בשורות קשות בדרך. נקווה לטוב
אני מאד מקווה שהם חושבים שם למעלה. אצלנו הטקטיקה יותר טובה מהאסטרטגיה, מתפלל שבנקודה קריטית זו הם יודעים מה הם עושים
הסיבה שהרסנו לעצמנו את הכלכלה בקורונה (ועל הדרך ללא מעט אנשים את החיים) היא שיש לנו היסטריה ממוות. נכון שכל אחד הוא עולם ומלואו, אבל אי אפשר להתנהל ככה כמדינה בטווח הארוך.
כל פעם לפחד לעשות מהלכים כי “זה אומר שימותו חיילים” זו לא דרך להתנהל, והאויבים שלנו מסתכלים על זה. מדינה חפצת חיים חייבת להסתכל על טובת הכלל ולהפסיק להסתכל כל פעם על מקרים ספציפיים.
אני זוכר את היום הזה עד היום , שזה קרה הייתי חייל שיריון במחסום ליד יריחו בהתחלת האינתיאפדה השניה. חיות האדם האלו שחטו את המילאומניקים האלו כמו חיות.
היום נסגר החשבון. איך הוא הגיע לעזה ושרד עד היום זה כבר שאלה אחרת.
אהוד ברק מנע מחיל האויר להשמיד את תחנת המשטרה. לא נשכח ולא נסלח אהוד.
5 לייקים
טור מצוין של גל ברגר אין לי מושג דרך אגב למה פעם ראשונה אני שומע עליו…
" 4
יחיא סינוואר, בראיון האחרון שלו בעברית ליורם בינור ב-2006 – מתוך הכלא הישראלי, חמש שנים לפני ששוחרר בעסקת שליט – לא הסתיר דבר. הוא דיבר על נכונותו ללכת להודנה עם ישראל. הוא גם השתמש במילה הזאת בעברית, לא תרגם אותה, אלא פשוט אמר: הודנה. המתרגם/כותב הכתוביות של ערוץ 2 דאז בחר להפוך את המילה הודנה ל"הפסקת אש". מילה אחת הייתה חסרה שם, אולי נפלה בעריכה. המילה ‘זמנית’. “הפסקת אש זמנית”. אם כי גם בתוספת הזו אין די כדי לבטא את הרעיון שעומד מאחורי המושג הטעון והמורכב הזה, הודנה, על כל משמעויותיו. אבל יש גבול למה שאפשר לצפות שייכנס בכתובית אחת.
סינוואר, מבחינתו, שם את כל הקלפים על השולחן. הוא בעצם אמר לנו, הישראלים, זה המקסימום שתוכלו לקבל מחמאס: הודנה, הפסקת אש קצובה בזמן. הרבה נכתב על הודנה באסלאם ואין זה המקום לפרט ולהתיש, אבל ליבת הרעיון בקצרה אומרת דבר כזה: היום אני (חמאס) חלש מול האויב (ישראל). מתוך אינטרס שלי, אני אסכים להפסקת אש זמנית (הודנה) עד שאתחזק (אבנה מנהרות למשל, אצטייד, אתאמן, אתחמש, אכין תוכנית מלחמה קטלנית ומסיבית). ורק אז, ברגע שארגיש מספיק חזק, אפרוץ קדימה לתת מכה אנושה לאויב, עד כדי הבסתו.
רעיון ההודנה הוא לא המצאה של יחיא סינוואר. הוא קיים באסלאם מראשיתו. גם בתוך חמאס, הרעיון אומץ כבר בעשור הראשון להיווסדות הארגון. שייח’ יאסין, האב המייסד של חמאס, דיבר על הודנה עם ישראל עוד בשנות ה-90’. החרו החזיקו אחריו עוד שורה של בכירים בחמאס שדיברו על הודנה ל-20, 25, 30 ואפילו 40 שנה. ביניהם היו גם איסמעיל הנייה, חאלד משעל, מוסא אבו מרזוק ואחרים. הם הציבו כמובן תנאים להודנה (כמו נסיגה ישראלית לקווי 67 וכו’) אבל בגדול חמאס משתעשע עם הרעיון הזה כבר יותר מרבע מאה.
כל מיני מזלזלים למיניהם (בשפה הערבית/בתולדות האסלאם) או כאלה שאינם מבינים מספיק, או סתם תמימים, או אופטימיסטים נצחיים, או שוחרי שקט בכל מחיר, תפסו את ההודנה מתוך נקודת מבט ישראלית או מערבית. כשחמאס דיבר על הודנה, הם סיפרו לנו ש"חמאס רוצה הפסקת אש, אולי אפילו לשנים ארוכות, הוא אפילו מוכן למדינה פלסטינית בקווי שישים ושבע, ואז יתפרק מנשקו או יחדל מטרור". הנה, גם ארגון הטרור האסלאמי רוצה לנוח, רוצה שקט, מוכן לפשרה פרגמטית. ממש חגיגת אופוריה של ריאל-פוליטיק בצמרת חמאס. וגר זאב עם כבש.
שכחו לציין לעצמם ולציבור כאן שמדובר באקט זמני, עד לרגע שבו חמאס ירגיש מספיק חזק כדי להכות בנו. בהתחלה זה היה “שקט תמורת שקט”, אח"כ נכנס לז’רגון מושג חדש שסימא עוד יותר את עיני הציבור הישראלי וטשטש את האורות האדומים שאמורים היו להבהב אצל כל ישראלי: “הסדרה”, קראו לזה בעברית. סינוואר זרם עם המונח הזה. הוא עצמו בכלל התכוון הודנה, אבל אם הישראלים רוצים לקרוא לזה – הסדרה… שייהנו. ללכת בלי ולהרגיש עם. מה גם שזה שירת את סינוואר בתחבולה. כי בתחבולות, תעשה לך מלחמה.
אותם מומחים ובעלי ותק וניסיון ועבר ביטחוני מפואר לעיתים הוסיפו לעצמם ולציבור כאן עוד הסברים ושכנועים עצמיים כדי לבצר את יציבות רעיון ההסדרה כשינוי תפיסתי אמיתי שמתחולל בתוך חמאס: חמאס רוצה שקט, הוא לא מעוניין בהסלמה. וכל זה למה? הוא שבע ממלחמות (עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן); יש לו עכשיו אחריות כלפי האוכלוסייה בעזה (שעליה השתלט בקיץ 2007) וזה אחד השיקולים שלו, הוא כבר לא רק ארגון טרור שרץ בין סמטאות, הוא עכשיו ריבון, ויש לזה משמעויות; הוא רוצה לשמור על הנכס הטריטוריאלי שלו בכל מחיר (עזה) כשעיניו בעצם נשואות להשתלטות על הגדה, ושם הוא בכלל ממקד את מאמציו להחליף את הרשות הפלסטינית ואת פת"ח ולהשתלט על אש"ף; הוא גם נתון ללחצים מצד קטר (שם יושבת הנהגת חמאס, חוץ מסינוואר וחבורתו) וקטר הרי רוצה בקשרים טובים עם ארה"ב והעולם; ובסוף – הכסף מעוור אותו, כפי שהוא מעוור חצי עולם, עם כל הכבוד לאידיאולוגיה; ועוד כהנה וכהנה.
העובדה שחמאס המשיך להטריל את ישראל על הגדר (“יחידות הבלבול הליליות”, “יחידות הבלונים” וכו’) רק חיזקה כאן את התחושה שהנה: חמאס רק משלם מס ג’יהאדיסטי לבייס שלו כמעין מס שפתיים, אבל לא באמת רוצה מלחמה, לכן רק מטריל ומסתפק בעימותים מוגבלים לאורך הגבול. העובדה שחמאס לא הצטרף לג’יהאד האסלאמי בכמה סבבים והותיר אותו לבדו במערכה מול ישראל, העצימה אף יותר את התחושה הזו. אפילו במבצע “שומר חומות” שחמאס יזם והוביל, לא היה כדי לחלץ את המומחים למיניהם מהקונספציה ונטען כאן שאין שינוי בהנחת הבסיס העיקרית ש"חמאס רוצה שקט קודם כל, אבל לעיתים אין לו ברירה, בטח כשזה מגיע למסגד אל-אקצה וירושלים" (ושומר חומות פרץ על רקע מהומות בהר הבית ומצעדי דגלים למיניהם). גם העובדה שחמאס המשיך לייצר פיגועים בגדה ובשטח ישראל (בהכוונה מעזה או מחו"ל) – לא הזיזה אותנו במילימטר מקונספציית ההסדרה שנבנתה מול עזה.
בזמן שהישראלים התמכרו לקשקושים האלה, סינוואר עבד במרץ על המתקפה הגדולה. זו שתבוא בסוף ה"הודנה" שהוא מכר לישראל, וישראל קנתה כ"הסדרה", “הסדרה ארוכת טווח”. מי שהיה אדריכל ופרויקטור רעיון ההסדרה בחמאס הוא סאמח א-סראג’, אבו פיכרי. בראש השנה (חמישי, 3.10) התבשרנו שגם הוא נהרג שלושה חודשים קודם, ביחד עם בכיר אחר בחמאס (ראוחי מושתהא). אבו פיכרי גיבש עם סינוואר את תוכנית “ההסדרה” שלימים תתברר כהודנה לכל דבר ועניין. אבו פיכרי היה בקשר עם גורמים בינלאומיים שונים כדי למכור להם את עסקת ההסדרה. לא ידוע לי אם כבר בזמן אמת ידע שמדובר בתחבולה אחת גדולה. תיארו לי אותו בימים ההם כ"מוח החושב" בחמאס, כמי שדוחף את סינוואר אל עבר “ההסדרה השפויה” שתרחיק את עזה ממלחמות.
בין אם הוליך שולל את אבו פיכרי, בין אם הפך אותו לשותף סוד לתוכנית המתקפה הגדולה למן הרגע הראשון, סינוואר ניצל את תקופת ההסדרה שישראל שיוועה לה ונרדמה לאורה רק כדי להמשיך ולבנות את השבת השחורה של 7.10.23. זו הייתה הודנה פר-אקסלנס: מוכרים לאויב שקט, בזמן שמתחזקים ונערכים למלחמה.
טוב נעשה אם נלמד מהאירוע הזה את טיבו של ארגון טרור אסלאמי: חמאס, ג’יהאד או חיזבאללה. אין איתם שלום, אין איתם שקט ארוך טווח. זה נכון, יש להם שיקולים והם מצויים בסביבת קבלת החלטות מורכבת (אחריות לאוכלוסייה, שיקולים ריבוניים/מדינתיים, לחצים שונים, טריטוריות שהם לא רוצים לאבד וכו’). אבל יש להם מטרה מרכזית אחת: להילחם באויב (ישראל) עד להשמדתו או לסילוקו מכאן. ואין אמצע. גם הודנה/הסדרה/שקט תמיד יהיו קצרי מועד וקצובים בזמן. הרכיב האסלאמי והג’יהאדיסטי במהות ובישות של ארגוני טרור פונדמנטליסטים אסלאמיסטים תמיד יגבר בסופו של דבר על כל שיקול אחר. אין שם תהליך ביות אמיתי, גם לא כשהם מגיעים לשלטון. ההנהגה כאן צריכה להכיר בזה, ולחדד זאת לציבור.
המערכה שבין המלחמות (תיאוריית המב"מ) – שאומצה בידי מערכת הביטחון בישראל כמדיניות בשני העשורים האחרונים – לא הוכיחה את עצמה. היא לא באמת מנעה – לא מחמאס ולא מחיזבאללה – להתעצם ולהתחמש, ולהכות בתחבולה ובהפתעה גמורה. אם לא היינו פוגשים את חמאס ב-7.10 היינו מתישהו את חיזבאללה בתוכנית “כיבוש הגליל”. אי אפשר עוד שמדינת ישראל תשלים עם מצב שאימפריית טרור צבאית מוקמת לגבולה או ממשיכה לאיים עליה מרחוק באין מפריע. עם כל הכבוד לחיסול מדען פה ושם, פיצוץ של ביפרים ומכשירי קשר, או חיסול של בכיר לעת מצוא או לתקיפת שיירות נשק בדרך לעזה או ללבנון – אין בכך די: יש בעזה ובלבנון מספיק חומרים וחימושים לבניית איום גדול כנגדנו באופן עצמאי, גם בלי השיירות האלה.
7.10 הזכיר לנו מה היא הודנה באסלאם. גם אם נקרא לה הסדרה, זה לא ישנה את מהותה. הודנה מטרתה לאפשר לאויב להתחזק, להתעצם, להתחמש, להתאמן ולהכין עצמו לרגע המתקפה הגדולה כשהצד החלש יותר מרגיש מספיק חזק כדי לעשות זאת. כאן, פסענו בעיניים עצומות לרווחה היישר אל תוך המלכודת של סינוואר. עם חמאס, הבנו זאת מאוחר מדיי ופגשנו אותו חזק ומפתיע בקצה של ההודנה, ב-7.10.23. הלוואי שהתפכחנו ונבין זאת מול חיזבאללה על מנהרותיו וחימושיו. הלוואי שהתפכחנו ונבין זאת מול איראן.
נ.ב
בזירה הפלסטינית, המונח הודנה קיים לא רק בהקשרי חמאס. עד היום יש ויכוח אקדמי/מודיעיני פתוח, האם יאסר ערפאת, “אבי האומה” שעמד בראש אש"ף ופת"ח, התכוון גם הוא ל"הודנה" בחתימתו על הסכמי אוסלו ב-93’. גם ערפאת הרי שבר את הכלים ופצח באינתיפאדה 2 בסוף שנת 2000, שבע שנים בלבד אחרי שחתם על אוסלו והחליף מכתבי הכרה הדדית בין אש"ף לישראל. יש אומרים שהעיכוב בהקמת מדינה פלסטינית, קריסת שיחות השלום בקמפ-דיוויד ביולי 2000 ועליית שרון להר הבית היוו את הטריגר, יש אומרים שערפאת תכנן זאת עוד לפני שיצא בכלל לוועידה בקמפ-דיוויד, ואולי אפילו הרבה לפני.
מי שעדיין סבור, 20 שנה אחרי לכתו של ערפאת, שניצב בפנינו אז מנהיג של שלום, “בגין הפלסטיני”, שיואיל ויחזור אחורה אל נאומי ואמירות ערפאת ביוהנסבורג ב-94’ ובשטוקהולם ב-96’ ואל קריצותיו החוזרות ונשנות לאנשיו לכל אורך הדרך. כבר בשטוקהולם הוא דיבר על הסכם חודייביה בהקשר של הסכמי אוסלו. הסכם חודייביה הוא הסכם הודנה שחתם מבשר האסלאם מוחמד במאה ה-7 לספירה עם שבט קורייש במכה לתקופה של 10 שנים, הסכם שבחסותו טבחו אנשי הנביא מוחמד וגירשו את היהודים בח’ייבר שבחצי האי ערב (היהודים היו אז בני בריתם של שבט קורייש ממכה) ותוך זמן לא רב צברו אנשיו של נביא האסלאם מספיק מאמינים וכוח צבאי כדי להשתלט על מכה ללא קרב, אגב – הרבה לפני שתקופת ה-10 שנים של ההודנה (הפסקת האש הזמנית) הגיעה לקיצה.
אף אחד מלבד ערפאת כנראה לא באמת יודע מה הוא תכנן באמת לעשות עם היהודים והישראלים אחרי שכבר תוקם מדינה פלסטינית והיא תהיה חזקה ומחומשת. השאלה הזו תישאר פתוחה לעד
3 לייקים
לא ממקום של להגן או לפרש את הכוונות של סינוואר - אין לי ספק שהאיש לא מאוהבנו:
- לדעתי זה נקרא ‘מסלחה’ (יעזרו לי פה דוברי הערבית) - הטוב הכללי - או למעשה עיגול פינות הלכתי בשבילו. לכן מותר להפר הסכם עם האויב
- השלום של מצרים עם ישראל הוא לגמרי כזה. מצד שני הוא מחזיק אי אילו שנים (ובהחלט יתכן שיופר בגסות בבוא היום). אנחנו צריכים להיות מצויידים בידע הזה, אבל הוא לא כל התורה שעל פיה מקבלים החחלטות
סינוואר - לפעמים עדיף מנהיג עוין ש’נכווה’ על פני אחד חדש שצריך לעבור סיבוב אלימות קשה כדי להגיע למסקנה שישראל חזקה מספיק. היפותטית, אם אני יודע שחמאס נשאר בשלטון אז לא בטוח שאני מעדיף איזה יורש צעיר ממנו ב-20 שנה ועם אמביציות לעשות שביעי לאוקטובר משלו. אגב - ככל שעובר הזמן מתחזקת אצלי התחושה שחיסול נסראללה עלול להתברר כטעות.
אם תשאיר את סינואר ותאפשר לו לצאת מנצח מהעימות הזה, הדבר היחיד שהוא יחשוב עליו זה הסקת מסקנות לשביעי באוקטובר הבא.
אני כבר יכול לתת לך מספר טעויות שהם עשו ואני משער שהם לא יחזרו על זה בפעם הבאה:
שיתוף הגיאהד וארגונים קטנים בטבח והדבר השני זה חוסר משמעת של החיות אדם ואי הקשבה לפקודות.
הרבה שוכחים, שאם יותר משמעת ואיפוק של המחבלים שפרצו את הגדר הם היו יכולים להגיע לבתי כלא ועוד ישובים ישראלים. היה להם גם את התוכניות זה הופיע בפקודות. אבל זה סוכל מכיון שהם לא יכלו להתאפק עם עצמם ובחרו לאנוס ולהתאכזר לאומללים שנפלו בדרכם. זה גרם להם לעיכוב ופיספוס הזדמנות לחדור לעוד ישובים הרבה מעבר לשדרות ואופקים.
נזכרתי בעוד טעות שלו, וזה לתאם עם ציר ההתנגדות מראש, רק תחשבו אם בפעם הבאה הוא יחשוב פחות על עצמו וינסה לתאם את זה עם אירן וחיזבאללה…
אני באמת לא מבין מה גורם לך לחשוב שעדיף להשאיר את סינואר חי. ולמעשה אני ככל שהזמן עובר רק מבין כמה היה צריך לחסל את נסראללה עוד לפני…
אני מניח שעובר לך בראש החיסול של מוסאוי שהביא את נסראללה. הבעיה לא היתה חיסול מוסאי אלא העובדה שלא היה מצבע צבאי שישלים את העבודה ואז נסראללה נכנס לעסק.
פה יש כרגע מלחמה, אם ביבי ימשיך לגדל ביצים אפשר בסוף המלחמה להגיע לשינוי כוחות רב זירתי בזירה הים תיכונית. אני מריח גם אפשרות להסכם עתידי עם הסעודים.
רק שביבי לא יחזור להיות ביבי הישן והרע.
לייק 1
הנה מפה עם סימון הכפרים שצה’'ל ביקש מאזרחיהם להתפנות:
https://x.com/orfialkov/status/1841811973035442655
נראה טוב.
“דובר צה"ל אישר כי במהלך פעילות שתואמה על ידי הצבא, בהובלת מתפ"ש, שגרירות ארה"ב בישראל וגורמים נוספים בקהילה הבינלאומית, שוחררה השבוע לביתה שבעיראק הצעירה היזידית פאוזיה אמין סידו (21). לפני כעשור, כשהייתה בת 11 בלבד, פעילי דאעש סחרו בסידו ומכרו אותה לפעיל חמאס ברצועת עזה, שהזדהה עם ארגון המדינה האיסלאמית. במהלך “חרבות ברזל” המחבל שהחזיק בה נהרג, כנראה מתקיפות צה"ל ברצועה, והיא נמלטה למקום מסתור. בתום הליכי תיאום מורכבים, היא הוצאה מהרצועה דרך מעבר כרם שלום, משם לירדן דרך מעבר גשר אלנבי - ולבסוף חזרה למשפחתה בעיראק.”
על כזה דבר יכולים לעשות סרט…
2 לייקים
יעשו, יעשו. הסרט יתחיל עם סקירה קצרה על עשור של אושר, then everything changed when the idf attacked. הסרט בעצם יעסוק בתהליך האבל שלה על האדם המקסים שהחזיק בה במשך העשור האחרון, ועל ההתמודדות שלה עם הצבא הכובש שלא נתן לה אפילו להתאבל על הגופה שלו. בנוסף, נראה שכל ערבי שחי פה יום או יומיים מרגיש שזו המולדת שלו, אז חיילי צה"ל מטרנספרים אותה בכוח לעיראק ועכשיו היא פליטה במדינה אחרת ומחכה ליום שבו היא תוכל לכבוש את בלסטין.
העולם פשוט איבד את זה.
5 לייקים
לקבל קידום בחיזבאללה זה הדבר הכי מבאס שיש…
האשם ספי אה דין הגיס של נסראללה כנראה קיבל את ההזדמנות שלו ל72 בתולות…
https://x.com/visegrad24/status/1841952257400512884
אני מת להיות הזבוב בחדר של הבא בתור להיות מקום ראשון ברשימת חיסול של ישראל סליחה לראשות חיזבאללה…
שוב שיתוף פעולה מדהים בין השקרנים שמנהלים את ה’‘מאבק’’ מול ישראל, והאנשים ה’‘ליברלים ונאורים’’ שמאפשרים להם את הבמה.
2 לייקים
באמת שמדובר על רב מרצחים מתועב ששנאו במזרח התיכון. כמה הליברלים יכולים להיות טיפשים? מנגד אמריקאים מזילים דמעה על המכתב של בין לאדן, אז אולי השמיים הם הגבול.
לייק 1
מזכיר שב 11 בספטמבר, בעוד התאומים קורסים, פנה הנשיא המכהן ג’ורג’ בוש הבן לאומה וכינה את המפגעים בביטוי folks, כלומר בסלנג “החברה האלה”, חלילה לא לפגוע בכבודם לפני שהמאזן היומי מתברר
בוש הבן הוא כנראה הנשיא האמריקאי הכי גרוע שהיה אי פעם לאמריקאים. (יחד עם ביידן)
את תוצאת המלחמה המטומטמת שלו בעירק אנחנו וכל המזרח התיכון אוכלים עד היום.
סיבך את ארהב במלחמה באפגניסטאן והכי גרוע הדיח את סדאם חוסין ש"איזן" את אירן . היום עירק זה מדינה מפורקת שאירן השתלטה עליה. במקום שליט אחד חלש אבל שעדיין שולט בעירק ומונע טרור משם, קיבלנו את דעאש אל קאידה ואירן חזקה מאי פעם.
הוא צריך לעמוד לדין על מלחמת המפרץ השניה.
*בונוס הוא “כפה” על ישראל בחירות ברשות הפלשתינית מה שהביא לעליית חמאס בעזה.
מעניין שאתה כותב את שני הדברים האלה באותה הודעה, בעיקר משום שלגבי עירק אני מסכים מאד. האם אתה לא רואה את הדימיון בין הראשות (בטח בתקופת אבו מאזן) וסדאם כאן?
לסדאם היה שליטה בעירק עד מלחמת המפרץ השניה, אבו מאזן הוא דמות חסרת שינים ודי מעוררת רחמים. אף אחד לא סופר אותו יותר.
אני גם לא בעד להפיל את הרשות, הם לא רלבנטים יותר.
מסכים שג’ורג’ בוש הבן הוא אחד הגרועים שבנשיאי ארה"ב ועדיין קיבל מה שאבא לא- קדנציה שניה.
בנוסף לגבי הפלת סדאם, למיטב זכרוני הסנטימנט באותו זמן היה שעיראק איתו כמנהיג חזקים, עם נשק כימי ואולי מעבר לזה. הרוב די שמח כשהוא התחיל את המבצע לאיתור וחיסול סדאם. היום לקבוע את גודל הטעות ההיסטורית זו לא חוכמה בדיעבד? סדאם במלחמת המפרץ הכניס מדינה שלמה לחדר אטום בניילונים ומסקנטייפ כמה וכמה (וכמה) פעמים.
א. היו כאלו שהזהירו מראש שזה מה שיקרה.
ב. בוש שיקר לגבי נשק השמדה המונית שהיה לעירק בזמן מלחמת המפרץ השניה הוא גם שיקר שסדאם היה קשור לאסון התאומים.
ג. חכמה בדיעבד? אני סתם אחד. מותר לי להיות חכם בדיעבד. לנשיא של המעצמה הכי גדולה בעולם אסור.
לייק 1
להבנתי נשק כימי כן היה