אפשר להיתמם. אבל זה לא ישנה את העובדה שהוא מכחיש שואה פול טיים הפוליטקאים שלנו יודעים את זה אבל רצים לפגוש אותו כל פעם שהוא רק מזמין אותם. אין שום הבדל בינו לבין חמאס חוץ מסמנטיקה.
בשפל מוחלט מבחינת רלוונטיות בציבור הפלסטיני, בעולם הערבי, בעולם המערבי ומול ישראל.
בגלל זה אנחנו רואים את האמירות שלו הולכות ונעשות שערורייתיות יותר ויותר בשנים האחרונות. כמובן שהסנטימנט לא חדש (הדוקטורט שלו עוסק בהכחשת שואה), אבל מה שאנחנו רואים פה זה את פרפורי הגסיסה הדי פתטיים של הקריירה הפוליטית של אבו מאזן (וגם שלו עצמו). אין מה להתרגש יותר מדי.
אין בעיה, לא חולק עליך לגבי המסקנות. אבל ככה להציג את זה? להביא כותרת שכתוב בה שהוא קיבל גינויים מכל עבר כולל ציטוט של הגינוי של יד ושם
ואז בפרשנות של מי שלא כתב את הטקסט, לכתוב שכמעט אך אחד לא גינה אותו כולל יד ושם (כשהגינוי שלהם צוטט בכותרת אני מזכיר).
זה פשוט לשקר ועוד בצורה ממש גרועה.
ישראל אוהבת את אבו מאזן כי הוא בעד התיאום הבטחוני בפרט ושיתוף פעולה כלשהו עם ישראל בכלל. כנראה שהעובדה שהוא מכחיש שואה לא מונעת מאיתנו לעבוד איתו. לכן משה, כשאתה כותב שהוא כביכול צריך לפנות את מקומו - ישראל לא רוצה בזה (לכל הפחות כל מה שביבי ושמאלה).
לא רק בגלל התיאום הבטחוני, אלא בגלל שמה שיבוא אחריו הוא בגדר wildcard מוחלט, ועדיף לנו ברווז צולע מכמעט כל אלטרנטיבה אחרת. מה שכן, מדובר בסוס מת מטאפורית שבקרוב מאד יהיה מת גם פיזית. מעניין מה התחזית והתכנית של ישראל/גורמי הביטחון והמודיעין.
לא מבין למה לאף אחד אין אומץ להגיד שאסור לתת להם להתנהל לבד. אוסלו היה רעיון פסיכי ואפשר היה לדעת מראש איך זה יגמר. ועם זאת, גם ההתנהלות מאז אוסלו של חצי חצי כזה היא לא מוצלחת בלשון המעטה. מי שיבוא אחרי אבו מאזן די בוודאות יהיה קטסטרופה, אבל גם הוא מזעזע ומשלם משכורות למחבלים ומשפחותיהם.
צריך להקים רשות חדשה, בראשה יעמוד ערבי ישראלי (מישהו כמו מנסור עבאס שמבין עניין) ויקים מנגנונים שמאפשרים לקיים שם חצי אוטונומיה. הראשון והחשוב ביותר הוא מערכת חינוך חדשה, בה ילמדו עם פיקוח צמוד לפי תוכנית לימודים ישראלית ייעודית, שמקדמת ערכים מערביים. ואז אולי עוד 50 שנה יש סיכוי שמשהו ישתנה. פתרונות קצרי טווח אין ולא יהיו.
טל, כמו ש @Dovi אומר, אתה אשכרה מנציח את חוסר השוויון הכל כך מושרש בינינו לבין ערבים עם תעודה כתומה. אין להם מדינה משלהם (ברור שלא ניתן להם, כשהם אומרים מה הם מתכוונים לעשות לנו) ואנחנו לא נותנים להם תנאים של מדינה. בקיצור, עד שהם לא יתעשתו לחבור לעולם המערבי - לנצח המאבק הוא all in או אנחנו או הם. לא רואה דרך הגיונית לצאת מהפלונטר.
לא עשיתי מחקר על הפלסטינים אבל ממה שראיתי עד היום (ראיונות עם אנשים משם וגם דברים שרביע כתב כאן), מי שחושב שכל הבעיה היא שהם לא מתקדמים ורק אם נקדם אותם הכל יהיה בסדר, חי באשליה.
צריך להבין שזה עניין של דת.
כמו שבן גביר וענייני הר הבית וההתיישבות מהצד היהודי, ככה זה הפלסטינים רק לכיוון השני.
זו לא מלחמה על תנאים וקדמה אלא מלחמת דת.
אם תכניס להם ישראלי שהוא ערבי מחמד שילמד אותם קדמה ומערביות הם יעיפו אותו במקרה הטוב וירצחו אותו במקרה הפחות טוב תוך זמן קצר מאוד.
הם לא רוצים את הטובות שלך ואת התרבות המערבית שלך, הם רוצים אותך בים ואותם איפה שאתה לפי הכללים שלהם.