תיקנתי לך.
מניח שאתה לא רוצה עוד “קטאר” מזדרגגת במזרח התיכון. חמאס היה רוצה עוד אחת כזו… fuck them
WW2 לא הסתיימה בהשמדה של גרמניה, בוא נסגר בזה בבקשה.
לגרמניה יש היום את היכולת להילחם בצרפת ולכבוש אותה אם אני לא טועה. מה השוני? נאצים יותר נחמדים מערבים?..
בסוף נצטרך לחיות אחד ליד השני. איך עושים את זה?.. עם שכל ובתכנון לטווח ארוך - כמו שעשינו את המלחמה המוצלחת הזו.
וצריך לשמר את הביטחון באופן אקטיבי מבלי להסתמך על הבטחות של ארגוני טרור, נכון. אבל זה אומר להתחיל בהפסקת אש ומשם להמשיך בלי למצמץ.
חד משמעית!
ראיתי אתמול ערבי נוצרי המצר על הפסקת האש ואומר שהשארנו אותו לבד מול חיזבאללה… צריך לשתף פעולה ביודעין עם הממשלה הלבנונית למרות שיש נציגים של חיזבאללה בפרלמנט. המדינה כמדינה תשאר לצידנו בדיוק כמו ירדן ומצרים. אפשר וצריך להיות שכנים גם אם לא חברים.
הוא טען את זה 3 פעמים ונדחה על ידי בית המשפט. הוא גם דרש מהשב"כ שיוציא חוות דעת והשב"כ סירב.
גם בעיניי. אבל עובדתית לקח לנו 11 חודשים
@EJB הודעה טובה, הרדידות משני הצדדים פשוט בלתי נסבלת. שיח הפוזיציה מתיש מתמיד ועובר כל גבול.
אתחיל מהפסקה האחרונה שהעתקתי לכאן, למי שלא רוצה לקרוא הכל-
הפסקת האש נראית כצעד שיש לו הגיון כי יש סיכוי שנדע לתרגם אותו להישג. אם כנראה אין לישראל גיבוי לקחת לעצמה רצועת ביטחון, ביידן מנסה לדאוג למורשתו ולהשיג הסכם מדיני והיכולת להעניק גיבוי אמיתי לצבא בהעמקת המהלך ספק קיימת - אולי יש מה להרוויח מעצירה. מצד שני האויב צריך עצירה יותר מאיתנו והכל מתחיל להישמע כמו חזרה על מה שהיה עם סוף ידוע מראש. את התוצאה מוקדם לשפוט. לצערי, התחושה עם הממשלה הזו היא שתמיד ‘מוקדם לשפוט’ אבל בשורה התחתונה ההישג איננו משביע רצון.
מבט מאד מלמעלה - חיזבאללה איחד את הזירות ב-8 לאוקטובר. לאחר חודשים ארוכים של נזק הדדי ישראל יצאה למערכה שבסופה ההישג הצבאי שתורגם למדיני הינו ביטול (זמני) של איחוד הזירות. במקביל, אחד מן האיומים האסטרטגים שהוא האיום הטילי התברר כפחות מאיים מכפי שהיה נראה. אין לזלזל בנזק והוא עצום בקנה מידה של כל מדינה נורמלית, אבל לא היו כאן עשרות הרוגים ביום ופגיעה בבסיסים ומתקנים חשובים. להבנתי במלחמת לבנון השניה עמדנו על בערך 110 טילים ביום בממוצע ובזו על 160. מובן שמשך המלחמה מעיד על מלאי עצום שגם השתפר באיכותו. לא הושגה הכרעה כיוון שהאויב ממשיך לירות טילים על מדינת ישראל.
צבאית’ ראינו מכה בחיזבאללה ומלחמה מוצלחת. צריך לתת קרדיט לכולם כולל כולם כולל ביבי לו מגיע מירב הקרדיט על המוכנות הזו. בהשוואה ל-2006 (שלפי קריטריונים מסוימים הייתה מוצלחת בתוצאותיה) - אין בכלל מה להשוות.
תזמון - well - לא מדהים מבחינת מומנטום. כמה שצה"ל שחוק חיזבאללה שחוק עוד יותר וזקוק להפסקת האש הזו כמו אוויר לנשימה. מצד שני, צבא בלי משימה ברורה מאד שכוללת התקדמות, השמדה וכו’ הוא צבא שמתחיל להתבלבל. זהו השלב שבו צה"ל נמצא כרגע. מציאות בה אנחנו עוסקים בעוד שני מטר או פחות שני מטר קדימה היא רעה לצבא. על הדרג המדיני להיות שלב אחד לפני הצבא ולא להפך. כלומר - להחליט על יעד שאפשר להשיג בעזרת פעולה צבאית ולא לעשות פעולה צבאית ואז לראות איזה יעד ניתן לגזור מכך *. ההסכם נחתם מול ממשלת לבנון אך למעשה אלו, כנראה, בובות ומי שבאמת חתם על ההסכם הוא חיזבאללה. לעם הלבנוני כפי הנראה אין את היכולת להבטיח שקט ולגבות במעשים את ההחלטה הזו. מכאן הדרך למשוואות וניהול סכסוך היא קצרה ומוכרת לכולנו ולכן החשש הוא טבעי וברור. מה גם שזה שידור חוזר של המלחמות הקודמות שכולנו יודעים מה קרה בעקבותיהן.
לא קיימת דרך לגמור את חיזבאללה לבד ללא כיבוש של כלל לבנון. התמרון בעזה אורך שנה על שטח של קופסת סרדינים, בלבנון זה יהיה מורכב, יקר וכו’. ישראל לא רוצה בזה, לדעתי לא מימין ולא משמאל. וגם אז, אין שום היתכנות למציאות ברת קיימא ללא התעוררות של העם הלבנוני ובחירה שלו בגורל אחר על כל המשתמע. זה דבר לא פשוט להשגה ובכל מקרה הוא איננו תלוי רק במעשיה של ישראל. טרם שמענו על איזו דרך גאונית להשיג את זה ולכן לצערנו גם כאן ההתמודדות הינה מול בעיה ללא פתרון מושלם.
ההסכם הינו על הפסקת אש ל-60 יום שמתישהו תופר, אם זה עד סיום אותם 60 ימים או לאחר מכן. 60 יום הם ממש במקרה הזמן עד לסיום כהונת ביידן. הנשיא כרגע עסוק במורשתו והגיוני מאד שהתעקש על הפסקת האש הזו. גם אם היינו יכולים למשוך זמן או לצאת לגמרי כנגד האמריקאים, לא סביר שהם היו מגבים מהלך שהוא מה שכתבתי שתי פסקאות למעלה - העמקה של המלחמה ע"י מתן פקודת התקדמות ברורה לצבא. אתמול בנאומו הוא בכלל הזכיר אופק לישראל וסעודיה ולכן כנראה שמה שמשתולל אצלו בראש הוא בכלל לנסות לסגור את הנורמליזציה עם סעודיה בחודשיים שנותרו. לא יודע אם זה חכם שישראל תתנגד לניסיון למהלך מדיני בנקודה הזו.
התוצאה תלויה באוסף של פרטים, למשל:
- מה עושים במקרה של הפרה
- מתי מגיבים? ישר? אחרי 60 יום?
- מה זה אומר ‘הפרה’. הסלקת נשק במחסן זו הפרה? רק שימוש בו?
- מה יעשה צבא לבנון? ברור שהוא כרגע לא מסוגל לפתור את הבעיה, אבל האם נתחיל לראות צעדים בכיוון הנכון או שבכלל לא?
- מה יקרה בשאר הזירות? מה יקרה בעזה?
- מהו ההסכם הקבוע שנידון?
- איך ינהג הכוח האמריקאי/צרפתי?
אני מצפה מהממשלה לעבוד בזירה הבינלאומית ולייצר שקיפות לגבי השלכות הפרת ההסכם. ההשלכה צריכה להיות כזו שתהווה חלק ממהלך שיאפשר חזרה ליישובי הצפון, הפחתה ארוכת טווה של האיום הנשקף על ישראל, חיזוק הבריתות ויצירת תנאים במידת האפשר לסילוק חיזבאללה.
- זאת הסיבה שצריך לקחת את העובדה שהצבא ‘חותר להסכם’ ו’אין לו סכין בין השיניים’ בערבון מוגבל. ברגע שהוא מסתכל אחורה ושואל ‘אוקיי מה עכשיו’ ולא מקבל תשובה ברורה - אז מתחילים לדבר על פתרונות ‘על דעתו’ כשהכי קל לטעון שהוא הגורם המרסן. אם לגורמים המדיניים היה פתרון גאוני לסיפור הזה, כאמור, אז גם הצבא היה הולך איתו. אבל אין.
3 לייקים
ההשוואה שגויה מן היסוד. המטרה של ישראל בדרום לא הייתה “השמדת עזה” אלא “השמדת חמאס”. באופן דומה אני הייתי רוצה שהמטרה של ישראל בצפון תהיה “השמדת חיזבאללה”, מעולם לא טענתי שהיא צריכה להיות “השמדת לבנון”.
ניצחון צבאי מוחלט נגד האויב לא אומר מיגור המדינה, אלא להשמיד את ההתנגדות של המדינה כלפיך. וודאי שגרמניה עדיין קיימת כיום, אבל גרמניה הנאצית המתנגדת למערב ושואפת לשלוט בעולם? היא לחלוטין לא קיימת היום.
ההודעה שלך היא ראיה לטעמי עד כמה קונספציה התבוסתנית הזו השתרשרה בידי רבים רבים בארץ ובעולם המערבי, אנשים שכחו מהו ניצחון ומה המשמעות שלו, עד כדי כך שמבחינתם הסדרים מדיניים ללא הכרעה (שבהגדרה לא מאפשרים לך להשיג את מלוא יעדיך) הוא המצב האופטימלי. זו שטות, וזו הסיבה המרכזית שה-7 לאוקטובר קרה מלכתחילה.
זו גם בהחלט תיתכן להיות הסיבה שה-7 לאוקטובר הצפוני יקרה מתישהו בעוד כמה שנים.
אני מסכים, אבל אני רוצה לחדד שחשוב מאוד היה להבהיר - וזה לא הובהר ולכן ברור לי שזה לא המצב - שהתוצאה של הפרה לא תהיה “תגובה ישראלית”, אלא קריסה מלאה של הסכם הפסקת האש.
אם על ניסיונות הפרה של חיזבאללה אנחנו נגיב בירי אזהרה או אפילו בסיכול ההפרה עצמה, לא עשינו כלום. זה יהיה “שיטת מצליח” של חיזבאללה שאין לו מה להפסיד ממנה. מקסימום הרגנו לו פעיל או שניים (וסביר להניח שאפילו המקסימום הזה לא יקרה).
הסיכוי היחיד שחיזבאללה באמת יורתע מהפרת ההסכם הוא אם המשמעות שלו תהיה חזרה למלחמה מלאה. מכיוון שברור לכולם שלזה אין תמיכה אמריקאית, ברור שההסכם לא יחזיק מים, ולכן אני מתנגד לו מלכתחילה. זו חזרה מלאה לקונספציה גם של ישראל וגם של המערב כולו.
חיזבאללה לא יורתע לגמרי אף פעם כי הוא ארגון טרור שלא משחק במשוואות של כדאי לי או לא כדאי לי. כדי להתחיל למצוא פתרון צריך לענות על השאלה מה הפתרון בהינתן והוא ימשיך לנסות… לכן אני מפעיל את אותו הגיון בסוגיית החזרה לבתים - תעשה מה שאתה יכול כדי להבטיח להם ביטחון עד כמה שאפשר בלי קשר לתוצאות מול החיזבאללה.
כמה שעות לאחר שישראל הסכימה להפסקת אש בלבנון בתיווך המקצועי והענייני של צרפת, ומשרד החוץ הצרפתי משנה את עמדתו ומגיע למסקנה משפטית מקצועית רשמית שיש לנתניהו חסינות מפני צו מעצר של הICC.
זה בטח גם היה חלק מההסכם… בכל זאת ביבי
רק תזכיר לי איפה רשמתי שאני רוצה את “השמדת לבנון” ? אני לא חושב שכתבתי את זה בשום מקום
אפילו לא בעזה…
שויתרת על רעיון כלשהו והכרה בכניעה של הנאצים זה מה שאפשר לגרמניה לקחת חלק מהחברה במערב אירופה ולא לפעול באופן אגרסיבי.
אין לך כניעה של חזבאללה או סוף לגישת הטרור מול הרעיון הציוני, אלא רק הפסקת אש. למעשה זה הופך את הזירה הצפונית בסוף היום לעוד סבב חסר משמעות
לייק 1
בינגו.
אנחנו נלחמים ביורשים של הנאצים. לא הפנמנו את זה . מול הנאצים הדור הבא אי אפשר לעשות הסכמי הסדרה…
לא הבנו את זה לפני שביעי באוקטובר וגם עכשיו אנחנו לא מבינים את זה.
אבל ההפסד הפעם צורם לי יותר,בלבנון הגענו על סף הכרעה של חיזבאללה והעדפנו להשאיר אותו בחיים.
אני יחזור על ההודעה הראשונית שלי, בניגוד לכל הסבבים בעבר כולל סוף לבנון השניה, חיזבאללה לא ירה “מטחי סיום” למרות שאנחנו כיסחנו את בירות והבקאע משהו כמו שעה וחצי לפני הסוף… דרך אגב, עצם זה שהוא הסכים לא לכרוך את עזה עם לבנון זה מראה על הנואשות שלהם…
חיזבאלה היה על הקרשים… שיפול לאנשים האסימון של זה אולי יבינו יותר טוב איזה פיספוס היה פה…
אני רק מתפלל שלא יבוא עוד “שביעי באוקטובר” בצפון שנבין את זה.
ושוב, הפעם האחריות היא 100 אחוז על ביבי אם על עזה נתתי לו 60 אחוז אשמה פה זה 100 אחוז.
אבל זה התחיל בסבב חסר משמעות, כול העניין של המלחמה היא עזה.