זה די נורא, למען האמת. הגענו למצב שאנחנו לא סתם צריכים להטיל ספק בריא במידע שאנחנו צורכים, אלא שממש אי אפשר להאמין לשום-דבר. הכול משוקע כל-כך עמוק בנראטיבים, שכבר אי אפשר לדעת איפה העובדות מתחילות ואיפה הן נגמרות.
זה נכון שבמידה מסויימת זה תמיד היה ככה, וההיסטוריה/העובדות נכתבו תמיד ע"י גורמים בעלי אינטרס וראייה מסויימת של המציאות, ושהיום אנחנו פשוט יותר מודעים לכך. אבל התחושה היא שלפחות אז, ועד ממש לאחרונה, היה קל יותר להבין דרך איזה משקפיים אנחנו מעוניינים לראות את המציאות, ועם אלו ערכים אנחנו מזדהים (לדוגמה - ניתן לחשוב על כתיבת היסטוריה אלטרנטיבית למלחמת העולם השנייה, מעיניו של נאצי, אבל ברור לנו את ה"אמת" של מי אנחנו נקבל). כיום, התחושה היא שהמערב הולך ונפרם ומתפרק - גם מילולית - מנכסיו, אחד מהשני, ועוד, אבל גם מהערכים שהובילו אותו במשך שנים - מה שמקשה מאוד להבין למי אפשר/כדאי להאמין, וכיצד המציאות נראית בפועל.
דוגמה נוספת לעניין הזה הוא זוכה האוסקר ה"ישראלי" מהלילה*, שמתאר את “זוועות הכיבוש”, לכאורה. אפילו אם נתעלם רגע מהשקרים הבוטים, ההגזמות, ואפילו סתם אי-דיוקים שמוצגים בסרט - ברור שהפלסטינים עוברים דברים מסויימים שלא היינו מאחלים לעצמנו, בשל הסכסוך. אבל סבל יש בשני הצדדים, וזה אפילו לא עניין של כמויות אבסולוטיות של סבל/מוות וכו’ (כמה גרמנים ויפנים נהרגו במלה"ע השנייה, לעומת כמה אמריקאים, צרפתים ואנגלים?). בסוף-בסוף - הכול תלוי בקונטקסט שבו הדברים מוצגים, ובסיפור שמסופר מאחוריהם. מי התוקפן, ומי מחפש רק שקט ושלום? מי מחזיק בערכים מנוגדים ואף מסוכנים למערב, ומי מחזיק בערכים (מערביים) של חירות ושיוויון, שמקדמים חיים של שגשוג ורווחה? התשובות לשאלות האלה, שהיו די ברורות למרבית המערב עד לא מזמן, כבר ממש לא ברורות לצערנו.
*אמנם מדובר ביצירה אמנותית, כך שעל-פניו היא חפה יותר ממגבלות של אמת עובדתית, מצד שני היא זכתה בקטגוריה של “סרטים דוקומנטריים”.
עם כל זאת, הנטייה הטבעית שלי היא עדיין “לקחת את הצד” של אוקראינה, יחד עם שאר המערב (בגלל שהמערב לצידם), אבל זה כבר ממש לא כזה פשוט ומובהק. מעבר להרבה מאוד ערכים אחרים שנראה שהמערב הפשיט מעצמו בשנים האחרונות, ערך אחד וחשוב במיוחד הוא חתירה כנה וישרה לאמת, מדעית אפילו, אם אפשר. עצם המחסור המוחלט באפילו סימנים של דיון אמיתי על האינטרסים של רוסיה בכל זה, אחרי 3 שנים של מלחמה, הוא דגל אדום בוהק. אם יש משהו שלמדתי מהעולם החרדי, זה שכשמנסים להסתיר מהציבור מידע על מציאות חליפית - כמעט תמיד מדובר בפחד מהאמת האחרת, אמת שעשויה להיות אמיתית יותר אולי, אפילו.