ממה שהבנתי - כלום. תקפה אישית את טראמפ, נהנתה מגיבוי של מראיינים מוטים וטראמפ עצמו קשקש קצת שטויות.
אמריקאים זה עם כזה מפגר, כולל כל חבורת האהבלים המתקראת ‘פוליטיקאים’. לידם הפוליטיקאים הגרועים שלנו נראים מדינאים דגולים.
אמריקה, בלי מלחמת העולם השניה הייתה מקור הבורות והמקבילה של אפריקה/דרום אמריקה. אבל כשאתה מוגן גיאוגרפית ממדינה לא רצינית כמו קנדה וממדינה די פח כמו מקסיקו אתה יכול להרגיש בנוח להתערב במלחמות של כל העולם מבלי לשלם מחיר. הדיל הכלכלי הכי גדול שארה"ב עשתה אי פעם…
טראמפ לא זכה בקדנציה הקודמת בגלל שהיה חכם יותר או פלט פחות שטויות.
הוא דמות צבעונית ונותן שואו לקהל, וזה מה שאמריקאים מבינים. לא בדיקות עובדתיות או ניתוח תשובות.
הם גם מבינים שזה גבר וזאת אישה, זה לבן וזאת לא.
לא שאנחנו שונים מאוד. ביבי צועק לקהל שלו " אתם רוצים שאביס את מחאס?" והקהל מריע “כן!!!”.
משפחות החטופים סוחפים חצי מדינה שרוצה שחרור בכל מחיר, ולא מבינים שהילדים שלהם ישלמו את המחיר.
לכן אני מצביע ליברמן, כי הוא רוסי (בערך)
מבחינה רעיונית היא לא אמרה כלום מעניין. היא גרזן כמו מסצ’רנו, גורמת ליריב להיות גרוע, בשונה מבוסקטס שגורם לקבוצה שלו להיות טובה.
היא הצליחה יפה להראות את כל החולשות של טראמפ: הוא מאוד קל למניפולציות, הוא זקוק להערצה וחנופה, הוא צפוי וטיפש והוא מעריץ אנשים חזקים. אה והוא מדבר שטויות ברמה מביכה.
לדוגמה, היא הצליחה בעימות, בנושא חלש שלה- כשהנושא היה הגירה, להוביל אותו לדבר על כמות הקהל בעצרות שלו, במקום להישאר בדף המסרים שטוב לו.
היא הרבה פעמים חזרה על זה שהוא מעריץ דיקטטורים ושהוא לא מסוגל לעמוד מולם כי הם יותר חכמים ממנו והם יעשו עליו בקלות מניפולציות.
למי שיחסית לא מכיר אותה (אני) היא הראתה שהיא לגמרי סבבה. קצת שטחית, קצת חסרת חזון, אבל כשמולה עומד טראמפ היא בחירה הרבה יותר שפויה והגיונית.
למה אני לא מופע שאתה מעדיף תומכת חמאס?
למה אני לא מופתע שאתה קורא לה תומכת חמאס?
כי גם אתה יודע שאלמלא היא והסנילי, המלחמה כבר הייתה נגמרת.
קשקוש מוחלט
ה-FBI הודיע כי הוא “חוקר את מה שנראה כניסיון התנקשות בנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ”.
פעם שניה, אבל טראמפ הוא הסכנה לדמקורטיה!
זה שנסיונות התנקשות הם סכנה לדמוקרטיה לא מבטל את זה שטראמפ כנשיא הוא סכנה לדמוקרטיה.
עולה תחושה כל פעם שעוסקים במנהיג פופוליסט שמבחינת הימין, דמוקרטיה מתרחשת רק פעם אחת ב-4 שנים ומרגע שיש נבחר אסור להפריע לו לעשות כל מה שעולה על דעתו.
דמוקרטיה היא הרבה יותר מהכרעת הרוב.
לא…
עולה תחושה כל פעם שעולה מנהיג ימני שמנסה לממש מדיניות ימנית, שמבחינת השמאל דמוקרטיה היא רק הדעות של צד פוליטי אחד, ושכל ויכוח פוליטי מהותי הוא בהגדרה לא לגיטימי ולא דמוקרטי.
דמוקרטיה היא לכל הפחות הכרעת הרוב.
כדאי להפסיק לקרוא לזה ימין בישראל. בית המשפט, כלכלה… זה הכל מדיניות שמאל מובהקת. להגן על המוסדות והסדר הישן זו מדיניות ימנית מובהקת.
אתה מתחמק. דיברתי על מנהיג פופוליסט. לא על מנהיג ימני ולא על מדיניות ימנית.
אני לא מתחמק, התכוונתי בדיוק למה שכתבתי. לקרוא לכל מנהיג ימין ‘פופוליסט’ זה בסה"כ עוד דרך של השמאל להפוך את המנהיגים ואת האג’נדות הפוליטיות של הימין ללא לגיטימיים. כך היה מימי בגין ורייגן ועד היום.
כל מנהיג פוליטי הוא בהגדרה פופוליסט, בטח בשנים האחרונות. גם לפיד, ביידן וכו’ משקרים ביודעין - הבטחות, עובדות, בעד מה הם - הכול לפי מה שמשרת אותם פליטית. ההבדל היחידי שהם עושים את זה בגיבוי מלא של התקשורת והממסד.
בפועל, ההתקפות על הימין שהוא “מהווה סכנה לדמוקרטיה” הן לא בגלל הפופוליזם שלו, כביכול, אלא כשהוא מנסה ליישם אג’נדה ימנית - ריסון כוחה של מערכת המשפט והפיכתה לשמרנית יותר (מעניין שכשהשמאל האמריקאי מנסה לעשות את זה אז פתאום זו לא פגיעה בדמוקרטיה אלא להיפך, מדובר בהגנה על הדמוקרטיה ה"מהותית"), בנייה ואכיפה של מדיניות הגירה נוקשה יותר, מדיניות חוץ קשוחה ולא מתפשרת, אי כניעה לתכתיבים של ארגון טרור ועוד (שים לב שבאופן מדהים כל הדוגמאות האלה מתאימות גם למה שקורה בארה"ב וגם למה שקורה בארץ).
זה שהשמאל “מקבל” את זה שנבחר מנהיג מהימין, כל עוד הוא לא מבצע שום צעדי ימין - זו לא חכמה; הבעיה היא שברגע שמישהו אשכרה מנסה לקדם אג’נדה ימנית - אז יוצאים החוצה כל שלטי ה-doomsday וה’קץ לדמוקרטיה’.
אורי, לא מסכים.
בית המשפט זז כ"כ הרבה במשך השנים, עד שפתאום הקריאות של הימין לרפורמה במערכת המשפט נראות כמו קריאות שמאל פרוגרסיביות. בפועל, הימין אכן רוצה להגן ולשמר את הסדר הישן - הסדר שטרום המהפיכה המשפטית האמיתית, זו של אהרון ברק בראשית שנות ה-90.
פּוֹפּוּליזם הוא סגנון בפוליטיקה, המנסה לרכוש את אהדת ותמיכת הציבור מתוך הדגשת רעיון “העם” כקבוצה אותנטית והומוגנית, והניגוד בינו ובין גורמים חיצוניים שאינם נמנים עם “העם האמיתי”, למשל מיעוטים, מהגרים, מחנה פוליטי נגדי או קבוצות אליטה בעלות הון והשפעה.[2] הפופוליזם מזוהה לעיתים קרובות עם עמדות אנטי-ממסדיות. פופוליזם אינו אידאולוגיה, אלא הוא אוסף של טקטיקות פוליטיות ורטוריות שמטרתן לצבור ולשמר כוח פוליטי. לכן ניתן ליישמו בהקשר של אג’נדות פוליטיות שונות.
ריסון כוחה של מערכת המשפט זו לא אג’נדה ימנית. ושמרנית יותר כבר הפך אותה גדעון סער וזה בסדר. פה רוצים לרסן את מערכת המשפט כדי לשמר כוח פוליטי. להחליש רשות חלשה ולחזק רשות חזקה וכמעט כל יכולה.
לקרוא לאג’נדה שמהותה שימור שלטון אג’נדה ימנית זה פשוט להטוטנות מילולית.
אני חושב שתצטרך לעשות כמה סלטות באוויר כדי להסביר איך הפסקה הראשונה שונה מדרכי העבודה והרטוריקה של ״המחנה הממלכתי״, ״הדמוקרטים״, יאיר לפיד לאורך כמעט כל הקריירה שלו, ״המחנה הציוני״, עומדים ביחד, מחאת קפלן, ועוד ועוד.
הימין בישראל לא יותר פופוליסטי מהשמאל, סתם פחות מצליח (בגלל דמוגרפיה בעיקר). זה נבלה וזה טריפה.
אני חושב שאם תקרא את הפסקה הראשונה שוב תראה שאין שום קשר בין מה שכתוב שם לגנץ או ללפיד.
אני חושב שזאת התחמקות מאד לא אלגנטית.
https://www.israelhayom.co.il/article/628425
באמת שאני יכול תוך דקה למצוא עוד איזה 4-5 דוגמאות אבל בוא נתחיל עם זאת. אפשר גם עם הפוסט הזה שמצאתי בגיגול של 2 דקות:
למעשה אני חושב שאת כל מרכיבי הפסקה הראשונה, פרט לענייני מיעוטים (למרות שגם כאן - תלוי איזה) ומהגרים - תמצא דרך קבע ברטוריקה של כל פוליטיקאי חצי בכיר ומעלה בישראל. מסכים שהאופוזיציה לא משתמשת בכלי הזה בלעדית, יש כמובן את ״רק לא ביבי״ האלמותי והבלתי נשבר, אבל גם הימין לא משתמש רק בפופוליזם.
אבל זה סתם דיון על הגדרות.
נ.ב איך פספסתי את הפנינה הזו:
צחקתי בקול. ברור (לפחות לי) שהממשלה חזקה מהרשות השופטת, אבל פסלו פה חוק יסוד לפני פחות משנה. לגבי החולשה של הכנסת אנחנו מסכימים, וביהמ״ש אולי ״לא חזק מספיק״ אבל בוודאי שהוא לא חלש.
אין לי מושג מה הקשר בין 2 הקישורים ששמת פה לבין הדיון… אתה לא מבחין בין פופוליזם לימין כי אתה לא מבין מה זה פופוליזם. ההגדרה ששמתי לפופוליזם היא מאוד ברורה אבל אתה מנסה לקרוא אותה כמו עורך דין.
אני מסכים איתך שהרשות המחוקקת בישראל חלשה מהרשות השופטת. שתיהן חלשות מאותה סיבה: כוחה של הרשות המבצעת.