הסכסוך הישראלי פלסטיני

אני מסכים ויחדד. בפעם שעברה צהל ידע שלפחות חלק גדול מהחטופים עדיין בחיים כי זה היה סמוך לשביעי באוקטובר וצהל בערך ידע מה הוא התקיף. הפעם גם בגלל הזמן וגם בגלל עוצמת התקיפות לצערי אני מרגיש שהמדינה והצבא יודעים דברים מסוימים שהם לא מספרים לנו.

יש שתי אפשרויות , אפשרות אופטימית שחמאס בתור ארגון מרושע סדיסט ומנוול פשוט רוצה למתוח את החבל של המשפחות עד הקצה…

אפשרות שניה שהוא פשוט הבין שהחטופים זה נטל גדול מידי עליו, והחליט וזה כואב לי לכתוב, לצמצם אותו.

אם האפשרות הראשונה נכונה, במקרה שאנחנו נגלה נחישות מספיק חזקה הם יכנעו ויתנו לנו רשימות. באפשרות הרעה, אנחנו נגלה לבד שהם לא למעשה לא מחזיקים שום חטופים חיים אצלם.

חמאס רוצה למשוך כדי למקסם רוחים. אנחנו לא צריכים לתת לו את זה. זה משהו שצריך לאחד את כולנו. רוצים הפסקת אש? רוצים לשחרר אסירים? מוכנים לשלם את המחיר. אבל רשימות עכשיו של חטופים עם ערבות של מצרים וקטאר.

אתה צריך להבין שרשימה משמע שחמאס לוקח אחריות על החטוף. הוא לא יוכל לטעון אחכ שאיזה ארגון דמיקולו חטף או שאין לו שליטה עליהם.

בהמשך לזה ולדיון מלפני כמה זמן בין @dkaro @whykds - ממשל ביידן מזמבר אותנו ישירות במו״מ באופן חמור מאד עם ההתבטאויות והצעדים שלו, שמושפעים מראיית מציאות מעוותת ומצרכים אלקטורליים שלו. זה ניכר מאד וחד משמעי. אפשר לתת לביידן את כל ההקלות שאפשר, אבל הוא דוחק אותנו לפינה וחמאס מנצל את זה לצרכי המו״מ ב-100% ובאופן צפוי מאד.

2 לייקים

“הנשיא הכי אוהד של ישראל” איזה BS

אתה כותב את שתי הסיבות העיקריות ביחד: צרכים שלו וראיה מעוותת. הויכוח היה שלדעתי הסיבה הראשונה היא הדומיננטית, לדעתו של דוד השניה.

לגבי ההכרה החד צדדית - אני מודה שאני לא קונה עד הסוף את הספין הזה. נו, ונניח שזה קרה - באיזה גבולות? ואז יש הכרזה חד צדדית על מדינה במלחמה שבתוכה יש כוחות צה’'ל? מה גם שהוא לא יכול להרשות לעצמו למכור את ישראל יותר מדי, בטח על רקע אי הניצחון באוקראינה והתמיכה בישראל בבית שלו.

ביידן לדעתי, מה שהוא רוצה וצריך באמת, זה הישג דיפלומטי. לכן הוא משחק את האבא שאומר לשני הילדים שלו ‘לא מעניין אותי מי התחיל, תפסיקו’. הוא האיש מכירות, המתווך. זה לא משכנע אותי שהממשל לא מבין עם מי יש לו עסק. האינטרס האמריקאי הוא השקטת הגזרה והמשך הנורמליזציה. מה שאני רואה זה שהאמריקאים פועלים לפי האינטרס שלהם.

אני לא רואה איזה אינטרס אמריקאי מקודם כרגע פרט לזה האלקטורלי. איזה הישג דיפלומטי קרוב יותר מאשר קודם? החמאס מריח דם, מבין שאף אחד לא לוחץ אותו ברצינות ובחסות הסימטריה המזויפת מקשיח עמדות. זה מרחיק את העסקה ולא מקדם אותה.

לדמוקרטס יש רקורד ארוך מאד של לא להבין עם מי יש להם עסק. האלטרנטיבה, אגב, היא רצון ברעת ישראל (ואני לא מאמין שזה המצב).

לייק 1

אם זה הנשיא האמריקאי היום(או לפחות הנשיא שמייצג את הדמוקרטים) אני כבר שואל את עצמי לאן זה הולך בטווח של 30-50 שנים קדימה.
אם היום בעקבות ה-7.10 זה התמיכה שאנחנו מקבלים מה"חברה הכי טובה שלנו", מה יקרה אחרי עוד כמה עשרות שנים של הגירה בלתי חוקית וחינוך אנטי-ציוני בבתי הספר המובילים שם.

9 לייקים

יש ספין שכאילו ביידן בקריסה בגלל ישראל, המציאות היא שהוא בקריסה בסקרים הרבה לפני המלחמה.

רק אנקדוטה קטנה, פטרמן שהוא סנטור מטעם פנסליבניה, רבות נכתב עליו, ובצורה מאוד מדהימה ומפתיעה הוא המרענן הרשמי לדעתי לא רק אצל הדמוקרטים אלא בכל הפוליטקה האמריקאית. לפני המלחמה היה חבר בצד הפרוגרסיבי של השמאל של הדמוקרטים, מאז המלחמה הוא הפך להיות אולי התומך הכי גדול של ישראל בסנאט. הודיע רישמית שהוא לא חבר בפרוגרסיבים. מסתובב עם דגל ישראל ונשמע ציוני יותר ממני…

ביידן בסקרים במדינה שלו קורס, הוא אתמול בסקר עלה בשלוש אחוזים. ככל הנראה יהיה גם בדנציה הבאה.

רק בשביל טיפה לבלום את הספין פה שרק בגלל ישראל ביידן הולך להפסיד. הוא הולך להפסיד בגלל שהוא אחד הנשיאים הגרועים שהיו שם וכנראה אחד הלא כשירים שאי פעם נכנסו לתפקיד.

אם ביידן היה חס וחלילה רפובלקאני והתקשורת המימסדית לא היתה עובדת פול טיים בשביל הדמוקרטים, התקשורת היתה צולבת אותו על המצב הרפואי שלו. הם כולם שם יודעים שהוא איבד את זה. תשמעו את ביל מאר מדבר עליו הרבה קיצוני ממני. והוא דמוקרט כל החיים.

נ.ב אם ביידן באמת יפסיד את הקדנציה שלו בגלל ישראל. זה היה התרומה הכי גדולה שלנו לעולם המערבי ולארהב בפרט. אנחנו צריכים לקבל תודה על זה :slight_smile:

שלא ילך לאיבוד אני מביא לפה לינק על משהו שיתן לכם מושג איזה חסרי מושג הממשל האמריקאי וזה עוד לפני המלחמה
יוני רוטנברג

https://twitter.com/Yoni_Roten/status/1764603492801352158

"חמישה ימים אחרי הפרסום קורה הטבח, וכל הקונספציה לגבי המזרח התיכון במאמר קורסת. למרבה הבושה, הוא פונה לעורך ומבקש לעשות “תיקונים קלים”, שהם למעשה שכתוב של החלק הרלוונטי לישראל.
כך שכיום יש גרסה מודפסת, ובה הנוסח המקורי, וגרסה אינטרנטית מתוקנת. ומה ההבדלים?
במקורית יש קטע שאומר>>

שהמדיניות של דה-אסקלציה והסדרה של הממשל נשא פירות, והביא לתקופה השקטה ביותר באזור. המשפט הזה כמובן נמחק, ובמקומו יש גינוי חריף של הטבח.
אבל השינוי השני מעניין אפילו יותר: במסמך המקורי יש הרחבה לגבי נורמליזציה עם סעודיה, ולא מוזכר המושג “פתרון שתי המדינות” אפילו פעם אחת. רק ענייני

שיתוף פעולה כלכלי ויציבות. לעומת זאת, בגרסה המתוקנת הוא מדגיש שהעם הפלסטיני אינו חמאס, ומשכך יש לחתור לפתרון שתי המדינות באופן דחוף, ופתאום הוא טוען שזה מה שדבר בשיחות עם סעודיה."

פה יש את הלינקים למי שמעוניין המקורי שלו וזה שהוא “שיכתב” אחרי הטבח.

https://twitter.com/Yoni_Roten/status/1764701485055578281

מוקדש לחברי המועדון “הזלתי דימעה”

דעה (כנראה לא פופולרית) שמתגבשת אצלי: לישראל אין מה להרוויח כרגע מכניסה לעימות נרחב בלבנון. הדעה מתבססת על הנקודות הבאות:

  1. עימות כולל מול לבנון ייצר הרס והרג נרחב מאוד בישראל, כנראה חסר תקדים בתולדות המדינה ומשהו שעוד לא התמודדנו איתו מעולם.
  2. המטרה המרכזית, ואולי היחידה, ששווה כנראה את המחיר של מלחמה שכזו היא הסרת האיום של חיזבאללה.
  3. במצב שנוצר, כעת, חמישה חודשים לאחר תחילת המלחמה ולאחר שישראל בזבזה כל גרם של לגיטימציה בינלאומית שעוד היה לה בהתחלה, אין שום סיכוי שבעולם שאף אחד בעולם ייתן לשראל להיכנס למלחמת שמד מול חיזבאללה. כל מלחמה כוללת שתתפתח תיעצר ככל הנראה לאחר מספר שבועות כשהעולם פשוט יכריח את שני הצדדים לעצור.
  4. לכולם ברור שכל הסכם עם חיזבאללה, עם מלחמה או בלי מלחמה, של נסיגה שלו אל מעבר לליטני הוא חסר משמעות ולעולם לא יתקיים בפועל.
  5. ולכן, המקסימום שישראל תוכל ככל הנראה להשיג במלחמה שכזו הוא חידוש ההרתעה (ההדדית אגב). זה לא שאין לזה תועלת, אבל האם בשביל זה שווה יהיה להיכנס למלחמה שתוביל להרס וההרג הנרחב ביותר בתולדות המדינה?
  6. לפי הדיווחים לפחות, מערכת הלייזר צפויה להיות מוכנה בעוד כשנה-שנתיים. עד כמה שאני מבין את ההשפעות שלה, מדובר בנשק כמעט אסטרטגי ולישראל יש אינטרס ברור להמתין עד המבצעיות של המערכת, ובשונה מהסיפור עם חמאס, לנצל את ה"משבר הבא" על מנת לטפל בבעיה.
2 לייקים

אני אגיב למה שכתבת לפי אותן נקודות שפירטת, ואוסיף נקודות משלי.

2א. בניגוד למלחמה בחמאס, שם יש חשיבות עליונה למיטוט מוחלט של החמאס ולשלטונו לאור מה שהוא עשה לנו ב-7.10, ע"מ שלא לייצר תקדים מסוכן שגורם כלשהו יכול לעולל לנו דבר כזה ובכל זאת להישאר על הרגליים - אצל חיזבאללה המצב הוא שונה, ממספר כיוונים. פגיעה משמעותית ביכולות אסטרטגיות של חיזבאללה - טילים מדוייקים, חדירה קרקעית, טילי חוף ים, טילי קרקע אוויר, שינוי המשוואות - הוא יעד שעשוי להיות שווה את המחיר של מלחמה כוללת, כדי לא לפגוש את היכולות במועד מפתיע שיפגע בנו הרבה יותר (ראה סעיף הבא). חיזבאללה הוא גם לא הגורם השלטוני הבלעדי בלבנון, וממילא לא יכול להיות יעד של ‘מיטוט שלטונו’ (לטובה ולרעה). לבנון גם שונה מאוד מעזה - גם גיאוגרפית-טופוגרפית, אבל גם מדובר במדינה ריבונית במלוא מובן המילה - וככזו יש לה הרבה יותר מה להפסיד, והרבה יותר מנגנוני לחץ שניתן להפעיל עליה.
2ב. בהמשך ישיר לסעיף הקודם - אתה צודק שהורדת האיום של חיזבאללה היא המטרה המרכזית היחידה שמצדיקה יציאה למלחמה כזו. אבל חשוב להדגיש שהפועל היוצא של מטרה כזו, אם תתממש, היא לא “רק” הורדת האיום של חיזבאללה. יש כאן יעד אסטרטגי נוסף, ראשון במעלה, של הורדת האיום של הפרוקסי המרכזי שלי איראן - מה שישחרר אותנו (ואת המערב כולו) הרבה יותר בכל ההתנהלות מול הפרסים. כיום כל איום צבאי על איראן ועל תוכנית הגרעין שלה, פירושו המיידי היא מלחמה כוללת על ישראל מצד כל הפרוקסיז שהאיראנים בנו במשך שנים במיוחד לצורך כך. נטרול של הפרוקסי המשמעותי ביותר (אחרי נטרול מוחלט של פרוקסי נוסף, החמאס) - ישנה את כל מאזן הכוחות במזרח התיכון, וישאיר את טהרן די ערומה. קשה להפריז בחשיבות של צעד כזה.

  1. זה לא מדוייק בכלל שלישראל אין לגיטימציה למלחמה מול לבנון. כרגע המצב הוא שיש החלטת או"ם (אותה החלטה 1701 מפורסמת), חלוטה וסופית, שמופרת ברגל גסה בידי חיזבאללה, והעולם המערבי כולו מכיר בכך. קל לראות את זה גם בהתבטאויות של מנהיגי העולם והמתווכים שמגיעים לכאן, שבעיקר מאיימים על לבנון שאם לא תממש את ההחלטה, לפחות חלקית - ישראל תצא למלחמה (בצדק). אין רמז לבדל של ביקורת על ישראל מהכוונה הזו, מלבד ה’אנחנו מודאגים מהסלמה איזורית’ הנדוש וחסר המשמעות.
    גם ההרס ההדדי המשמעותי צפוי לתרום למאמץ הלגיטימציה, בעולם העקום של ימינו שסופר מאזני מסכנות במקום לנסות לעשות צדק אמיתי.
    ועצירה של המלחמה לאחר מספר שבועות ע"י גורמים חיצוניים, לאחר שישראל השיגה את מרבית ההישגים האסטרטגיים לה היא ייחלה, ומבלי לשקוע שוב בתמרון ארוך ומורכב פי כמה מזה שבדרום וברצועת ביטחון כזו או אחרת, שלא ברור איך ומתי יוצאים ממנה - זה ממש לא תסריט רע מבחינת ישראל. להיפך. אפשר לומר כמעט שזה התרחיש שישראל בונה עליו ביציאה למלחמה כזו.

  2. כאמור, זה לא רק שיקום הרתעה, כמו שזה שלילת יכולות אסטרטגיות - של חזבאללה ושל איראן כאחד. וההרתעה לא חייבת לחזור להיות הדדית. כפי שרמזתי לעיל - המלחמה תוכל לעזור לנו לייצר משוואות חדשות (כפי שכבר התחלנו לעשות, בהצלחה יתרה), כך שנמנע באופן שוטף מחזבאללה לחזור להפוך לאיום ממשי על ישראל.

  3. מערכת הלייזר לא צפויה לייצר שינוי אסטרטגי אמיתי. היא בעיקר תוזיל משמעותית עלויות יירוט (שבאופן פרדקוסלי, עד שתיכנס לשימוש אנחנו צפויים/מקווים לפגוש את היכולת הזו הרבה-הרבה פחות), ותסייע מעט ליכולת הספיקה - אבל לא באופן דרמטי.
    האתגר האסטרטגי האמיתי היה ויישאר - לזהות טיל מדוייק בתוך מטח של רקטות לא מדוייקות. ובזה המערכת לא צפויה לתרום דבר.

נקודות נוספות - יתרונות נוספים לכניסה למלחמה דווקא עכשיו:

  • המדינה ערוכה למלחמה כפי שלא הייתה הרבה מאוד זמן. פיזית (כל המילואים מגוייסים, הקווים תפוסים חזק), מנטלית (הציבור כבר ככה נמצא במוד של מלחמה), אפילו כלכלית (למרות הביקורות המוצדקות). למרות כל החכמי בדיעבד של ה-7.10, שמסבירים עכשיו למה היה צריך לצאת מראש למלחמה מונעת - הסיכוי לצאת למלחמה בהמשך, out of nowhere - הוא כמעט אפסי לחלוטין.
  • בניגוד גמור למה שכתבת על הלגיטימציה - מצבנו מהבחינה הזאת לא היה טוב יותר כבר שנים, מהסיבות שפירטתי לעיל. העולם עובד בגחמות, והנושא הלבנוני-ישראלי שוב נמצא על סדר היום העולמי. אי-יציאה למלחמה כעת פירושה שמבחינתנו המצב הנוכחי מקובל, על כל המשתמע מכך. לחזור לטפל בסוגיה בהמשך יהיה הרבה-הרבה יותר מורכב.
  • חזבאללה כפוף, מוחלש ומושפל. כל המשוואות שהוא טרח לייצר במשך שנים מתנפצות לו בפרצוף, הוא מאבד אנשים ויכולות, הוא לא באמת מצליח לייצר את המתווים שהוא מנסה, והציבור הלבנוני מאבד סבלנות עוד לפני שאשכרה התחלנו באמת להילחם. אנחנו לא נקבל את חזבאללה במצב טוב יותר להלום בו “סופית”.

אסייג ואומר, שלמרות מה שכתבתי ומה שאולי משתמע ממה שאמרתי - אני לא משוכנע ב-100% שכן נכון לישראל להיכנס לעימות כולל מול חזבאללה. קטונתי מלתת תשובה חד-משמעית לשאלה הרת גורל כל-כך, לכל-כך הרבה אנשים ובכל-כך הרבה מישורים.

4 לייקים
  1. הנזק האלקטורלי הוא אחד מאלה שציינתי, ראה מה קרה עכשיו במישיגן
  2. כמו שכתבתי - עניין ההכרה הוא לדעתי לא הרבה מעבר למילים כיוון שברור שדרוש שיתוף פעולה ישראלי. לכן זה לדעתי אמצעי לחץ ולא גיים צ׳יינג׳ר אמיתי. אם ביידן יפקיר באמת בעלת ברית אחרי מה שקורה באוקראינה אז חבל להם על הזמן - לא חושב שהם יכולים להרשות זאת לעצמם.
  3. היו הסכמים עם מצרים וירדן לאחר עשורים של אלימות והאמריקאים כנראה חושבים שצריך לייצר סיטואציה שהסכם כלשהו יקרה עכשיו
  4. מחיר הכישלון עבורם הוא כמובן זול יותר - מקסימום חזרנו לניהול סכסוך כלשהו. ברור שעבורנו זה שונה
  5. גם במלחמות קודמות האמריקאים ניסו להרגיע אותנו. ההיסטוריה סך הכל חוזרת על עצמה. ההסבר לפיו הם חבורה של חסרי מושג בסיסי לא עושה לי שכל

בעניין מלחמה עם לבנון - אני לא יודע לאיזה צד אני נוטה כיוון שאחרי הכל המצב בצפון הזוי. מצד שני - זו מלחמה ענקית וראוי להניח את התשתית המדינית והבינלאומית קודם כדי שלשם שינוי נבוא עם תוכנית ליום שאחרי. כמו שאני מכיר את ביבי הוא לא יכנס לזה ואולי טוב שכך.

ההגיון אומר ש

  1. צריך פחות כוח אדם
  2. בשונה מטיל, קרן לייזר אפשר לירות אחת אחרי השניה

בהינתן שני אלה, אם פורסים יותר ויורים יותר - למה שזה לא ישפר את המצב משמעותית?

כל הפואנטה של ההודעה שלי היא שאני לא חושב שאתה יכול לעשות את זה במסגרת המחיר והלגיטימציה הבינלאומית. תראה מה קורה עם עזה, אתה חושב שהעולם ייתן לך להיכנס למלחמה כואבת בהרבה עבור לבנון? יעצרו אותך מהר מדי, אין שום סיכוי שתוכל לגרוע באופן משמעותי יכולות מחיזבאללה תוך כמה שבועות בצורה שהוא לא יוכל לשקם אותן שוב ולחזור לנקודת ההתחלה לאורך הזמן.

אני חושב שאתה תמים. כרגע קל מאוד להגיד שלישראל יש Casus belli. זה יעניין לשאר העולם את התחת כשלבנון תתחיל להיחרב.

זה מאוד דרמטי. אחת הבעיות המרכזיות עם מערת כיפת ברזל היא שזה הופך למלחמה כלכלית. האויב בונה כלי נשק שעולים כמה אלפי דולרים וגורם לך ליירט אותם במחיר של עשרות אלפי, מאות אלפי ומליוני דולרים. זה לא ריאלי למלחמה ארוכה ובשונה עם חמאס אתה לא תוכל כנראה לנטרל את איום הרקטות תוך מספר שבועות.

בנוסך, ופה אני מתבסס על כתבות שקראתי, היכולת שלך להתמודד עם מטחים של מאות רקטות אמורה להיות לא רעה עם לייזר, ודי לא קיימת עם כיפת ברזל.

דוד
רק אוסיף ואומר שאמנם אנחנו חלוקים על הנקודה עם האמריקאים, אבל ברור שליגיטימציה בינלאומית מתחלקת לאמריקאים וכל השאר. אני לא חושב שבראש של ביידן לתמוך ולממן מלחמה בצפון, גם אם נתעלם כרגע משאר העולם. לא משנה אם זה כי הוא חסר הבנה או בעל אינטרסים אחרים, רק מהתבוננות על המתרחש מאז השביעי לאוקטובר.

לגבי העניין הכלכלי - זה עוד סיבה למה לא. אולי חכם למלא קצת מצברים.

בנוסף, אני לא יודע אם זו בכלל מאה אחוז החלטה של ישראל, עד כמה שלא נעים לחשוב ככה. הרי בטוח שישבו וחישבו שהמשמעות של מלחמה כזו היא איקס פצצות ווואי טילים - אבל לא אנחנו מייצרים את זה. זה אומר, אולי, שאם ישראל כן רוצה עימות שכזה אז הדרך היא להידרדר אליו ולא לפתוח במלחמה באופן ברור (דיון אחר, אבל העובדה שאיבדנו את הזכות ליזום פוגעת בנו מאד).

לייק 1

אתה יכול להרחיב במה מדובר? או איפה נחשפת לכך?

מסכים עם דויד, אני גם רוצה להוסיף נקודה משלי

בניגוד לעזה, ששם יש רוב מוחלט למוסלמים, בלבנון יש כמו שאנחנו יודעים, אוכלסיה נוצרית גדולה, אם מדברים על תמיכה מארה"ב, הימין שנוצרי האנגוליסיטי שם יתקשה מאוד לתמוך במלחמה שתגרום לאבדות בנפש ונזק למבני דת של הנצרות.

זה כמובן לא הסיבה הכי חשובה, אבל שמדברים על אשראי בינלאומי צריך להתחשב גם בזה, כמובן שזה רק בונוס לסיבה למה לא צריך להיכנס למלחמה עכשיו עם חיזבאללה…

  1. לא צריך ככ הרבה כוח אדם גם בכיפת ברזל של היום.
  2. גם טילים אפשר לירות אחד אחרי השני (כתלות בתקציב הזמנים, שגם בקרן לייזר הוא לא אפסי), ועושים את זה כבר היום.

בכל מקרה, כפי שאמרתי קודם - זה נותן שיפורים מסויימים - בין היתר בעולמות התפוקה, אבל לא כאלו שנותנים קפיצת מדרגה אסטרטגית, כפי שנטען כאן קודם.

באופן אבסולוטי ההרס שנעשה בלבנון הוא לא גדול בהרבה מזה שאנחנו מייצרים בעזה עכשיו. כרגע אנחנו פרקטיקלי מוחקים את עזה, מזיזים את האוכלוסייה מצד לצד כמו גרב משומשת, שולטים בכל הכניסות והיציאות ועוד. בלבנון לא נוכל לעשות אותו דבר (פיזית, לא רק משיקולי לגיטימציה).
אבל גם לא נצטרך לעשות זאת - כי הכאב הסובייקטיבי שנגרום ללבנון (אליו אני מניח שכיוונת) יהיה גדול בהרבה, כי הסטנדרטים של הלבנונים שונים מאלה של העזתים. ועם זה הרבה יותר קל לשחק.
ושוב, כמו שאמרתי קודם - בגלל מה שנחטוף גם בצד שלנו, המאזן האבסולוטי יהיה שקול יותר מזה שאנחנו רואים עכשיו.

ביציאה למלחמה, בטח אחת שצפויה להיות קצרה יחסית - כל מה שאתה צריך זה casus belli מספק. אחר-כך למלחמה יש דינמיקות משלה, והרבה יותר קשה לשנות גישה באופן מוחלט.
שוב, אם נחזור לעזה - לכולם ברור למה יצאנו למלחמה, אבל הנה עכשיו אחרי 5 חודשים (!!), כשרוב העולם מעוניין שנפסיק את המלחמה- עדיין לא באמת ננקטו נגדנו צעדים וסנקציות של ממש.
מול לבנון זה צפוי להסתיים ה-ר-ב-ה יותר מוקדם.

גם היכולות הכלכליות שלנו מול אלו של האויבים שלנו הן לא בנות השוואה בכלל. ניהול סד"כ המיירטים הוא בהחלט מספק, ולא מהווה צוואר בקבוק כלכלי לניהול המלחמה וניצחון בה. זה כמובן לא אומר שאם אפשר לחסוך משמעותית בעלות יירוט - שלא כדאי לעשות את זה. אבל לשאלה האם השיקול הזה משפיע אסטרטגית על המערכה - התשובה היא לא.

צריך להיזהר ממה שקוראים - מרבית הכתבות שמסתובבות להן הן או של חברות הנשק המשווקות עצמן, או של לוביסטים שלהן (גם אם מדובר באנשי צבא של ממש - קצת כמו היחס בין רופאים לחברות פרמקולוגיה).
בכל מקרה, לעניין עצמו - זה לא מדוייק.
היכולת כיום להתמודד עם מטחים בהחלט קיימת, גם אם יש לה מגבלות מסויימות, וגם למערכת הלייזר, כפי שכתבתי קודם - יש תקציבי הזמנים שלה והמגבלות שלה. בין היתר - היא לא אפקטיבית במזג אוויר מגבלתי. אז במקרה כזה אני מניח שכולנו נשמח שהמענה האסטרטגי שלנו לטיפול במטחי רקטות וטילים מדוייקים, לא מוגבל במשך 20% מהשנה (זאת אגב הסיבה שמלכתחילה המערכת הפסידה במכרז המקורי לכיפת ברזל, על-אף העלויות הפחותות).

שוב, אני לא אומר שמערכת הלייזר מיותרת ושהיא לא תתרום. היא כן. אבל לא באופן שישפיע בצורה אסטרטגית על המערכה או על יחסי הכוחות. ולכן, מי שחושב להשתמש בכניסת המערכת לכשירות כשיקול לאופן הטיפול האסטרטגי בבעיה הלבנונית - בעיניי טועה.

מבחינת חימוש, סד"כים וכו’ - אנחנו כבר עושים את זה. אנחנו לא מתכוונים לסיים את המערכה בעזה עם התחתונים למטה למקרה שהאיראנים ועוזריהם יחליטו שזה הזמן לדפוק אותנו.

תקשורת ממוסדת במגוון ערוצים ושפות, לצד ערוצי טלגרם רלוונטיים ואנשים רציניים שמסקרים את העולם הערבי.

לייק 1

אני שונא את הקונספט של הרתעה אבל אם לזה אנחנו שואפים אז:

  1. אי אפשר להשיג הרתעה בדרום כשבצפון יורים עלינו ואנחנו לא מגיבים. הרתעה חייבת להיות כוללת ולא מקומית.

  2. אי אפשר להשיג הרתעה כשאנחנו מפתחים כלים הגנתיים שמאפשרים לאויבים לירות עלינו חופשי חופשי (כיפת ברזל, לייזר, ממ"דים).

לייק 1

סליחה שאני מתעקש, אבל:
כיפת ברזל היא טיל פיזי, אתה צריך שם בנאדם. לייזר - אני מדמיין כמות גדולה הרבה יותר של תותחים שנשלטים ממרכז בקרה אחד ומיירטים כל מה שזז. האינטואיציה שלי אומרת שכמות פלוס יכולת תכלול פלוס חוסר רגישות למחיר ישימו אותנו במקום אחר. כמובן שאינני טוען להבנה כלשהי בנושא.

הכוונה לכלכלה. אין לנו כרגע עודפי תקציב, בלשון המעטה


שאלה נוספת: למישהו יש מושג מה היקף האיום הטילי של חיזבאללה במונחי חיי אדם?
במלחמת לבנון השניה פרט לאותה תקרית שבה נהרגו בסביבות 15 (?) אנשים - לא היה מדובר בנזק מטורף בחיי אדם. עצירת החיים - ברור. פחד - ברור. אבל לא משהו שאיים למחוק ערים. גם אחרי שנים על שנים של טילים מהרצועה - בסוף אין פה נזק מטורף. אז מה באמת יש לחיזבאללה ומה הנזק הצפוי אם לוקחים בחשבון שחלק נכבד מיורט?

כן אבל אתה לא יכול להכנס למלחמה עם אירן וחיזבאללה שאין לך גיבוי אמירקאי לזה.

אין לי ספק שאם היה גיבוי היינו כבר במלחמה…

מסכים עם כל מילה שלך.

אתה יכול אבל זה יעלה לך. מניח שפחות מעשרות אלפי(?) מפונים וירי מתמשך. אגב היעדר תמיכה אמריקאית היא בין היתר תוצאה של מדיניות כושלת.