אני חושב שיש דברים שאנחנו לא יודעים, ומה שמגלים לנו בתשקורת זה לא מה שקורה מאחורי הקלעים.
ארה״ב תמשיך לנזוף בנו על הפעולות בעזה כשמאחורי הקלעים הם ימשיכו לברך.
אני אמשיך להביע צער על הסבל בפני חברים שלי ממדינות אחרות בפייס, לאחל שיגיע שלום ויחזרו החטופים, להסביר שיאן לנו ברירה ולהדהד שהבוס שלי ערבי ושזה לא מדינת ישראל נגד ערבים אלא נגד חמאס… ואז להרים כוסית ולחגוג אחרי עוד מבצע מוצלח של צה״ל, לשמוח שכמעט חצי עזה נחרבה ולשמוח שהאויבים שלנו רואים, מפנימים וחוששים.
ומה היה לנו בלילה שבין שבת לראשון שאנחנו כן יכולים להסתכל עליו? קואליציה עם מדינות שכנות שעשתה ניסוי כלים בהדיפה של מתקפה איראנית.
לדעתי ברמה האסטרטגית זה הרבה יותר משמעותי מאשר האם כן או לא נגיב ומה ביידן ומדינות ה G7 מהדהדים כלפי חוץ.
חילות אויר ערבים יירטו כלי טיס עוינים בדרך לישראל. ירדן יכולה להגיד שהיא ״שמרה על הריבונות שלה״ אבל בפועל היא נתנה אור ירוק לחיל האויר הישראלי ולחילות אויר זרים לפעול בשטחה.
קואליציה איזורית שבה ישראל היא לא ״מוקצה״ אלא חלק פעיל בהגנה על שכנותיה מהאיום האיראני היא וואחד בוסט ליציבות איזורית. אחרי שיתנקה לכולכם הבן-גביר מהדם, אתם תזכרו שגם אתם בסך הכל רוצים יציבות איזורית ונהנים ממנה.
המימד הכלכלי כמו שהוא מובא פה
הוא חשוב ברמות אחרות.
לאף אחד לא אכפת לנרמל את היחסים בין סעודיה לישראל. כל מה שרוצים זה מעבר נוח של נפט שיעקוף את התלות האירופאית ברוסיה וייתן לסעודים, האמריקאים והישראלים שוק טוב לעסקים בקלות.
הסעודים לא מחכים בכיליון עיניים לנרמול יחסים מאהבת מרדכי או משנאת השיעים, הם רוצים את צינור הנפט שלהם במקום הנכון והם ימתינו בסבלנות.
האיראנים לא מנסים לערער את היציבות במזרח התיכון כי הם מחכים להשמדת ישראל, הם בקואליצה עם הרוסים כבר כמה שנים ובמיוחד מאז שהם מספקים להם נשק למלחמה עם אוקראינה. האינטרס של הרוסים הוא שלא יהיה קו צינור נפט עוקף רוסיה, ואיראן משתפת פעולה עם הרצון הרוסי יותר מכל דבר אחר. האיראנים מחבלים במאמץ לנרמול היחסים מאותה סיבה כלכלית שבעטיה אנחנו מעוניינים בנרמול הזה - כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו.
בסוף היום, בלילה שבין שישי לשבת הייתה פה תצוגת תכלית מהממת של שילוב כוחות, טכנולוגיה, קואליציה איזורית נסתרת שהאינטרס שלה עמוק הרבה יותר מהקריאות בתשקורת הכללית.
עולה לכם הבן-גביר לראש ואתם חוששים מכלום ושום דבר. בעיני מה שהיה במוצ״ש הוא הצלחה מסחררת בכל כך הרבה מישורים שאני עדיין באופוריה.