שמעו לך, לקחו אחריות במיידי על התגובה בביירות.
מעניין אם יש מידע מודיעיני על עוד ארכי מחבלים ומשתמשים בהם רק להעברת נסר ו/או תגובה על מהלך מסוים.
אז העונש על טבח ב-12 ילדים רכים הוא מוות כירורגי ונטול כאב של המפקד האחראי בלבד (יחד עם שתי השוליות שלו)?
איזה עולב, בחיי. ועוד לקח להם כמעט 3 יממות להפיק את התגובה הזאת.
כטבם התפוצץ בלב תל-אביב והרג אדם אחד, אחרי חודשים שכל הדרום מאויים, משותק ומופצץ? ישר באה תגובה חותכת, תוך בקושי 24 שעות - מבעירים את הנמל בתימן, והורגים שם עשרות.
אבל אם נהרגים 12 ילדים פרפיריאליים, אפשר לקחת את הזמן, וגם התגובה יכולה להיות מאופקת.
כל המערכת הכשלונית הזאת, מראש הממשלה, דרך השרים וחברי הקבינט, ועד אחרון מפקדי הצבא שאישרו את הדבר הזה - תקועים עדיין עמוק ב-6.10.
מדינה בפשיטת רגל.
6 לייקים
אנחנו בטוחים שהיה פה מוות בכלל?
הכי גרוע שהחיסול נכשל…
קצת עולב שאיכות החיסולים שלנו לא מצליחה… יותר מדי פאשלות בדרום לבנון וזה בכלל לא רק החיסול הזה שהצליח/נכשל.
אפשר קצת יותר חזק וקצת פחות כירורגי, אם כבר מחסלים.
לא רק זה , גם נהרגו אזרחים…
עכשיו חיזבאלה יצא “גם הקורבן” פה.
רצו לעשות תגובה של לצאת לידי חובה כדי להימנע ממלחמה ועכשיו תהיה מלחמה שהצד השני יהנה מיחסי ציבור במערב.
סיכום ביניים:
שלושה רמטכ״לים במזרח התיכון נמצאים במצב שלא יודעים מה רמת התפקוד שלהם
חמאס - מוחמד דף
חיזבאללה - פואד שוכר
ישראל - הרצי הלוי
2 לייקים
עכשיו לפי הדיוחים הוא חוסל, אני עדיין חושב שזה פעולה רעה. חיסולים צריכים להיות הבונוס .
זה קצת לא הוגן. אני לא חושב שההבדל פה הוא בין מג’דל שמס לבין תל אביב, כמו שההבדל פה הוא בין החותים לבין חיזבאללה. במסגרת השיקלוים על תגובה נשקל גם מה יכאיב לצד השני ומה הצד השני מסוגל לעולל לנו.
נשמע לי מאוד מאוד מאוד סביר שאם ה’פשע’ של הצד השני היה הפוך (כלומר החותים היו הורגים במג’דל שמס וחיזבאללה בתל אביב) התגובה של ישראל הייתה זהה בשני המקרים.
לגבי הנייה, עם כל השמחה, אני בכלל לא בטוח שהתזמון היה נכון. אם ישראל באמת מעוניינת להימנע ממלחמה רחבה (ואני חושב שזה ברור), לבצע את הסיכול הזה רק שעות אחרי אירוע שלכשעצמו בעל סיכוי התפוצצות מטורף, זה אולי לא הדבר הכי חכם שאפשר לעשות.
הנייה על הקו של קטאר טהרן כל הזמן כבר מתחילת המלחמה, זה חיסול שלמיטב הבנתי הבורה ניתן היה לעשות יחסית באותה קלות כמעט בכל נקודת זמן אחרת.
איראן הושפלה פה ברמות, והסיכוי שנצליח איכשהו להוריד מכאן את גובה הלהבות הוא קטן מאוד. היממה האחרונה קירבה אותנו למלחמה אזורית מלאה כמו שלא היינו מעולם.
גם התגובה של שר ההגנה האמריקאי (נעזור לישראל להגן על עצמה), הגם שמשמחת לראות שהם לפחות עדיין איתנו, יכלה להיות אחרת אם הם רוצים (והם רוצים) למנוע מלחמה. זה שוב ראייה לחוסר הבנה שלהם את הסיטואציה. גם אם אין להם שום כוונה להתערב התקפית, איום מעורפל שבסיטואציות מסוימות הם יעשו את זה יקטין את הסיכון למלחמה, ולא יגדיל. זה לא חייב להיות אפילו איום ברור שיסנדל אותם אלא אחד מעורפל שיאפשר להם בפועל לא לעשות כלום.
העידכון של הפורום קצת מזיק פה, עכשיו זה נראה כאילו אני לא שמח על ההתנקשות של הנייה ולמעשה התיחסתי לחיסול של החיזבלאוני…
לייק 1
שים לב שבדיוק בגלל זה לא השוויתי רק בין התגובה לכטבם של החותים לבין הטבח במג’דל שמס, אלא גם בין התגובות השונות לאותם חותים עצמם - בין ההכלה וההבלגה על חודשים של מאות כטבמים וטילים שנורו (לפעמים גם בהצלחה) על תושבי אילת והדרום, לבין התגובה המיידית והנחרצת על כטבם בודד שחדר לשמי ת"א. ואחרי זה לדובר צה"ל היה עוד את החוצפה לומר שהתקיפה בנמל בחודיידה הייתה תגובה “מצרפית” על כל החודשים האחרונים ולא רק הכטבם לת"א, כאילו מישהו עוד מאמין לשטויות האלה.
וזאת ממש לא הדוגמה או ההוכחה היחידה לכך שההנהגה המדינית-בטחונית שלנו עוד תקועה עמוק ב-6.10, מהרבה יותר מידיי בחינות:
- אם זה ההבלגה האינסופית על מה שחיזבאללה עושה לצפון כבר 10 חודשים
- אם אלה הוראות הפתיחה באש בצפון, שלא מאפשרים ירי על חיזבאללה אלא כירי תגובה והתגוננות בלבד
- אם זה חוסר התגובה המוחלט על הצהרת המלחמה המובהקת של איראן על מדינת ישראל, עם שיגור של מאות טילים וכטבמים על כלל תושבי ואזרחי המדינה
- אם זה החקירה והירידה לחייהם של גיבורי ה-7.10, אזרחים אמיצים שירדו דרומה וניסו להציל את האזרחים מאוזלת היד של הצבא והמדינה - והרדיפה שלהם בכל מיני תואנות הזויות של “גניבת אמל"ח” (=לקח נשק מגופה של שוטר רק כדי שיוכל להילחם, ואח"כ הזדכה על הנשק מיוזמתו) או “רצח מחבל נוחבה” (איך לעזאזל גורם ישראלי כלשהו יכל להוציא את המילים האלה מהפה?!)
- אם זה הפצ"רית שלא מאפשרת חיסול של מחבלים שחדרו לשטח ישראל ב-7.10 ובזזו ורצחו ואנסו, רק כי אין להם ‘שיוך ארגוני’ לחמאס או לג’יהאד
- ועוד אינספור דוגמאות כאלו.
אולי התגובה הרפה לטבח במג’דל שמס היא לא ההוכחה החותכת ביותר ברשימה, אבל בעיניי לפחות מאוד ברור מה קרה שם - בטח על רקע כל שאר הדוגמאות וההחלטות.
לגבי החיסול של הנייה - בניגוד למה שאמרת, כמעט בוודאות לא היה ניתן לבצע את החיסול בכל מועד אחר. מטבע הדברים אין לי את כל הפרטים על אופי החיסול או אפילו על דרך הפעולה (לפי מה שמפורסם כרגע זה בוצע ע"י טיל, אבל אני לא אתפלא לגלות שמדובר בשקר נוסף), אבל כפי שראינו בחיסול של אל-ערורי לדוגמה - אפילו בחיסול “פשוט” יחסית כמו טיל מדוייק אווירי, 100 ק"מ מהגבול - יש הרבה מאוד דברים שצריכים להסתדר כדי לבצע את החיסול, וחייבים להיות מאוד סבלניים עד שהתנאים יבשילו (שהמטרה תהיה בכלל במדינת היעד הרצויה (גם הנייה וגם אל-ערורי היו רוב הזמן בקטאר בכלל, שם זכו לחסינות של מתווכת עם גב אמריקאי), שכל מי שאתה רוצה לחסל יהיה בבית, אולי אפילו בחדר הנכון, ולמשך פרק זמן מספק לשם ביצוע מלא של המשימה, שיהיה לי בכלל את המודיעין הרצוי עבור כל הפרטים הללו, ובמידת אמינות עילאית, שמי שאתה לא רוצה שיהיה בבית בעת החיסול לא יהיה שם, כנ"ל שכנים לא רצויים וכדו’). כל זה נכון עבור כל חיסול, אבל בחיסול עם פרופיל רגיש כל-כך כמו זה, על אדמת איראן - זה נכון פי כמה, ומרווח הטעות שלך אפסי. אם בחיסול “רגיל” אתה יכול להרשות לעצמך לפשל בסבירות מסויימת (גם אם אחרי זה תחטוף קצת ביקורת ציבורית פנימית), במקרה הזה פשוט אסור לטעות.
אם בכלל מדובר בחיסול של המוסד, ולא בחיסול אווירי - על אחת כמה וכמה שלוקח הרבה מאוד זמן להבשיל את החיסול.
כמעט תמיד מה שיקבע את מועד החיסול הוא הבשלת התנאים לביצועו, ולא שיקולים “רחבים” יותר (בעת הבשלת התנאים, הדרג המדיני פשוט צריך לוודא שאין שיקולים אחרים חריפים מידיי שמונעים את הביצוע דווקא במועד הזה). זה מראה אגב בפעם המי יודע כמה עד כמה הדברים הם לא כפי שהם נראים ממבט ראשון, ונותן פרספקטיבה אחרת לכל הניתוחים המגוחכים שאחרי זה אוהבים לעשות באולפנים על “דווקא המועד הזה והזה נבחר כי זה מסתדר עם מועד הגשת החוק הזו והזו”.
אבל ההוכחה הכי טובה שלי לכך שלא היה ניתן לבצע את החיסול במועד אחר (מוקדם יותר), הוא שאם הייתה אפשרות כזאת - הדרג המדיני מזמן היה שש לאשר ולבצע אותו כבר אז. הדרג המדיני חישק את עצמו עוד מהשבוע הראשון לחיסול של ראשי החמאס באשר הם, ולמי שהספיק לשכוח - היו כאן לא מעט חודשים של יובש מוחלט ומרמור רב בציבור, שהדרג המדיני היה שמח מאוד להוריד מעצמו קצת לחצים בעזרת חיסול יוקרתי.
למרות שהמועד כאמור לא נבחר ע"י הדרג המדיני (ואם היה בוחר לכתחילה לדעתי דווקא היה בוחר מועד אחר, בהתאם לשיקולים שהצגת), אני אישית דווקא שמח מאוד על התזמון. יחד עם הסיכול שלפניו, ושבוע אחרי התקיפה בתימן, יש כאן מסר חזק ומהדהד לכל רחבי המזרח התיכון שגורל אויבי ישראל הוא אחד - לא משנה היכן הם נמצאים: בביירות, בתימן, או אפילו בלב בירת איראן. אחרי חודשים של דשדוש ושל גמגום, מדובר במסר חשוב מאין כמותו בסביבה שבה אנחנו נמצאים.
הימנעות ממלחמה איזורית כוללת והשפלה איראנית זה נכון, אבל:
- כפי שראינו בעבר, אי אפשר באמת לדעת איך הדברים האלה יגמרו. גם אנחנו הושפלנו במידה מסויימת בליל ה-14.4 והבלגנו, גם הסעודים הושפלו בתקיפה האיראנית על שדות הנפט שלהם והבליגו, ואפילו אמריקה הגדולה הושפלה לא מעט פעמים והבליגה.
- גם אם כן תחליט להגיב - בסופו של דבר, איראן די נתנה את כל מה שיש לה באותו לילה של ה-14.4, וזה לא נתן לה יותר מידיי. וזה עוד בלי שאנחנו ממש החזרנו לה, שאז היא עוד הייתה עשוייה ממש להתחרט על זה. הטרמינולוגיה האיראנית יכולה להיות מאיימת ותקיפה כמה שתרצה עכשיו, בסופו של יום סט הכלים שלה מוגבל. בגדול, האיום הכי גדול שלה עלינו הוא מלחמה כוללת עם חיזבאללה, מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:
- מי שעוד לא הבין שאנחנו כבר במלחמה אזורית כוללת, אז כדאי שיפנים את זה. במפת האינטרסים והשחקנים הקיימת, עם איראן ולבנון מלאות בתעוזה ובחוצפה מצד אחד ובבעיות פנימיות שצועקות להסחת דעת חיצונית (=תקיפת ישראל) מצד שני; עם אמריקה הססנית, מבולבלת ומגמגמת, שלא מוכנה לעשות את מה שנדרש; עם אירופה ועולם מערבי קורס שאיבד מזמן את עולם הערכים שלו, ולא מוכן/מסוגל להפעיל את כובד משקלו כדי להשתיק גורמים עוינים לו; ועם סין ורוסיה שבוחשות כל העת - אין שום דרך לצאת מהמצב הקיים שלא באמצעות הכנעת האויבים שלנו (כולל פגיעה אמיתית בראש הנחש, איראן), אם לא רוצים לחזור אל ה-6.10, אל הפחד המצמית והמשתק שלנו מחיזבאללה ומאיראן, ואל הכרסום ההולך וגובר בריבונות שלנו.
6 לייקים
מה?
רישמי דף חוסל לפי הודעת דובר צהל
לקח לעתיד, חמאס משקר משקר משקר אין לחפש הגיון במעשיו או דיבוריו
לייק 1
משעשע התזמון, זו הפחדה של איובינו או ממש רצון למלחמה כוללת? זה כבר לא עניין של חלון הזדמנות חיסול, זו הודעה המאשרת חיסול שהיה לפני זמן
אז דף באמת חוסל, כלומר ההתבטאויות ההן של חמאס לכאורה מראות על צורך דחוף (בריבוע אחרי גם החיסול של הנייה) בעסקה. אולי גם המורל משחק פה תפקיד, כי אחרת עדיין אין הסבר לזחיחות ההיא של אל-חיה.
יכול להיות שפשוט נגמרו לו היכולות הרקטיות אבל זה לא נראה לי סביר.
אני חושב שאפשר כבר להניח שהיכולת הרקטית של חמאס (וגם גיאהד) כמעט ולא קיימת בשלב הזה.
יכול להיות שיש להם איזה תחמושת לאיזה מטח פרידה או משהו כזה, אבל זהו הברז נגמר. לא נראה לי שיש להם כמות משמעותית של טילים והם פשוט לא רוצים לשגר כמה. לפחות כמה לת"א בשביל נקמה .
שוב, יכול להיות שיש להם איזה כמה עשרות או אפילו מאות, אבל זה כבר לא יכולת רקטית , כל עוד פילדלפי שם וצהל עדיין מחלק את עזה הם לא יוכלו לשקם את זה.
וזה הרבה הרבה הרבה יותר חשוב מהסיכוי להחזיר 30-40 חטופים בחיים (מי שחושב שזה יהיה יותר חי בסרט) במסגרת עסקה. אני פשוט בהלם שאחוז כל-כך גדול מהעם לא רואה את זה. לדעתי השנאה לביבי מובילה גם לחשיבה המעוותת הזו.
5 לייקים
זה לא רציונאלי, אם הייתי יודע שיש אפשרות להחזיר את כולם או אפילו רובם בחיים , הייתי בעד עיסקה.
העניין שהצבא יודע את האמת אבל משקר לציבור.
זה לא קשור לשנאה לביבי. חטופים זו הבטן הרכה של החברה. אנחנו מכירים את סיפור שליט: קמפיין עצום עבור חטוף אחד גם בתקופת קודמו של ביבי.
באולפנים אפילו לא מסוגלים לדון בפרטי העסקה או (למשל) מה ההשלכות עבור מי שאין לו מזל להשתחרר בפעימה הראשונה. זה די מדהים כמובן, וגם מוכיח כמה קשה להתעמת עם מורכבות הסוגיה הזו ולהרגיש/לדבר על כך שיתכן ונצטרך לקבל החלטות קשות שהן לא כולם הביתה עכשיו. העם לא מסוגל.
2 לייקים