כל דמוקרט משוכנע שטראמפ הוא סכנה גדולה יותר (והוא הרוויח את זה בצדק).
אנחנו פחות בתוך הסיפור הזה פה, אבל מדובר באיש מסוכן מאד ובעייתי מאד. יש לו תפיסות בריאות יותר באשר לכלכלה, הגירה ומזה"ת. מצד שני, ודי דומה לביבי, משהו כזה מסריח לא יכול לעולם להיות טוב. זה איש שמשקר כמו שהוא נושם.
כפי שאמרתי גם על ביבי, וגם אפילו על נשיאי מועדון אחרי שלאפורטה לצורך העיניין קיבל ביקורות דומות. לצערי, בפוליטיקה יש שקרנים, תועלתנות ומעט מאוד יושרה. להגיד שטראמפ או ביבי משקרים אז היתר לא? ביידן חירטט, וגם לא מין הנמנע שהאריס מחרטטת. השאלה היא אם האינטרסים של ארה"ב וגם של ישראל (עבורינו) בראש מעייניהם.
במקרה של ביבי אני משוכנע שלא, במקרה של טראמפ כן. ז’ואן לאפורטה רץ על בלוף מאז שנכנס, אבל ניכר שטובת בארסה כן מעסיקה אותו.
אתמול הדמוקרטים והכלבלבים שלהם בתקשורת הפיצו שקר שטראמפ אמר שצריך להעמיד את ליז צייני לכיתת יורים.
אני ראיתי את הארוע בחירות שלו בשידור ישיר, ולכן הבנתי ישר שהם משקרים.
מה שהוא אמר ובתרגום חופשי, שצריך לשלוח את ליז צייני למזרח התיכון בשביל שתראה לאיזה מלחמות מיותרות היא רוצה לשלוח את החילים האמרקאים.
אז תסלח לי “עם הטראמפ הוא איש מסוכן שמשקר כמו שהוא נושם”
זה talking points כל כך פתטי שמזמן כבר לא עובד למי שבאמת עוקב אחרי הפוליטיקה האמרקאית.
גם טראמפ הוא היטלר זה שקר פתאטי על מישהו שהבת שלו התגיירה והוא תמיד מראה את זה בגאווה והוא היה הנשיא הכי ידודתי למדינת ישראל. הוא ההיטלר הכי גרוע בכל הזמנים כנראה…
טראמפ משקר כמו שכל פוליטקאי אחר בעולם משקר. הדמוקרטים weponise מערכת המשפט לצד שלהם מדברים ומזמן על להכניס מתמודדים מולם לכלא (סטיב באנון דוגמה) ומדברים בצורה הכי ברורה על להכניס את אלון מאסק לכלא ולמנוע מטויטר להיות פלטפורמה חופשית אם הם ינצחו בבחירות.
הבולשיט הזה צריך להיבלם. אני מספיק קורא את זה אצל נדב אייל…
עצם זה שהם מנסים לשים אישה שכל בר דעת מבין שהיא לא כשירה להיות נשיאה זה כבר אומר הכל.
נ.ב אני מחבב את טראמפ יש לו חולשות הוא לא תמים ובטח לא צדיק. אבל שאני רואה את המתמודדים מולו. אני מבין כמה הוא צדק שהוא אמר שהתקשורת היא האויב של העם. הנדסת תודעה באופן מלא.
בשביל להבין מה המפלגה הדמוקרטית הפכה להיות צריכים לראות מי “אימץ” את קמלה והם עוד גאים בזה . האבא צייני והבת שלו. you cant make this shit up
קצת אוף טופיק לדיון שהתפתח כאן ואולי גם קצת נבלע בין יתר הדברים, אבל כשאני רואה דברים כמו אלה שקלינטון אומר כאן - למרות שכאמור לא מדובר בדברים מחדשים, למי שאפילו רק קצת עקב - ואני חוזר לפוליטיקה הנוכחית שלנו, אני מעדיף פי מיליון את הממשלה הנוכחית, על כל אינסוף הרעות החולות שלה, על-פני המצב שהיה כאן עד לפני רבע מאה.
ממשלה שלמה של מגלומנים משוגעים שרק רוצים לרשום את שמם בדפי ההיסטוריה, במחיר של הימור בסיכון ע-צ-ו-ם על בטחון האזרחים שלהם (שלא לומר חריצת גזר דין מוות מוחלט), בעידוד ובגיבוי מלא של התקשורת המגוייסת העאלק נשכנית, שגם משתיקה ומעלימה כל דעה אחרת, וגם דוחפת באופן מלא את הספינים השקריים של הממשלה הכושלת (“האינתיפאדה פרצה בגלל קריסת השיחות”, כשברור לגמרי למי שעסק בזה יותר מיום אחד שהמצב הפוך לחלוטין).
זה מגיע למצב אבסורד שהאינתיפאדה השנייה היא החלופה הפחות גרועה מבין שאר החלופות שהיו אפשריות באותו הזמן, וערפאת - מגדולי צוררי היהודים ב-100 שנים האחרונות - למעשה הוא זה שהציל אותנו מעצמנו. אם היה מקבל את ההצעה המופקרת להחריד של ברק (ושל כל הממשלה שלו, למי שינסה להגן על מחנה השמאל ולהפיל את הכול על ברק) - זה היה הסוף האמיתי של החלום והמדינה הציונית, בניגוד לטענה שנזרקת כאן בקלות כל שני וחמישי בגלל כל חוק איזוטרי שני.
הממשלה הנוכחית אשמה וצריכה להיות מוחלפת בהקדם, שלא יהיו ספקות. אבל מצבנו כיום טוב לאין שיעור ממה שהיה אז, בתקופת “השלום והתקווה” עאלק.
זה לכל הפחות מצריך מעט טיעונים ונימוקים. מספר הנרצחים בשביעי באוקטובר גדול יותר מסך הנרצחים באינתיפאדה השניה.
לא שאני לרגע חושב שעם מדינה פלסטינית היו פה שושנים ופרפרים, כן? אבל ״מבחן התוצאה״ לבד לא מספיק כדי לטעון שניהול הסכסוך עדיף על המשך אוסלו (שזה אגב לא ממש איפה שברק היה בסוף הקדנציה שלו, אלא יותר בכיוון החד צדדיות של שרון).
לא סתם בוחרים לנקוב בביטוי ‘המשך אוסלו’ - זה הכי קל.
לא לשכוח שאוסלו אומר שהפלסטינאים מנהלים את עצמם - במובן הזה הצלחה
אם כל המטרה של ערפאת הצורר היא לשחוט יהודים אז ההגיון אומר שזה היה קורה עם אוסלו ובלי. אפשר להגיד ש’גל הפיגועים’ שהעלה את ביבי לשלטון הוא אשמת אוסלו. לטעון שאוסלו אשם בהכל זה בערך כמו לטעון שניהול הסכסוך הביא בלעדית לשביעי לאוקטובר. אין פה אחד ועוד אחד שווה שניים. לא שזה מקביל לגמרי, אבל פעם השמאל היה טוען שהאינתיפדה השנייה היא בגלל ששרון עלה להר הבית. אנחנו מבינים היום שאלה שטויות.
על הממשלה הנוכחית כבר עדיף הכל. לא רק בני גנצ’לוטי כראש ממשלה, גם פסל דומם היה עושה פחות נזק
על הימין להבין שהוא לא לבד במדינה זו. יש עוד ציבור יצרן ולו חשוב שתיהיה מדינה מערבית עם כלכלה נורמלית, שיוויון בנטל וגבולות מוסכמים שעליהם יש להגן. עד עכשיו הוא ניצח הרבה יותר מדי, אבל זה הזמן של הימין להסתכל מי הם בעלי בריתו האמיתיים. לטווח ארוך, אם הוא רוצה לבנות מדינה נורמלית - כדאי לו להסתכל לסיטואציה בעיניים ולהבין עם מי כדאי לו לשתף פעולה. להשאיר את השמאל מרכז מחוץ לשלטון ולתקוף אותו במשך יותר מעשור שהוא בוגד זה רעיון גרוע, גם אם זו רק שותפות פסיבית. חוק המעונות בדרך לעבור וכל מה שאנחנו רואים זה כמה אנשים מהציונות הדתית יוצאים נגד הנציגים שלהם. הדבר הזה חייב להשתנות. כרגע לא נראה שזה יקרה כי הם ימשיכו במה שהם עושים הכי טוב - להכשיר את השרץ באופן פסיבי. על הביביסטים אני כמובן לא מדבר, בשבילם גם אם ביבי יכריח אותם לשתות מיץ חיטה כל בוקר הם יגידו שזה שייק בתאילנד.
מן הסתם אין לי אפשרות להשתמש במבחן התוצאה לטובת הטיעון שלי, כי כאמור התרחיש המסוכן כל-כך שאותו תיארתי - לא קרה בסופו של יום, ולא בזכותנו.
אבל אני כן יכול לעשות אקסטרפולציה קלה מכל מה שכן “זכינו” לראות - אוסלו, האינתיפאדה, ההתנתקות, ה-7.10 ועוד - למה היה קורה אם ה’חזון’ של ברק היה מתגשם. נכון שזאת הוכחה קצת פחות חזקה מאשר מבחן תוצאה אמיתי - אבל אני חושב שכל מי שעיניו בראשו וראה מה קרה כאן בעשרות שנים האחרונות, מבין טוב מאוד מה היה קורה לו ערפאת היה מסכים להצעה.
Whykds
שים לב שלא הזכרתי את אוסלו במילה אחת בהודעה המקורית שלי. אבל אם כבר מדברים עליו - אתה לא יכול להתעלם ככה מההשפעה ההרסנית של אוסלו ומסדר הגודל של האינתיפאדה שזה הביא עלינו. זה לא בר-השוואה בכלל למה שהפלסטינים היו מסוגלים לבצע אילולא אוסלו. יצאנו מהערים, אפשרנו להם לעשות ככל העולה על רוחם, אשכרה חימשנו אותם, המודיעין ירד לאפס (נשמע מוכר?). שלא לדבר על ההרתעה שירדה לחלוטין, והתהפכה למעשה (בניגוד למצב טרום אוסלו - סביר הרבה יותר למצוא פלסטיני בעיר ישראלית או בהתנחלות מאשר הפוך, שלא לדבר על הסיכויים של כל אחד מהצדדים לצאת משם בחיים). זה כניסה למלחמה בתנאים אחרים לחלוטין. לנסות לטאטא את כל זה ב’ערפאת התכוון לבצע אינתיפאדה בכל מקרה’ זה לא רציני ועיוות של ההיסטוריה.
אז זהו, שסיפורים כאלה כמו של ברק מזכירים (לי לפחות) שלא. יכול להיות יותר גרוע - ראש ממשלה שביודעין מוסר את המדינה לידי האויב, רק כדי לרצות כמה מערביים מנותקים.
ואתה יודע מה? מי שמתיימר להיות אופוזיציה לממשלה הנוכחית, עושה וייבים חזקים מאוד של אותו סגנון ואותה ‘תפיסת עולם’. וזה מה שמשאיר את ביבי (ואת הממשלה הזאת) בחיים יותר מכל דבר אחר.
@EJB ערפאת התכוון לפתוח אינתיפאדה - הפוך. אני טוען שכמו שאי אפשר להגיד שערפאת פתח באינתיפדה בגלל האקט של שרון כיוון שהדברים מסובכים יותר, וכמו שכתבתי שקשה לטעון שניהול הסכסוך הוא זה שהביא בלעדית לשביעי לאוקטובר כיוון שלכל הפחות ידוע שהכוונה ישנה כך או כך - אותו הגיון מופעל כלפי האלימות של אוסלו. נקודת הפתיחה למלחמה - נכון, וכמובן שבוצעו שטויות במסגרת אוסלו. אוסלו הוא לא מקשה אחת. העניין הוא שגם לא לתת לפלסטינים אוטונומיה זה דבר שיש לו מחיר ובכל מקרה תמיד תיהיה אוטונומיה מסויימת, השאלה כמה (למשל שטחי A,B,C מהווים סוגים שונים של אוטונומיה). ובכלל, ראינו שבצד אחד של המפה (‘צד’ ליטרלי) יש אוטונומיה עם תיאום בטחוני שעובד יותר מצד שני שבו בונים מנהרות טרור ומוציאים מתקפה רצחנית. קיצר - כל מקרה לגופו.
לגבי הממשלה - well - כבר קיבלנו הוכחה שאפשר אחרת, או שאתה חלוק שמה שקרוי ‘ממשלת השינוי’ איננו דבר ששירת טוב יותר את אזרחי ישראל. לא יודע מה צריך עוד. ההפקרות הנוכחית הרסנית וגובה מחירים ארוכי טווח. לישראל דרושה קואליציה ציונית. בלי חרמות, ואחרי השביעי לאוקטובר ומה שעשה לגנץ אז בטוח שגם בלי ביבי. הדרך היחידה לעשות את זה הוא פירוק המשולש ביבי-חרדים-ציונות דתית והיחידים שיכולים לגרום לזה לקרות הם המצביעים של הציונות הדתית. הליכוד חלקו שטוף מוח וחלקו סתם נתון בשליטת ביבי שביסס כוח עצום במהלך השנים ואותו קשה מאד להדיח. מהחרדים אני לא מצפה לשום דבר כמו שאני לא מצפה שארגון המורים יצביע על פירוקו שלו. אולי אולי, כמו שכתבתי למעלה, הציבור הציוני-ימני יעבור התפכחות ויבין מי החברים האמיתיים שלו. נאיבים קצת, נהנתנים, בעלי רצון יתר להלקאה עצמית, נוטים להסתכלות החוצה ולא פנימה, לא מדברים ערבית, בעלי רצון ילדותי לגבולות ופתרון עכשיו - אבל נכונים להשתתף בבניין המדינה והגנה עליה. אם הציבור הציוני לא ידע לקחת את המושכות - זה by far האיום הגדול ביותר שיש על מדינת ישראל.
א. ״בלי חרמות ובלי ביבי״ זה משעשע
ב. מחזיר אותך לשאלה שמפה לשם אני שואל אותך כבר כמה שנים טובות - יגיעו בחירות 2025/6/7. מתקבל איזשהו גוון של הדדלוק המוכר והמזוויע שהתרגלנו אליו, מצביעי הציונות הדתית לא מוכנים לשחרר את הברית עם ביבי. מוצבת לפניך (או לפני בני גנץ, לצורך העניין) הבחירה הבאה: או לשבת עם הליכוד בקונסטלציה כלשהי, או לשבת עם החרדים בקונסטלציה כלשהי, או לשבת באופוזיציה/להוביל לבחירות נוספות. מה אתה בוחר?
בעיני זה היה ונשאר התרחיש הריאלי גם בפעם הבאה. עד שלא יפריע לאנשים חרדים יותר משיפריע להם ביבי, המצב ימשיך להיות חרא, קואליציות רעות ימשיכו לקום, והלופ כנראה ישבר רק כשביבי יפרוש/ימות.
כמובן שזה נכון גם לצד השני אבל לא על זה הדיון עכשיו. האם בהנחה שביבי לא מסתלק/מסולק ע״י הציונות הדתית, בעיניך עדיף להמשיך לרכוב איתו עד המוות? האם בדיעבד המו״מ הקואליציוני של הבחירות הקודמות לא יכול היה להתנהל אחרת? האם לא יכלה להועיל בהרבה כניסה לקואליציה לפני/במהלך הרפורמה? הטענה הרי תמיד היתה שזה מאריך את ימיה של הקואליציה, אבל בפועל היא מאריכה ימים גם בלי שום עזרה חיצונית.
נכון, הגיע הזמן שנתבגר. גם הליכודניקים יכולים, למרות שאני יודע שקשה.
כל מקרה לגופו, אבל לא זכור לי שהתנגדתי למתווה כלשהו. למעשה, חשבתי שהצעד של גנץ להיכנס לממשלה - עם ביבי - היה נכון. אני אפילו הייתי מסוגל לסבול את ההליכה הזו של גנץ על ביצים, מה שכידוע לנו מרגיז מאד את התל אביבים שאוהבים לשמוע עמדות אנטי ביבי יותר חד משמעיות. קשה להאשים אותי בחרמות. חשבתי שממשלת השינוי הייתה טובה וכנראה שהייתי סובל אותה אם היו אלה החרדים במקום או בנוסף למנסור עבאס.
מה שהשתנה הוא ה’שביעי לאוקטובר’. אז מצד אחד מה שכתבתי למעלה - ביבי הוא רע מאד. מצד שני - אני כנראה אשפוט את הסיטואציה באופן אובייקטיבי ואבחר בטובת מדינת ישראל אם תיווצר הזדמנות היסטורית למהלך משמעותי כלשהו. מה שאומר שכל מקרה לגופו. לסבול את ביבי - קשה מאד, אני באמת משוכנע שהוא מחרב אותנו. לסבול אותו בשביל שיוויון בנטל או רפורמות כלכליות משמעותיות כלשהן - אצליח, כנראה.
ושים לב - אתה משחק פה את תפקיד ‘המערב’ ואני את ‘מדינת ישראל’. דורש ממני להיות המבוגר האחראי ולעשות את הוויתורים בזמן שהצד השני מתנהג כמו ילד בגן. אבל כבר הצענו לכם ותקעתם לנו סכין בגב - נשמע מוכר מאיפשהו?
אני לא חוסך שום ביקורת מהצד השני כאמור, חושב שברית הדמים של הליכודניקים עם החרדים היא מזעזעת לחלוטין עוד לפני השביעי לאוקטובר וביתר שאת אחריו. אני פשוט לא מדבר איתם כרגע כי אני יודע איפה אני נמצא ואיפה אתה נמצא, וזה לא שם. אני גם לא דורש ממך כלום, זו לבסוף ההיררכיה שכל חבר במרכז-שמאל יצטרך להכריע לגביה לקראת הבחירות הבאות, אלא אם באמת יהיה ניצחון חד משמעי. זה אגב מסתמן כמו הגוש ״שלי״ בכל תרחיש סביר, צריך לקרות משהו מיוחד מאד כדי שלא אצביע לבנט או לליברמן. כל מה שאני מציע לך זה להיות חכם ולא צודק בתרחיש שנראה לי סביר מאד.
אני, לצורך העניין, רוצה שביבי יעוף על טיל וחושב שזה ביזיון שאף שר (חוץ מדיסטל) אפילו לא חושב בכיוון של התפטרות יותר משנה אחרי. אין ספק. השאלה מה עושים עם הטריידאוף שהצעתי לך, ובתרחיש סביר מאד זו בדיוק הבחירה שתצטרך לעשות. אני חושב שאתה מרדד מדי את הוויתור של הצד השני - זה יצריך מהם לוותר קודם כל על החרדים שאלו כמעט 20 מנדטים של נאמנות ויציבות מוחלטת, ויתכן שגם על בנגביר וסמוטריץ׳ (מוכן לתת את זה בתרחיש ההיפותטי ולקחת אותו מצידי בשתי ידיים, עם או בלי ביבי בראש). במילים אחרות - אני ואתה רוצים את אותו הפתרון בתרחיש הזה, אבל להערכתי אנחנו מיעוט משני הצדדים וזו בעיה קשה.
לדעתי אתה שוכח באופן לא אופייני את השיחה דאז, זכור לי שהתנגדת גם בזמן אמת לכניסה של גנץ לקואליציה אחרי הבחירות האחרונות ומאוחר יותר גם סביב ענייני הרפורמה, בדיוק בגלל הבגידה בממשלת החליפין. לפני כן אני זוכר כמוך, אבל ראוי לציין שאתה מיעוט קטן למדי בין מצביעי גנץ שהיו מבסוטים מהצעד בזמן אמת. כמו שאני בקרב מצביעי בנט פחות או יותר. אבל לא משנה, מים מתחת לגשר והדיון הענייני יותר חשוב.