פורסמו התוצאות המלאות של KOPA, הפרס המשני של בלון ד’אור, שניתן לשחקן הצעיר של השנה.
לאמין זכה בו בפער גדול מהמקום השני.
מסתבר שמי שמצביע בפרס הזה הם זוכי בלון ד’אור הקודמים, לא העיתונאים.
מבין אלה שהצביעו, רק רונלדו השמן לא הצביע ללאמין, אלא לסביניו. כל היתר בחרו בלאמין.
בצד ימין למטה יש רשימת זוכי בלון דאור לשעבר שלא הצביעו בפרס הזה, כולל CR7.
לדף הפייסבוק Score90 יש אחלה גרפיקה וגם דירוגים מעניינים כאלה, הפעם עם 20 השחקנים הגדולים ביותר בברצלונה בשנות ה-2000 - לכן למשל ריבאלדו איננו. ליאו מסי ראשון כמובן לא היה ספק, רונאלדיניו שני, אחריו צמד המהנדסים אנדרס אינייסטה וצ’אבי ולמקום החמישי נכנס לואיס סוארס. הקפטן קרלס פויול מדורג שביעי אחרי ניימאר והנציג של הקבוצה הנוכחית הוא מארק אנדרה טר שטגן ש"סוגר" את הדירוג…
אני מבסוט מחמשת המקומות הראשונים, רונאלדיניו שני זה ללכת עם הלב, הוא היה הרוח של ברצלונה בתחילת שנות ה-2000 ולפי הפרשנות שלי השאיר זירה נוחה לליאו מסי שאין עוררין על גדולתו. הייתי שם את קרלס פויול לפני ניימאר, ולטעמי גם ג’רארד פיקה מדורג גבוה מדי ואני לא מתעלם מהשנים הגדולות שלו. אהבתי את השיבוץ של אריק אבידאל. לטעמי לטר שטגן חסר משחק ענק-ענק-ענק עם ברצלונה בליגת האלופות, העשור הלא טוב קצת נדבק בו. דניאל אלבס לא מופיע בגלל מה שקרה מחוץ למגרש, אחרת שווה מקום בעשירייה.
חחח צרפתים
Normally, Barça travel back directly to Barcelona after the match. However, the San Sebastian airport goes over French territory, and close their operations at 10 PM. To travel back today, the club will have to go to Vitoria for the flight back.
מבין שלל הטיעונים למה הגול של לבנדובסקי חוקי, שאת רובם כבר אמרו גם בפורום, היו שניים יוצאי דופן.
ב MD טענו שמידת הנעליים של לבנדובסקי היא רק 44, והבלם יותר גבוה ממנו ולכן יש לו רגל גדולה יותר.
ככה, בלי להתייחס לפוזיציה של הרגל.
לא נעים לי להגיד, אבל אני נמוך מלבנדובסקי באיזה 15 ס"מ, ויש לי מידה 45.
באחד מחשבונות הטוויטר שאני עוקב אחריהם כתבו “אפילו השדר של הטלוויזיה הטורקית אמר שהגול חוקי”
אכן הוכחה אולטימטיבית, אפילו לטיטי אין מה להגיד נגד זה.
אתה 1.70 ויש לך מידה 45 בנעליים? אתה חייב לבוא למפגש שנדב מנסה להרים.
נמתח את הקו כדי שיהיה מספיק. אין בעיה.
אגב, לפי שתהה מה פראן עושה בימים אלו, אז מסתבר שהוא עסוק בלהיות תותח על -
סיפור גדול מאחורי נתון קטן.
בהכנות שלי לקראת השידור אתמול בין ברצלונה לאתלטיקו מדריד, חיפשתי, כמו תמיד, נתון מסוים מראש, כדי לא לחפש בדיעבד. מתי היתה הפעם האחרונה שברצלונה הפסידה בשלושה משחקי ליגה רצופים בבית?
אחרי חיפוש ראשוני ובסיסי בגוגל ובטוויטר, לא מצאתי נתון על 3 הפסדים בכל המסגרות (על הפעם האחרונה רשום צ’אבי, בהפסדים לקאדיס וראיו בליגה ולפרנקפורט באירופית). אבל אני חיפשתי ליגה, ולא מצאתי.
הסטטיסטיקאים למינהם, מיסטר צ’יפ למשל, חכמים בדיעבד. שומרים את הנתון קרוב לחזה. אז בדקתי ידנית לפי תאריך.
הגעתי ל-1987: ברצלונה פתחה את העונה עם טרי ונאבלס על הקווים, הפסידה לוולנסיה ולסביליה בקאמפ נואו (ובעוד כמה משחקים בחוץ).
המאמן האנגלי פוטר, ובמקומו מונה אגדת אתלטיקו מדריד, לואיס אראגונס. המשחק הראשון שלו על הקווים בקאמפ נואו: מול אתלטיקו מדריד. איך נגמר המשחק? ניחשתם נכון, בהפסד.
אבל פה הדברים מסתבכים: מיסטר צ’יפ פרסם אחרי המשחק אתמול בערב על 1965, לא על 1987. משהו לא בסדר.
ואז הגעתי לתשובה: המשחק ב-3.10.87 נגד אתלטיקו הופסק בדקה ה-70 ביתרון 2-1 לאתלטיקו, והושלם כעבור כמה שבועות באותה תוצאה.
רצף שריקות הסיום לא היה על 3 הפסדים, אבל רצף ההפסדים אכן היה ב-1987.
המסקנה שלי, לפעמים נתון אחד לא אומר כלום. אבל אם קצת מסתכלים לעומק אפשר לגלות ים של אנקדוטות מעניינות.
סיפור מקסים, אני לא עובד בתקשורת כמוך אבל לפני כל משחק אני “חוקר” את היריבה של ריאל מדריד אפילו ‘סתם’ בשביל הנישה שלי לכתוב פה משהו איכותי - לדעתי, כן - על על המשחק. אני תמיד אומר לעצמי שהלוואי והייתי ‘חוקר’ ככה כמו שאני עושה עם המספרים, נתונים, תרגום, חדשות של היריבה - בדברים אחרים וחשובים יותר בחיים שלי, הלוואי. לגבי מה שכתבת, אפשרות נוספת היא העבודה הרובוטית והסיזיפית והקשה שזה ללכת עונה-עונה - בדגש על עונות שאתה יודע שהיה בהן משבר גדול מצד ברצלונה או לחילופין מיקום נמוך (למשל בעידן הנוכחי נניח 2002/03 נראית רלוונטית אבל לא), לבדוק את לוח המשחקים בוויקיפדיה וכדומה.
-ריאל מדריד עם שלושה הפסדי בית רצופים וחמישה בליגה אשכרה - בסיום עונת 2008/09 - מומנטום שלילי אחרי התבזות בקלאסיקו, וכן ב-2003/04 עם קרלוס קיירוש העלוב וגם שם הפסדנו בקלאסיקו.
אז הנה מגיעה סביליה לברנבאו, במקרה הגרוע היא תנצח, אבל אחריו יגיע מאמן חדש ורצף של 18 משחקים ללא הפסד. ככה היה בדצמבר 2008🤔
גם בפעם הקודמת לפניכן שסביליה ניצחה בסנטיאגו ברנבאו וגם כן בחודש דצמבר - אז זה קרה בדצמבר 2004 - המאמן של ריאל מדריד פוטר. קוראים לו מריאנו גארסיה ראמון, “החתול מאודסה”, מאמן חירום שהחליף את חוסה אנטוניו קמאצ’ו. את שער הניצחון (0:1) כבש ג’וליו בפטיסטה שיגיע לריאל מדריד בקיץ וגם סרחיו ראמוס. אגב זו הפעם הראשונה בה חסוס נאבאס פגש את ריאל מדריד.
לא מזמן בפרק בפודיום התבקשתי על ידי דור הופמן לבחור את חמשת הבועטים הגדולים של ריאל מדריד מרחוק - לאור הגולאסו של פדה ואלוורדה נגד סביליה וכושר ההבקעה המוצלח שלו העונה. רשימה מאוד מעניינת, אפשר מבחינתי לתת את האלטרנטיבה אצלכם.
בואו ניתן ללאמין ימאל עוד קצת זמן כדי להיכנס לזה. ליאו מסי - מאסט, רונאלדיניו - מאסט, ריבאלדו - מאסט. גם לואיס אנריקה ולואיס פיגו ידעו לבעוט, ללואיס סוארס היו שערים אדירים. אני מדבר גם על פז"ם במועדון ו’הוכחות על המגרש’ כלומר תיירי הנרי לדעתי רלוונטי אם הבחירה נעשית בהסתכלות על ארסנל. אנדרס אינייסטה זה כמו לוקה מודריץ’ - כבש מעט אבל יש לו גולים כל כך אייקונים. מההיסטוריה הרחוקה יותר אז רונאלד קומאן.
העניין אצלנו זה שסגנון המשחק שמהווה חלק מרכזי במסורת של המועדון בעצם נוגד את הרעיון של לבעוט מרחוק ולכן הרבה מהשחקנים הם לא בועטים ‘‘עוצמתיים’’ וגם אם כן לרוב לא מנצלים את זה כי תמיד אפשר/צריך לתת עוד פס.
מי שכן זכורים לי באופן בולט הם בעיקר דקו וטיפה ריבאלדו.
יש שמועה שאולמו פנוי בחצי השנה הקרובה…
יש לו רק בישול אחד העונה, לא חושב שזה יעזור יותר מדי.
יש מאמן/מועדון שלא כתבו את זה עליו ב-20 שנים האחרונות?
או שהם חושבים שאנחנו מטומטמים או שמועדונים ששווים מיליארדים מנוהלים כמו שכונה.
בדיוק כמו “המאמן החדש אוסר טלפונים בחדר ההלבשה” או “נגמרה השכונה, מעכשיו כל איחור מזכה את השחקן בקנס כספי”, זו ידיעה שיוצאת בכל פעם שמתחלף מאמן בליגה הישראלית, במיוחד אם הוא מאמן זר. כלומר -
ב-2 האופציות - עוד משהו, קטן ככל שיהיה, שאנחנו לא יוצאים בו טוב.
מה שחשוב זה שלפחות יש עקביות.
