מחזק לגמרי את דברי דוד.
אנחנו אמורים להיות מוכנים לחמאס, מוכנים לחיזבאללה מהצפון וגם לכוחות איראנים מהגבול הסורי. בטווח היותר רחב צריך לשים את הדעת על איראן-עיראק-חותים, אבל זה בקונצנזוס עולמי יחסית ומעיגן בבריתות צבאיות.
אנחנו לא אמורים לדמיין מלחמה עם ירדן ומצרים.
בקיצור, האחריות המיידית של ישראל היא עזה ולבנון, ערביי ישראל לא העו מגיעים לרבע ממה שהיה בשומרי החומות אם היו יורים בראשון או בשני שזרק בקבור תבערה בלוד. הם לא איום ‘רציני’ בכלל, רק מדיניות מפגרת גרמה לשומר חומות.
בנושא אחר - לאור הגמגום אני לא שולל שהחטופים נהרגו, לצערנו, בהפצצות צה’'ל
@Cockroach_Crazy עזוב שירדן זה 50% פלסטינים - ההיסטוריה מלמדת שמדינת ישראל מותקפת שוב ושוב בכמה חזיתות, רק השמות מתחלפים
כתבה ממש ממש ממש מעולה. לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.
אני אמנם שייך למחנה הראשון, אבל זה גם מבורות ואני לגמרי מקבל את הדעה של המחנה השני, במיוחד אם היא נובעת מידע של מה המצב הצבאי באמת. מה שבטוח זה שהמחנה השלישי הוא הכי מסוכן ולצערי רוב התקשורת הישראלית והפוליטיקאים שהם מעריצים שייכים למחנה הזה.
חבל שהשיח התקשורתי לא עוסק במאבק הלגיטימי מאוד בין הדעות של המחנה הראשון לשני.
מה עם ההצעה המדהימה שישראל נתנה לחמאס, שבעצם חמאס נתן לפני חודשיים כשעוד היו מלא חטופים בחיים ובגלל נתניהו הם כולם מתים עכשיו? קיבלו את ההצעה של עצמם או שממשיכים למשוך אותנו באף?
מתי מקבלים הצעה נגדית חדשה שהיא חצי ממנה?
ראשית, ירדן אמנם 50% פלשתינים אבל למדינת ירדן ‘כרגע’ אין אינטרס לחזור לגבול של 67, יתירה מזו, מדינת ירדן עשתה אתנו הסכם שלום והסכמה על הגבול הנוכחי. תהליך שהחל ב 91 והזתיים ב 94.
אז ירדן היא לא איום.
גם מצרים מאחרי מלחמת יום הכיפורים ועד שסאדאת קיבל תשר שמן - אחוזת סיני - עת חתמו הסכם שלום עם ישראל, היא לא איום על הגבול שלנו.
סגרנו חלק עצום מהגבולות שלנו בזה, אלו הישגים מטורפים כשאנחנו מסתכלים לאחור המתאפשרים רק בגלל שמדינות ערב לא מתקיימות כדמוקרטיות, מצרים וירדן אלו עריצויות המדכאות כל הפגנה או התקוממות נגדם.
נשארנו עם סוריה שעדיין לא מחלה על ההשפלה מיום הכיפורים ולבנון השסועה. אלו ‘מדינות’ המסכנות אותנו מיידית. חמאס זה לא בגבול שלנו - זה בתוכנו ועל כן חייבים לפתור את הבעיה הזו, איכשהו. אבל להיות מוכן לתסריט של מלחמת עולם כוללת כולל הכל, זה מנותק לחשוב שרק ישראל תהיה מול כל העולם הערבי כי אין לנו שטן סיכוי בלי מעורבות מטורפת - כמו במלחמת עולם - עם כל בני הברית המערבים שלנו.
בריק צדק בדבר אחד, התמכרנו לטכנולוגיה. אויבנו מציגים איום אנחנו מציגים פתרון לאיום אבל אין לנו שום ניהול אקטיבי. כל פעם אנו מופתעים מחדש מההברקות של האויבים שלנו, וכשאנו מוצאים את הפתרונות הם משנים את השאלות…
אני מסתכל היום, אין מצב שממרומי הדאננות של מנהיגי המגינה היו ממציאים נשק אטומי, טילים בליסטיים (כדוגמת יריחו ועוד) ובגדול נשק אקטיבי שייתן לנו יתרון לא נשק העונה על אתגרים שמאתגרים אותנו האויבים. ממשלת ישראל נהפכה לממשלה של כוסיות.
דן, זו לא קצת קונספציה? וזה לא שאתה צריך את כל ירדן, כמה עשרות אלפים יכולים לעשות נזק עצום ויש מקומות שהם במרחק קילומטרים בודדים. כמו שכתבתי לדוד - זה לא אומר שבכל מקום שישב חייל תשב מעתה אוגדה
אגיד לך כך,
אני גר בירושלים. גדלתי בזמני האינתיפאדה אני זוכר איך כל אדם חשוד באוטובוס היה גורם לי לרדת בתחנה שלא קרובה בכלל לאיפה שהייתי צריך. ולמרות שאני תומך בהתיישבות עקרונית, אני מת מפחד ליסוע על הכבישים האלו.
הירדנים והמצרים טיווחו את הישראלים תקופה ארוכה, ומאז ההסכמים דממה. זה מרשים בגלל הטענות שאתה טוען שהם עדיין שונאים אותנו, אבל איכשהו יש מאזן חלקו מאזן אימה, חלקו מאזן תמלוגים של האמא ארה"ב. אני בטוח שאם זה עבד איתם זה בהחלט יכול לעבוד עם הסורים (מתי שיהיה שם שליט רודן שיעשה שם סדר) כמו גם בלבנון (גם שם, עם שליט רודן נהנתן שיהנה מהתמלוגים של ארה"ב ואירופה).
אבל לחשוש מהמצרים ומהירדנים - אי אפשר לחיות כך. כבר שנים שהגיזרה שקטה, הם לא מצהירים על מחיקת ישראל, למה שאני כל הזמן אחשוש? איך אפשר להתקיים כך? כפחדן אני לא יושב על הגבול אבל אם יש אנשים עם נשק חם הרוצים לשבת על הגבולות ואינם מפחדים - זה הגיוני ביותר.
בלבנון וסוריה צריך לראות איך ומה לעשות, כי המצב הפנימי-מדינתי לא מאפשר הסכמים שכאלו.
ובלי קשר, אלו בעיות גבול. עזה זה ביג פרובלם מבחינת קלות הפיתרון. הם פשוט לא רוצים אותנו פה ומוכנים לסבול…
אתה לא באמת אומר מה שבריק הזהיר מפניו.
מה שאתה מציג זה תרחיש מודיעיני (דרך אגב בשומר חומות קרה חלקית)
בריק לפני המלחמה הרבה לפני, אמר שצהל לא מוכן למלחמה ובטח לא למלחמה במספר חזיתות בו זמנית. אני לא חושב שאני צריך לבזבז יותר מידי מילים, המצב בצפון מוכיח שהוא צדק.
הוא הזהיר מפני הפיכת צהל לצבא קטן וויתור על גיסות של שיריון וארטליריה כי צהל הניח שהמלמה הישנה הזמן שלה הסתיים. אהוד ברק ובוגי יהלום האחראים לזה.
הוא הזהיר שצה"ל בראשות הרמטכל איזנקוט משקר לממשלה שהוא קבע שצהל מוכן למלחמה. בתגובה איזנקוט שילח בו את כל הכלבלבים שלו עד שהתקשורת אמרה שהוא “פגוע נפשית”.
בדוח שהוא קבע הוא אמר שבצהל יש מסורת של טיוחים ראש קטן ואי קיום תחקירים.
זה שערביי ישראל לא הצטרפו למערכה זה לא קשור למה שהוא אמר וחבל שאתה מוציא מהקשר את הדברים שלו (הוא לא איש מודיעין) . תצפה בתוכנית ששמתי למעלה. חמש שנים לפני…
לגבי מה שהוא הזהיר מכניסה יבשתית לעזה. אולי הוא הגזים במספר הנפגעים. אבל את הבוץ העזתי שעכשיו אנחנו שקועים בו אני חושב שגם בזה הוא לא טעה יותר מידי. גם חשוב להדגיש שהוא לא היה נגד כניסה יבשתית לעזה בתור אסטרטגיה. הוא אמר שהצבא לא מוכן ואם תתחיל חזית שניה ושלישית גם ההגנה האזרחית לא מוכנה. הוא צדק בזה. הוא טען שלפני כיבוש עזה צריך להכין את הצבא ואת העם למלחמה עם מספר חזיתות בו זמנית. ונתחיל בבניה של מקלטים וממדים .
שאלה לציבור.
האם נכון לעצור את הלחימה בעזה בעסקה וללכת על לבנון לדעתכם?
ברגע שעצרת את הלחימה בעזה בעסקה עצרת את הלחימה בלבנון…
צריך להגיע לעסקה, לעצור הכל, להחליף הנהגה ואז לטפל בכל האיומים שמשגשגים אחרי 15 שנות הזנחה גמורה.
על מי היית סומך שיתנהל נכון מול האיומים שעומדים מולנו כרגע?
בשומר חומות לא באה המשטרה - הארגון הכושל ביותר במדינה אחרי ההסתדרות. אם היו נותנים ‘קצת’ יותר יד קלה על ההידק גם מכיוון השוטרים/מג"ב וגם לתושבים החשים באיום מפורש של מוות כלפיהם, המהומות היו נגמרות בשניה. שלא לדבר שהכנסת כוח צבאי הייתה סוגרת את הסיפור במהירות רק זה לא מצטלם טוב לאדון ביבי אז הוא ‘הסכים’ להמון להתפרע עד שירגע גם במחיר של השמדת תחושת הביטחון. ערביי ישראל לא באמת איום - כל עוד נטפל במרי שם בצורה חזקה. אבל כוח לא חסר, מדיניות ראויה חסרה.
מלחמה כוללת בשתי חזיתות היא הגיונית. אבל בשביל בריק זה לא מספיק, אנחנו צריכים להיות מוכנים למלחמה מול מיליציות סוריות ממומנות איראן, לבנון וחיזבאללה, ירדן, מצרים, חמאס, ואליהם נוסיף חותים תימנים ועיראק ואיראן. ביחד
אין אופציה למדינה בגודל שלנו להתמודד מול דבר כזה, גם לא מול חצי מתסריט כזה.
שאלה קשה… אני אף פעם לא בפוזיציה של ממליך מלכים. הצבעתי רק פעם אחת לקואליציה תאכלס (מרצ ב-99).
אבל באופן כללי, אנחנו נוטים לשכוח שהדמוקרטיה הישראלית היא דמוקרטיה פרלמנטרית ולא נשיאותית. כרגע אני פשוט מייחל לממשלה שפועלת לטובת המדינה ולא לטובת עצמה. אני לא מחפש ומעולם לא חיפשתי מנהיג.
איך יודעים שהישראלים איבדו אמון במלחמה? לפי סקר של ערוץ 12 56% מהישראלים רוצים את עסקת נתניהו כפי שהוצגה על ידי ביידן. 24% נגד. לקח 8 חודשים להפנים שצה"ל לא מספק את הסחורה ועכשיו רוצים שהוא יעבור ללבנון…
תיתכן גלישה למלחמה כוללת עם לבנון. אני לא רואה את ישראל מנהלת את השיח שיהיה ברור לכולם מי התחיל לתקוף. כשנגיב ואז שוב יחזרו התמונות של לבנונים מסכנים (והם באמת מסכנים…) - מה נעשה אז?
ראיתי הרבה שמועות, גם בערוצים רק רומזים ולא מפרסמים. אור הלר רמז שזה אחד הימים הכי משמחים שהיו לנו במלחמה הזאת.
4, בחיים
