אומרים על בלגיה 2018 שהיא הדיחה את ברזיל בזכות יום גדול של טיבו קורטואה אבל זה לא נכון, זה לא שהוא עבד בלי הכרה כמו בגמר ליגת האלופות. הוא לקח בעיטה אחת נהדרת לחיבור ועוד 2-3 הצלות יותר סטנדרטיות. לדעתי היה קצת הייפ סביב הנבחרת הזו בזכות המקום הראשון בדירוג, כדורגל התקפי ומאזן מעולה במוקדמות קמפיין אחרי קמפיין, אבל:
הנה לפניכם תקציר ארוך מאוד מהמשחק נגד צרפת שבטח לא בושה להפסיד לה. אני רואה בלגיה לא פחות טובה ואולי אף יותר מסוכנת מהצרפתים שניצחו בזכות מצב נייח מצוין. הוגו לוריס שם עם הדיפה כמעט לא הגיונית בחצי גובה ועוד כמה חצאי מצבים. וכמובן אדן הזאר מודל 2018 - הלכתי לבכות, וגם רפאל ואראן…
רומלו לוקאקו לא חלוץ טופ וזה לא קשור להיום שהוא בכלל נראה כמו שחקן עבר, מצב אחד מתוך השלושה הוא חייב להבקיע גם אם לא היה כשיר וגם אם לא שיחק כמה חודשים. ההגנה שלהם תמיד עוררה סימני שאלה, שחקנים שלא היו מהירים גם בשיאם, אולי קשר אחורי. טיבו קורטואה-קווין דה בריינה-אדן הזאר (שלדעתי תמיד היה ה-שחקן של הנבחרת הזו והכי חשוב שלה). זה הכל.
