אם משפחות החטופים לא היו עיוורות משנאה נגד נתניהו - הם היו מתראיינים בארה"ב מבוקר ועד ערב ויוצאים על ביידן ב-200 קמ"ש. אבל לסלק את ביבי (האיש הוא איום קיומי על מדינת ישראל, אני לא מכחיש) חשוב להם יותר מחיי החטופים או מתוצאת המלחמה. וכמובן שהם משיגים רק את התוצאה ההפוכה של לחזק את ביבי. חבורה של אידיוטים.
לצערי לא למדנו כלום מה-7/10. אנחנו עדיין אותו עם מטומטם שלא מבין שהאויב משחק על זמן כדי שאנחנו נהרוס את עצמנו מבפנים.
“ה"וושינגטון פוסט” דיווח אמש מפי ארבעה גורמים המעורים בסוגיה כי ממשל ביידן הציע לישראל “סיוע רב ערך” הכולל “מודיעין רגיש שיסייע לצה"ל לאתר את מיקומם של מנהיגי חמאס ומנהרות טרור שטרם נחשפו בתמורה לאיפוק ברפיח". לפי הדיווח, גורמים בארה"ב הציעו לסייע לישראל גם בבניית ערי אוהלים ומערכות לאספקת מזון, מים ותרופות, כך ש"לפלסטינים שיפונו מרפיח יהיה מקום ראוי למגורים”. ההצעה הועברה לירושלים בשבועות האחרונים בזמן שבכירים ישראלים ואמריקנים דנו בהיקף המבצע המתוכנן."
רק תבינו בעלת הברית שלנו “סוחטת” אותנו. במקום לשתף את המידע איתנו ולסיים את המלחמה הם עוזרים לחמאס לסחוט מאיתנו עיסקאות (כמה ישראלים ירצחו בעקבות זה?)
כלל שהזמן עובר אני משתכנע יותר שממשל ביידן (שימו לב שאני לא רק מתכון לביידן אישית) זה ממשל שהוא לא רק טיפש וחסר מושג אלא עוין את ישראל.
נובמבר לא יכול לבוא מוקדם יותר . אלוהים רק שנחזיק מעמד.
זה נשמע כמו דיווח שבקלות יכול להיות חסר פורפורציה לעומת האמת מאחורי הקלעים, אבל אם זה נכון זו בושה וחרפה לארה"ב.
אגב, אני חושב שישראל עדיין יכולה לשנות כיוון לגמרי ועדיין לסיים את החמאס בצורה שאני מאמין תחליק לארה"ב, ולעולם, הרבה יותר טוב בגרון (ובצדק, הביקורת עלינו בעניין זה מוצדקת לחלוטין). גם כרגע, אם אני מקבל ההחלטות מה שאני עושה הוא:
להכריז לכל העולם ואשתו שישראל בעד פיתרון 2 המדינות, בכפוף למשא ומתן ולמספר תנאים שאינם פתוחים למשא ומתן כלל וכלל (מדינה מפורזת, שליטה בטחונית ישראלית בשנים הראשונות, חינוך מחדש).
מיטוט החמאס והרג/עצירת כלל המנהיגים שלו הם חלק מהתנאים, ושישראל תגביר את הלחץ הצבאי עד שתשיג מטרה זו.
כל איזור שנכבוש מחדש יעבור לשלב “היום שאחרי” מיידית. ישראל תשלוט שם בממשל צבאי לתקופה מוגבלת עד שיימצא תחליף לחמאס - שיכול בהינתן התחייבות לתנאים מסוימים להיות גם הרשות הפלסטינית.
אני מאמין שניהול נכון של הדבר הזה יכול להחזיר “לצד שלנו” לא מעט ממדינות המערב ולאפשר להחזיר את שיתופי הפעולה.
מדינת ישראל מסכימה למדינה פלשתינית מפורזת בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה כולל חלוקת ירושלים בכפוף לחילופי שטחים. אבל תחת שלושה תנאים
א. אין זכות שיבה לתחום מדינת ישראל ושום פיצוים לגנבי דעת שנקראים “פליטים פלשתינים”
ב. ירושלים: ריבונות על הכותל וכל שכונה או איזור שהיא לא מוסלמית. הר הבית יכול להיות בשיתוף ריבונות של ירדני פלשתיני תחת הבטחה של ביקורים של יהודים כמו שהיום מתנהל.
ג. ברגע שנחתם הסכם קבע קבלה של מדינה ישראל בתור מדינת הלאום היהודי ואין תביעות נוספות.
אני נגד כל מדינה פלשתינית עם ממשיכי הדרך של גבלס והיטלר. אבל בתנאים המינמלים שהבאתי למעלה כל מנהיג פלשתיני יסרב לזה, אם זה מרצון או מתוך רצון לשמור על החיים שלו.
אנחנו נחזור להיות “הטובים” והם יחזרו להיות “הסרבנים”
אבל אצלנו יש ראש ממשלה שפוחד יותר מבן גביר וסמוטריץ מאשר חמאס.
דרך אגב, גם הדתים הלאומים צריכים להסכים לזה, כי כמו שכבתתי יש בערך 0 סיכוי שהפלשתינים יסכימו לזה.
בעזה צריך להציע לעולם הערבי הסוני מצרים סעודיה ואיחוד האמירויות להכנס לניהול זמני של עזה. הרשות תוכל להכינס בעתיד לעזה רק אם היא תוכיח משילות ויותר חשוב תפסיק עם ההסתה ומימון מחבלים רוצחים בכלא.
זה הקטע הכי מטומטם. התנאים המינימליים של ישראל הם תנאים שדי מקובלים על רוב העולם (לא כל, יש מיעוט לא קטן לדעתי שחושב שהפיתרון הוא מדינה אחת דו לאומית), וישראל יכולה די בקלות למצב את עצמה בצד של הטובים אם רק תציב את התנאים המינימליים הללו. די ברור שהפלסטינים יסרבו וכל הדיון יהיה אחרת לגמרי במצב כזה.
אני מניח שהחשש הוא שאם משם מתחיל המשא ומתן כולם יצפו שהוא לא יסתיים שם. אבל גם זה פתיר עם הכנסת כל מיני עיזים שניתן יהיה להוציא בהמשך. או להכריז מראש שהמשא ומתן הוא אך ורק על חילופי שטחים כדי לפתור את נושא ההתנחלויות, וזהו.
לא ברור לי למה ישראל מתעקשת להצטייר כסרבנית ואומרת כל הזמן “לא” במקום “כן אבל”.
למעשה, דוד, אנחנו מסכימים על הכישלון הזה בניהול. וכמו שמשה כתב לך, זה לא עובד עם בן גביר וסמוטריץ׳.
השאלה מה אתה אומר למי שלוקח את המחשבה הזו קדימה וחושב שעם ביבי זה לא יכול ללכת לשום מקום טוב והוא רק מעמיק את הבור. תמכנו באחדות, הבנו את גודל השעה ושזה לא זמן למחאות, הכל בסדר… עכשיו, אחרי חצי שנה, שבקושי מצליחים להוציא פעולה ברפיח ואנחנו בדרך להכרה חד צדדית וכל השיט הזה - לאן זה כבר יכול ללכת עם ביבי? הרגשה שלשום מקום. אני כבר לא יכול לבוא בטעות למי שמפגין בעד עסקה או נגד ביבי. ותאמין לי שהתווכחתי עם לא מעט אנשים.
אני תמיד בזתי לבן גביר, סמוטריץ מאכזב אותי, כי דווקא הוא יש לו דעתי פוטנציאל טוב. אבל הוא לא מתבגר לעולם.
זה לא להפגין נגד ביבי זה להפגין גם אם לא במודע, לתבוסה ולשביעי באוקטובר הבא.
אני גם לא יכול להדגיש כמה אני נגד מדינה פלשתינית עם הדור הנוכחי של הפלשתנאצים. אבל צריך להיות חכם לפני שמחפשים להיות צודקים.
מי שלא מבין למה הפלשתינים לא יוכלו לקבל לעולם את מה שכתבתי למעלה מוזמן לקרוא את ספר המופת של עדי שוורץ ועינת וולף “מלחמת זכות השיבה” או תעשית השקרים של בן דרור ימיני עדיפות לספר הראשון.
גם מוזמן לקרוא את עדויות קלינטון והעוזרים שלו מה באמת קרה בפיסגת קאמפ דויד עם ברק ועראפת ולמה באמת עראפת סירב ומי אשם בקריסה של שיחות השלום מול ברק, יש גם את השגריר הסעודי שהתפוצץ על ערפאת ואיים עליו בזמנו כי הוא הבין שערפאת הגיע לפוצץ כל עיסקה.
"טוב, זה סיפור די מטורף: בשקט בשקט, מתחת לרדאר ובלי לפרסם הודעה על כך, האו"ם, באמצעות “המשרד לתיאום נושאים הומניטריים” (OCHA), חתך בכמחצית(!) את מספר הנשים והילדים שנהרגו לטענתו בעזה. מספר הילדים נחתך מ-14,500 ל-7,797, ומספר הנשים מ-9,500 ל-4,959. גם המספרים החדשים נתונים במחלוקת.
למעשה, האו"ם מודה בכך שמספרי ההרוגים הבלתי מעורבים שפרסם במשך חודשים ארוכים, בהתבסס על משרד הבריאות של חמאס בעזה, היו מפוברקים.
הבעיה היא שהנזק האדיר, הן בפן המדיני והן בדעת הקהל העולמית, כבר נעשה: המספרים השקריים צוטטו והודהדו אינספור פעמים בכלי תקשורת בכל רחבי העולם, ברשתות החברתיות וכמובן בבית הדין בהאג.
אחת מעלילות הדם הגדולות שהיו, בחסות ובהפקה של האו"ם."
כולנו ידענו את התרגיל.
מנפחים את המספרים כדי להגיד “די, זה לא פרופורציונלי”, ועכשיו שמתגלה שהמספרים הרבה יותר נמוכים אז יגידו “אה, כל הכבוד באמת שהרגתם רק 8,000 ילדים”.