אנקדוטות ושאר ירקות הגירסה הברסאית

אביו של רוברט נבארו, שהיה אחד מהכישרונות הכי גדולים בלה מאסיה עד שעזב בקיץ האחרון למונאקו בגיל 16, מדבר: “פפ סגורה לא מאמין ב-DNA של בארסה. יכול להיות שהוא עובד טוב ויש לו ידע בכדורגל, אבל אני לא חושב שהוא מאמין במודל של בארסה. האינייסטות, הבוסקטסים, הצ’אבים… את השחקנים הכי טובים ומתאימים מייצרים בלה מאסיה”.

“היו לנו 5 הצעות. באקרו (שהיה אחראי על הלה מאסיה ופוטר) הגיע כמה פעמים לפמפלונה, ואני אסיר תודה על כך. אבל הוא הציע דברים שהאנשים מלמעלה לא קיימו. הוא רצה שרוברט יגיע לקבוצה הראשונה, אבל הוא לא היה זה שמחליט ואלה שמעליו לא רצו להבטיח את זה”.

“בהצעה של בארסה הם רק אמרו שהוא יקודם לנוער א’, לא יותר, בזמן שהמועדונים האחרים סיפרו לנו בפירוט ובמדויק מה יקרה איתו - שנה אחר שנה. היה הבדל משמעותי בין ההצעה של בארסה לכל שאר ההצעות - מקצועית וגם כלכלית”.

“אנשים מבקרים את מירנדה וצ’ומי כרגע אבל אני חושב שאם מירנדה היה מתאמן עם הקבוצה הראשונה כבר מהעונה שעברה, הוא לא היה נראה כל כך ‘חיוור’ כמו שאנשים אומרים. להתאמן בכל יום עם מסי והשאר הופך אותך לשחקן טוב יותר”.

“זה סוג הפרויקט הספורטיבי שכולם מדברים עליו, אבל לא בארסה. וזה חבל - כי אני יכול להעיד שלבארסה יש את האקדמיה הטובה בעולם בפער גדול. אני לא יכול לדבר בצורה רעה על פפ סגורה, אבל הוא לא מאמין ב-DNA של בארסה. זה ההבדל”.

“רוברט מאוד אסיר תודה כלפי בארסה, במיוחד למאמנים שהיו לו. זה התחיל עם מארק סרה בילדים, שנתן לו תנופה מלאה והסביר לו מה הוא היה צריך לעשות”.

“אני זוכר שהבן שלי סיפר לי שהם לא הסכימו לו לעשות תרגילים, ואמרתי לו שזה לא חלק מה-DNA של בארסה, ושלאט לאט הוא יוכל לשלב את התכונות האישיות שלו עם הסגנון הברסאי”.

“אם שחקנים צעירים עוזבים את בארסה, זה כי הם רואים שבתוך המועדון לא מאמינים בלה מאסיה. הבן שלי סיפר לי שלא קידמו אותם. הוא נתן לי למשל את הדוגמה של הקשיים שנתקל בהם קרלס אלניה. הפעם האחרונה ששחקן הצליח הייתה לפני שנים, עם סרג’י רוברטו”.

“אנחנו יודעים שמדובר בברצלונה, אחת מהקבוצות הטובות בעולם. אנחנו מודעים לכך שקשה מאוד להגיע לשם, אבל בעבר זה קרה הרבה יותר מעכשיו. השחקנים לא טיפשים - הם רוצים שיקדמו אותם. הבן שלי רק רצה להפוך למקצוען - והוא ראה שהם לא הימרו על ה-DNA של בארסה”.

“למרבה המזל, לפחות גארסיה פימיינטה נמצא בבארסה ב’ עכשיו. כי אם לא - היה 0% סיכוי ששחקנים כמו ריקי פוץ’ ומירנדה יקודמו. השחקנים האלה צריכים להמשיך להתאמן עם הקבוצה הראשונה, כדי שלא יראו ‘חיוורים’.”

5 לייקים

אתגר 10 שנים:

# 10YearsChallenge

:disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved::disappointed_relieved:

https://twitter.com/Torf76/status/1085653540612169728

מאוד אהבתי את הראיון הזה של פרנקי. הוא נשמע מאוד כן, ולגמרי מסוג השחקנים שאני שמח שמגיעים אלינו מבחינת האופי.

אין לו יום-הולדת למשהו והוא לא חוזר לברצלונה בכל תפקיד שקר כלשהו ועדיין. אני חושב שכל תוצאה ביוטיוב אחרי חיפוש עם המילה ‘רונאלדיניו’ תוליד קליפ עוצר נשימה. יש שחקנים שלא היו טובים אפילו ב-10% מהסרטונים אבל רונאלדיניו היה אפילו יותר טוב. אני מוצא את עצמי צופה שוב ושוב בקליפ הזה וממש מבקש אם לחזור לכמה רגעים 15 שנה אחורה כדי לזכות את הגאון הזה בפעולה וזה בטח לא מתאים לי כאוהד ריאל מדריד. מעניין איך ההיסטוריה הייתה משתנה אם היה מגיע אלינו ולא בקהאם. תמיד היו את הדיבורים עד כמה הוא גדול - הוא היה גדול לפרק זמן מאוד קצר ובגיל 28 נמאס לו מכדורגל, אבל כשהיה גדול הוא היה הכי גדול.

ואני מרשה לעצמי לעלות כאן נושאים לדיון נוסטלגי:

  • יש כאן אוהדי בארסה שגדלו עליו? לא על ריבאלדו שלפניו ולא על מסי שאחריו?

  • האם העובדה שמסי כל-כך גדול קצת עושה לו עוול ואת רונאלדיניו אפילו ‘שוכחים’?

  • לדעתי היה המשיח והמוציא של ברצלונה מחושך לאור, הוא הניח את היסודות לדברים הגדולים שבאו אחר-כך, הוא סימן את תחילת ברצלונה היפה אך לא המושלמת, זו שפתאום אולגר בהרכב שלה או נותרת עם המחמאות אחרי משחק ענק בגשר נגד צ’לסי, את בארסה המנצחת אבל לא הבלתי-מנוצחת.

  • מישהו חושב כאן שהוא גדול יותר ממסי?

2 לייקים

גדלתי על שנותיו האחרונות של רונאלדיניו, ובשבילי הוא השחקן הגדול ביותר שדרך על דשא כשאני מודד אותו כדורגלנית. לא היה ולא יהיה שחקן שבכל שנייה יכל להמציא משהו אחר, שונה, מפעים כל כך.

הנטיה (בדור אחרון) של אנשים לשכוח כדורגלנים כאלו היא בגלל האימפקט שיצרו רונאלדו ומסי לגבי התמדה ויציבות בכדורגל. בשבילי, התמדה יכולה לעלות אותך בכמה דרגות אך לא ליגוע בטופ, הרי קלוזה היה חלוץ לא רע בכלל ואין שום דיבור עליו מעבר ל… נניח הזארד. כמו כן פברגאס שכל מה שהוא ידע בקריירה (המפוספסת משהו) שלו זה לבשל שערים, לא נספר כגדול יותר מקשרים כמו מודריץ’ נניח. למה כל זה? כי יציבות גורמת לך להיות איכותי ומניה בטוחה אבל לא דיבורי GOAT.

רונאלדיניו, בשבילי, היה וכנראה גם יהיה השחקן הטוב ביותר שדרך על הדשא. וחלק גדול מאוד מהחיבה המיוחדת שיש לי אליו זה על גידול מסי בלי אגו. זה עצום בכל קנה מידה לספורטאים תחרותיים ברמות האלו.

לייק 1

לא בא שוב להכנס לדיונים של מי גדול יותר מסי או רונאלדיניו (מסי בהליכה לוקח לטעמי). אבל הדוגמה שלך היא פשוט לא נכונה.
מסי כבר מעל עשור הוא אחד מ2 הכדורגלנים הטובים בעולם (וזה כשאני מאוד מפרגן לרונאלדו ושם אותם יחד). מסי הוא ממש לא עוד קלוזה שפשוט בא לעבוד כל עונה.
כשארצה לתאר את רונאלדיניו לא אשווה אותו לבאלוטלי שגם הוא מידי פעם מראה יכולות של שחקן ענק.
עם כל הכבוד לדיניו, לטעמי גם בעונת השיא שלו הוא לא טוב ממסי בעונה ממוצעת (והמספרים מעידים על כך). לטעמי מה שקורה כאן זה סיטואציה הפוכה, בה דווקא בגלל הנוסטלגיה מעריכים את דיניו יותר

איך מסי נכנס למשוואה? הוא לא אם צריך להבהיר. אם תרצה שאסביר למה מסי בשבילי פחות מרונאלדיניו זה סיפור אחר. אבל להגיד על רונאלדיניו ‘לא יציב’ כי הוא לא שיחק עם הכשרון - החד פעמי שקיבל - עשור, בשבילי זו שטות.

בעיני אי אפשר להפריד בין GOAT לבין המשכיות או התמדה. שתי הדברים הולכים יד ביד. מסי ומראדונה הם השחקנים הכי טובים ושתיהם היחידים שיכולים להחזיק בתואר GOAT . לא מתווכח עם טעם וריח של אף אחד. אבל שבוחנים מבחינה לוגית בלבד ומוצאים את הרגש, בעיני, אין שאלה בכלל.

הדבר שאני כן חושב לגבי רוני, שאם היה לו ראש לכדורגל והוא לא היה בריזלאי חובב נשים וקוק. יכול להיות שהוא מגיע לGOAT, אבל את זה ובאשמתו הבלעדית לא נדע לעולם.

זה כמובן לא סותר את השחקן הנפלא המרגש והנהדר הזה, ולא מוריד שום דבר מערכו ההיסטורי העצום במועדון ובכדורגל הכללי. והמתנה הכי גדולה ביי פאר שהוא העניק לברצלונה ולעולם הכדורגל (אולי לא לאוהדי ריאל…) זה את ליאו מסי:

לייק 1

איך אפשר בדיוק להפריד בין goat להתמדה?
כל מה שהופך ספורטאי לטוב בעולם ולאחר מכן לgoat זו התמדה.
להגיע ליכולת שיא זה קשה מאוד, לשמור עליה? סיפור אחר לגמרי.

גדלתי על דיניו והוא הסיבה המרכזית שאני אוהד בארסה.
הוא אולי השחקן שהכי מהנה לצפייה (למרות שאישית מסי לא נופל, פשוט בגנון שונה מאוד).
הוא הוציא את בארסה מתקופה מאוד לא טובה.
הוא הרכש השני הכי חשוב בהיסטוריה של המועדון אחרי קרויף.

אבל עם כל הכבוד שחקן שהפיק שלו הוא 3-4 שנים הוא לא בר השוואה לשחקן שהפיק שלו בנתיים הוא 10-11
והפיק שלו פשוט יותר טוב. בכל צורה כמעט.

סתכלו חשוב להבדיל בין רציונאל לבין רגש:

מבחינת רגש, בעיני אנדרס איניסטה הוא לא רק השחקן הגדול ביותר אלא האדם הכי גדול שהיה אי פעם GOAT של GOAT’ אבל שאני מפריד בין הרגש להגיון, ורק חושב על הגיון, אז זה ברור שזה מסי ומראדונה. אני לא יכול לחלוק על דן. זה לגטימי בעיני.

תראו חבר’ה, לא הולך להתווכח על זה כי תכלס כל אחד חושב בזה שונה.

איך אפשר להפריד GOAT מהתמדה? פשוט מאוד. אינני משווה בין שחקן שנתן עונה טובה ככל שתהיה למסי, אלא שחקן שהפיק שלו היה 4 שנים מול שחקן שהפיק שלו 12 שנה. ולא שאני מזלזל לרגע במסי, הוא תופס אחר כבוד את המקום השני ובפער אחרי כל השאר שראו עיניי (ראיתי קצת מראדונה ביוטיוב. זה לא נראה קרוב בכלל לרמת הגימור של מסי/רונאלדיניו. אבל זה אשכרה קליפים ביוטיוב כך ש…).

בשבילי GOAT זה שחקן השולט בצורה אבסולוטית במשחק, הוכיח זאת לאורך תקופה מספיקה (נתון לדיון מן הסתם איזה אורך), יכול לעשות הכל, וירטואוז, ובקיצור רונאלדיניו. למסי יש דריבל מאוד מאוד מסוים - אבל הכי קטלני שהיה למישהו אי פעם. רונאלדיניו יכל לעבור שחקנים במגוון סוגי דריבל כך שבשבילי הוא שלם יותר כדורגלנית.

יש בלבול גדול בין לחשב גדולה של שחקן לפי כמות שערים, בישולים או כל מדד אחר. אני יכול לספר מהיכרותי עם ענפי הספורט האמריקאי שהמציאו את הסטטיסטיקות הללו, שאין שום ראייה לכמות מספרית בנוגע לטיב שחקן. ג’יימס הארדן העונה קולע בכמויות מטורפות ומקודם ע"י כל זב חוטם ל MVP של הליגה, או ראסל ווסטברוק שלקח MVP על עונת טריפל דאבל מדהימה, האם הם מתקרבים בכלל ללברון ג’יימס? האם הם מתקרבים לקובי בשיאו? התשובה די ברורה, מספרים זה מראה המסנוורת מאוד את הדעת.

בכלל, שחקן לא מקבל בונוס על התמדה, זה לא מעניין אותי כמה הוא טרח להגיע להיכן שהגיע ולא באתי להרצות על דבקות במטרה. דברתי על נקודה מאוד מסוימת - מיהו הכדורגלן המושלם, קרי, תוצאה סופית. רונאלדו משקיע פי אלף ממסי, ועדיין לא הגיע לקצה גדולתו, האם הוא טוב יותר כי הוא מתמיד יותר?

4 לייקים

כשמדברים על התמדה לא מדברים על כמה קשה הוא עבד בשביל להגיע לאן שהוא הגיע.
אלא מתכוונים לכמה הוא היה יציב ביכולת השיא שלו, גם תוך כדי העונה וגם לאורך הקריירה. דיניו פשוט לא מדגדג את מסי בדבר הזה, ומצטער אי אפשר לשפוט שחקן רק על פי יכולת שיא.

גם ניימאר יכול לעבור שחקנים ביותר דרכים כביכול ממסי, אז גם הוא יותר טוב?
קיירי אירווינג הוא השחקן הכי ווירטואוז בnba בפער. הוא אולי נכנס לקצב הטופ 10 בnba מבחינת יכולת.
ושיהיה ברור, קיירי הוא השחקן האהוב עלי.
רוגר פדרר הוא השחקן עם הטניס הכי יפה שנראה אי פעם. אבל זה לא מה שהופך אותו לטוב בהיסטוריה.

מספרים לא מספרים הכל, אין וויכוח על זה. אבל להגיד שאין שום קשר?

יש סרט מצוין בשם מאניבול. הוא מדבר על בייסבול. ספורט שונה זה ברור. אבל הוא יראה לך כמה הטענה שלך פשוט לא נכונה. הוא מראה כמה סטטיסטיקות יכולות להראות על יכולת של שחקן. פשוט צריך למצוא את הסטטיסטיקות הנכונות. לא רק שערים ובישולים.

אני לא מבין את הדיון הזה בכלל. לא רק שמדובר על שנתיים-שלוש מול 11 שנה (ויהיה יותר), אלא גם שבשנתיים-שלוש האלה כשרונאלדיניו היה בשיא, הוא לא התקרב למסי ממוצע. זה בכלל לא אותה ליגה של שחקן.

רונאלדיניו היה אחד השחקנים הכי טובים בעולם בדורו, ו_בנקודות זמן מסוימות_ השחקן הכי טוב. להזכיר אותו עם מסי כשהאחרון מתמודד ראוי לשחקן הגדול בהיסטוריה זה עלבון.

4 לייקים

כמו שאמרתי, כל אחד ודעתו אבל אני מצטער יש נקודה אחת שאני לא מסכים

מצטער זה פשוט לא נכון, וזה מראה שגם אנחנו נכנעים לשטיפת השכל של המעריצים של רונאלדו, בשביל להשאר ברמה שמסי נמצא בה, כישרון נטו זה לא מספיק. מסי משקיע באותה רמה שרונאלדו משקיע.

שום דבר לא בא למסי בקלות (בטח למי שמבין את הילדות שלו), זה שמסי אולי נראה פחות שרירי מרונאלדו. לא אומר שהוא לא משקיע או עובד קשה באימונים כמוהו. כל הקטע שהכישרון של רונאלדו בא מעבודה סיזיפית ומסי זה כישרון נטו זה שטיפת מוח וספין של מעריצי רונאלדו.

אתה מתבלבל בין השקעה להתמדה. כמות המאמץ שפלוני השקיע כדי להגיע לאן שהוא הגיע לא רלוונטית לנו הקהל, שמעוניין בתוצאה הסופית. אבל להיות טוב זה לא רק אינדיקציה לשיא שלך, אם מישהו היה טוב ממישהו אחר פי שניים יותר זמן, הוא הרבה יותר טוב ממנו, בגלל שאנחנו כקהל רוצים לראות אותך כמה שיותר.

ואם ניקח דוגמא שתבין. אף אחת מהשנים של טום בריידי לא נמצאת לבדה בפסגה של העונות הכי גדולות אי פעם. לרודג’רז לדעתי יש 2 שנים שבהם הוא היה יותר טוב מכל שנה של בריידי. יש ריצות פלייאוף בודדות מרשימות יותר משל בריידי. אבל אם בריידי הGOAT והוא ללא ספק מעל רודג’רז ברשימה הזאת ללא שמץ של ספק, זה בגלל שהוא מדהים 20 שנה.

כן.
אם כי את ברסה התחלתי לאהוד אחרי שראיתי דוקא את סביולה פורץ באגף במהירות על (ההשוואה היחידה שלי הייתה להפועל ת״א משחקת בגביע וואפ״א, ועד אז לא ראיתי כדורגל). אבל סביולה לא היה שחקן גדול, ורונאלדיניו היה בעבורי קסם שמחוץ לעולם.

הרבה שנים חשבתי ככה. גם היום אני חושב שהוא הוירטואוז הגדול ביותר שיצא לי לראות. אני ממש שמח שזכיתי לראות כדורגל בתקופה שבה הוא ליהטט וריגש, עשה צחוק מיריבים מבלי להשפיל אותם, המציא טריקים ושלט בכדור כמו שאף שחקן אחר לא שלט בו כנראה אי פעם.

אבל מסי גדול יותר ממנו, ובכמה רמות. ולא, זו לא רק ההתמדה של מסי והיציבות ארוכת השנים. גם לא הצניעות והתשוקה שנראות כאילו לא משתלבות יחד אצל אנשים נורמאליים.
לא. זו הגאונות העל אנושית שלו.

כמו בבישול לרוברטו בגול הרביעי נגד סביליה בגומלין גביע המלך. היכולת הזו לתת כדור פשוט, בין שני שחקני הגנה… לא כדור חד, לא כדור מהיר, סתם פס פשוט… ושני שחקני הגנה מסתכלים על הכדור הזה בתסכול, כ״כ קרובים ועדיין לא יכולים להגיע אליו.
ורוברטו, שמקבל כזה כדור נוח לרגל, לא מהיר וחד מדי שצריך להשתלט עליו לפני שהוא בורח, פשוט פס קליל ונוח, ויש לו את כל הזמן שבעולם לעשות מזה גול מרהיב.
לקח לי זמן לאסוף את הלסת שלי חזרה אחרי הפס המושלם הזה…

אז לא, לא הייתה כאן וירטואוזיות עם שליטת על בכדרור כמו של רוני,
אבל הייתה פה שליטה במרחב ובזמן…

ואומרים את זה הרבה עליו, ואתה לא מבין למה מתכוונים…
כאילו שממציאים איזו קלישאה מסרט מדע בדיוני…

אבל מי שלא ראה ולא הבין את הגאונות חוזר על אותו משפט שחוק:
״מסי לא רץ כל המשחק. מסי הולך על המגרש…״
והם אומרים את זה בלגלוג של מי שקרא סיכום משחק של איזה פרשן בשקל שאמר להם שמסי התהלך על המגרש.

אבל מסי לא רץ אם לא צריך. הוא מנצח משחקים בהליכה ממקום למקום, כי הוא יודע להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. ולכן הוא שולט במרחב ובזמן.

תוסיף לכל זה טאץ׳ נדיר ויכולת כיבוש ברמה מעל כל חלוץ אחר שאמור לאכול גולים לארוחת בוקר, והבנת שזכית לראות את השחקן הטוב בהיסטוריה.

סליחה רוני. היית הגדול מכולם בשבילי, ואתה עדיין השחקן הכי מלהיב וחי ושמח שזכיתי לראות, אבל כמו שאמרת בעצמך - הילד שגדל לידך יהיה הטוב בהיסטוריה.
ותודה שעזרת ונתת לו לפרוח לצידך :heart:

6 לייקים

גוז’פה מעליי הזכיר לי כמעט במדוייק את עצמי, למעט העובדה שרונאלדיניו לבד משך אותי לכדורגל האירופאי ולברצלונה עצמה ולא סביולה, אבל כל שאר התגובה - קסם של ממש.

לייק 1

קצת באיחור מן הסתם תבין אותי טוב אחרי ליל סופרבול;

השקעה - כפי שאמרת - לא מעניינת כי אני רואה תוצר סופי. לכן לא מעניינת אותי ההשקעה של רונאלדו לדוגמה.

התמדה - בשבילי - היא פרמטר המודד את השחקן אם הוא אמיתי, קרי, לא התעלה על עצמו למשחק/תקופה/שנה. לו רונאלדיניו היה מרהיב בביצועיו רק שנה אחת הייתי מסכים לא להכניס אותו בכלל לעשירייה, אבל הוא הוכיח שהוא אמיתי לגמרי. וכשאתה אמיתי לגמרי לא מעניין אותי כמה אורך הקריירה שלך, כיבכל יום נתון אני מעדיף לבחור את הגרונק הבא מאשר את הטוני גונזאלס הבא. בקיצור, אורך קריירה לא תופס אצלי בדיוני GOAT אחרי שהם עברו את שלב ה - ‘על אמת’.

(שבעתי מדיוני goat בטח אחרי הסופרבול האחרון ששוב עלו ויכוחי הביליצ’ק vs בריידי, אבל בריידי לא טוב רק בגלל שהוא יציב, זה חרטא שנחמד לך למכור לעצמך. בריידי קורא ההגנות כנראה הטוב ביותר בהיסטוריה למעט פייטון מאנינג, בריידי מנהל המשחק והשעון הטוב ביותר בהיסטוריה, בריידי הפוקט פאסר טופ 3 בהיסטוריה ובריידי השחקן והקשוח ביותר במאני טיים ו/או ברבע הרביעי של המשחק - בנוהל. ארון רוג’רס אקספלוסיבי, זורק מדויק יותר, לעומק יותר, מסקרמבל ומאריך מהלכים בצורה מדהימה, רוקד בפוקט ועוד, עדיין, קריאת משחק, לקיחת סיכונים בינונית [בוא נניח שלא בחינם יחס ה TD/INT מדהים, טענה יפה ששמעתי מאריאל גרייזס ומאוד מסכים איתה ממה שראיתי ממנו] ובדבר הכי חשוב אין את ההטעיות והבלבול שיצור בריידי להגנות מולו, אתה רוצה השוואה לרוג’רס? דמיין את רונאלדיניו משחק 12 שנה ונותן שנתיים מדהימות וגם הם לא סמוכות זו לזו. לא GOAT ולא נעליים. בכל אופן בשבילי)

@mos56
מסי משקיע, כי רק עם כשרון איאפשר להגיע לכלום בטח שלא לרמות הגבוהות בהם מסי משחק. אבל כשכל השחקנים ששיחקו בבארסה מדברים על כמה בקלות מסי עושה דברים באימונים, וזה שמסי עצמו אומר שאין לו מושג להיכן הוא יפנה כשהוא מתחיל לעשות דריבל והכל לפי מה שהוא מרגיש בשברירי שניה - זה לגמרי כשרון. מסי השתפר בכל אספקט וממציא את עצמו מחדש כל פעם רק בגלל עבודה קשה, אבל הוא יכול להמציא את עצמו מחדש כי הוא כשרון אינסופי של כדורגל. רונאלדו שמת להתאמן 22 שעות ביממה יודע בעצמו שאין לו סיכוי לעשות רבע מסט היכולות של מסי, הוא פשוט הרבה פחות כשרוני. אז כן, בשבילי רונאלדו הרבה יותר משקיען.


אגב, גם מסי מבין עניין…

רונאלדיניו זה הגיבור כדורגל הראשון שלי בבארסה, לגמרי הגביר לי את התשוקה לכדורגל ולבארסה בפרט.

אחד הגדולים ללא ספק, ואחד האהובים עליי ללא ספק- אבל עם כל הכבוד, בעיניי כל השוואה (מקצועית! כי על טעם ועל ריח אין מה להתווכח, או כתרומה לענף) למסי היא פשוט לא רצינית. לא בשיאו, לא כקריירה. מסי עולה עליו בכל פרמטר, זו לא אותה ליגה בכלל.

הדריבל שלו גם אם פחות מגוון, הוא קטלני בהרבה, הפיניש שלו בכמה רמות מעל זה של הברזילאי, הוא יותר טוב ממנו בלי כדור, ועם כמה שרונאלדיניו היה מוסר ענק- גם בזה מסי משאיר לו אבק.

מסי הוא הכובש, הדריבליסט והמוסר הטוב בהיסטוריה. בנוסף גם בועט חופשיות מדופלם. יותר שלם מזה אין.

לייק 1

חרטא. אם לרודג’רז יש יחס ט"ד אינט’ מדהים כי הוא לא לוקח סיכונים, אז מה נגיד על הבא בתור אחריו באותו תחום? או שזה אינדיקציה רק כשזה נוח לנראטיב. אם עייפת מדיוני עיזים אל תפתח אותם ובודאי אל תפתח אותם עם כאלה שטויות ואל תצטט לי את גרייזס שהשם ישמור. ביליתי מספיק מהזמן שלי על העמדה המטופשת הזאת איתו בעצמו, כמו גם עם שאר הסיסמאות הלעוסות של אוהדי פאטס. ואף אחד לא אמר שבריידי טוב רק בגלל שהוא יציב, קראת בכלל את ההודעה?