחינוך, וזה עובד.
ובפעם ה-1000 - ברור שזו שיטה עם חסרונות לא מבוטלים, כל שיטה היא כזו. אבל היא באופן מובהק עונה על הכשלים החמורים ביותר של המערכת הקיימת, שהיתרון האחד והיחיד שלה הוא נגישות/מחיר - וגם שם השוברים לא מחמירים את המצב אפילו קצת.
אבל היי, ילדים זה לא סחורה, אז בוא נמשיך להתייחס אליהם כמו זבל בעלויות עצומות, נגלגל עיניים מאחורי המסך ונרגיש קדושים. אה, ונזרוק משפט על פינלנד גם, למי אכפת שזאת מדינה עם דמוגרפיה, כלכלה ותרבות אירגונית שונים לחלוטין. ״עשו שם את כל הדברים הנכונים״ וזה גם בצפון אירופה.
מה ששוסאקו לא מבין זה שהפיקוח שהוא כל כך מתלונן עליו*, כמו גם יתר הבעיות, הם תוצר ישיר של המנגנון ההסתדרותי שלא יעלם לשום מקום כל עוד השיטה הישנה נשארת. אלף ״עוז לתמורה״ ודומותיה ואנשים עדיין לא מפנימים שאת הבעיה הזאת חייבם לעקור מהשורש. ״הורים לא מבינים בחינוך״ בדיוק כמו שאני לא מבין במשפטים, או ברכב, או בתזונה, או לא יודע במה - ועדיין אף אחד לא יעז להכתיב לי איך לבחור אותם. במדינה שפויה לפחות.
*גם כאן - יופי של איש קש. במקום הפיקוח של משרד החינוך, גוטה, במקום. פיקוח רזה ומינימלי, לא להתערב בתכנים כמו שעושים בדיקדוק היום.
2 לייקים
בית ספר פייסבוק. כל אחד יעשה לייק לאנשים שחושבים כמוהו ותוך רגע הילדים שלו מופרדים מכל השאר.
כל עוד האלטרנטיבה היחידה שלך זה קומיסרים שמחליטים בשבילך הכל/רשימה של צעדים שהם בעצם מטרות, אין לאן להתקדם בדיון הזה.
אני מסכים שאין להתקדם… הסיכוי של שיטת השוברים לעבור הוא כמו הסיכוי של כיתות עם 20 תלמידים. כמו הסיכוי לשנות את שיטת הממשל.
ההבדל הוא ש"כיתות של 20 תלמידים" זה לא שינוי שיטה. זה יפתור בעיה (שגם זה ספק אם זו אכן כזו בעיה) אחת אבל לא יפתור את שאר הכשלים במערכת. יש בעיה של תמריצים, ואת זה שום הקטנת כיתות או אפילו הגדלת תקציבים אינסופית לא תפתור.
השיטה שאנחנו מציעים תפתור בין השאר את הבעיות שאתה מצביע עליהם, ועוד המון אחרת. מה שאתה מציע לא יפתור את שאר הבעיות שהן לא השינוי הספציפי הישיר שאתה מציע לשנות. ומעבר לזה, במנגנון הנוכחי השינוי שאתה מציע למרות שהוא הרבה פחות טוב (מהסיבות שציינו) יעלה בערך כפול. אז למה?
דוד אתה קבעת ואני לא יודע על סמך מה שהבעיה המרכזית של החינוך היא תמריצים והיעדרם. שאל כל אדם שעוסק בחינוך אם זו הבעיה ותגלה שלא. אתה אומר לגבי גודל הכיתות ש’ספק זו אכן כזו בעיה’ וזה גורם לי לתהות מתי בפעם האחרונה ישבת בכיתה…
הנקודה היא שתמריצים והיעדרם זה הגורם המרכזי לסיבה שהכיתות צפופות, זה מה שאתה לא מבין. זה גם הגורם המרכזי לכך שאיכות המורה בישראל נמוכה כל-כך. והטיעון הזה הוא טיעון של הבנה בכלכלה, לא הבנה בחינוך. אני לא מבין בחינוך ולא מתיימר להבין בחינוך. אני צריך לשאול אנשי חינוך מהם האמצעים אותם הם מאמינים שצריך לקיים כדי שהחינוך יהיה ברמה גבוהה (נניח לרגע שישנה הסכמה על מהו חינוך ברמה גבוהה), ואני ככלכלן יכול להצביע על המגנונים שיובילו לאמצעים האלו בעלות הנמוכה ביותר.
אני מנסה להצביע על המנגנונים, אתה ממשיך להצביע על האמצעים. ולכן ניסיתי להסביר לך שבמנגנון הנוכחי, הדרישות שלך יובילו לעלויות מטורפות שאין לנו איך לממן, וזה אחרי שמשרד החינוך כבר היום הוא המשרד עם התקציב הגבוה ביותר וגם בהשוואה בינלאומית התקציב פר תלמיד (ביחס לעושר המדינה) בישראל הוא מהגבוהים בעולם. ולהזכירך, ישנה הסכמה כללית (וגם מבחנים בינלאומיים מראים זאת) שהחינוך בישראל ברמה נחותה מאוד בהשוואה לעולם. הנתונים האלו הם הוכחה לכך שיש לנו מערכת מאוד מאוד מאוד לא יעילה. הטיעון שלי הוא שהמנגנון הלא יעיל מוביל לאמצעים הבעיתיים ומשם לתוצאות הרעות. ואתה ממשיך לטעון שהאמצעים בעיתיים.
קאפיש? 
2 לייקים
אני אוהב אותך דוד
לייק 1
אני תוהה אם זה בגלל שהתייאשת או בגלל שאשכרה הצלחתי לשכנע אותך ולהסביר לך את צדקת הדרך…
הצלחת לשכנע שיש הבדל בין אמצעים למנגנון. יבוא כלכלן אחר עם מנגנון אחר ואז יהיה דיון מעניין… כרגע יש מנגנון אחד בדיון אז בעייתי להשתכנע.
מעולה ! זו התקדמות.
אבל מסכים, בגדול הצד הכלכלי כאן בפורום די חי בקונצנזוס ואין עלינו הרבה צ’אלנג’ינג’. זה מעניין לחשוב על למה זה קורה, אבל אני יכול להגיד לך שגם בעולם האקדמי הכלכלי בחוץ, כמות האתגור שתקבל על מה שאנחנו מציגים פה בדיונים שונים לא גדולה (אם כי כמובן קיימת). רוב הכלכלנים האקדמיים הם קפיטליסטיים מובהקים, ויש לזה סיבה טובה מאוד.
הסוציאל מת מזמן. רק מרץ+החרדים+הערבים מעוניינים למשוך לשם.
נכון, רק שהיום אין להם כוח על המורים, בשיטה החדשה יהיה להם.
לא אומר שאין מושג, רק אומר שכמו כל אחד מאיתנו, אנחנו בטוחים שנדע לשפר מערכת קיימת, אז ככה גם כל הורה והורה.
אז יבוא הורה ויצפה שהבן שלו יקבל x,y וz מהבית ספר למרות שזה לא אפשרי. כמו שכולם רוצים מיסוי נמוך יותר ויותר השקעה בתשתיות למרות שזה לא הולך ביחד.
אמרתי שאני אישית תומך בשיטה, רק חייבים למצוא פתרון לנושא הזה, כי הוא יכול לפגוע באיכות החינוך, שהמורה יהיה עסוק בלהיות פופולרי על ההורה, ולא בלעדות את העבודה כמו שצריך.
זה בדיוק מה שטענתי.
“מדיניות לאומית בחינוך לא משיגה כלום” (calcalist.co.il)
בהמשך לנקודה של דוד לגבי תפקידים אפרופו קלישאת ׳לא מומחים לחינוך׳ שנשחקה (גם) פה עד דק.