בטח שמתם לב, שברצלונה, בניגוד למועדון מסוים, למרות שיש לה הרבה יותר “קייס” להתבכיין עליו ממה שהיה שנה שעברה (פדרי וראפיניה) לא “שבר את הכלים” לא החרים את הטקס ויצא בטטנרום שלם, כל המועדון והשחקנים הגיבו בצורה מכובדת. אולי מכובדת יותר מידי.
מלאפורטה עד השחקנים, אף אחד לא דיבר על שוד אף אחד לא איים ששנה הבאה הוא לא יבוא. לפעמים צריך גם לתת קרדיט על התנהלות מכובדת וראויה.
בסדר אתה ברצלונה לא חטאפה. הם עברו לבכי אחר.
לגבי חוסר שביעות הרצון שלכם כאוהדים - זו דעתך וזה בסדר גמור, כאילו אני כאוהד ריאל מדריד חושב אחרת לגמריי. גם לנו יש קייס שהוא ממש זהה. קודם כל אם לא ויניסיוס אז גם דני קרבחאל טיעון לגיטימי וג’וד בלינגהאם הגיע לגמר היורו עם הנבחרת שלו והתניע תוך כדי.
עיין ערך הטיעון שלי שהחשיבות של רודרי לנבחרת ספרד בטורניר הזה ספציפי לא הייתה דומה לזו של לוקה מודריץ’ לנבחרת קרואטיה במונדיאל 2018, ולוויניסיוס היה נוקאאוט מדהים בצ’מפיונס ומספרים מעולים בכלל ביחס לכמות המשחקים שלו - נעדר לאיזה חודשיים במצטבר.
כל הקבוצות מגיעות בדרך כלל לאירועים האלה, ריאל מדריד בחרה בדרך לא דרך ועכשיו היא ברוגז עם כולם, שיהיה.
אני חייב לציין שאני מאוד גאה בקבוצה שלי ובשחקנים, והדרך שהתנהגנו.
תחשבו על זה-יושב שם שחקן, שהבאנו בהמון המון כסף, תמכנו בו שנים, ובסוף הוא ירק לנו בפנים והלך לקבוצה אחרת. המועדון שלי, האנשים שהאמינו בו, ראו אותו עולה לפודיום ולוקח כדור זהב. אתם חושבים שלא כאב להם? כאב. שרף.
בזמן הזה, לא שחקן אחד, אלה שניים מהקבוצה שלנו מועמדים לזכייה. לא תראו את הנשיא שלנו בוכה, לא תראו את השחקנים שלנו מפמפמים פוסטים, לא תראו את הבכי הפתאטי והלוזרי, ואת איומי ההחרמה. אפילו ראפיניה שלקח מקום 5!!! 5!!! סותם את הפה, מאוכזב בשקט, וממשיך הלאה בחייו. הבנאדם נתן עונה של כדור זהב, הרבה יותר טובה משל ויניסיוס, והוא לא מתבכיין. וזה למה מכבדים אותו. וזה למה לא קוראים לו קוף בכל מגרש בספרד. וזה למה הוא דמות אהובה ולא פח אשפה. כולם יודעים מה דעתי עליו מבחינה מקצועית, אבל מה ששלו שלו-יש לו קלאס, הוא ווינר באופי, הוא דמות לחיקוי ומנהיג. אני גאה בו שהוא הקפטן של הקבוצה שלי ושככה הוא וכל המועדון התנהגו אתמול.
אני לא הולך לחזור על הויכוח על ויני מול רודרי, כי אני לא יצא מזה לעולם, למרות שאני חייב להודות די הופתעתי שרודרי לקח., מי היה הבחירה הנכונה, ויני או רודרי או אפילו בלינגאם זה דיון לגטימי שאפשר לנהל אותו ולא חושב שיש מישהו שבאמת טועה, כל אחד וטעמו, אבל פדרי פאקינג מקום 11 זה לא עניני זה רק פולטיקה מסריחה וביזיון.
זה כמו שהיו נותנים למודריץ למשל בעונת השיא שלו מקום 11 …
לגבי החלק השני שלך בהודעה, כבר אמרתי הכל לגבי זה ואני מסכים עם ההודעה של שביט.
Fermín: “My relationship with Gavi? We are as usual. We’ve known each other since we were 13 years old. There is no problem. He’s one of my best friends in the dressing room with Pedri, Balde, Eric, Dani…”
לפחות פומבית, הכל בסדר, וככה זה צריך להיות.
כמו שלמדתי בילדות, מכות הולכים מאחורי בית הספר, בלי שהמורים ידעו.
הרומן הגדול של לאמין והזמרת(אין לי מושגי מי זאת) נגמר.
לא מעניין, אבל רלוונטי במידת מה.
אחרי ששברה לו את המפשעה עכשיו גם שברה לו את הלב?
חשבתי שהרעיון של האחוזה עם אולפן הקלטות זה בשבילה..
כאוהד ריאל אני מתבאס כי זה יעזור לו לחזור להתמקד בכדורגל וגם יתן למפשעה להבריא. מנגד אבא שלו בטח אומר: לא נורא, זו הלכה יבואו עשר.
או יותר סביר במקרה של אבו לאמין- ישאל אם זה סבבה שהוא יתקוף אם הם כבר לא ביחד.
פפ גווארדיולה ירשום את משחקו האלף כמאמן - כולל ימיו בקבוצת המילואים של ברצלונה, וכאילו משמיים זה יהיה במשחק בין מנצ’סטר סיטי לליברפול, “הקלאסיקו” של אנגליה. פפ אמר בריאיון שהוא מתגעגע ליורגן קלופ ושהקרבות מול ליברפול היו שיא הקריירה שלו. הוא נשאל האם המשחק הזה דומה לברצלונה-ריאל מדריד ואמר: “הרעש החיצוני לקראת המשחק בין ברצלונה לריאל מדריד גדול פי אלף. כאן (המשחק באנגליה) אתה משחק נגד היריבה הכי גדולה שלך ויש שלווה מסוימת, ואתה יכול להתמקד במשחק ובמה שאתה צריך לעשות. אולי עם סיטי, עזרנו ליריבות הזו לצמוח בעשור האחרון. אבל כן, בכל העונות שקלופ היה באנפילד, זו הייתה היריבות הכי גדולה”.
הקדנציה שלו בברצלונה נראית כטובה ביותר של מאמן איי פעם בכדורגל. 14 תארים בארבע שנים, כדורגל מעולם אחר, מאזן: 247 משחקים - 179-47-21. זה מטורף הפסד רק כל 12 וחצי משחקים.
ריאל מדריד היא היריבה הרביעית אותה פגש הכי הרבה, אחרי שלוש אנגליות כמובן, 27 משחקים. 13 ניצחונות (ארבעה בהפרש של ארבעה שערים או יותר), שש תוצאות תיקו ושמונה הפסדים. פפ הדיח את ריאל מליגת האלופות ב-2011 (ברצלונה), ב-2020 ו-2023 עם מנצ’סטר סיטי, והודח כמאמן באיירן (2014), ב-2022 ובשנתיים האחרונות. הפסיד בגמר הגביע ב-2011 והדיח את ריאל מהגביע כעבור שנה.
תמיד אמרו והוא גם אמר שהוא מאמן לפרק זמן קצר במובן הזה של ארבע שנים בברצלונה ואז שיערו האפיר, שלוש בלבד בבאיירן מינכן (עם שלוש פעמים חצי גמר והדחה נגד הספרדיות), מפה לשם הוא יסגור עשור דווקא במנצ’סטר סיטי זה אולי פספוס כלשהו.
די מהר הייתה “הבנה” וגם הצהרות משלו שהוא לא יחזור לברצלונה, אולי הריח את מה שקורה במועדון ברמת ההתנהלות או לא רצה לנסות פרק ב’ כדי לא לפגוע במורשת? זינדין זידאן חזר ‘להציל’ את ריאל מדריד וכמובן שהקדנצייה השנייה הייתה שונה מאוד.
משום שנבחרת ספרד לא אופציה, הכדורגל באיטליה די רדום ולא רואה אותו מגיע למרות ששיחק בסרייה A לפני הפרישה, מעניין מה הצעד הבא.
אגב, בכל מיני דיונים, בפורום כדורגל כללי, עלה עניין ברצלונה והעונה האחרונה שלה תחת פפ, שהייתה אולי קצת נסיגה, שחיקה, בעיות ברעב. כמובן שאתם שופטים טוב ממני, אני חושב שמה שבהחלט גם אפיין את הקבוצה תחת פפ זה גם הרעב, כל הזמן, הוא דרש את זה. עוד ניצחונות, עוד שערים, עוד שליטה, עוד תארים.
ב MD מנסים לעשות מזה עניין כי מסי לא שאל את בארסה ואף אחד שם לא ידע שהוא היה שם.
מהמאניה:
ג׳רארד רומרו: ״מסי נכנס לקאמפ נואו עם קשרים שיש לו בחדר ההלבשה אבל לא דיבר עם אף אחד בהנהלה״.
חאבי מיגל: ״זה תפס את כולם בהפתעה. וכשאנחנו אומרים כולם, אנחנו מתכוונים לכל אחד. ליאו מסי פרסם באינסטגרם שלו תמונות מביקורו הלילי בספוטיפיי קאמפ נואו, וממועדון הכדורגל ברצלונה מאשרים שאף אחד לא קיבל הודעה על הופעתו של הארגנטינאי באצטדיון.
הכדורגלן של אינטר מיאמי עבר אמש בבירת קטלוניה, כשהוא מנצל את העובדה שהוא שוהה עם נבחרת ארגנטינה בעיירה אלגורפה (במחוז אליקנטה) כחלק מההכנות למשחק ידידות נגד אנגולה ביום שישי, 14 בנובמבר, בשעה 21:00 בלואנדה.
כדורגלן העבר של בארסה ליווה את התמונות בטקסט אישי ומרגש מאוד שבו הוא מסביר: “אמש חזרתי למקום שאני מתגעגע אליו בנשמה. מקום שבו הייתי מאושר לאין שיעור, שבו אתם גרמתם לי להרגיש אלף פעם האדם המאושר בעולם”.
כמו כן, ה-‘10’ ההיסטורי של בארסה משאיר דלת פתוחה לאפשרות לחזור לספוטיפיי קאמפ נואו, ולא רק כדי להיפרד מקהל הקולס: “הלוואי שיום אחד אוכל לחזור, ולא רק כדי להיפרד כשחקן, כפי שמעולם לא יכולתי לעשות…”, הוא חתם את המסר שלו באינסטגרם.
עם זאת, הידיעה שליאו מסי היה בספוטיפיי קאמפ נואו הגיעה למועדון הבוקר עם פרסום התמונות השחקן בחשבון האינסטגרם הרשמי שלו. למעשה, עדיין לא ידוע כיצד הוא הצליח להיכנס לאצטדיון״.
ברדיו Rac1: ״מסי דיבר עם אנשים בלימאק שהעבירו את הבקשה למועדון והם אישרו כניסה״.
אז בסביבה של מסי אומרים שהם לא ביקשו אישור מאף אחד
בהנהלה של בארסה אומרים שבסוף הכל היה מתואם.
דעתי האישית, הוא הגיע, העובדים ראו אותו והכניסו אותו. מי רואה את מסי מבקש להיכנס לקמפ נואו ויגיד לו ״לא״?
עריכה:
עכשיו זה גם דווח ככה -
ברדיו Rac1: ״מי שצילם את התמונות של מסי היה רודריגו דה פול. אנשי האבטחה פשוט נתנו להם להיכנס״
בעיני כל הריב הזה חסר חשיבות.
נחמד לראות את מסי בקאמפ נואו, שיהיה לו לבריאות, מגיע לו מפתחות לאצטדיון כאות הוקרה.
במקסימום לאפורטה יפגע אישית, זה לא באמת ישנה משהו ברמה של המועדון.
שמסי מגיע כך לאצטדיון ולא מתאם מראש ברור שיש פה לפחות רמז.
יש שמועות שהוא מתכנן לתמוך במועמד בבחירות הבאות וזה לא לאפורטה…
קרלוס מונפור: ״ברצלונה ועולם הכדורגל התעוררו הבוקר לפצצה של ממש בדמות תמונה שפרסם ליאו מסי. הכוכב הארגנטינאי, שאינו ידוע כאדם פעיל במיוחד ברשתות החברתיות, שיגע את הרשתות כששיתף תצלום שצולם בתוך הקאמפ נואו. לא רק לתמונה הייתה משמעות סמלית עצומה, אלא גם לטקסט שליווה אותה: “אמש חזרתי למקום שאני מתגעגע אליו בנשמה. מקום שבו הייתי מאושר לאין שיעור, שבו אתם גרמתם לי להרגיש אלף פעם האדם המאושר בעולם. הלוואי שיום אחד אוכל לחזור, ולא רק כדי להיפרד כשחקן, כפי שמעולם לא יכולתי לעשות…”.
״המילים, מלאות הנוסטלגיה, הציתו את הרשתות וגרמו למיליוני אוהדי בארסה, שעדיין לא התרגלו לראות את האליל שלהם רחוק מברצלונה, לחלום. ללא הודעה מוקדמת, שכן לבארסה לא היה ידוע על ביקורו, מסי ערך ביקור בזק בעיר שעיצבה את חייו, בחזרה בלתי צפויה ומרגשת, עם מטרה אחת בלבד: לבקר בקאמפ נואו, הבמה של הישגיו הגדולים ביותר.
כפי שנודע ל׳ספורט׳, הארגנטינאי נחת אתמול בטיסה פרטית מנמל התעופה פורט לודרדייל (מיאמי) בסביבות השעה 14:30, מלווה במעגל הקרוב שלו ובן ארצו רודריגו דה פול. שניהם ניצלו את העובדה שהם זומנו ביום שני לנבחרת ארגנטינה באליקנטה כדי להקדים ביום את נסיעתם וליהנות מכמה שעות של התנתקות בעיר (ברצלונה).
לאחר יום רגוע, מסי החליט לשהות, במלון ‘הנסיכה סופיה’ במקום בביתו דרומית לברצלונה יחד עם פפה קוסטה, מלווהו הבלתי נפרד במשך שנים רבות בבארסה.
כקוריוז, הכדורגלן קיבל חדר עם נוף לקאמפ נואו וכמעט שלא נראה על ידי העוברים והשבים, למעט ארבעה או חמישה אוהדים. כשראו אותו, הם נשארו לעמוד על המשמר בקומה 2- (המקום שדרכו מפורסמים יוצאים ונכנסים מבלי שאף אחד ישים לב לביקורם), מתוך אמונה שהכדורגלן ייצא משם.
עם זאת, בטבעיות מדהימה, הכדורגלן יצא מהדלת הראשית, נראה לעין אך חלף מבלי למשוך תשומת לב, כאורח רגיל.
בערב, הכדורגלן סעד עם דה פול במסעדה ידועה בעיר, המוכרת באווירה האינטימית שלה והיותה אחד המקומות האופנתיים בקרב שחקנים המבקרים בברצלונה.
מאוחר יותר, שניהם נסעו לקאמפ נואו. שם, מול בית הלוויות של לס קורטס, מסי ירד מהרכב כדי להתבונן בעבודות האצטדיון שהיה ביתו במשך יותר משני עשורים. בדיוק באותו רגע, אוהד ותיק של בארסה, שמבקר קבוע במתחם האימונים, נתקל בו במקרה ולא הצליח להימנע מלצעוק בשמו. הארגנטינאי, שהיה אדיב מאוד ונראה מחויך כל הזמן, הצטלם איתו ובדיוק מאותו צד נכנס לאצטדיון כדי לדרוך שוב על הדשא שעליו כתב כמה מהדפים המפוארים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל.
זה היה רגע טעון רגש וסמליות: הפעם הראשונה שליאו חזר לקאמפ נואו מאז עזיבתו, זו שהתרחשה בצורה כה פתאומית וכואבת בקיץ 2021.
לאחר הביקור, מסי ודה פול חזרו בדיסקרטיות למלון כדי לנוח כמה שעות לפני שעלו, הבוקר, על טיסה פרטית לכיוון אליקנטה, שם הם כבר הצטרפו למחנה האימונים של נבחרת ארגנטינה.
נסיעת אקספרס, חולפת אך מלאת רגש. חזרה שאמנם הייתה קצרה, אך הציפה מחדש את הזיכרונות והלבבות של מיליוני אוהדי בארסה. כי בסופו של דבר, מסי תמיד יהיה חלק מהקאמפ נואו… והקאמפ נואו תמיד יהיה חלק ממסי.
