הוא כתב את זה נגד כל הגזע של ההומו ארקטוס
הוא היה גם אפס מאופס כשקיבל בראש מאותה הצ’לסי במעמד הרבה יותר חשוב לפני חצי שנה?
חייב לשאול, סרקזם או שאתה באמת חושב ככה?
אף ניצחון לליגה האנגלית, ואף הרוב קבלו בראש. מזל שברצלונה לא ניצחה גם אחרת אוהדי היריבה היו אומרים שהליגה הזאת חלשה השנה.
איזה מעמד יותר חשוב דיי אתה לא מחובר למציאות נשמה. אתה אפילו לא זוכר מול מי הם שיחקו בחצי גמר.
זה לא אני, זה הנתונים. האחוז נצחונות אומר את שלו, וגם התארים ביחס לשנים. 3 שנים-6 תארים.
ההשוואה במקום האמת, אבל מבחינתי ההישג הכי גדול שלו היה בשנה שעברה בפאריס, בברצלונה עוד היה את מסי סוארז וניימאר, בפאריס הוא לקח קבוצה זבל וזכה בטרבל…
פפ גווארדיולה זכה ב-14 תארים בברצלונה בארבע שנים - 3.5 תארים בממוצע לעונה. הוא זכה בליגת האלופות פעמיים בארבע שנים לעומת גביע אחד של לואיס אנריקה בשלוש שנים, לדעתי מנצ’סטר יונייטד של השנתיים האלו בעיקר הקבוצה של 2008/09 שהוא ניצח - הייתה חזקה יותר מיובנטוס. לדעתי העונה האחרונה של אנריקה קצת פוגעת לא ‘במורשת’ אבל בהצלחות. גם הדרך בה הוא הודח, זה שונה מפפ שעף פעמיים ממש על הקשקש. אז אני לא מסכים שפפ<לואיס אנריקה, וגם הכדורגל עם פפ היה מעט יותר יפה לדעתי.
פה בדיוק הטעות שלך. הוא ניסה לטפל בזבל, להסביר לו שהוא זבל ולא עוזר לקבוצה. כשהזבל הלך אליכם, הוא קיבל את הקבוצה שרצה.
רומנו, אני לא מחשיב את כל התארים האלה של סופרקאפים וכאלה. זה פחות מעניין לדעתי. שלושת התארים הרציניים הם ליגה, ליגת האלופות וגביע המלך. אין לדעת מה היה קורה אם היה נשאר עוד עונה, אבל לדעתי המספרים שלו מרשימים מאוד. לדעתי חומר השחקנים שהיה לו פחות טוב ממה שהיה לפפ, בייחוד בשנה האחרונה שהשחקנים כבר היו גמורים. ברצלונה הייתה צריכה מהפך בסגל והוא הסיף שעם ההנהלה הזאת, זה לא יקרה כמו שהוא רוצה.
לגבי הסגנון-זה טעם וריח. שוב, החומר שחקנים קצת שונה, הספסל שלהם שונה, הזמנים קצת אחרים.
תראה פפ גווארדיולה עוד לפני שאני מדבר על הסגל שהיה לו ועד כמה יש לו השפעה בשדרוג הקיים בפן המקצועי (*) - הוא קיבל את ברצלונה קצת שבורה אחרי שתי אליפויות של ריאל מדריד ועונה ממש חלשה שלה עם בעיטות בדלי, יכולת חלשה במשחקי החוץ. גם אם ברור שהכדורגל שלה שווה הרבה יותר מהתוצאות בפועל.
*לתחושתי צ’אבי תמיד היה שחקן מוביל כמובן אבל רק אחרי יורו 2008 הוא באמת הפך להיות מפלצת כדורגל ושחקן היסטורי, אחד הגדולים בכל הזמנים, כזה שאסור לך כיריב לתת לו את המטר ליד הרחבה שלך. אולי זה התחיל בנבחרת, אולי זה גם מתוקף היותו בסביבת שחקנים גדולים אחרים וקבוצה שרצה ואולי זה גם קצת פפ עצמו, לא?
אני הצטרפתי לדיון כי דיברת על עובדות ומספרים. תארים גדולים:
פפ: 3 אליפויות (2008-2011), 2 ליגת האלופות (2009, 2011), 2 גביעים (2009, 2012)| 7 תארים בשלוש שנים
לואיס אנריקה: 2 אליפויות (2014-2016), ליגת האלופות (2015), 3 גביעים (2014-2017)| 6 תארים בשלוש שנים
מתמטית יש כאן פער של תואר אחד בהפרש של שנה, אבל ליגת האלופות היא עם משקל עצום לדעתי וגביע המלך התואר הנחות מהשלושה. כמובן שהדעה שלך הגיונית ואולי יש רבים שמצטרפים אליה, פשוט לדעתי זה לא נחרץ. אני אישית חשבתי שאחרי שבארסה הפכה נגד פ.ס.ז’ היא תזכה בכל התארים אבל הגיע ההפסד הזה לדפורטיבו לה קורוניה. מילה אחרונה כי אתם יכולים לדון על הנושא הזה טוב ממני - אנריקה כבר היה בדרך החוצה מול פ.ס.ז’ ואחר כך הודח נגד יובנטוס בהפסד גבוה של שלושה שערים. ההדחות של פפ מהצ’מפיונס היו עם חוסר מזל מצטבר מאוד ועל הקשקש, בעיקר צ’לסי.
I see what you did there.. ![]()
אי אפשר לקחת מפפ את מה שמגיע לו. הוא אולי המאמן המשפיע ביותר ב-30 השנים האחרונות- הפך מצד לצד את איך שמשחקים כדורגל עד היום, ויצר את הקבוצה אולי הטובה בהיסטוריה.
כמה נקודות:
א. המומנט ההיסטורי שלו קצת חלף. הוא הביא משהו מהפכני וגדול, עולם הכדורגל השתנה, והיום הוא כבר לא באמת מיוחד בנוף.
ב. פפ תמיד היה דביל במשחקי הצלבה, וגם אתמול עשה שטויות. “כל השנה אנחנו משחקים בצורה x, אבל מה אם הפעם, השוער יהיה חלוץ, החלוץ יהיה בלם, וכולם ישחקו רק בצד שמאל. הם לא ייראו את זה בא!”
ג. הוא עדיין מאמן טוב, אבל יש לו חולשות, כמו למשל ניהול משחק חלש. הוא יודע להעמיד הרכבים מצויין (כשהוא לא עושה שטויות), להכין קבוצות מצויין ולפתח שחקנים פגז.
ד. ריאל מדריד מגיעה לליגת האלופות, כרגיל, קבוצה אחרת. משהו בלתי מוסבר אבל בלתי ניתן להכחשה.
פפ עבר את המעגל השלם מלהפסיד לריאל מדריד 4-0 במערך 424 שהוא ירש עם באיירן מינכן, להפסיד לריאל מדריד 3-0 במערך 424 שהוא יצר עם סיטי.
היה לו שיא ארוך כמאמן מוביל ומרתק, עכשיו הוא סתם עוד ‘‘טמבל’’. התקופה באנגליה ובסיטי חירפנה אותו לגמרי.
כאן אגב נכנסת שאלה מעניינת, שגם אני שואל את עצמי-האם פפ עושה את השחקנים, או השחקנים עושים את פפ? האם הוא מוציא מהם את המיטב, או שהם מוצאים את המיטב מהשיטות שלו?
פפ רמס את הליגה האנגלית. רמס. אבל אחרי כל כך הרבה שנים בליגת האלופות, אי אפשר להתעלם מזה-הוא נכשל שם. הוא הגיע מאז ברצלונה פעמיים לגמר, באיזה 14 שנה, וזכה פעם אחת. זה כישלון.
חוץ מזה הוא בן **** צבוע מסריח.
ופרגוסון?
פרגוסון במידה רבה לא נחשב למאמן ליגת אלופות מוצלח, ויש שיגידו גם שנכשל.
המנג’ר הטוב בהיסטוריה? ללא צל של ספק.
בנה כמה קבוצות פנטסטיות? כן.
הצלחה גדולה בליגת האלופות? זה פתוח מאוד לדיון.
אוקיי, אז שני מאמני הכדורגל שנחשבים לגדולים בהיסטוריה הם כישלון בליגת האלופות?
פפ אגב המאמן השני עם הכי הרבה זכיות במפעל, אחרי דון קרלו.
גם לזינדין זידאן יש שלוש זכיות במפעל אבל זה בחמש עונות בלבד וכמובן שלוש מהן ברציפות (הגיע ב-2018/19 ימים ספורים אחרי הביזיון נגד אייאקס). קנה מידה לא מספיק רחב אמנם אבל הוא עף בשמינית הגמר נגד מנצ’סטר סיטי ב-2019/20 - מאכזב להפסיד בבית וזו אכזבה אבל אני לא חושב שזה כישלון וגם לא ההדחה נגד צ’לסי בחצי הגמר ב-2020/21.
אני לא יודע להסביר את הנטייה של פפ גווארדיולה להפריז בשינויים במשחקים הגדולים ואפילו אלבארו ארבלואה אמר “יהיו הפתעות”, הדוגמא הכי קיצונית שזכורה לי היא הגמר ב-2021 נגד צ’לסי, ואפילו נגדנו ב-2014 לעלות בלי קשר אחורי מול אנחל די מאריה וה-BBC.
לא רוצה להפחית מכבודו של אלכס פרגוסון אבל לוויסנטה דל בוסקה יש שתי זכיות במפעל - בדיוק כמוהו - בארבע שנים כמאמן. לחלוטין הוא נכשל בליגת האלופות, הוא הרים את הרף והציפיות כלפיו וכלפי הקבוצה.
דל בוסקה היה אחלה מאמן. עד היום לא מבין למה העיפו אותו.
תראה בעונה האחרונה שלו זחלנו יחסית לאליפות מול ריאל סוסיאדד שהובילה את הטבלה שני מחזורים לסוף אבל הפסידה בבלאידוס לסלטה ויגו. גם הודחנו נגד יובנטוס ב-2002-03 שזה היה כישלון. אבל הוא התאים לנו בצורה מושלמת, השחקנים אהבו אותו מאוד, הוא לא עשה מהלכים בכוח והיה מאמן “מתוך המועדון” כשחקן עבר אפור וזה שכיבה שריפות כמה פעמים.
פלורנטינו פרס היה אז חסר רחמים כמו הדרך בה נפרד מפרננדו היירו הקפטן וגם היה טיפש מאוד עם המכירה של קלוד מקאללה לצ’לסי. אולי הרגיש שאפשר להיות חזקים יותר וצריך דם חדש, אבל לבחור בקרלוס קיירוש עוזר המאמן של אלכס פרגוסון זה חרפה.
