כשמקללה נמכר מריאל והגיע בקהאם אמרו שזה כמו להביא למבורגיני מזהב בלי מנוע. זה מצב דיי דומה כשאתה מביא את אמבפה ללא יורש לטוני קרוס.
אבל אני לא חושב שזה דומה, אין שחקן שהוא מחליף אמיתי לטוני קרוס. כלומר יש שחקנים שקצת דומים לו בסגנון. אני חושב שטוני קרוס היה אגדה אבל לא מפלצת כדורגל כמו בעונה האחרונה שלו בקבוצה שללא ספק הייתה הטובה ביותר, ופשוט ‘הימרו’ על זה שפדה ואלוורדה ייתן קצת, אדוארדו קמאבינגה שהעונה נפצע כבר והחמיץ כמעט 20 משחקים שזה המון, אורליאן טשואמני עלה הרבה כסף, אני אשכרה נפלתי בפח של “ג’וד יהיה קשר”.
רוצה לומר: קרלו אנצ’לוטי עושה עבודת אימון גרועה בחיבור החלקים בפאזל, אפשר לשחק גם בסגנון אחר ופחות הנעת כדור והזזת כדור, ובעיקר: ההזנחה הפושעת של ריאל מדריד העונה הייתה בעמדת הבלמים כי בפוקס “גילו” את ראול אסנסיו, הרי אדר מיליטאו רק חזר מצולבת ודויד אלאבה היה ברור שייקח זמן. ומקאללה 2003 זו אולי הטעות הכי גדולה שלנו איי פעם ואז גם הבלמים היו ליצנים: ראול בראבו, פאבון, אלבארו מחייה, איבן הלגרה שרצו שישחק בקישור האחורי לעתים ולבסוף לא.
פלורנטינו כמובן עדיין הכל-יכול למעט הקבוצה שהיו כאן ז’וזה מוריניו וקצת זינדין זידאן, אבל הוא השתפר מאוד מפרק א’.
אתה בכובע של המנכ"ל שלנו חוסה אנחל סאנצ’ס או אפילו קרלו אנצ’לוטי בחדרי-חדרים, ידוע שטוני קרוס עוזב כבר באפריל. יש כסף בקופה ורודרי לא רלוונטית, מה היית עושה? איזה שחקן לדעתך ריאל מדריד צריכה להביא. מרטין סובימנדי? מיקל מרינו (כמובן שבארסנל)?
גם פלורנטינו התחיל לאבד את זה קצת קודם.
רדיפה בלתי פוסקת אחרי מבאפה, והצעה הזויה של 180 מיליון כשנותרה לו שנה בחוזה. פריז דחו כי הם מצפצפים על הפייר פליי והם לא צריכים כסף, אבל כל הסאגה הייתה הזויה.
גם רכישות השחקנים התנהלו בצורה מאוד מוזרה. מאז הקיץ ההיסטרי של 20\19, מגיע שחקן אחד כל שנה, לפעמים שניים, וזהו. כשאין לך מחלקת נוער, אתה נתקע עם סגל קצר.
היות והגדילו את כמות המשחקים, אבל לא הגדילו את הסגל, חשוב שיהיה סגל ארוך. סגל קצר מוביל לעומס ולפציעות , וזה מה שיש לריאל.
אני לא יודע למה פלורנטינו התנהל ככה כבר 5 שנים. אם הוא חיכה למבאפה כדי לתת לו צ’ק פתוח אז זאת כנראה טעות קשה.
התשובה היא שהוא מתנהל ככה כי התארים ממשיכים להגיע, אם או בלי קשר להאם זו התנהלות מיטבית. כמו כן, החסרת מהמשוואה את העובדה שלצד חורים ברורים בסגל כל שנה (פעם חלוץ, פעם בלמים, פעם מגנים) - חלק מהצעירים הזרים פשוט לא ברמה שציפו. קמאבינגה וטשוטמני כבר מספיק זמן במועדון כדי שיצופה מהם להיות שחקני מפתח, וזה פשוט לא קרה כי ההימור לא צלח (או לא מספיק צלח. תמונת מראה של פדה ו-ויני). מיליטאו זה חוסר מזל ואלאבה רכש גרוע למרות הפרופיל של וטרן (תמונת מראה של רודיגר). זה הסיכון של איכות במקום כמות, תוך שמירה יחסית של הון לאיפה שחשוב באמת לתפיסתו (אמבאפה, ג׳וד).
כל אלו תולדה של הניסיון של פלורנטינו להצליח תוך שהוא לא מתחרה ישירות בשכר והסגל הרחב של האנגליות ופריז. צרף לזה המנעות קיצונית משינויים חדים כמעט בכל עמדה כל עוד אפשר למשוך. יתכן שהשנה הוא מתחיל להיות קורבן של ההצלחה של עצמו, בטח כשריאל לא מצליחה להראות עליונות מול בארסה ואתלטי עם מגבלות כלכליות גדולות בהרבה. אבל קשה להכחיש שעד כה זו הצלחה. יותר תארים מאשר בתקופת רונאלדו (ביחס לזמן). התחרות כמובן פחות קשה, אבל זה בדיוק מה שפלורנטינו מניח.
תחליפו את אנצ’לוטי במאמן מתודי וכל הזמירות מתחילות להתחלף. מאמין שגם הוא יודע את זה.
לריאל יש סגל מצוין, וגם היה לה בעבר.
לפעמים נסיבות ומשתנות וצריך להשתנות איתם.
אנצ’לוטי והסגל הנוכחי כבר לא מתאימים, אם פלורנטינו לא יחליף אותו אז יהיה אפשר לדבר על איבוד דרך.
אתה בעצם אומר שאם יש הצלחה עכשיו, פלורנטינו לא חשב שצריך לתכנן את העתיד.
רכש כושל זה משהו שקורה לכולם. גם לסיטי של פפ, גם לאתלטיקו, בטח לבארסה, לליברפול , לבאיירן ולכולם. כשאתה קונה שחקן אחד בשנה, ואין כיסוי לאותה עמדה, אז זה מסוכן. לדעתי זה עוד נקודה לרעתו של פלורנטינו.
כסף יש, יוקרה יש, למה הוא לא מחזק עמדות נחוצות כבר שנים? בגלל שזכו בצ’מפיונס בדרך לא דרך ובארסה חנוקה? ככה לא מנהלים עסק עם ראיה לעתיד.
אני מאוד התרשמתי מהתחת של זידאן ושל אנצ’לוטי בצ’מפיונס, אבל זאת שיטת הגביע. משחק אחד גרוע ואתה בחוץ. לעומת זאת בליגה יש 4 אליפויות ב 10 שנים למרות היתרון הכלכלי. גם ברטומיאו יכול להתפאר בהמון תארים, אבל כלכלית הוא ניהל תוכנית פונזי והשאיר ליורשים לפתור אותה.
מצד אחד, קשה להאמין שתכנית העבודה של פלורנטינו הייתה לשחק כדורגל שרוב האוהדים שלו מגדירים כקשה לצפייה, להפסיד את האליפות ברוב מוחלט של העונות בהן בארסה תחרותית, ולגרד ניצחונות תחת בליגת האלופות פעם אחר פעם.
מצד שני, בני אדם (לא רק אוהדי כדורגל) שופטים לפי מבחן התוצאה, וריאל מדריד זכתה בגביע היפה כמות הזויה לחלוטין של 6 פעמים ב-11 השנים האחרונות. אין לי מושג איך להסביר את זה, אני לא יודע אם מישהו מסוגל להסביר את זה, אבל אלה המספרים, והם מספרים בלתי נתפסים.
ולכן פלורנטינו נתפס כמו שהוא נתפס.
מצד שני באליפויות היא לא הצליחה בצורה יוצאת דופן. אז מה באמת מעיד האם פרז פעל נכון או לא? שליטה בליגה או שליטה באירופה?
אבל לא הכל זה כבוד הנשיא, ז’וזה מוריניו וקרלו אנצ’לוטי קיבלו תנאים מעולים להצליח. אם אנחנו נסתכל החוצה וקשה להשוות את באיירן מינכן כי היא בליגה אחרת מבחינת האיכות שלה, למרות שאין עוררין שהיא קבוצת על - כמה אליפויות ליברפול של יורגן קלופ הצליחה לעשות מול מנצ’סטר סיטי? או כמה אליפויות פפ גווארדיולה היה לוקח בהכרח עם סיטי מול ברצלונה ההיא? זה לא מנחם אותי אבל הייתה לנו תחרות קשה. ב-2013-15 זה לא היה כל כך רחוק שהאליפויות יהיו שלנו…
אגב קחו בחשבון שמאז 1990 מאזן האליפויות שלנו מביך, לקחנו רק שתיים בעשור 1990-2000 זה עוד לפני שפלורנטינו פרס היה שם. הקבוצות של ראמון קאלדרון - הגיעו שחקנים כמו מרסלו כפרוספקט לעתיד, גונסאלו היגואין, גם פפה שהעביר כאן עשור ואריאן רובן ו-ווסלי סניידר שחשבנו שיתנו יותר…הייתה אליפות הפאסיו אבל עובדה שפאביו קאפלו פוטר, ואני לא יודע אם אני מתגעגע לקבוצה של שמינית גמר ליגת האלופות.
שוב אין לזה הסבר, אני אומר שהגרוש ללירה שהיה לנו תמיד בליגת האלופות, היסטורית, היה שם, ובליגה לא ממש. וקטע כזה לזרוק את הליגה כשגמר ליגת האלופות באופק זה כבר קורה…
@Paco-Pavon, התרסקות אתה מתכוון ל-2020-21? אממ מה עם הדירוג של 2022-23? אז מה אם לקחנו גביע והיה 0:4 על ברצלונה, לא חזרנו לליגה אחרי המונדיאל, מול ברצלונה בינונית מאוד
אני חושב שחל שינוי ברור מאד החל מתקופת הקורונה פלוס מינוס, אולי קצת לפני ברכישת הזאר הכושלת והמצלקת. חלון של 10 שנים לא רלוונטי למדידת ההצלחה של המדיניות הנוכחית. אם מסתכלים על 2019 והלאה, מתי שהתחילה הקמצנות הנוכחית פחות או יותר*, אז יש עונה אחת של התרסקות טוטלית בלבד (דומה לענקיות מצליחות אחרות), 3 אליפויות עם פוטנציאל לרביעית בשבע-שמונה עונות, ושתי זכיות בצ׳מפיונס עם פוטנציאל לשלישית. משמע - אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר של פלורנטינו בתקופה כלשהי, מבחינת תארים בלבד.
אני קצת פרקליט השטן פה ולאו דווקא מסכים עם הניתוח הזה, אבל ככה זה נראה מהצד שלו.
*למעשה התחילה עוד לפני, אבל מכאן בערך נשארו בעיקר שאריות של הקבוצה של כריסטיאנו והתחיל בהדרגה שילוב הילדודס היקרים.
אני מדבר על סולארי דווקא. איבוד אליפות + חצי צ׳מפיונס לא בקטגוריה של ההתרסקויות של סיטי השנה ושל ליברפול שנה שעברה, למשל, שעליהן ועל דומות להן חשבתי.
וואלה כנראה עונה שהעדפתי לשכוח, אתה צודק מאוד. אבל כאן זו אשמה מאה אחוז של הנשיא. אני לא יודע מה הייתי עושה באותה נקודת זמן ואולי חלק קיבלו את זה כמובן מאליו לבנות על גיבור גמר ליגת האלופות מהשנה שתמה לה, ושההגנה תהיה יציבה יותר ובמקום להבקיע אחד יותר אנחנו נספוג אחד פחות - אבל זה היה קצת מנותק מהמציאות להאמין שזה ככה יצליח עם ז’ולן לופטגי. זו כן עונה שאני מאשים אותו.
עד כמה איכות הכדורגל הירודה שלנו היא פקטור לדעתך, שהקבוצה לא מממשת שום דבר מהפוטנציאל שלה על אף המגרעות בסגל? בכוונה של איך שופטים אותו או את העונה הזו בכלל
אני חושב שכדורגל ״גלקטי״ תמיד עניין את פלורנטינו קודם כל ככלי שיווקי. זה לא עלבון חלילה, העובדה שהגלקטיקוס הם, ללא תחרות, המהלך העסקי (וכתוצאה מכך גם המקצועי) הדרמטי והמוצלח ביותר בתולדות הכדורגל, מצליחה לגמד את הכשלון המקצועי שהם היו כמעט לאורך כל הדרך (הכל יחסי). פלורנטינו היה הסטארטאפיסט עם הרבאק והביצים והסיכונים, זכה בכל הקופה, הנפיק - והפך לגוגל. מאז הוא מתנהל עם הרבה מאד שקט תעשייתי, בין היתר כלקח על הסיום המביך של הכהונה הראשונה. הוא כמובן היה מאד רוצה לראות קבוצה דורסנית שמשפיטה את אירופה (או לפחות את ספרד) עם גוליאדות, אבל זה בגדר מותרות שהוא לא רוצה לסכן יותר מדי בשבילן.
הוא מפחד פחד מוות משושלת שתיגמר בהתרסקות, ולכן במידה רבה נכשל בלבנות אחת כזו בליגה, גם בשנים בהן זה אמור היה להיות אפשרי ואף סביר.
אני כמובן מזניח פה את הגלקטיקוס השניים. תקופה בה הרגיש שהוא צריך להציל את המורשת שלו + להתחרות בת׳אנוס. אפשר להסתכל עליו כמו כלכלן שדוגל במדיניות אנטי מחזורית ביחס לרמת המתחרים.
סתם שאלה, בדיעבד מבחינתך, לא עדיף להחליט להחזיק ציפור אחד (ויני) ביד מאשר שתי ציפורים (אמבפה וויני) באויר או לקנות את אמבפה ולמכור את ויני?
אי אפשר להחליט דבר כזה בדיעבד מכיוון שזו רק העונה הראשונה שלהם ביחד. אנחנו עדיין לא ראינו את כל התמונה. בינתיים דברים לא עובדים בריאל מדריד אז האינסטינקט לומר שכן, אבל זה לא שלא היה צריך להביא עוד שחקן התקפה. בנזמה עזב וויני היה בערך כל ההתקפה שלנו. בהחלט היה צריך להביא את אמבפה.
אמבפה ו-ויני לא באותה ליגה. בלי אמבפה היה לנו וואחד ריסוק העונה עם החושך של ויני ב-25.
״קורבן של ההצלחה של עצמו״ זה לגמרי תקף גם לויני העונה בינתיים. מקווה שאתבדה, אבל אני חושב שהפיק שלו כבר מאחוריו. אמנם עדיין שחקן טופ, עדיין יכול להאכיל אותי כובעים, אבל לא אמבפה ולא בקליבר שלו. יש איתו הרבה יותר פשרות וחסרונות.
כמובן שהיה שווה את הניסיון ויתכן שעדיין שווה אותו לעוד עונה, אבל הסיכון כבר גדול. לשאלתך המקורית - אולי ציפור אחת, אבל הציפור היפה יותר. כשאפשר להביא את אמבפה מביאים, ולהעיף סטאר שניה וחצי אחרי הישג שיא קבוצתי זה פשוט משהו שפלורנטינו לא יעשה בחיים אלא אם הכוכב בעצמו ביקש. קצת כמו לצפות שמודריץ׳ יבעט יותר או שרונאלדו ירד לגליצ׳ים בהגנה.
אז למכור את ויני…
הבעיה מבחינתי, אני חשבתי את זה מהתחלת השנה, ששתיהם לא יוכלו לעבוד ביחד. בקושי להסכים על מי יבעט את הפנדל …
עניתי לך בעריכה. להערכתי בכל זאת היה שווה את הניסיון. לא יודע מה אני חושב לגבי הקיץ. מניח שזה גם תלוי מאד במי מגיע במקום - למשל, 9 אמיתי ברמה גבוהה, עם משחק ראש, ואנחנו קבוצה טובה יותר בסדר גודל. כנ״ל רודרי או משהו דומה (עד כמה שיש).
ויני הביא לנו 2 צ’מפיונס בגיל שעדיין שחקנים אחרים לפני הפריצה שלהם. למכור אותו כי כמה חודשים זה לא עבד, בטח בתקופה ששום דבר אחר בקבוצה או אפילו במועדון לא עבד, יהיה מאוד מטומטם. בטח כשאין בשוק שחקן שקרוב לרמה שלו שיכול להחליף אותו.
לויני יש את הבעיות שלו, וגם אני קרוב להתייאש ממנו, אבל בסופו יש דבר כשזה המאני טיים הוא מביא קבלות בצורה מאוד עקבית. זה שהנחיתו לו את אמבפה, סערת כדור הזהב, הארכת החוזה שעל הפרק, סעודיה, וסערת השופטים בטוח גם להם יש השפעה על התפקוד שלו. בכל מקרה אני לא הייתי קופץ למסקנות תוך פחות מעונה אחת. למרות שיתכן שכן, ויני כזה פרא אדם שלא ירגע בחיים. אני לא פוסל את האפשרות הזאת.
לא נכנס פה לשיקולים כלכליים ו/או חברתיים בריאל מדריד, אבל זה שלוויניסיוס יש עונה פחות טובה כרגע, לא אומר ש -
- הוא מעבר לשיא.
- זה לא נובע מההבאה של אמבפה וסגנון המשחק. בין אם זו השפעה “ניצחית”, כלומר מעכשיו והלאה אמבפה (לא הוא אישית כבנאדם, אלא המיקום, התפקוד ועצם הנוכחות שלו) יפגע בוויניסיוס ולכן הברזילאי לא יחזור לפיק שהיה בו, ובין אם זו השפעה לעונה הזו בלבד, עד שהשחקנים יתאפסו/יסתנכרנו/ילמדו יותר טוב לשחק אחד עם השני/יגיע מאמן אחר שיידע להוציא מהם את המקסימום.