ואנחנו עושים ההיפך כבר עשר שנים…
אפילו אם מדינות אירופה כולן היו ״איתנו״ כמו ארה״ב וגרמניה, הארגון עדיין היה מורכב ברובו ממדינות דיקטטוריות, אסלמיסטיות ועוינות מערב. אין מה לצפות למשהו אחר מהמזכ״ל, הוא ושלל ההתבטאויות והצעדים של הארגון הם רק שיקוף של חברותיו.
פארסה, מעצבן, אבל זה בסה״כ גוף שתכליתו לאפשר למדינות הללו לדבר עם המדינות המערביות והמתקדמות. כמובן שהוא נכשל די קטסטרופלית גם בזה. מקווה שבימי חיי יגיע הנשיא האמריקאי שיפרוש ממנו.
ניכר שישראל עשתה עבודת הכנה רצינית ועמוקה הרבה יותר למבצע בצפון מאשר ה- gaza whiteboard session של אחרי השביעי לאוקטובר. ניכר גם, לפחות לפי שתיקתן היחסית של ממשלות המערב, שנעשתה הכנה מדינית לעובדה שאנחנו עומדים לתקוף (מה גם שבניגוד לעזה אין פה מחלוקת טריטוריאלית ככה שזה קל יותר). מחר ביבי נוסע לאו"ם. לא שולל שכדאי לישראל להכריז שהיא נותנת לחיזבאללה 24 שעות לאשר שהוא מתכוון לקיים את החלטת האום אחת שבע שקר אחת.
לפי כמות התחמושת שמבוזבזת והעובדה שאיראן על פי דיווחים לא נותנת אור ירוק לחיזבאללה להפעיל את נשק יום הדין שלו - יתכן מאד והסיפור הזה הוא בגיבוי של הדוד סם שאיים על איראן שוב והסכים לחדש לנו את המלאים במידת הצורך.
ברור לגמרי שישראל רוצה כניעה תוך כדי מבצע אווירי בלבד. שאלת מיליון הדולר היא עוד כמה גדול בנק המטרות וכמה זמן ניתן עוד להרע את מצב חיזבאללה בכל יום שעובר. ישראל צריכה להפעיל המון לוחמה פסיכולוגית מול האוכלוסיה הלבנונית. אנחנו יודעים שבניגוד לעזה - לנסראללה אין יכולת וקרדיט בלתי מוגבל לסבל לבנוני. דרושה גם שקיפות מול העולם. זה לא יעזור לשכנע את מי שזה אף פעם לא יעזור, אבל אסור להגיע למצב של נוק אאוט הסברתי כמו בעזה. ישראל צריכה להגדיר מה היא מוכנה ומה לא - ולצאת עם מסר חד וברור.
\
גם בעזה אין.
המשימה שלהם זה להגיע לנשק גרעיני. אנחנו נהיה בצרה צרורה שהם יגיעו לזה.
איראן סירבו לבקשה של חיזבאללה לבצע מתקפה נגד ישראל.
צריך לתת לזבלים האלה קרדיט רציני על האיפוק והמשמעת שלהם. לא פראיירים.
זה לא איפוק, אירן לא מתעניינת באף פרוקסי שלה פה. כולם בובות בשבילה
צודק. מצד שני אם ישראל תצא לכיוון שלהם אחרי לבנון, הם יצטערו שלא תקפו כשעוד היה להם את חיזבאללה.
אני חייב לשתף משהו.
מתחילת המלחמה, אני צופה ומאזין אדוק לריאיונות, דייביטים ואירועים שונים בעולם סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אני חושב שאפשר להגיד בכנות שבילתי כבר כמה מאות שעות של צפייה/האזנה בתכנים האלו והפכתי לחצי מומחה על היחס העולמי בתקשורת הלא פורמלית לסכסוך.
המצב, איך להגיד, בקאנטים. אני חי במעין דאון תמידי שכזה שמושפע מאוד מהיחס הבינלאומי כבר כמעט שנה, והיו לא מעט פעמים שהכרחתי את עצמי לעצור את הצפייה כדי לא להשפיע יותר מדי על מצב הרוח שלי. זה בדרך כלל החזיק במקסימום יומיים-שלושה.
אנחנו מנהלים פה את הדיונים שלנו, אבל שתדעו שברחבי העולם התפיסה היא אחרת לגמרי. ואני בכלל בכלל בכלל לא מדבר על מעוזי הפרוגריסיביות אלא על פאנלים לכאורה לגיטימיים לגמרי בעולם המערבי, בהם התפיסה של אחוז נכבד מהדוברים (והקהל לפי התגובות שלהם) היא באופן מוחלט שישראל היא שורש הרע בעולם והנאצים החדשים.
בימים אלו ממש (כבר כמעט שנה) מתקיים דיונים שלמים ברחבי העולם לא על הדרך הטובה ביותר להגיע לשלום באמצעות 2 המדינות, ואפילו לא על אי חוקיותן של ההתנחלויות (על כל אלו בעצם כבר אין ויכוח), אלא על השאלה האם לישראל יש זכות קיום וזכות להגנה עצמית. מה שלכאורה היה ברור מאליו, מסתבר שאיננו עוד. הדיונים הללו לא נעשים במחשכים אלא בפומבי ובגאון, בהם יש רוב מוחלט לדעה שישראל לא אמורה להתקיים ואין לה זכות להגן על עצמה (כי הכיבוש), וזה נאמר בפה מלא וללא בושה.
ואת התפיסה הזו בהרבה מאוד מהמקרים מובילים דוברים חכמים, רהוטים ובעלי ידע מספיק בשביל לגרום לקהל ללכת שבי אחריהם, והנזק שנוצר לנו בדיסקורס הזה הוא בל יתואר. הזירה הזו חשובה בהרבה מהזירה הצבאית ואני סבור שבשנה האחרונה ישראל התקרבה מאוד להכחדה בשל הזירה הזו, לא בשל הזירה הצבאית. היום שבו העולם המערבי באחוזים גבוהים יפסיק להאמין שיש לנו איזושהי זכות קיום, הוא היום שבו נפסיק להתקיים. ואנחנו לא מאוד רחוקים משם.
ולא, אני לא מאמין שכולם אנטישמיים. ברור שאנטישמיות היא חלק מהסיפור, אבל אף אחד לא ישכנע אותי שהיא כל הסיפור. הסיפור הוא שישראל נטשה לחלוטין את המערכה הזו ונדמה שבכלל איננה מבינה שזו המערכה החשובה, והיא חשובה בהרבה מאשר המערכה הצבאית. אם יש לישראל זכות קיום וזכות להגנה עצמית, חיזבאללה ואיראן יכולים לקפוץ עד מחר, הם לא יוכלו להשמיד אותנו. אם אין לנו, אנחנו יכולים לקפוץ עד מחר ולא נוכל להגן על עצמינו. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו כאשר ישראל באופן אבסורדי לחלוטין נתפסת כאגרסור בסכסוך עם לבנון.
ודבר אחרון - ההפגנות בישראל כנגד הממשלה וביבי נותנות דלק עצום וכח עצום לתנועה האנטי ציונית ברחבי העולם. הצופה הבור מן הסתם לא באמת מבין על מה ההפגנות, והן מאפשרות לשונאינו לטעון שאפילו בישראל מפגינים בעד הפסקת המלחמה ורצח העם.
המצב נורא. ממש. ואין בזה בכלל עיסוק בתקשורת הישראלית.
לייק על ההודעה המושקעת שנכתבה בעקבות לא מעט עבודה, וגם על אמפתיה עם התסכול שאתה חווה.
עם זאת, אני חייב להגיד שאני לא לגמרי מסכים.
דבר ראשון, קטונתי לעומת כמות השעות שהשקעת בצפייה ובלמידה של העיסוק העולמי בסכסוך, אבל יש משהו קצת מוזר בפער בין מה שאתה מתאר, לעומת איך שרוב ממשלות העולם המערבי מתייחסות אלינו. אם המצב היה עד כדי כך קטסטרופלי כמו שאתה מתאר, ברמה שאחוזים גדולים מאוד בעולם המערבי מחזיקים בדעה שאין למדינת ישראל זכות קיום - אין מצב בעולם שהמנהיגים שלהם היו ממשיכים לחמש אותנו (לעיתים אפילו ממש מתוך כספי המיסים של האזרחים שלהם), לשתף איתנו מודיעין, ידע ושיטות עבודה, לצאת למבצעים משותפים ועוד - כפי שהם עושים כיום.
נכון שיש לנו לא מעט ביקורת על איך שהמערב בכלל וארה"ב בפרט מנהלים את היחס שלהם בנוגע למלחמה ולסכסוך, ואפשר אפילו לראות מגמות מדאיגות, אבל עדיין יש פער עצום בין המעשים ואפילו הטרמינולוגיה שלהם כיום, לבין מה שאתה מתאר. אם חלקים גדולים כל-כך של הציבור שלהם היה סובר שאין שום זכות קיום למדינת ישראל, זה פשוט לא היה יכול להחזיק.
בנוסף, אני גם לא לגמרי מסכים עם ההנחה שלך שלו רק מדינת ישראל הייתה משקיעה יותר בהסברה, מצבנו היה טוב בהרבה. מן הסתם היה אפשר וצריך להשקיע יותר, ומצבנו אכן היה קצת יותר טוב במקרה כזה - אבל רק קצת. בסוף, יש כאן מגמות גדולות בהרבה מאיתנו - הגירה של אוכלוסיות מוסלמיות עצומות שעוינות את ישראל אל תוך המערב, שובע מערבי שבטוח ששלום היא ברירת מחדל וגזירת גורל ולא מצב שברירי שצריך להילחם עליו ושיש חלקים גדולים בעולם שעוד לא זכו לו, פרוגרסיביזם מערבי עם סט ערכים עקום והפוך לחלוטין, ועוד - שמשפיעים הרבה יותר על תפיסת העולם של המערבי המצוי, מכל הסברה שאי פעם היינו מסוגלים לעשות. צריך להכיר בזה, ולנסות להתנהל כמיטב יכולתנו בתוך סל האילוצים הזה.
בשולי הדברים, אני אוסיף ואומר שאני לא לגמרי מסכים עם הטענה שהמדיני חשוב יותר מהצבאי. בדומה קצת לדיונים מהתיכון על ציונות מדינית מול מעשית - האמת היא איפשהו באמצע, אבל בסופו של יום אני אישית תמיד אתן עדיפות לפיזי ולקביעת עובדות בשטח על פני הרעיוני הווירטואלי (עד הגבול שבו הרעיוני הופך לפיזי כמובן, אבל אני חושב שדי ברור שאנחנו שנות אור ממצב שבו המערב יבוא ויתקוף אותנו בעצמו, או אפילו יחמש את האויבים שלנו).
מבחינה מדינית הרוב המוחלט של העולם מכיר בצורה כזו או אחרת במדינה פלסטינית, אבל הפלסטינים לא קרובים יותר היום מאשר פעם להקים מדינה, פשוט מאוד כי אין להם את הכוח הפיזי-צבאי להקים אחת כזו. ותמונת המראה המדויקת של זה - לא משנה כמה הימין יטען שאין כזה דבר עם פלסטיני ועד כמה אנחנו צודקים רעיונית בכל הנוגע לסכסוך - השמאל צודק לגמרי בזה שיש כאן 5 מיליון בני-אדם שלא הולכים לשום-מקום, ושצריך לעשות איתם משהו. עובדות בשטח תמיד חזקות מכל סיפור אחר.
Politics is downstream from culture. לדברים האלה לוקח זמן לחלחל. המגמה בטווח הארוך מדאיגה מאד. לא מן הנמנע שאנחנו עומדים להיפרד בינואר מהנשיא הדמוקרט הפרו ישראלי (יחסית, עם כל מגרעותיו והנזק שעשה לנו בשנה האחרונה) האחרון.
פרט לזה מסכים עם הרבה מאד ממה ששניכם כתבתם.
אני קורא את מה שאתם אומרים, ואני תוהה מה יכול להיות התסריט לזה שאמריקה/אירופה תוותר על הדריסת רגל שלה במזרח התיכון aka ישראל?
הרי לא יזרקו את היהודים לים. מן הסתם. יכריחו אותנו עם אמברגו צבאי/מדיני לתת תוקף לעזה כמדינה?
מסכים כבר היום.
לחבר את כל המובלעות של יהודה ושומרון יחד? בעייתי. כי בין לבין יש שטחים ישראלים ובשביל רציפות טריטוריאלית צריך לשבת למשא ומתן ובשביל משא ומתן צריך פרטנר.
נניח וכולם עושים שרירים. האמריקאים לא יתמכו בנו, אנחנו לא ניתן כלום ממה שהם רוצים, סטטוס קוו של זעם. ראשית, באמריקה של היום עם כמויות היהודים והפרו ישראלים שיש - זה לא פשוט לדפוק לישראל אמברגו רציני שכזה. היה וזה הצליח אז האומות שסביבנו יצאו להתקפה משולבת?? ואז מה? אירופה וארה"ב שב’ברוגז’ איתנו לא יתמכו? אבל יש בריתות יחד ואם במצב של תקיפה מתי שאנו לא יכולים לעמוד בה לבד בגלל האמברגו הם לא יתמכו אז מתי כן? ולמה שווה בדיוק ברית?
(למרות שלפי המצב עם אוקראינה אף אחד כבר לא נלחם בשביל האחר, מקסימום נותנים ציוד חדיש ותלחם בעצמך, שזו רמה אחרת - קלילה יותר - של ברית)
כמה נקודות ספורדיות:
- שותף לתחושת התסכול העמוקה ולדאון. הדוגמה הכי טובה מתרחשת עכשיו: מלחמה שהתחילו נגדנו אבל אנחנו צריכים להתנצל על הגנה עצמית. הרי שום טיעון לא באמת עוזר: אנחנו נלחמים את המלחמה שלכם, איפה הנוצרים במזרח התיכון, זכויות אדם, השוואת נזק אגבי למלחמות אחרות, מצבם של הפלסטינאים אזרחי ישראל, ההתנתקות, המו"מים השונים לאורך ההיסטוריה… שנה שלמה אף אחד לא ממש קורא להפסקת אש. פתאום כשאנחנו מגיבים אז… מה שבעצם מוכיח שוב שצדק זה דבר נחמד אבל כל צד נלחם פוליטית עם הכלים שיש לו. והכלים שלהם רק מתרבים בגלל דמוגרפיה באירופה ובארצות הברית. זה המאקרו וזו הסיבה שזה לא באסה רגעית אלא תסכול מתמשך וחרדה גדולה.
- זה דבר והיפוכו, אבל חשוב להבין את הנרטיב הפלסטיני: ישראל היא שלוחה של המערב, לא באמת בזכות עצמה כי היא מפציצה אותנו בפצצות שאבא קנה לה וכל ילד היה יכול לעשות את זה, שוב העולם הערבי זורק אותנו לכלבים וממשלות המערב מגנות אבל בפועל לא מונעות מישראל להרוג אותנו כבר שנה
- דיברתי על זה בהקשר האמריקאי, אבל לדעתי זה נכון לעוד מדינות: יש פער עצום בין הציבור הבור לבין הממסד. הממסד הבטחוני מבין את המצב או לכל הפחות שיש כאן מורכבות. אני נוטה לחשוב שמשרד החוץ גם מדבר ומזין אותם באינפורמציה. הבעיה היא שעברנו מציבור שלא יודע הרבה לציבור מוסלמי עוין
- כמו שדוד כתב, המצב לא טוב. למעשה ‘נתניהו פושע מלחמה’ זו עובדה בפי חלקים עצומים במדינות המערביות. צריך להבין ששם הדיון מתחיל ב’ברור שסמוטריץ’ ובן גביר הם אנשי ימין קיצוני לא לגיטימיים שמשפיעים על נתניהו’. בנקודה הזו צריך להבין שהגמל אינו רואה את דבשתו שלו - או במילים אחרות - הם קולטים מבחוץ יפה מאד שנתניהו מונע מדינה פלסטינית. זה לא נכתב כדי לדון ב’למה’, אלא כדי שנבין שכיוון שאחד הטיעונים המרכזיים של ישראל הוא ‘ניסינו, הם לא רצו’ - אז התשובה היא ‘כן אבל גם אתם לא רוצים’.
אני בגדול מסכים, אבל אנחנו ברגע בזמן שיש לנו חוסר עצום ברעיונות. זה לא מתבטא רק במסר הסברתי. ישראל צריכה להתחיל לספר לעצמה סיפור שעליו חלקים רחבים בעם יכולים להסכים ומשם לגזור תוכניות פעולה ולהפסיק להתנהל כאילו אנחנו בימי הפלמ"ח. כרגע זו תרנגולת בלי ראש
אז למה לצד הפסימיות יש בי גם אופטימיות רבה?
במשפט אחד: מישהו ב 73 דמיין שסאדאת יגיע לכנסת?
אירוע בסדר גודל של השנה האחרונה לא מסתיים בלי השלכות ותמורות. ישראל, לדעתי, הולכת לקבל כבוד והערכה מהעולם הערבי על מה שהיא עושה במלחמה הזו. הן מציבורים ואוכלוסיות שירצו לשתף איתנו פעולה והן הנהגות שיבינו שבמקביל להיחלשות המערב יש כאן שחקן שלא רק שלא הולך לשום מקום, הוא אמין, חזק חכם ושאיתו כדאי לעבוד. גם לצד השני התפוצצה הקונספציה: ברגע האמת הציבור הישראלי התגלה כחזק והשביעי לאוקטובר כרחוק מאיזו שיבה מדומיינת הביתה. איראן בונה טבעת חנק אבל היא לא כל כך מהר תעיף מפה את הציונים. מצד שני בשביל להתמודד עם איומים שונים וכדי להתפתח כלכלית, אולי כדאי לעבוד איתם כגוף אמין ושוחר שלום ושיתוף פעולה. הכוח הזה והעמידה על שלנו - יש להם ערך עצום וגלי העומק הזה עוד מוקדם מאד להעריך את השפעתם.
פנימית, נראה לי שיש קבוצה לא קטנה שמבינה שזה או שמעלים רמה בהכל בערך, או שאפשר לסגור. כלכלה, הסברה, צבא, מוסדות המדינה - הכל צריך לעבור שדרוג כי קיבלנו תזכורת לאן בינוניות תוביל אותנו.
בתסריט האופטימי אנחנו מביאים את החטופים, מחליפים את שלטון החמאס והולכים לממשלת אחדות ליכוד-שמאל מרכז. יש לנו איזה שנה שנתיים של אבל והתאוששות מטראומה, אבל הרוח של אנשים שאין להם לאן ללכת לא נשברת כל כך בקלות. לבנות, ליזום, כל אלה הם דברים שנמצאים בד.נ.א שלנו.
תסריטים פסימיים יש מספיק, לא ניכנס לזה
אני יכול להגיד ולטעון את הבמה שאתה אומר על אותם אנשי דיבייטים ופודים שהם שווי ערך לכל מפורסם עלי אדמות. נראה שדעת הקהל נגדינו, אבל אין שמץ של הוכחות ואמת, רק שימוש במילים גדולות שכולם עוקבים אחריהן בגוגל אלרט, כמו ג’נוסייד.
הייתי בלופ שלך גם, אבל עם הזמן אני מתנחם כי זה מבחינתי “חושף” הרבה אנשים וטיעונים. אני יודע להבדיל בין אמת לשקר כמו שלא הצלחתי איי פעם. כן, גם הרבה יוצרי תוכן שאהבתי דיי נשרפו, אבל אני מרגיש קצת פחות כמו זומבי ולמדתי איך להסתכל על דיבייט בזכות זה.
לא ממש. ההנהגה בגדול עדיין קצת יותר בעדנו מ-2 סיבות:
- באופן טבעי הם יותר מכירים את הפרטים.
- הם שייכים לדור הקודם. הבעיה היא בגדול עם הדור החדש יותר, שלא ידע את יוסף ולא נולד עדיין בתקופות המוקדמות יותר של הסכסוך. מן הסתם הדור הזה גם הרבה יותר חשוף לתקשורת הלא ממסדית וניזון ממנה.
כמו שאמרת בעצמך, מדובר במגמה. הדור החדש לאט לאט ייכנס להנהגה, והלך עלינו. חוץ מזה שהוא משפיע המון כבר עכשיו על ההנהגה הקיימת (ככה זה בדמוקרטיות), ולא בכדי פאקינג גרמניה ובריטניה, שתיים מהידידות הכי גדולות שלנו בעולם, הטילו עלינו אמברגו נשק. שלא נדבר על ספרד, מדינה מערבית לכל דבר ועניין, שעוינת לחלוטין את ישראל ומאפשרת לקיים אירועים פומביים שחוגגים את השביעי באוקטובר.
כל זה נכון, אבל כל מה שזה אומר הוא שחייבים להתאמץ הרבה יותר בהסברה, לא להפך. ברור שישנן מגבלות מסוימות ושיש תקרה לכמה שההסברה שלנו תעזור, אבל אנחנו רחוקים מאוד מאוד מהתקרה הזו. ברחבי העולם מתנהל קמפיין דיסאינפורמציה מטורף (שאכן מנוהל ברובו על ידי גורמים איסלאמיים שחדרו למערב), וישראל חייבת להילחם בזה בכל הכח עם העובדות.
אני אומר שוב: זה יותר חשוב לאין ערוך מחיסול של עוד ראש מערך בחיזבאללה או אפילו מחיסולם של סינואר ונסראללה. אנחנו משקיעים מליארדים בביטחון ואולי אולי עשרות אלפים בודדים בהסברה. יש אי הבנה מוחלטת בישראל מהו שדה הקרב האמיתי.
לגבי הפסקה האחרונה שלך, אני לא מסכים לחלוטין. ישנה מגמה ברורה מאוד כרגע שאם נמשיך לצעוד בה, לא רחוק היום שבו העולם המערבי ברובו יכיר בפלסטין ולא בישראל. כשזה יקרה אין לך מה לחפש פה, אתה לא יכול לסחור עם עצמך וחצי מהמדינה לא יוכלו לדרוך במדינות אחרות מחשש שייעצרו.
אתה נאיבי מאוד. ברחבי העולם המערבי, כולל אנשים שעוד יחסית בעד ישראל וחושבים שאינם מייצגים את רוב ישראל, סמוטריץ’ ובן גביר נחשבים לגזענים שתומכים ברצח עם. העובדה שעם כל הקיצוניות שלהם הם הרבה פחות קיצוניים מאדם נורמטיבי יחסית בצד הפלסטיני לא ממש מזיזה למישהו. ושוב - זה עוד אצל הידידים שלנו.
זה בדיוק מה שכתבתי - אצל האדם המערבי הממוצע הדיון מתחיל מזה שהם לא לגיטימיים
עוד משהו לגבי ההסברה:
אנחנו פונים כמעט רק לעולם המערבי כי את הערבי כבר הפסדנו. זו טעות לדעתי. בהקשר לעולם הערבי - המיקוד אחר לגמרי. לא למה מפציצים או למה הפסקת אש כן או לא - אלא מדוע ישראל כאן ולא תזוז. על כך שהיו ויהיו יהודים בשטח הזה משחר ההיסטוריה. צריך לנפץ את הנראטיב של האירופאים שהשתלטו על השטח ולהסביר להם שהסבתות של רבים מאיתנו דיברו ערבית כשפת אם. שלא סתם ישראלים דומים לערבים יותר משהם דומים לשבדים. שגם הדם שלנו חם, שגם להם יש דם יהודי אם ילכו מספיק דורות אחורה. שזה אותו אוכל, אותה מוזיקה, אותה תרבות. זה גם עובר דרך להפסיק לפחד מעצמנו, אבל זה דיון אחר…
כתבת את זה בחצי משפט, אבל הוא למעשה מחביא עולם שלם ועצום של אינטרסים, שמשפיעים הרבה יותר מכל דבר אחר.
אינטרסים הם אלו שגורמים לעולם המערבי להמשיך לסחור באופן כמעט מלא עם סין, למרות שהיא ללא שום צל של מחלוקת לא דמוקרטית, לא חופשית, מדכאת זכויות אדם, ומנוגדת לכל ערך מערבי דמוקרטי באשר הוא.
בסקייל קטן יותר - אינטרסים הם אלו שגורמים לארה"ב למכור נשק לסעודיה, איחוד האמירויות, קטאר ועוד, לחזר אחר פתחה של סעודיה ולהקים את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון על אדמת קטאר, ולכל המערב לסחור באופן כמעט מלא עם המדינות הללו, למרות שגם הן בפירוש לא דמוקרטיות ומדכאות זכויות אדם, נשים, גייז ועוד.
ובסקייל קטן בהרבה - אינטרסים הם אלו שגורמים לכך שהשלום עם ירדן או עם מצרים לא באמת מוטל בספק אפילו לא לרגע, וירדן אפילו סייעה לנו ליירט מטרות אוויריות בשטחה, למרות כל מה שעשינו בשנה האחרונה לעם הפלסטיני, במדינה עם אוכלוסיה שהיא ברובה פלסטינית, שמתעבת אותנו הרבה יותר ממה שכל מערבי ממוצע בעולם אי פעם ישנא אותנו.
נכון שלא כיף לנו לחשוב על עצמנו יחד עם רשימת המדינות הנ"ל, וברור שהיינו מעדיפים שהמערב יראה אותנו כמו שרובנו רואים את עצמנו - כמו עוד מדינה בחבר העמים המערבי. אבל גם אם לא - זה לא סוף העולם. כל עוד אנחנו שומרים על מפת האינטרסים לטובתנו (ולא, הכוונה היא לא רק ללובים יהודיים במדינות מפתח בארה"ב, ולא - המדינות הערביות מהוות נכס עבור המערב לא רק בגלל הנפט) - מצבנו ימשיך להיות טוב.
[אגב, חשוב להכיר בזה שממספר לא מבוטל של בחינות - אנחנו אכן לא כמו שאר מדינות המערב. לא מבחינת הסביבה שאנחנו נמצאים בה וההתמודדויות שאנחנו צריכים לעבור, אבל גם לא מבחינה דתית, תרבותית, מתירנותית (מינית ואחרות), ערכית (פרוגרסיביות וכו’), קצב ילודה ועוד - לטוב ולרע. וזה מתקשר מאוד לסייפא של הדברים של ההודעה המאוד נכונה של @whykds ].
קצת קשה להיזכר בזה בתוך המציאות הנוכחית, אבל עד לפני דקה וחצי - לא רק שהסכמי השלום הקיימים שלנו לא נפגעו, אלא הצלחנו לייצר הסכמי שלום חדשים, עם מדינות ערביות פאר אקסלנס, שלכאורה הזיקה שלהן לעם ולסוגיה הפלסטינית הרבה יותר חזקה מהאינטרסים המיידיים הגלויים לעין בשת"פ עם ישראל. ולא רק זה, אלא שגם כיום, אחרי כל מה שקרה בשנה האחרונה, לא רק שההסכמים החדשים לא זזו במילימטר - גם ההסכמים החדשים שבפתח נשארו באותו מקום, כשהסוגיה הפלסטינית היא לא יותר ממס שפתיים במו"מ העתידי איתן.
לא בטוח שאני מבין בזה מספיק אבל אני בספק כמה הסברה תעזור לנו. לפחות ברמה התקשורתית.
אני גם צופה בכל מיני דיבייטים כאלה ואחרים ומתרשם מהצורה הרהוטה שבה אפשר להציג שקרים או לעוות מציאות שתתאים לנראטיב. הבעיה היא, שיגידו אותו דבר על הפרו ישראלים.
חוץ מזה, ששליליות תמיד תנצח בעיני הצופה הנייטרלי.
הרבה יותר קל להאמין לדיבורים על ג’נוסייד מאשר לטיעונים על נזק משני. בסוף אנשים מתים, אז בתור נייטרלי זה נשמע לי רע ולכן יותר קל להאמין שהסיבה היא רעה.
איפה שצריך להשקיע או לנסות להשפיע אלו בדברים שהכי פוגעים בנו בתקופה האחרונה: אוניברסיטאות ארה’‘ב. שם הנזק העיקרי שלנו, כי כמו שנכתב בסוף האנשים האלה יובילו את הפוליטיקה האמריקאית יוכלו לקבל החלטות מרחיקות לכת בנוגע אלינו(ד’'ש מחוסיין אובמה).
האחים המוסלמים מממנים אוניברסיטאות יוקרה, משפיעים על תכניות לימוד ומינוי אנשי מקצוע. מחנכים את הדור הבא של האנשים המשכילים ומקבלי ההחלטות בנראטיב אנטי ציוני מובהק ומשאירים את הפתח הזה להטלת ספק אמיתי בהגנה העצמית של ישראל ואפילו בקיום שלה כמדינה יהודית(הדבר החדש הרי זה שאין בעיה עם ישראל, אלא עם הרעיון שלה כמדינה לעם היהודי. אידיאולוגיה גזענית ).
אמריקאים לא תמיד תמכו בנו עם קרדיט מוחלט, אבל אף פעם לא היינו במצב כמו עכשיו שההרגשה היא שיש סכנה אמיתית לישראל בכל פעם שמועמד דמוקרטי נבחר.
אני לא בטוח איך אנחנו יכולים להתערב בתוך הדבר הזה, אבל לכל הפחות צריך ללחוץ חזק על מקבלי החלטות בארה’'ב כדי למנוע מימון והשפעה של אנשים עם אידיאולוגיה הרסנית/אנטי ציונית בתוך האקדמיות שלהם.
זאת כן הסברה שיכולה לעשות שינוי משמעותי.
בגלל זה אני מאמין שיש אג’נדה עולמית שבאה מלמעלה.
כל נוצרי מזרח תיכוני שאי פעם פגשתי אונליין או בחיים האמתיים העריץ את ישראל ואמר לי כמה הנוצרים הישראליים ברי מזל.
נוצרים לבנוניים במיוחד.
בגלל זה יש התעלמות מוחלטת מהם. כי הם יספרו נרטיב שכל המלומדים שדוד דיבר עליהם לא יוכלו לעשות שום דבר נגדו.
בגלל זה אגב האפיפיור הנוראי לא מזכיר את הנוצרים שחיים במזרח התיכון וממשיך בשלו.
אני מנסה להבין מה המטרה של כל האנשים שהתאחדו מול ישראל. לא רוצה לזרוק את זה על אנטישמיות ושינאת יהודים קלאסית, זה נראה קל מדי. מנסה להבין מה הולך שמה ומי/מה עומד מאחורי כל זה.
אין שום הגיון בנרטיב בו תומכים במערב. וכשאנשים מדברים איתי ועם אנשים כמוני הם פשוט שותקים כי אין שום דרך לתקוף את הסיפור שאני מספר גם כי הם לחלוטין חסרי מושג על כל מה שאני מספר.
בינתיים אצלנו הנוצרים בכלל מבקשים להמשיך את המלחמה
אירוע מעניין, מסמך של ראשי מועצות מקומיות ואזוריות נגד הפסקת אש.
אני לא רוצה להכנס לאספקט הפוליטי, רק להעלות נקודה אחת:
23 חתימות - ישוב 1 מעורב, 6 דרוזים [3 ברמת הגולן], 3 נוצרים, 13 יהודים.
זה מסמן מן אינטגרציה של הערבים הנוצרים ושל הדרוזים של הגולן בחברה הישראלית, וזה מבורך
https://x.com/david_lisovtsev/status/1839620966965477628
אני אוהב את ההסברה שהיא עושה, אבל בטח כולם כבר מכירים פה