מדהים. אמר מה שאמרתי - ולא דיבר על שיטת השוברים.
מה עם גיגול קטן לפני השליפה מהמותן? ועוד מאחד שלא הייתי מספיק רציני בשבילו קודם…
Hanushek 2006 Liberty and Learning_0.pdf (stanford.edu)
מוזמן לחפש vouchers בתוך ה-pdf.
אגב, ראוי לציין שזו כתבה מלפני למעלה מעשור וכלום לא זז בסנטימטר למרות מספר ״רפורמות״ ומספר רב יותר של ״מאבקי מורים״.
לא צריך. עובדה שהיא לא הפתרון היחיד - ויש הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות, כמו מה שכתוב בכתבה שהבאת.
אני חושב שכולם פה הסכימו שדברים לא עובדים טוב כרגע. המחלוקת העיקרית היא בעיקר בין אנשים שהחינוך בראש מעייניהם ולא רוצים להחליף את החסרונות האלה בחסרונות אחרים, אלא למצוא פתרונות מיטביים, לבין אנשים שמסתכלים על הכלכלה ורוצים להוזיל עלויות, ואם יהיה שיפור בחינוך זה רק בונוס מבחינתם.
הבעיה היא שהדיון פה עסק בעיקר בכשל שאי אפשר לפטר מורים בעוד שמערכת החינוך סובלת בעיקר ממחסור במורים.
לייק 1
סירי - הגדירי חוסר רצינות.
סירי - הגדירי איש קש.
מערכת החינוך סובלת ממחסור במורים איכותיים. זה נובע מכך שאין די השלכות, לחיוב או לשלילה, לאיכות ההוראה של מורה. לא על המורה עצמו, לא על המנהל, לא על משרד החינוך ולא אל אף אחד במערכת, חוץ מהילדים כמובן.
לייק 1
המערכת סובלת גם ממחסור במורים וגם ממחסור במורים איכותיים. זה לא סותר. המצב כרגע כל כך גרוע שגם אנשים לא איכותיים לא מוכנים להגיע למקצוע (מישהו פה פעם ניסה להיות מורה, אגב? זו עבודה קשה בטירוף גם פיזית וגם מנטלית) זה נכון שלפתור רק את הבעיה הזאת זה רע מאוד, כי זה ימשיך להעצים את הבעיה השנייה שהיא מחסור במורים איכותיים.
אבל עם זאת, להגיד משפט כמו:
ריק מתוכן, כי הלב של המשפט הוא מעין מושג מעורפל ולא מוגדר. מה זה בכלל איכות הוראה? זה צריך לפתוח את הדיון, ורק אחריו אפשר לדבר על כל השאר. אבל בפועל? לאף אחד לא אכפת ממנו, כי אולי “ילדים זה העתיד”, אבל לאף אחד לא באמת אכפת מהם.
מערכת החינוך סובלת ממחסור במורים. תשאל כל מנהל שמחפש כרגע מורים לשנה"ל הקרובה ותיווכח. אין להם בכלל אפשרות לסנן מורים לפי איכות. כל מי שיבוא יתקבל. אין ברירה.
כבר עניתי מספר פעמים בדיון הזה - כרגע המערכת ממקסמת פרמטרים אחרים לגמרי שנמצאים בראש מעייניהם של ראשי וועדים, פקידים ופוליטיקאים. אני מציע לתת סיי למי שמקבל את השירות בכמה איכותי הוא, כמו בכל שירות אחר. נראה לי שלעסנו את זה ואתה מסרב לקבל את העובדה שתמריצים של שוק עובדים גם במוצר/שירות שנקרא חינוך, ואפילו לא מוכן לקרוא סקירה קצרה של אחד המומחים המובילים בעולם בנושא שמחזקת את זה. כשמסרבים לקרוא את התוכן ואז מתלוננים שהטיעון ריק מתוכן, מגיעים למבוי סתום.
אתה לא רוצה להגיע למצב שבו אתה מקבל לעבודה מורים אפילו גרועים יותר ממה שיש עכשיו. בכל מקרה - הסיבה היא אותה סיבה והפתרון אותו פתרון. ההסתדרות כהרגלה מתעקשת על תוספת תקציב שתשמר/תגדיל פערי וותק ולא תותנה בשום רפורמה, על חשבון המורים הצעירים כמובן. ככה לא מושכים אנשים חדשים למקצוע, בטח לא כאלה מוכשרים.
לייק 1
אני נמצא במערכת. כרגע המערכת לא באמת יודעת מה היא רוצה.
אני לא מסכים שזה מה שאתה מציע. אתה מציע לתת למקור שלישי שאין לו מושג מה השירות שמתקבל להחליט על זה. לתת למי שמקבל את השירות להחליט זה לא פרקטי, כי הם ילדים והמטרה שלהם היא לא לעבור תהליך מפרך, אלא בדיוק להיפך.
אני אחרי יום שלם של תגבורים לקראת מועד ב’. הדבר האחרון שבא לי לעשות זה לקרוא 9 דפים באנגלית. אעשה את זה ביום אחר.
א. ההורים, בפעם ה-100.
ב. צודק. צריך מונופול ממשלתי גם על שיעורים פרטיים, שיעורי מוזיקה, חוגי כדורגל, רופאים, פיזיותרפסטיים, תזונה ועוד, כי הילדים וההורים אינם מומחים בנושא.
2 לייקים
סבבה, ובפעם ה100 אני אכתוב שלדעתי זה לא פתרון טוב. האם הוא יותר טוב מהנוכחי? לא יודע. לא בא לעשות השוואה בין שני שני מצבים גרועים.
זה יפה לחשוב שבתאוריה הורים יודעים מה הכי טוב לילד שלהם, ורוצים את מה שהכי טוב לילד שלהם. בשטח, אין להם מושג מה קורה עם הילד, ולצערי ביותר מדי מקרים גם לא אכפת להם.
עוד קצת מקורות מידע… האזנה מומלצת:
ועכשיו, לעובדות:
https://twitter.com/noamtomer2/status/1542220045618642944?s=21&t=LBLnvz0zwZwEmXnRCnf8cg
סיכום הדיון עד כה:
- יש פחות או יותר הסכמה רחבה על אותן הבעיות א’ ב’ ג’ ד’ ה’
- צד אחד מציע את שיטת השוברים ומסביר כיצד היא אמורה לפתור את א’ ב’ ג’ ד’ ולפחות תשפר את המצב גם ב-ה’
- הצד השני מתנגד מכיוון שזו הצעה רעה שכן היא אולי תפתור את ב’ אבל מה עם א’ ג’ ד’ ה’ ובכלל היא יוצרת גם בעיה חדש ו’
מה שנקרא, שיח חירשים. אבל כאן רק צד אחד חירש…
הציוץ לא סותר את מה שאמרתי אלא מציע הסברים למה שאמרתי…
זה שיח חירשים כי צד אחד מדבר על כלכלה וצד אחר מדבר על חינוך.
אתה טענת שיש מחסור במורים והציוץ מראה שאין מחסור במורים. אם זו לא סתירה אני לא יודע מה כן, אבל אולי גם לוגיקה זה עניין כלכלי ולא חינוכי…
מה שיש זה ניהול לא נכון של המשאב שנקרא ״מורה״, שזו בעיה כלכלית (טפו איכסה פויה). יתרה מזאת - הציוץ אפילו מצביע על מספר הסברים אפשריים לתופעה הזו, והפלא ופלא - כולם כולל כולם נובעים מהמנגנון ההסתדרותי-ריכוזי שאני ודוד מציעים לפרק.
הדיון הוא על כלכלת/ניהול חינוך, שזה מה שאתה ושוסאקו מסרבים להבין. כן כן, גם מהצד שלכם. פשוט ברגע שטוענים שאתם מדברים על חינוך והצד השני לא, אפשר להציב אנשי קש ולהשתמש בכל מיני טענות ״אני מבין כי אני מורה״, שזה שקול לזה שאני אתיימר לדעה עדיפה בנוגע לניהול גוגל כי אני מתכנת.
זה שיח חירשים בעיקר בגלל הודעות כאלו. הרי כבר הסברנו לך היכן הכלכלה נכנסת כאן, ואפילו לרגע היה נראה שהשתכנעת שיש צדק בדברים. אבל שניה אחר כך חזרת אחורה וחזרת לטיעונים המקוריים שכבר התייחסנו אליהם (ולא רק בהודעה המצוטטת הזו). קשה לנהל דיון בצורה הזו.
דוד ופאקו, אם האישה שלכם לא מבינה אתכם ואני לא מבין אתכם וטל לא מבין אתכם, אולי תבדקו את הטיעון. אתם רוצים שנתחתן עכשיו עם שוברים ונביע נאמנות מוחלטת לשובר אבל השובר הוא אוטופי. הוא לא יכול לקרות במדינת ישראל הנוכחית ואנחנו, החיילים בחזית, נשארים עם אותה בעיה.
האם יש פוליטיקאי או מפלגה בעלת כובד משקל שמקדמים את רעיון השוברים ושהולכים להתאבד עליו בהסכם הקואליציוני הקרוב?
נכון, אבל הוא אוטופי לא כי הוא לא אפשרי במדינת ישראל, אלא כי לא מאמינים בו כרעיון. אם תהיה לו מספיק תמיכה ציבורית הוא יקרה ולכן זה לא כזה אבסורד שאנחנו מנסים לשכנע אנשים ברעיון שהוא כן אפשרי עקרונית. רק צריך מספיק תמיכה.
משרד האוצר מנסה להשתמש במשבר הנוכחי כמצע לחצי רפורמה, ועל כך כל הכבוד לו. אבל זה כמעט בלתי אפשרי כשהוא פועל לבדו ללא תמיכה ממשרד החינוך. איכשהו הגענו למצב שמשרד החינוך תומך בהסתדרות המורים, במקום בחינוך… משרד החינוך אמור להוביל את המאבק בהסתדרות, לא להיגרר אחריה ולאשרר אותה.
יפה בן דוד אומרת “לא” מסיבה אחת פשוטה: היא יכולה. אין לה מה להפסיד. זה לא שמתישהו יכלו הקיצין ומשרד האוצר יגיד “אה, אם ככה, לא תקבלו כלום”. זה כמובן קורה בגלל זכות השביתה המגוחכת שיש במדינה, וזה שורש הבעיה כולה. לא ייתכן שלארגון עובדים יש את הזכות לדרוש מה שהוא רוצה ואם לא יקשיבו לו הוא ישבות ללא זכות להפעיל סנקציות נגד השובתים. יחסי הכוחות פה בלתי הגיוניים, ומישהו שכח שההסתדרות לא מכופפת את משרד האוצר, היא מכופפת את כל האזרחים. יפה בן דוד צריכה להיות שנואת הציבור, ולצערי הציבור מספיק מטומטם כדי לא להבין שעושים עליו קופה שהוא ישלם בעצמו.
4 לייקים
נזכור רגע שלכל אחד מאיתנו כנראה יש קרוב משפחה מורה.
יש פה 2 בעיות שצריך להתחשב בהן:
- למורים לא באמת אכפת מאיפה יגיע הכסף. הם רק רוצים תנאים הוגנים יותר. כמובן שאם הייתה להם איזושהי חלופה טובה עבורם הם היו תומכים בה, אבל זה לא המצב. המצב שלהם הוא לתמוך בהסתדרות שמביאה פתרון לא מספיק טוב, או לתמוך בהשארת המצב הקיים.
- אנשים לא חושבים עליהם, אבל מה עם המורים הוותיקים? ברור שאני חושב שזה לא הוגן הפער בין מורה וותיק לצעיר. אבל כמו שמורה וותיק נדפק במשך כל חייו כצעיר, עכשיו הגיע הרגע שלו להנות מהוותק שלו שהוא כל כך סבל כדי להשיג.
האמת, זה מאוד דומה למצב של דה יונג בברסה. הוא הסכים שבתחילת החוזה שלו הוא יקבל פחות כסף, כסף אותו יקבל בעתיד. עכשיו כשמגיע אותו עתיד זכותו לקבל את הכסף…
ככה זה גם עם המורים הוותיקים. הם ״פרסו״ את משכורת שלהם כצעירים כדי לקבל אותה כשהם וותיקים. אז עכשיו הם וותיקים, הם מן הסתם לא יתמכו באף הצעה בה הם לא יקבלו את הכסף הזה, אפילו אם היא תהיה מקבוצה שמשחקת באלופות ואפילו אם זה יהיה תחת מאמן שהם שיחקו תחתיו כמורים צעירים.
יש 2 פתרונות למורים הוותיקים:
- שינוי הדרגתי בחלוקה שיתבטא גם עם עליית משכורות כלליות וגם עם צמצום הפערים.
- מתן בחירה לכל מורה אם ברצונות להיות בהסכם הישן או החדש.
2 הפתרונות האלה יגררו השקעה של יותר כסף מהכסף שצריך להשקיע, משום ששכר הצעירים יעלה לא על חשבון שכר הוותיקים, אבל זה הדבר ההוגן היחידי.
יפה בן דוד בסוף מביאה פתרון ל2 הבעיות הללו. היא דורשת עוד תקציבים והיא לא שוכחת את המורים הוותיקים, שהם רחוקים מלהיות טייקונים כי כל חייהם הם עבדו במשכורת רעב והם רק סוף סוף הגיעו למקום בחייהם בו הם אמורים להרוויח סביר ולא מגיע להם לוותר גם על זה.
אתה לא חייב לאהוב אותה, גם אני לא מסכים עם הדרך שלה וחושב שעדיף היה לכולנו לעמוד לצד אדם אחר במאבק. אבל הסיבה שתומכים בה היא לא שהמורים או האזרחים מפגרים, היא שהיא מציעה פתרון ולא רק צועקת שהמערכת שבורה. אני בטוח שמורים ואזרחים רבים היו מעדיפים דרך אחרת, אבל הניסיון חיים שלהם לימד אותם שעדיף לתמוך באדם חזק שאשכרה יוצא לעשיית מעשה כלשהו ולא לתמוך בדעה כלכלית שאף בן אדם לא מוכן לעמוד מאחוריה ולצאת איתה למאבק.