אנחנו חיים בעולם אחר לגמרי. בזכות העולם הדיגיטלי של היום, העולם כולו מקבל הרבה יותר תמונות על המתרחש, באופן בלתי אמצעי לחלוטין, וללא בקרה וקונטקסט. לא מדובר ב-2 תמונות בעיתון עם סיפור של כתב אלא באלפי תמונות וסרטונים של אנשים פרטיים שכל אחד מספר מה שהוא רוצה.
בשונה מאז, כיום לדבר הזה יש פוטנציאל מלא לעצור לחלוטין את ישראל ובעצם לגרום לה לחיות תחת איום הטרור לעד. זו הסיבה שזירת ההסברה היא אולי הכי חשובה שיש. אילו היינו מנצחים בהסברה בעבר, סיכוי גדול שהבעיה הזו של החמאס כבר מזמן הייתה נגמרת ולא היינו נמצאים איפה שאנחנו היום.
שיקום של הרתעה וכבודה עצמי מגיעים בדמות הישג, לא הצהרות בטוויטר. בינתיים לא הצלחתי להבין מה היעד שהממשלה הציבה לצבא ומהו היעד המדיני שהממשלה רוצה להשיג.
לגבי ההרתעה, המצב הנוכחי בוא צה"ל עדיין מתעכב מכניסה קרקעית לעזה, הגם שאני בטוח שיש לה הצדקות רבות, לא עוזר לאותה הרתעה יותר מדי. בהתחלה עוד הסבירו שלוקח זמן להתארגן (מה שכמובן נכון), אבל נדמה שכבר יומיים-שלושה צה"ל די מוכן ופשוט מחכה, לא ברור למה, כאשר במקביל כל הצמרת המדינית והבטחונית מודיעה כל הזמן שבסוף ניכנס. זה רק גורם לנו להיראות מגוחכים, גם אם (ואין לי ספק שזה יקרה) בסוף אכן ניכנס.
ההסבר הרשמי הוא שהגורם לעיכוב הוא פינוי הרצועה, אבל הפינוי בינתיים די נכשל, וכרגע יש אפילו שמועות על עזתים רבים שמתכננים לחזור הביתה. אם זו באמת הסיבה, את מי שלא הצליחו לפנות עד עכשיו כבר לא יצליחו לפנות בכלל, והגיע הזמן להתחיל.
לא כל כך מסכים. חלק מטקטיקת הלחץ על החמאס זה לתת לו לחשוב שעוד רגע ניכנס. אבל לתת לו להיות 3-4 ימים על כוננות ולעייף אותו… אני חושב שהכניסה תהיה דרמטית ופתאומית כשהוא קצת יירדם.
יש סיכוי שרשמתי על זה בפורום לפני המון זמן, אבל אני חושב שהבעיה אצלינו זה הפחד. הפחד נובע בגלל הנרטיב שאנחנו דאגנו לטפח. “אנחנו מסכנים, רק רוצים לחיות בשלום, אנחנו כמובן לא נפגע בחפים מפשע ונעשה הכל, אבל הכל - כדי למנוע מתקפת אוייב מבלי להגיב”. עכשיו לך תדבוק בזה ותשאר נאמן למילים שלך ותוכיח לעולם שזה האידיאל אצלינו.
אתם מבינים שזו הבעיה? אם לא, אתם מוזמנים להפסיק לקרוא.
אם כן, צריך להפסיק עם ההתרפסות והפחד. מה הכוונה? הרי כולנו שמענו וכביכול יודעים שאם מדינת ישראל תמצא את עצמה באיום ממשי אזי נשתמש בנשק לא קובנציונאלי. כלומר, לעולם לא יהיה סיכוי שנושמד. אבל, אם האוייבים שלנו יודעים ומשתמשים בזה נגדינו, קרי: תוקפים אבל עד נקודה מסויימת שבה לא נצטרך להשתמש בנשק לא קובנציונאלי, אזי תמיד נמצא את עצמינו בסבבים של הרוגים ומלחמות בלתי פוסקות.
ופה, חברים, פה הבעיה הכי קשה לי עם הנרטיב והמדינה שלנו. נראה שאין ברירה אלא להקריב מספר לא מבוטל של יהודים וישראלים כל X זמן על מנת לטפח את ‘הסיפור’.
אני אומר, ואולי זו דעה לא פופולארית, שאנחנו חייבים להפסיק לנסות לרצות את העולם בניסיון להכנס ל’מועדון העולם המערבי’ הזה. דיי. כמה חמורות יכולות להיות הסנקציות? לא יגיעו אלינו חביות נפט יותר? סבבה, אז גם עזה לא תקבל… לא תגיע אלינו סחורה? סבבה… אז נגדל מקומית ונציע יותר כסף לכאלה שכן מוכנים. שוב, לדעתי זה פחד לא ממומש. צריך פעם אחת לתת כזאת הפגזה ולהשלים עם ההשלכות הסנקציונית, שאחריהן (נגיד אחרי 5 שנות סנקציות) נחזור לתלם ויתרה מכך - נייצר כזאת תודעה שאף אחד לא ייתעסק איתנו יותר, אף אחד.
שוב, אני באמת חושב שזה נטו פחד מהמחשבה של “מה אם…” מאשר משהו ממשי שייקרה.
לדעתי זאת המהות של כלללל הדבר הזה ואני בטוח ב10000%, לפחות לפי איך שאני רואה את הדברים, שזה הדבר היחידי שמפריד אותנו מסיום הסיפור הלא נגמר והמסריח הזה.
אני רוצה להגיד שצהל הוא כנראה אחד הגופים הכי נדיבים בעולם לשידרוג דרגות של פעילי אויב אחרי שהם מחוסלים. כל מחבל שמחסלים מנפיצים לו איזה תואר מונפץ וטופחים על החזה כאילו חיסלו איזה מוחמד דף…
אני באמת לא יודע, אבל יש גם אינדיקציות שזה איפשהו על הציר של עופרת יצוקה-צוק איתן, גם אם יותר חריף. המחיר הקל ביותר שניתן לגבות הוא מחיר של אדמה ואני לא שולל בכלל שכך יהיה. הרבה יותר קל לקחת אדמות מאשר להשקיע חודשיים וכמה מאות חיילים בהשתלטות על הרצועה https://twitter.com/i/status/1713617802752356838
כל בוקר שאני מתעורר ואני רואה שעדיין לא נכנסנו לרצועה, הוא עוד בוקר של אכזבה.
הסבר נוסף אפשרי אגב הוא נושא החטופים. יש שמועות לא מעטות, כולל אישורים מארה"ב, שמתנהל מו"מ לשחרור חלק מהחטופים (בעיקר נשים וילדים), לא ברור בדיוק תמורת מה. ייתכן גם שמחכים להשלים את המהלך הזה לפני הכניסה לרצועה.
זו הפסקה לצורך יציאת אזרחים זרים במעבר רפיח והכנסת ציוד הומינטרי באישור ישראל.
בא נהיה אופטימים שהאזרחים הזרים הם החטופים (או לפחות חלק מהם).
נמתין ל14:00 כדי להתאכזב.
לא מבין מה הלחץ הגדול לגבי כניסה קרקעית… אם הגדרת המשימה היא חיסול החמאס אנחנו מדברים על מבצע של מספר חודשים ארוכים אם לא שנה-שנתיים. נראה לי שהתרגלתם למבצעים של זבנג וגמרנו. אלה לא ממוטטים את החמאס.
ככל שתדחה את הכניסה, הזמן יעשה את שלו על דעת הקהל העולמית בשני מישורים: ישכיח את ההלם על מעשה הטרור הנורא, ויגדיל את החשיפה לכמות הסבל בעזה, עד לכדי שדעת הקהל תתהפך והכניסה הקרקעית לרצועה תהיה הרבה הרבה פחות מובנת ורצויה.
עם כל הרתיעה הטבעית, חייבים “לשחרר” תמונות של הזוועות כולל סרטונים שצולמו על ידי המרצחים כדי לשמור על האהדה אלינו. הזמן הוא פקטור הכי חשוב כרגע בהתאם לכל קלישאה שאנחנו מכירים.
אני מקווה שמה שיקבע את מועד הכניסה הקרקעית הוא עמדת הדרג הלוחם ולא הפוליטיקאים (מדיני) כדי להקטין קורבנות, וגם שהקרבות יצולמו כדי שתהיה הסבר על נחיצות הקרב הקיומי שלנו לכל העולם
כל יום דובר צהל מדבר על תקיפה של מאות מטרות של חמאס. כבר 10 ימים. זה אומר אלפי מטרות מתחילת המלחמה. איך יש להם אלפי מטרות שם? מה בדיוק הם תוקפים?
כל יום אני רואה סיפורי גבורה של חיילים ואזרחים שחיסלו 7 או 10 מחבלים לפני שנהרגו. היו צריכים להיות אלפי מחבלים הרוגים. איפה הם כולם, למה לא מציגים גופות לראווה? זה היה מעלה את המורל הרבה יותר מכל ההתברברות של הפוליטיקאים.
קראתי שיש 1000 גופות של מחבלים בישראל. אני רואה סרטונים של חמאס מיום שבת, אני רואה המון עזאתים לא חמושים רצים לבזוז. למשל בסרטונים כשהדחפור שובר את הגדר, פורץ המון בבגדים אזרחיים ולא נראה נשק.
אין לי שום בעיה שהרגו אותם, אני שמח מאוד, אבל הייתי רוצה לדעת כמה חמושים מיומנים נהרגו. יש לי הרגשה שהרבה פחות מ 1000.