אני פוחד וכנראה זה גם בצדק. ביבי והימין יפלו (בצדק גמור) ואז יבואו גנץ אייזנקוט ויצחקו עלינו כל הדרך אל ראשות הממשלה.
מי שבאמת רוצה תיקון אבל באמת ולא מתוך פוזיציה פוליטית צריך להילחם לחשבון נפש אמיתי ונוקב , גם בתוך המחנה הפוליטי שהוא אוהב.
גנץ בתור רמטכל ושר ביטחון ואיזנקוט היו מאדריכלי קונספצית “חמאס מורתע” ואני גם לא שוכח איך הצבא של איזנקוט צחק על המתישבים בצפון שהתלוננו על מנהרות שהחיזבאללה חופרים להם מתחת לבתים ואז איזנקוט שגילו את המנהרות לקח קרדיט לעצמו.
אני לא רק רוצה שיתפטרו אלא גם שיפרשו מהפוליטקה עם קלון.
שום דבר מהחשבון הארוך של הימין לא ימחק את העובדה שהכישלון הוא שלו
הדבר הזה קרה בזמן ממשלת ימין על מלא, אני רק מדמיין מה היה הולך פה אם זה היה ההפך. את בר לב הפכו לבדיחה אבל החליפו אותו בבן גביר
מסכים מאד עם הניתוח של פאקו ועליו אוסיף:
כל יום מלחמה עולה, על פי דיווחים, מיליארד שקל. צריך לאמץ שגרת מלחמה שבה:
א. המשק חוזר לשגרה מסויימת. זה אומר שאף שצריך כוח אדם רב עקב החשש הברור מעימות רב זירתי, אי אפשר להחזיק מאה אחוז מהכוח מאה אחוז מהזמן. אולי יש פתרונות כמו למשל להחזיק מילואימניקים בשגרה שהיא מתח כלומר מסתובבים עם הנשק, יוצרים עמם קשר כל כמה שעות וכו’. בינתיים - הכלכלה צריכה לתפקד.
ב. וקטור הזמן חייב לעבוד לטובתנו. מלבד ההרס הבאמת גדול שמתחולל בעזה, אם המשחק מסתיים כרגע אז חמאס נתן לנו שלושער במחצית ואנחנו עם שער מצמק. מעבר למתקפה ולנזק העצום, קלף החטופים הוא כמובן להכות את הציבור הישראלי איפה שהכי כואב לו. אני מצפה מההנהגה לתת צ׳אנס לעסקה אבל בתוך חלון זמן מוגבל וידוע מראש. למשל: ביומיים הקרובים ואם לא אז נדבר עוד שבועיים. עד אז צריך להשיג הישג היכן שהכי כואב לציבור הפלסטיני וזה הטריטוריה: כל זמן שעובר יותר שטח יהפוך למפורז ואליו לא יחזרו לגור. צריך בשביל זה המון אומץ אבל זה מה שנדרש ממנהיג ישראלי בשעה הזו. האמריקאים ידאגו לאינטרס שלהם כמו שנכתב.
הגיע הזמן שאחד מהשמות הידועים ישלם בחייו
הסברה - צריך לתקוף את זה אחרת לגמרי ולהכריז כל מצעד הגאווה בעזה 2024 ושישראל משחררת את הפלסטינים מעול החמאס. להפסיק להידבק לעובדות כי זה מזמן לא מעניין אף אחד
אני אישית עדיין לא ויתרתי על אסכולת נתניהו לפיה השקט יגיע באמצעות לחץ מבחוץ. מבחינתי מה שהתפוצץ בפנים יותר מהתפיסה האסטרטגית של ישראל הוא הבינוניות של צה’'ל. כל מי שהיה בצבא יודע, אבל איש מאיתנו לא דמיין שהמצב חמור כל כך.
אבל אם אתה רוצה לתקן את המערכת אתה צריך לצאת מהפוזיציה. לגרש את ביבי ולהעלים עין שלגנץ ואיזנקוט ואחרים יש מניות בכישלון כמעט כמו ביבי זה להזמין עוד הפעם עוד התקפה כזו. וגם לזלזל במי שנפל.
דבר שני “החשבון הארוך של הימין” ניסה להזהיר אותך אותי ואת כולם, מה יקרה עם תכניס את עראפת והכנופיה שלו לארץ מה יקרה עם תבצע התנתקות מה יקרה עם תשחרר 1000 רוצחים תמורת חייל אחד ומה יקרה עם תנסה לחשוב “שחמאס מורתע” זה הרע במיעוטו.
אני ממליץ להיות יותר צנוע פה ובכללי בקשר “לחשבון הארוך של הימין”.
דרך אגב, ביבי צריך ללכת הביתה :
כי הוא זה שעמד בראש קונספצית חמאס מורתע+ עיסקת שליט.
אבל גם אם הוא ראש ממשלה שבוע ראשון ולא היה לו שום חלק בזה, הוא היה צריך ללכת הביתה. שכזה ארוע קורה כל מי שנמצא בהנהגה של המדינה צריך לקחת אחריות וללכת הביתה, זה בכלל לא קשור לכמה אחריות יש להם. זה א.ב של לקיחת אחריות.
דרך אגב אני לא סובל את בנט ולפיד, אבל מבחינת סוגית עזה, להם יש פחות אחריות מכולם. לפיד צריך ללכת הביתה בגלל ההסכם עם חיזבאללה אבל זה אופטופיק.
משה, ברור שיש לאנשים אחרים אחריות. השאלה היא פשוטה: האם הימין יהיה מסוגל להסתכל על עצמו במראה ולהגיד ‘עיקר האשמה היא שלנו’. אנחנו אלה שאחזו בהגה. ובכל תרבות נורמלית סמכות מגיעה עם אחריות, בטח כזו של עשור וחצי.
אם השמאל באמת רוצה לשתף פעולה עם הימין ולנקות את השורות. הוא לא רק צריך לעשות חשבון נפש עם הימין אלא גם עם עצמו ואם אלו שהיו שותפים למחדל הזה.
לתת לגנץ או איזנקוט להיות שוב בין מקבלי ההחלטות זה להזמין עוד הפעם מחדל כזה. לזלזל במי שנלחמו ונפלו בגללם.
אני לא מתנה בין שתי הדברים, זה לא כאילו אני אומר ביבי צריך להשאר בתפקיד אם גנץ נשאר. הוא צריך ללכת בכל מקרה הביתה, חד וחלק. השאלה אם לשמאל יהיה את היושר והאומץ לעשות אותו דבר אצלו בבית.
ממה שאתה ואחרים כותבים פה והספין שהתקשורת משדרת , אני מתחיל להבין את הרמז וזה לא.
נ.ב תחזרו לנאום הכלניות של גנץ בזמנו, ותסבירו לי למה גנץ אצלכם יוצא נקי כמו תחת של תינוק…
מי שימליך את גנץ יהיה הימין. השמאל כפי שהוכח יתמוך בכל דבר שיעניק לו שלטון: בנט, חנן עשראווי, פייסל חוסייני, יארי ליטמנן, ג׳ורג׳ וואה, דוד בן גוריון הנכד, רוברט דאוני ג’וניור, מיס פיג’י, הפיג׳מות, אופירה אסייג, יעקב אסייג, שלום אסייג, מני אסייג, מני פאר, פאר טסי. להמשיך?
לא יהיה שום חשבון נפש של השמאל כי מה שהתפוצץ לנו בפנים זו מדיניות ימין על מלא וריקבון ימין על מלא.
השלטון שלכם, הביביסטי, הרקיב באופן שיטתי את כל מוסדות המדינה. כל מה שקרה תחת שלטונו של נתניהו הוא אך ורק על נתניהו כי נתניהו לא נותן לשום דבר לצמוח תחתיו מלמד ריקבון ועובש.
הביביסטים ינסו לטפול ולחלק אשמות שווה שווה בין כולם אבל הציבור לא יכעס לא על הרצי הלוי, לא על גלנט, לא על גנץ, לא על ברק, לא על בוגי ולא על לפיד. הציבור יפנה את כל כעסו רק למקום אחד. לביביזם.
מי שהנהיג את המדיניות זה הימין, אבל מהרבה סיבות, המון החלטות היו על גדר שמאלניות. מוזר להאשים את השמאל במה שקרה פה, כי השמאל לא באמת שלט פה. מה שכן, הגישה של שטחים תמורת שלום כן נכשלה פה.
אומנם באסה להיכנס לנושא הזה שוב, אבל בחייאת אוריה אחרי שראית מה הממשלה הזאת שווה, עדיין היית רוצה שהם יקבלו כוח מהשופטים? אתה לא יכול קצת יותר להבין את החשש מלתת אמון בפוליטיקאים המחורבנים שלאט לאט גומרים על המדינה פועלים בעיקר משיקולים פוליטיים ולא לטובת הציבור?
הייתי מצביע גם עוד מיליון פעם ביבי מכיוון שהחלופה מימין בנויה מאנשים שסוציולוגית פשוט לא יכולים להיות בעמדת הנהגה ומשמאל אלו אנשים שנמצאים עוד יותר עמוק בקונספציה.
אני מבין את החשש מכיוון שלהחלטות השופטים עצמם אתם לא חשופים. מעדיף שיקולים פוליטיים בכל יום מאשר חבורה של מנותקים שמכתיבים לחיילים מתי זה בסדר לירות.
הבעיה המהותית בעיני היתה ונשארה אותה בעיה כפי שהיתה מאז ומעולם - המוסר הדפוק שלנו. וזו כבר לא בעיה של שופטים, פוליטיקאים או תקשורת - זה אנחנו.
אני חושב שכתבתי כאן לא מעט על חדריה ז"ל ועל פרשת הסוהרות, אני לא מבין למה אירועים כאלו לא מרעידים את המדינה?
על סמך מה אתה אומר את זה? ביבי הנהיג את המדינה שנים בתוך הקונספציה הזאת. אני גם לא רואה הפסד גדול במצב בו לא נהיה עם ביבי. אני לא רואה כרגע את העליונות שלו כלפי אחרים.
חשוף לחלק מהחלטות השופטים, אבל אני לא חושב שהעברת הכוח לפוליטיקאים המחורבנים שלנו יפתור משהו מכל זה. לא יודע כמה אפשר להתאכזב מהם עד שאפשר להבין שאין טעם לסמוך עליהם להשקות עציץ מפלסטיק?
נדב לפני כמה שנים הממשלה רצתה להטיל מצור על עזה באחד מהסבבים נראה לי צוק איתן. אז בג"ץ התערב וטען שזה לא בסמכות הממשלה או משהו כזה.
הפעם בג"ץ לא התערב. החוק זה אותו חוק. אפילו ראש הממשלה זה אותו ראש ממשלה, אז מה ההבדל בין אז להיום?
רוצה דוגמה שניה? לפני שבוע אחד מבעלי הפיצריה בחוארה עשה פוסט מזלזל על ניצולת השואה שחלאות האדם חטפו לעזה. באותו לילה דחפורים הרסו להם את הפיצריה . לפני המלחמה, בג"ץ לא היה מאפשר את זה בחיים.
אז תסביר לי איך מקרה א זה לא חוקי מקרה ב חוקי. איך פתאום שופטי בג"ץ הפכו להיות עם סכין בין השינים…
