לא זוכר במדויק. אני חושב שלא מצאו כלום, אבל התירוץ היה אם אני זוכר טוב שסדאם נמצא בתהליך מתקדם לגרעין. שבסופו של דבר התברר בתור שקר מוחלט.
לא סגור אם בזמן הפלישה השניה היה לו בכלל נשק להשמדה המונית.
היה גם היה. הם השתמשו בנשק כימי נגד הכורדים ולמיטב זכרוני גם נגד האיראנים במלחמת איראן עיראק.
אין ויכוח על השאלה אם היה לעירק היה נשק להשמדה המוני. אבל זה לא הנקודה.
בוש טען שסדאם בדרך לפצצה גרעינית ואז פרצה מלחמת המפרץ השניה. בוש שיקר. לא היה לסדאם שום תוכנית והוא לא היה בדרך לנשק גרעיני באותה נקודת זמן. למעשה, סדאם היה חלש אבל חלש בדיוק כמו שהיינו צריכים אותו שם.
לייק 1
-
הם כולם רוצים להשמיד את ישראל באותה מידה. משום מה הנחת היסוד שלך היא - תקן אותי אם אני טועה - שיותר קיצוני = יותר יעיל, למה?
-
יש בזה פגיעה תדמיתית ומוראלית קשה, ולא פחות חשוב מזה - העלאת המורל בארץ (ערך עליון).
-
בסוף הוא מנהיג הארגון, לא בדיוק עציץ.
מה שכן, לא חושב שזה “ירתיע” את הבא בתור.
אני לא נכנס לטיעוני ה"יבוא אחריו יותר קיצוני" או “הוא עם יותר ניסיון אז עדיף שיחוסל”. אין לזה שום ביסוס, וכמו שאמרתי - בתהחשב בזה שהמטרה העליונה של כולם היא השמדתנו זה גם לא רלוונטי (קרי, גם אם הבא אחריו יהיה מתון יותר זה רק כי כך הוא רואה לנכון את הדרך היעילה ביותר להשגת המטרה הנ"ל).
לייק 1
הכול נכון, וכל כמה שנים יש את המומחה התורן שמזכיר לנו ומסביר לנו על משמעות ה’הודנה’ בתרבות המוסלמית, וזה באמת חשוב מאוד (בלי ציניות).
אבל לשם שינוי אני אהיה הליאור של הדיון, ואגיד שבכל הפוסט הזה, שמאשים את התקשורת, את מומחי הביטחון, ואת הציבור הישראלי כולו - חסרה דמות אחת חשובה שהייתה מקבלת ההחלטות החשובה ביותר במדינה ב-15 שנה האחרונות, והיא זו שקידמה במלוא עוזה את אותה ‘הסדרה’, דחתה ומסמסה והכילה ולא עקרה מהשורש את האיומים שצמחו והתפתחו לנו מדרום ומצפון, ועכשיו מאשימה את כל העולם ואשתו בזה שהסתירו ממנו מידע נקודתי בלילה אחד ספציפי, כאילו באותו לילה נולד כל האירוע.
יש כאן מספיק מי שהתריע והזהיר ממה שצומח לנו מול העיניים ומזה שחייבים לטפל בזה גם במחירים שזה יעלה לנו, ויש מי שהיה לו נוח מאוד להתמסר לחלוטין לקונספציות הנאיביות והמסוכנות.
משחק של ריאל משעמם 
?
זוכרים את הימים האלה? חחחחחחחחח.
אחי, חבל, בוא ננסה להיצמד לכותרת של הת’רד - ‘הסכסוך הישראלי-פלסטיני’ - נושא קליל ופתיר לעומת הכדורגל של ריאל תחת אנצ’לוטי
2 לייקים
כרגע מתאמים את התגובה מול איראן להלילה? זה הסיפור? מבחינת תאריך - נראה מתאים. מקווה שזה אומר שזו המילה האחרונה ומכאן נקבל אשראי מהאמריקאים לעשות את העבודה בלבנון
אתה רומז שמתאמים עם האמרקאים שהם מתאמים עם אירן? ושיורדו להם איזה דיונה ריקה?
אני תוהה מתי המעצמה הגדולה והחזקה בעולם הפכה להיות כזו רכיכה פאתטית ומשענת קנה רצוץ. אם העולם המערבי איכשהו יצליח מתישהו להתעורר ולהסיר מעליו את האיום הג’יהאדיסטי (וזה חתיכת אם), ספרי ההיסטוריה שינסו לתאר את התנהלות החוץ של הממשל האמריקאי תחת ביידן ואובאמה יהיו מאוד מאוד מאוד מעניינים.
לא ברור לי איך ייתכן שמנהיגי ויועצי המעצמה הגדולה בעולם לא מבינים את הבסיס של הבסיס בכל מה שקשור לתמריצים והרתעה.
לייק 1
אתה כמובן צודק בטענתך. כדי לתת זווית אחרת, כנראה שהאמריקאים מסתכלים על הסיטואציה כך:
- נשיא - לא מעוניין בבלאגן כרגע
- רוצים לעזוב את המזרח התיכון כי יש דאגות אחרות (אני כמובן מסכים שישראל היא חלק מהפתרון וכו’)
- אזרחים - עם כל הכבוד והסימפטיה לא רוצים את הדם והכסף שלהם במלחמה הזו וגם מבינים שבסופו של דבר נתניהו עושה מה שבא לו וגורר אותם למלחמה שלא הוא ישא בתוצאותיה באופן מלא. הם גם לא רוצים שמחירי הנפט יקפצו או עוד בלאגנים לא צפויים.
- בדרך כלל בדיונים האלה אני לוקח את הצד של אינטרס פוליטי ואתה את של חוסר ההבנה. המציאות היא כנראה שילוב של שני הצדדים. אנחנו רואים רפובליקנים מביעים תמיכה בלתי מסוייגת בישראל בעוד המחנה הדמוקרטי בראשות יאיר לפיד על ספידים שמועמדת להיות הנשיאה של המעצמה החזקה בעולם לא מסוגלת להגיד דבר בעל משמעות בעניין ישראל.
מבחינת תוצאות המלחמה הזו, אז אחת מהן עשויה להיות נראטיב לפיו ישראל תמרנה את האמריקאים למלחמה לא להם. כדאי לנו שזה לא יקרה. ההיסטוריה אכן מעריכה את מי שעומד על שלו ומנצח בסופו של דבר, אך יש לעשות את זה בחוכמה ולתעדף.
מאזן הכוחות בין ישראל לאיראן די ברור כרגע, כל השאלה היא סוג של כבוד או מי מגיב אחרון. אני לא חושב שעוד סבב או שניים ישנו הרבה את התמונה הגדולה, בטח מנקודת מבט אמריקאית (מלבד זה שהאיראנים כנראה קיבלו את ההוכחה שהם היו צריכים לכל שדרושה להם פצצה).
2 לייקים
חורג ממנהגי ומביא טור של אבו עלי אקספרס מהטלגרם. חושב שיש לו ראייה מיוחדת ואפשר לסמוך עליו, אני התחברתי.
7.10.24 מבירא עמיקתא לאיגרא רמא
כמו שב 6.10.23 לא שיוויתם בדימיונכם שמה שעומד לקרות בתוך שעות ספורות בכלל אפשרי, כך אני משוכנע שאין אדם בישראל ששיער ב 7.10.23 שזה יהיה מצבה של ישראל ב 7.10.24
בחודש הראשון למלחמה קיבלתי אינספור מיילים מעוקבים שחששו ברצינות גמורה שזה הסוף של מדינת ישראל. אחרי המכה האיומה שחטפנו מחמאס בדרום, היה חשש כבד שחזבאללה מצטרף למערכה ואיראן תסיים את המלאכה.
הציר האיראני נראה מאיים מאוד והצבא הישראלי נראה ככזה שלא יכול לעמוד במשימה.
והנה אנחנו מגיעים כעת ל 7.10.24 כאשר יכולותיה הצבאיות של חמאס כמעט מחוסלות. חזבאללה חטף מכות חסרות תקדים שהשאירו את כולנו פעורי פה, ואיראן הרימה לנו להנחתה, בנקודת הזמן האולטימטיבית מבחינתה של ישראל לחסל את האיום האיראני.
הציר האיראני מתפרק חוליה אחר חוליה ואיראן נשארת עירומה. תוכנית העל של קאסם סולימאני, מפקד כוח אלקדס האגדי, קורסת. הוא ביקש להרחיק את המלחמה מאיראן ולנהל אותה באמצעות הפרוקסי הרבים (והחזקים) של הציר כאשר בחוד נמצא חזבאללה והנה מגדל הקלפים קורס והאש מאיימת לאחוז בגלימת האייתולות, ממש על מפתן ביתם. רחוק מאוד מהתוכנית המקורית.
אני מרשה לעצמי לומר משפט שאולי לא יהיה נוח לכולם אבל בראייה היסטורית, ממעוף הציפור, אירועי ה 7.10 הצילו את מדינת ישראל וחיזקו את מעמדה לעשרות שנים קדימה.
חישבו לרגע מה היה קורה לו ה 7.10 היה מגיע באיחור של שנתיים:
חמאס היתה “מנפחת עוד את שריריה”, חזבאללה היה מוסיף להתחזק ואיראן היתה משיגה פצצה גרעינית. ישראל היתה נשארת שרויה בקונספציה שלה, ללא כל לגיטימציה בינ"ל לפעול כדי לסכל את האיום המתהדק. חמאס וחזבאללה היו פורצים באופן מתוזמן את הגבולות כשממעל איראן עם איום גרעיני.
התוצאות היו נוראיות מעבר לכל דמיון.
זה נמנע בזכות ה 7.10.23
כשם שהשואה היתה מרכיב משמעותי בהקמת מדינת ישראל כך ה 7.10 הוא מרכיב משמעותי בהבטחת ביטחונה של ישראל עשורים קדימה. לא בחרנו בכך אבל זה מה שקרה.
זה אולי יישמע כמו קלישאה אבל הגיבורים שמסרו את נפשם ב 7.10 ובשנה שחלפה מאז הם מגש הכסף שעליו נולדה מחדש מדינת ישראל. הם חתומים במותם על מחזור החיים הנוסף שקיבלה ישראל בעשורים הקרובים.
ישראל נמצאת עכשיו בנקודה הגבוהה ביותר שהיתה בה בעשורים האחרונים מבחינת יחסי הכוחות אל מול אויביה במזרח התיכון. גם מבחינת ההרתעה וגם מבחינת העליונות דה פקטו בשדה הקרב. ישראל מתמודדת ב 7 זירות, כמעט לבדה והיא יכולה להן. לכולן. נכון שזה לוקח זמן. נכון שיש עוד עבודה. נכון שיש עוד ימים קשים לפנינו אבל ידנו שלנו היא על העליונה כעת וזה הולך ומשתפר על ציר הזמן. אורך הרוח עובד לטובתנו. אויבינו, שהתהדרו ב"עמידתם האיתנה" ולא האמינו שלנו יש כזו מגלים להפתעתם שטעו. הזמן מעצים את ההישג הישראלי הנוכחי ומבסס אותו. מהפירות אנחנו נהנה עשורים קדימה.
יחד עם זאת חשוב לזכור ביום הזה שהזמן לא משחק לטובתם של אחינו החטופים בשבי חמאס- הפצע הפתוח והמדמם שלנו. פצע שמונע מאיתנו להיות שלמים.
נזכור את החטופים הרבים ביום הזה ונייחל לשובם במהרה. נזכור את מתינו, את פצועינו, את בני משפחותיהם. חשוב שנזכור עד כמה אנחנו חייבים להם. לנֵצַח.
וגם נזכור לְנַצֵּחַ. בזכותם ועבורם.
כי אין לנו ברירה אחרת.
ביחד אנחנו כבר מנצחים.
מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. בשנה אחת.
אולי הבעיה היא בי ואולי אני חוטא במידה מסויימת של רגשנות וסנטימנטליות, אבל אני אישית לא מוכן ולא מסוגל לעשות את הקישורים האלה ואת החשבונות האלה. תקראו להם חשבונות של אלוהים, או חשבונות ריאל-פוליטיק - וואטאבר, לא אכפת לי. אני פשוט לא מסוגל לתת איזושהי “הצדקה” או “גלוריפיקציה” בדיעבד לטבח של תינוקות, אונס של נערות, שריפת הורים על ילדיהם, וחטיפת זקנים, גברים, נשים וטף. אני פשוט לא יכול.
אני אשקר אם אני אומר שהמחשבה שמובעת בטור לא חלפה גם לי בראש, ממש בימים האחרונים, כולל ההשוואה הכמעט בלתי נמנעת לקישור הידוע (לשמצה?) של שואה ← מדינת ישראל. אני חושב שיש בזה משהו מנחם וכמעט מפתה אפילו, במתן הסבר כלשהו למאורעות ולזוועות שהדעת לא יכולה להתחיל לספק הסבר לעצמנו. אבל בדיוק בגלל זה אני חושב שזה מסוכן כ"כ, ושזה מעיד הרבה יותר על הצורך האנושי שלנו בהסברים וברציונליזציה, מאשר בניתוח המציאות עצמה.
לכן גם מהר מאוד סילקתי את המחשבות האלה מהראש, ויותר מזה - זה גרם לי לחשוב על זה שהסיבה שהיה לי תמיד הרבה יותר קל ו"טבעי" לבצע בראש את הקישור של ‘שואה - מדינת ישראל’ היא בגלל המרחק היחסי שלי מהאירועים, והאם המרחק הזה הוא טוב ומאפשר ניתוח ‘אובייקטיבי’ ו’רציונאלי’ יותר (כפי שלרוב מקובל לראות בעולם כיום), או שמא להיפך - הוא מקהה ומנטרל את עצם האנושיות שלנו, דווקא במובן הכי עמוק וחיובי של המילה?
אין לי מושג.
מה שאני כן יודע - זה שבמקרה הזה, אין לי תשובות. ולשם שינוי, אני גם לא מחפש כאלה.
6 לייקים
זה מגיע בשביל לתת לביבי נקודות זכות .
אני לא נותן למר הפקרה שום נקודות זכות, גם אם נחסל את אירן חיזבאללה וכל הפרויקט הגרעין לנצח זה לא ינקה את הפשע של ההפקרה. אז משקרים לעצמנו ומנסים לנחם.
1145 נרצחים יותר ממאה חטופים שעדיין בעזה זה כישלון שצריך לזרוק כל מי שקשור לזה אם זה בצבא או בממשלה בהווה ובעבר, הביתה ואולי גם לכלא.
את מה שעשינו היום הינו אמורים לעשות לפני השביעי באוקטובר.
יותר מזה, שאני רואה איך חיזבאללה בנו את הבונקרים והמנהרות שלהם על הגבול במשך שנים, כל מי שידע על זה בצבא ובממשלה (וכולם ידעו על זה) צריך ללכת הביתה עם קלון. לא מעניין אותי, שמאל או ימין. הפרחים לנסראללה שעשה את הטעות הכי גדולה בחייו (טעות שלעולם לא נדע באמת למה הוא לא נתן את הפקודה).
אם היה להם טיפה כבוד עצמי, הם בעצמם היו הולכים הביתה.
3 לייקים
זה נושא מעניין, אגב. אם נסראללה היה מחליט לפלוש בשביעי לאוקטובר אז היה יכול להתרחש טווח נוסף. זה כנראה נכון אפילו אם לא היה קורה מה שקרה בדרום. ופה, לכאורה, לא החזקנו בשום קונספציה. ממש אין צורך להסביר או להוכיח שלא זלזלנו באויב מצפון. אז נגיד שאנחנו מאמינים שהשביעי לאוקטובר בגבול עזה הוא תוצאה של הקונספציה, מה עם הצפון? מה התירוץ?
למה לא הייתה קונספציה שם? שאל את בוגי יעלון “מר שהרקטות יחלידו”.
היתה שם קונספציה שנסראללה לא רוצה מלחמה בגלל מצב כלכלי של לבנון. (דרך אגב זה כנראה לא היה קונספציה…)
ההבדל הוא שבניגוד לעזה. מערכת הביטחון והמוסד עשתה שיעורי בית. הכינו שם תוכנית עם מודעין שלדעתי לא היה לנו באף מלחמה לפני.
אבל כל זה היה יורד לפח, אם נסראלה בשביעי או בשמיני באוקטובר היה נותן לרדואן את הפקודה להסתער.
קראתי טור מעניין נראה לי של הכתב לעניני ערבים של כאן חדשות, שהוא השווה בין הקונספציה של ישראל מול חמאס לבין הקונספציה של נסראללה מול ישראל.
בסופו של דבר הקונספציה שלנו גרמה לטבח של אוקטובר והקונספציה של נסראללה עלה לו בטבח של חיזבאללה והוא שילם על כך בחייו.
ההבדל הוא בהתייחסות.
לבנון זו מדינת אויב, עזה הם המסכנים שמקופחים בגללנו.
אני אקצין רגע בכוונה, כי ברור שהייתה קונספציה. וגם ההחלטה על לשים את רוב הביצים שלך בסל של הבעיה היותר גדולה וקיומית היא הגיונית בסך הכל.
אבל
אתה רואה שבתוך אותם גופי ביטחון - כפי שהייתה התכוננות רצינית וחסרת קונספציה *, ככה מבחינת היערכות הכוחות בשטח הייתה שכונה. מה ההסבר לזה? הרי לא צריך להיות תת אלוף כדי לדעת שמה שהמודיעין אומר לא יכול להילקח ברמת ביטחון של מאה אחוז. זו הנקודה. בדיוק כמו שאתה אומר על נסראללה - אי אפשר להסתמך על דעה שאם היא הופכת למיס קלקולציה אז ישנו אסון, ועוד כזו שבכלל תלויה גם במעשיהם של טרוריסטים מהצד השני. בשטח או שחשבו שה worst case scenario יהיה איזה כמה מחבלים שאפשר להתגבר עליהם באיזו יהירות מיותרת, או שזה סתם ארגון שפשוט התנוון והתמכר לת"ש.
- ברור שגם להם הייתה קונספציה, למשל העובדה שזנחו את ה humint והלכו רק על הסייבר
דבר ראשון איני מצדיק שום מעשה טבח אכזרי, לא אני וכנראה גם לא הכותב.
עם זאת ולמרות הכאב העצום הכאפה הראשונה הצילה אותנו מאחת גדולה יותר, כנראה, כי זו קונספירציה ודיונים היפותטיים. גם לנו - לעם המקדש את החיים ולא את המוות כמו העמים הסובבים אותנו - יש מצבים בהם אנו ‘מוסרים את הנפש’ ומתים על קידוש השם, אולי אני מדבר עם מקום דתי יותר מדי, אולי (זה גם כנראה הכלי שלי לאכול את הזוועה הזו, אבל זה אישי), אבל גם לאבא שדוחף את הילד שלו מסלע עצום המתגלגל לכיוונו וכתוצאה מזה סופג בעצמו את הסלע ומת - יש משמעות במוות שלו. אז מותר אחרי שכבר קרה הדבר למצער למצוא את קדושת המוות שלהם, לתת למוות שלהם מקום יותר גבוה מאומללים שהיו בזמן הלא נכון במקום הלא נכון.
ככלל, העם היהודי לדורותיו ספג מכות פי כמה וכמה קשות לא בר השוואה בכלל, הכוח שלנו להתרומם מזה והכוח השרידותי שלנו כעם הוא תמיד להביט לאחור, תמיד לזכור את האחים שנרצחו לאורך הדורות רק בגלל יהדותם (תשעה באב זה יום אבל שמחזיק כבר מעל 2400 שנה מאז חורבן בית ראשון כשנבוכדנצר טבח ושרף פה את שארית יהודה) אבל גם עם מבט לעתיד עם מבט של ענף שנגדע ומתוך הגדיעה תבוא צמיחה חדשה, אנחנו תמיד נקווה לטוב יותר, לשכלל את עצמנו, להיות אור לעמים בכל התחומים, זו המהות של העם הנבחר. והוא פאקינג נבחר אם כל כך הרבה עמים שמעולם לא ראו את ישראל במפה רוצים להשמיד אותנו על לא עוול בכפנו, סתם, אנטי יהדות אנטי ציוניות.
לייק 1