אני לא מפיל הכל על הנשיא האמריקאי. אבל מה לעשות שהוא הפיל לחץ עצום בשביל שלא נכנס לרפיח.
שוב, אני לא מתעלם מאחריות של ביבי. אתה פשוט מתעלם שתחת כל אלטרטיבה אחרת לביבי, הייו מפסיקים את המלחמה לא באמת נכנסים ללבנון (יש פה באמת מישהו חושב שאם היינו מפסיקים את המלחמה בעזה הממשל האמירקאי היה נותן לנו לפעול צבאית במקרה שחיזבאללה היה נוצר את האש?)
אני גם לא מבין מאיפה אתה חושב שאני חושב שלביבי אין אחריות על כלום. כאילו אני צריך לשים את זה בחתימה את דעתי המאוד שלילית על ביבי?
אני לא יצביע לביבי אבל אני גם לא יצביע למי שמשמאל לביבי. ומה לעשות, ביבי התעקש לא לסיים את המלחמה בעזה ולהכנס לרפיח בעוד שהמימסד הביטחוני והפוליטי דרשו לעשות עיסקה ולסיים את המלחמה כולל לסגת באופן מלא מעזה.
או שאנחנו רוצים לשכתב ההסיטוריה? כבר שכחנו את ההדלפות על מי צריך להיות ברפיח ולמה לא מכניסים את הארגון שבכה על סינואר למעבר רפיח?
השאלה פשוטה: האם המלחמה נמרחת גם בגלל ביבי - כן או לא?
זה כי הם רוצים את החטופים מעל הכל. כמו שאמרתי מזמן זו דעה ערכית ולגיטימית. ברור לגמרי שהטיעונים הבטחוניים מתיישרים לפי זה (גם אם מדובר בחוסר יושרה). אין קשר לשאלה שהצגתי בתחילת ההודעה.
הלוואי והייתי מסוגל לחשוב כמוך, משה. זה פשוט לא מסתדר עם העובדות. סינוואר עם כל הכבוד לא קובע כמה אוגדות צה’'ל שולח לרצועה, לא מעכב השתלטות על מסדרונות או יישום תוכנית של חלוקת הרצועה לאזורים, לא מחליט מתי נכנסים לרפיח.
אבל, אנחנו כנראה לא מסכימים. לכן אשאל את השאלה הבאה: נניח שחלק משמעותי מהמריחה אכן קשור בביבי, מה זה אומר לדעתך על המדיניות של משפחות החטופים והלחץ על ביבי להשיג עסקה? גם אז זה באופן ברור עושה רק נזק?
כמו שכתבתי כמה פעמים בעבר, לא שופט משפחות של חטופים לרעה ולא יכול לבקר אותם באופן אישי. במיוחד לא במקרה הזה.
האם אני מסכים איתם? לא. האם זכותם לבצע מחאה ? ברור שכן.
משפחות של חטופים ובמיוחד אלו שהופקרו בגלל שהמדינה הפקירה אותם, לא רואות ממטר אף אחד. הם רוצים ובצדק את היקירים שלהם בחזרה הביתה. זה לא אומר שהמדינה צריכה לקחת את נקודת המבט הצרה שלהם ולהפקיר מדינה שלמה לטבח נוסף.
אני מבין אותם, אבל הבעיה שרבים מהם לא מצליחים להבין שאם ביבי יחתום על העיסקה שהם רוצים, רובם לא יזכו לראות את יקריהם בחזרה. אני במיוחד מתכון להורים של החילים שאני שומע בטלויזיה. אני שואל את עצמי, למה אף אחד לא מספר להם שחמאס לא מתכנן להחזיר חילים בפעימה הראשונה…
אני סופר סבלני וסלחן כלפיהם, הביקורת שלי לא נגדם אלא למי שלקח אותם בשבי והסית אותם, כנראה שהייתי בדיוק כמוהם אם אחי או אמי היו בשבי חמאס, אבל מדינה לא יכולה לא להפקיר ביטחון של 9 מיליון תושבים בשביל מיעוט.
ברור שמספרים… הם יודעים שאותם ישחררו רק בפעימה השניה ומתנגדים לזה כי הם מפחדים שנתניהו יטרפד את הפעימה השניה שהוא בעצמו המציא. משה אתה ממשיך להתעלם מזה…
השאלה הייתה מה דעתך בהנחה שביבי מורח. כי ככל שהזמן עובר יותר מהם מתים, בזמן שממתינים לעסקה האידיאלית שתביא את כולם. זה עובדתית. לכן אם מניחים את המריחה הזו כדאי לקבל עסקה לא אידאלית על פני להמתין.
אגב, וזה כבר הימור, אני לא בטוח שרחוק היום בו לא רק שמשפחות החטופים לא יאמינו לביבי - אלא שזה יזלוג לצבא
ביבי פועל מתחילת המלחמה בדרך שפוגעת בו בעיני הבייס שלו - לקח פרק זמן ארוך להכנס לעזה, לקח נצח בערך עד שהתחילו לפעול בצורה שהציבור ציפה בלבנון, המיסים צפויים לעלות בגלל מחיר המלחמה, חיילים וחטופים מאבדים את חייהם… זה לא בדיוק מה שהייתי מגדיר הדרך האולטימטיבית לזכות בקולות הציבור בחזרה אחרי האסון שהיה כאן.
אם ביבי היה מונע משיקולים פוליטיים עזה הייתה נמחקת לחלוטין, ללא סיוע הומניטרי או שהסיוע ההומניטרי היה מחולק על ידי צהל. היינו מפציצים בלבנון כבר בתחילת המלחמה והוא מזמן כבר היה מכריז על יישוב מחדש בצורה כזו או אחרת של גוש קטיף ועזה. הוא היה פועל לעודד טרנספר של עזתים לכל מדינות העולם שמרחמות עליהם וטוענות שאנחנו מבצעים רצח עם והוא בטח לא היה מחכה חודשים ארוכים לפני כניסה לרפיח. הוא היה תוקף באיראן בצורה מאסיבית כבר אחרי הגל הראשון.
ובגלל כל מה שפורט פה קשה לי עם הטענה שהוא מונע בצורה עיוורת משיקולים פוליטיים ומורח את המלחמה. לדעתי, הצבא לא באמת היה בשל ללחימה בכמה חזיתות במקביל וביבי, בצדק ברמה מסויימת אחרי ה 7.10 לא ממהר להאמין לכל מה שאלוף כזה או אחר אומר לו על מוכנות הצבא, מהאסון ועד היום, חרף ההצלחות הרבות שחווינו.
מאז ותמיד היה לו קושי בקבלת החלטות חותכת ומהירה וחלק מהתארכות המלחמה, מעבר ללחץ מאסיבי מאוד של גורמים מבית ומחוץ, קשורה גם בזה, זה חלק ממי שהוא. האם הוא חף משיקולים פוליטיים? ברור שלא. לא סתם הוא שרד כל כך הרבה כרוהמ. האם זה הגורם העיקרי בקבלת ההחלטות שלו? אני לא חושב, שכן הוא היה פועל בצורה אחרת במקרה כזה.
זה שהעסקה כבר לא רלוונטית זה ברור… השאלה למה היא כבר לא רלוונטית… מי טרפד אותה?
פילדלפי בכלל לא היה בידינו באותו זמן אם אני זוכר נכון. חמאס צריך שישראל תצא לחלוטין מהרצועה. זה האינטרס היחיד שלו. במתווה שביידן חשף לא דובר על יציאת צהל מעזה בפעימה הראשונה. אני תוהה למה אתה מתקשה בנקודה הזאת?
משה, אתה חוזר שוב ושוב על טענה לא נכונה. על מתווה לא נכון.
אי אפשר לבוא אליו בטענות על הכישלונות של היריבים שלו, מה גם שזה לא ממש קשור לטיעון שלי - ניהול המלחמה לא נעשה בעיקר מתוך שיקולים פוליטיים.
יכול להיות שהסיבה שהוא הצליח לשמור על הכוח הפוליטי שלו היא שחלק משמעותי בעם רואה את ההיגיון שבפעולות שלו וחושב שהוא מתנהל בצורה יחסית טובה נוכח האילוצים השונים?
עוד קצת מוקדם לדעת בדיוק את היקפי הנזק, אבל לפחות מתגובות ראשוניות של צה"ל, איראן, וארה"ב (שמרוצה מהתגובה, וזה אומר הכל), נדמה שזה אולי לא דרדלה אבל כן רחוק מאוד מהתגובה שרצינו לראות.
לתגובה הזו של ישראל היו 2 מטרות אפשריות טובות, ואחת רעה. המטרות הטובות היו או לשנות את המצב האסטרטגי מול איראן, או לפגוע בה כל-כך קשה שהם לא יעזו לתקוף אותנו שוב. המטרה הרעה היא לנסות לכפר על הכבוד שלנו.
הבעיה העיקרית עם התקיפה הלילה היא שהיא בבירור באה לענות על המטרה הרעה ולא ניסתה בכלל להתעסק עם אחת מהמטרות הטובות. האם זה בגלל לחץ של ארה"ב או שזה היה המצב בכל מקרה (ביבי פחדן וכו’), אני לא יודע.
אגב, אחת הבעיות הקשות עם ההמתנה וההתארגנות, על פני “לפעול מהר ומהבטן בחמת זעם”, היא שאתה מונע מהרגש שלך להיות מעורב. ארה"ב רואה בזה יתרון ואני יכול לגמרי להבין את ההיגיון שבזה, אבל יש בזה גם חיסרון עצום: כשאתה לא פועל מהר מהרגש, אתה כמעט בהגדרה מנטרל מראש הרבה מאוד מהעוצמה שלך (מה לעשות שאדם שקול בדעתו כמעט תמיד יגיב בצורה פחות חמורה), וזה לכשעצמו מוריד מאוד מההרתעה שלך ומהחשש של היריב לפגוע בך.
לפעמים עדיף לפעול מהר, מהרגש ובאופן עיוור ולא ראציונלי רק כי זה הסטייט אוף מיינד היחיד שיאפשר לך לפעול בצורה קשה באמת שתשנה את המצב.
מה גם שללגיטימציה בינלאומית יש תוקף, ואם ישראל הייתה פוגעת היום בנפט/גרעין האיראני, העולם היה נגדנו. אם היינו עושים את זה ב-2 באוקטובר* העולם היה איתנו, וארה"ב עוד לא הייתה מספיקה להגיד לנו את מה שאמרה לנו לאורך כל המלחמה: Don’t.
*(אני מבין שיש מגבלות לוגיסטיות שמונעות מאיתנו להגיב מהיר. אני מתעלם מזה לרגע ומניח שאפשר היה להתארגן מראש לכל תרחיש, מה שאני לא בטוח שהוא לא קצת נכון.)
הפוך.
מי שרוצה לתקוף מתקני גרעין צריך לייצר לגיטימציה.
אם התקיפה שלך היא דרדל’ה, אז מה אתה קורא לתקיפות שלהם?
בשביל להגיע לנקודה שאתה רוצה להגיע צריך לעבור כמה שלבים בדרך.
