אתה רוצה מדינת כל אזרחיה עם מחוייבות בריאה לעם היהודי ששומרת על רוב יהודי ואני רוצה לחזק את הארבע ראשי תוך כדי שאני על הספה רואה ריאל מדריד
3 לייקים
השיחה הזאת ממש מייאשת אותי. אנחנו יכולים לדבר על ההסברה שהמדינה לא עושה עד מחר (וביבי צריך לעמוד למשפט רק על זה שהוא הרס את מערך ההסברה הישראלי בשיטתיות לאורך שנים), אבל אז בא איזה ליאור אחד שפשוט תומך בעמדה שאין זכות קיום למדינת לאום יהודית. יותר מזה - הוא חושב שצריך להקים מדינת טרור 5 דקות מכפר סבא, וחי בסרט שלא נקבל משם עוד שבעה באוקטובר על סטרואידים.
איך אני יכול להתווכח עם אנשים מחו”ל ולהסביר להם שהצד השני רוצה לרצוח אותנו, ושפתרון שתי המדינות לא רלוונטי כל עוד הצד השני לא מוכן לקבל את זכות הקיום שלי - כשהם יכולים לצטט את ליאור?
הכל דפוק פה. נמאס לי.
וואלה, אפילו זה יותר אפשרי מהרעיון של ליאור. פשוט תיישר את הברך נגד משקוליות לרגליים בזמן שאתה על הספה. זה לא תרגיל כל כך אינטנסיבי, אבל יענה על הדרישה.
סליחה, אפשר להמשיך למצוא פתרונות ריאליים במזרח התיכון.
7 לייקים
חנקת נדב, חבל שיש רק לייק…
תמשיכו, זה מרתק באמת.
2 לייקים
הניצחון המוחלט
קשה עד בלתי אפשרי להצדיק דבר כזה. כשיתחיל הבלאגן אז חלק ממנו זה עלינו
כמו בעזה: מפקד פיקוד מרכז הורה להרוס עשרות מבנים פלסטינים במחנה פליטים ליד טול כרם שצה"ל כבש ורוקן לפני כשנה, “בשל צרכים מבצעיים מובהקים”.
מדובר בצעד חריג לאיו"ש בה עד כה הרסו בתי מחבלים רוצחים וגם זה לאחר תהליך משפטי
אם אני לא טועה הדבר הזה נעשה על מנת לפתוח “רחובות” מעבר לכוחות כאשר צריך, על מנת לאפשר פעולה מהירה בטוחה יותר.
אני גם לא יודע מה אני חושב לגבי זה מבחינה מוסרית. אני חושב שהפרטים הקטנים כאן מאוד חשובים כדי להכריע לכאן או לכאן.
לייק 1
אז מה יקרה מכאן?
כמובן שאינני מתכוון להתנבא, אבל אני חושב שיש שני דברים שהולכים להכתיב את המציאות בזמן הקרוב:
- ציר הזמן של טראמפ ונתניהו: בחירות האמצע בארצות הברית והבחירות בישראל יתרחשו בתאריכים דומים, סוף 2026. הן טראמפ והן נתניהו יצטרכו להגיע לאירוע עם הישג
- המצב של ביבי - ביבי מסתבך כשלראשונה אני מזהה (וזו רק הרגשה) שאולי זה הקש שישבור את גב הגמל גם אצל חלקים בימין שעד כה נשארו נאמנים. זה לא אומר שהם יהפכו לקפלניסטים כמובן, אבל אולי יפעילו לחץ כלשהו לצאת מהממשלה. על הביביסטים כמובן שאין על מה לדבר: אתמול נכנסתי לאתר של ערוץ 14 ולא היה שום אזכור לפרשה. שאר העם מבין, כנראה, שהתרחש כאן משהו לא תקין. מנהיגים בעיתות כאלה, היסטורית, נוטים לבצע פעולות הסחה. הפאטרן ידוע - יהיה משהו דחוף שמצריך עכשיו טיפול מיידי, כל השאר לא חשוב כרגע, שקט יורים. נתניהו אלוף בלמכור דברים כאלה לעם. עכשיו, ברור שאצלנו זה לא יכול להיות והכל צרכי ביטחון נטו ואין מצב שאנחנו עושים דברים כאלה… אבל, ניזכר למשל במלחמה הזו בשטויות שהוא מכר על החשיבות של פילדלפי. לא בגלל שהציר לא חשוב, הוא כן, אלא בגלל שהוא ידע יפה מאד שההברחות הן תת קרקעיות והוא לא מתכוון לטפל בזה כדי לא להרגיז את המצרים (לראיה - שקל בשלב יותר מאוחר לסתום את הפרצה ע״י חומה תת קרקעית בציר מורג)
התרחיש האופטימי הוא נפילה של משטר האייתולות ו/או הרחבה של הסכמי אברהם - לבנון/סעודיה שישפרו את מצבו בנסיבות טובות למדינת ישראל. אם התפתחויות כאלה לא יקרו או אם המצב שלו יורע בטווח הקצר, לא אתפלא אם נתחיל לשמוע על זה שסיבוב נוסף הוא בלתי נמנע וכו׳
לגבי איראן: מעניין מאד אם יש לנו מה להרוויח מסיבוב נוסף. מצד אחד, להוריד עוד את המחסום הפסיכולוגי מול מי שמאיים עלינו ולפגוע עוד באיום הטילי/שיקום אתרי גרעין.
מצד שני:
- נקודת התורפה שלנו היא נזק בעורף - ישראל משקמת לאט מאד את הבניינים שנפגעו מה שלא עושה חשק לספוג נזק
- במלחמה כמו במלחמה - סביר להניח שהאיראנים חושבים על דרכים לגרום נזק משמעותי יותר אחרי הסיבוב הקודם והגיוני שיצליחו. בטח אם יש איזו נשמה טובה בסין או רוסיה שזה חשוב לה לצורך האיזון הגלובלי
- אלמנט ההפתעה - קשה להאמין שנגיע לעוצמת המכה הראשונית של הסיבוב הקודם
- העם באיראן - בסיבוב הקודם, בניגוד לציפיות, האירוע לא עזר להפיל את המשטר אלא די להפך. האיראני הממוצע הבין את חשיבות תוכנית הגרעין
- המצב הכלכלי ומצב המים באיראן גרוע ממש, יתכן שבאמצעים אחרים אפשר להשיג יותר
קיצר, לא יודע מה אני חושב על זה וכמובן שאני גם לא יודע מספיק כדי להעריך באמת
על מחדל תכנית חומת יריחו:
תא"ל אורן סולומון: “זאת הייתה תוכנית התקפה קטלנית לא תרגיל תאורטי”
ממשלת הטכנוקרטים הפלסטינית בעזה פרסמה את הצהרת המדיניות שלה: "אנו מחויבים להחזרת הביטחון, להשבת השירותים החיוניים המהווים בסיס לכבוד האדם כגון חשמל, מים, בריאות וחינוך, וכן לטיפוח חברה המושתתת על שלום, דמוקרטיה וצדק. תוך פעולה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של יושרה ושקיפות, תפעל הממשלה ליצירת כלכלה יצרנית המסוגלת להחליף אבטלה בהזדמנות לכולם. אנו מאמצים את השלום, שבאמצעותו אנו שואפים להבטיח את הדרך לזכויות פלסטיניות אמיתיות ולהגדרה עצמית״
בולט בהיעדרו אזכור לאיזו שכנה שולית שגובלת בעזה וצריך להסתדר איתה…
ברור שזו ממשלת טכנוקרטים, אבל אם כתבתם ׳זכויות פלסטיניות אמיתיות ולהגדרה עצמית׳ - אז הדבר דורש את אזכורה של אותה שכנה שתשמח גם כן שיכירו בזכותה.
זה העניין שהעולם לא מבין. יש סיבה שהמילים “צדק” ו-”זכויות” חוזרות שוב ושוב ובכל הכרזת שלום פלסטינית. הן מחביאות (בצורה מאוד מוצלחת) את העובדה שעבורם, צדק הוא ביטול האי צדק בדמות קיומה של מדינת ישראל, וזכויות הן זכויות על כל הארץ.
מדינת ישראל כמעט לא עוסקת בזה, וזו הזייה בעיניי. למשל, היא יכלה בקלות עכשיו לדרוש שכל ממשלת טכנוקרטיים תצטרך להכריז קבל ועם ועדה שהם מקבלים ומכירים בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ושואפים לחיות לצידה בשלום. דרישה מאוד מאוד בסיסית, שאין סיכוי שהייתה מתקבלת. זה כל-כך קל לחשוף את הפרצוף האמיתי שלהם, שלא ברור לי למה לעזאזל אנחנו לא מתעסקים בזה.
כי הכרה היא דבר הדדי ואנחנו לא מעוניינים גם כן
יופי של מעגל שוטה- לא להתייחס כי בהתייחסות אתה מכיר באופן מסוים בצד השני. עדיף להתעלם.
העניין שהעולם, בזמן הנוכחי לפחות, תומך בזכויות של הפלסטינים במדינה, הרי ספרי לימוד חדשים וקורסים אקדמיים מציינים זאת כעובדה הסטורית. לכן לא בטוח שנכון להמשיך להתעלם ולא להציג את השקרים והדו פרצופיות של כלל הטענות הללו.
לא כזה פשוט הא?
מזתומרת? מדינת ישראל לא צריכה להכיר כרגע במדינה פלסטינית כי אין מדינה פלסטינית. זו לא אמירה פוליטית, זו עובדה פוליטית.
וברמת ההצהרה העקרונית - מדינת ישראל בהחלט מכירה, וכבר הכירה בעבר אינספור פעמים (בעצם כך שהציעה בהמון מקרים שונים מדינה לפלסטינים תמורת שלום) בעיקרון לפיו אין לה בעיה עם מדינה פלסטינית, בהתאם להסכמה על גבולות, שתקום לצד מדינת ישראל יהודית ותתקיים בשלום לצידה.
זה הצד השני שמעולם לא הסכים להגיד דבר כזה, ואת הדבר הזה אמור להיות לנו מאוד קל לחשוף.
לייק 1
ההתחמקות נרשמה
לייק 1
ההתחמקות היא שלך והסימטריה הזו מזויפת ושקרית. שליטים ישראליים שדיברו על שתי מדינות, האחת יהודית והשניה פלסטינית, תמצא גם תמצא. פוליטיקאים פלסטינאיים, אפילו לא שליטים, שהתבטאו באופן דומה - לא.
2 לייקים
העובדה שהיינו פתוחים להסדרה היא הבסיס המוסרי (וההסברתי…) ממנו ישראל יצאה להילחם במשך שנתיים פלוס. מאז סוף שלטון אולמרט העמדה הזו זזה ימינה בעקביות. השאלה היא מה צריכה להיות העמדה של ישראל הרשמית כיום לדעת כל אחד מאיתנו. בכל זאת, ישנו הבדל בין עינת וילף לבצלאל סמוטריץ׳.
דוד כתב רבות שהוא מודאג מהמצב ההסברתי ומתוסכל מאיך שזה (לא) מנוהל. נשאלת השאלה האם שר החוץ של ישראל (לדוגמה) צריך להגיד שישראל מכירה בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית תוך הכרה ביישות הציונית וכיבוד צרכי הביטחון שלה, או להמשיך עם העמימות תוך כדי שמספחים את הגדה המערבית.
דווקא כאן זה דיון די פשוט
נראה לי שדי ברור שגם אני, גם אתה וגם דוד נענה על השאלה הזו באופן דומה מאד. לכן לא ברורה לי ההתממות והזזת המטרה של ליאור.
2 לייקים
האמירה של דוד לפיה ׳זה כל-כך קל לחשוף את הפרצוף האמיתי שלהם׳ מתעלמת מהעובדה שגם הפרצוף שלנו חשוף. זו הנקודה. האירוע הזה הפך לדו צדדי.