אני לא מבין גדול בתחום אבל אני נוטה להאמין שכן מדובר בגיים צ’יינג’ר אסטרטגי, וזה יהיה נכון גם אם אחוזי היירוט שלו לא בהכרח טובים יותר מאלו הקיימים. הסיבה היא כמובן העלות הכלכלית, שכן ההגנה האווירית שלנו כיום היא בעלות מטורפת ביחס לעלות הטילים התוקפים בצד השני. זה לא משהו שאנחנו יכולים להחזיק לאורך זמן.
לייזר (כאשר הוא בשימוש, יש עדיין מגבלות מזג אוויר) יאפשר לנו להתעלם כמעט לחלוטין מהאפקט הכלכלי של הנשק הסטטיסטי של האויב. אם הוא ינוצל נכון (=יאפשר לנו לקחת סיכונים גדולים יותר בהתקפה) זה לחלוטין נשק שובר שוויון.
ראית איפשהו השוואה מסודרת של עלויות משוערות? סביר לגמרי שזה לא מגיע לעלויות האסטרונומיות של חימושי כיפת ברזל, אבל בכ״ז יש עלויות משמעותיות סביב קירור, תחזוקה, אנרגיה וכו׳.
כמו״כ, להבנתי לא יעיל בכלל נגד טילים בליסטיים (שזה לדעתי האיום הקטן ביותר אסטרטגית, אם הסרנו את כל היתר באחוזים גבוהים אז זה לחלוטין גיימצ׳יינג׳ר).
השלמה עם ירי ספורדי של אויב לשטחי המדינה היא דבר שקורה רק בישראל ולכיפת ברזל חלק לא קטן ב"אשמה". הלייזר יכול לנטרל כמעט לחלוטין את הדאגה ובכך לאפשר לנו לחזור לקונספציה לעוד עשור או שניים. אז עם הלייזר מאזן הגנה-התקפה יטה לכיוון ההגנה, עד שחמאס או ווטאבר יתעצמו מספיק כשאנחנו מנמנמים כרגיל תחת ההגנה האולטרה מתקדמת שפיתחנו, ויתקפו יפה מאוד עם אמצעים של אנשי מערות.
טכנולוגיה היא כלי שיכול להוביל לשינוי אסטרטגי והלייזר אכן נשמע כזה, גם לי. אבל, אני לא סומך על אף אחד כאן במדינה שיוביל מדיניות ראויה לצד הטכנולוגיה ולא ינצל אותה כדי לחזור בדיוק לאן שהיינו לפני שנה וחודש.
אני מניח שזה קשור לפרמטרים נוספים מלבד זה הכלכלי.
כטב"מ טס נמוך ויכול לשנות את מסלולו, מה שמהווה נקודת תורפה של כיפת ברזיל. לייזר שיכול להתביית על מטרה נעה ולשנות במידת הצורך לא סובל מאותה בעיה.
אם זה נכון, מעניין עם מי מדברים עכשיו, למשל על עסקת חטופים, הסדר וכו’. יש מצב שיש פה הזדמנויות שאפשר לנצל עקב אספירציות של כל מיני אנשים לכוח, כאוס וחוסר אחידות וכו’
התמונה של החיילים ליד הגופה היא תמונה חזקה מאוד. המדינה חייבת להוציא הרבה כסף על קמפיין שירות בערוצי טלוויזיה בכל העולם (בדגש על העולם הערבי) על מנת שכולם יראו ויעבור מסר.
