א. הוא היה נשאר בפאריז ונלחם על מנת להוכיח שהוא “טופ דוג”
ב. היה מסיים את הסאגה הנוכחית וחותך למועדון שהוא רוצה לשחק בו.
בנתיים הרופאים של פאריז מזהירים שהוא , איזה הפתעה, לא קיבל טיפול רפואי ראוי בברזיל (היה עסוק במסיבות שחיתות ונשים) ובכמות גדולה של משחקים , הוא עלול להפצע שוב. (ואם לוקחים בחשבון את הפרובקציות שלו, החוסר הכנה הראוי והחוסר בשיקום שהוא עבר בקיץ) הסיכוי שהוא ישרוד שנה בלי להכיר את הרופאים של ורמאלן . קטן מאוד.
אל חאליפי היה האיש האהוב עלי בקיץ הזה אם הוא ימשיך להתעקש עליו (הציל אותנו מראביו ומדה מריה, שימשיך כך). או ימכור אותו לריאל. (שמעתי שבייל מחפש חברה במרפאה).
באמת רוצים להמר על 200 מיליון על שחקן שהיה כשיר חודשים שלושה?
ראשית, מכירה של ניימאר לא מבטיחה שאנחנו נפטרים מקאוטיניו (למרות שאחרת לא ברור מאיפה נביא את הכסף).
שנית, ניימאר פציע, לא עשה שום התקדמות מקצועית בשנתיים האחרונות, יש לו אופי חרא מבחינה מקצועית (פויול השאיר את הברכיים שלו על המגרש, ניי אוסף צהובים ליומולדת של אחותו) ופמליה מסריחה ומלאה בנחשים שמאתגרים אפילו את ברתומיאו.
אנחנו לא צריכים את ניימאר. ניימאר צריך אותנו.
אנחנו לא בעמדה נחותה מפאריז, להם יש שחקן עם משכורת עתק שאפילו לא נכלל בסגלים של פתיחת העונה שלהם, שלא לדבר על הקרע העצום שיש לו איתם וההשפלות שהוא מוריד עליהם כשהוא נזכר ברגע היפה ביותר בקריירה שלו.
וניימאר לא יחזור עם רעב להוכיח שהוא הטוב בעולם, אלא אם זה ״הטוב בעולם בלסובב קבוצות-על על האצבע״.
כן, הוא אחד הטובים, אבל הוא כל כך תפוח רקוב, שאין לי בעיה שילך לריאל או יובה, ואפילו ישמח אותי מאוד אם הוא יישאר בפאריז וכולם שם ימשיכו לאכול את החרא שהם בישלו מאחורי הגב שלנו.
שחקן טוב או לא, בבארסה אין מקום לשחקנים שרבים על ״מי יבעט את הפנדלים״, והולכים מכות עם אוהדים ושופטים.
ואגב, צריך להזכיר שהוא דפק מכות לסמדו לפני שחתך לפאריז? אתה באמת רוצה אותו פה???
יכול להיות שהם מנסים לחבל בהעברה ? מפחדים שלא ישאר להם מה לכתוב
האמת אני כבר התייאשתי, כבר לא מאמין לאף אחד, פעם העיתונאי הכי אמין בברצלונה אומר כך כדי שהעיתונאי הכי אמין בספרד יבוא ויסתור אותו, ואז כמובן העיתונאי הכי אמין בכל העולם בא וטוען משהו אחר לגמרי…
עד שלא יוצג באחד הקבוצות אני לא מאמין לאף אחד.
לחאבייר סביולה , מי שנחשב לילד הפלא של ברצלונה והצטרף לקבוצה ב-2001 בתמורה ל-35 מיליון יורו, אין ספק מי היה השחקן הטוב ביותר: “שיחקתי עם ה רונאלדיניו הטוב ביותר. ראיתי אותו עושים דברים שלא ראיתי אף אחד אחר עושה, זה היה דבר מטורף. הוא היה מגיע לחדר הלבשה, תמיד שמח וללא פנים מודאגות. תמיד אמר שכדורגל זו הנאה - ליהנות ולשחק. וככה הוא שיחק על המגרש”. כמוכן אמר על לואי ואן חאל - “היה מאמן מאוד מסובך עם אופי מורכב, הוא לא נתן לשחקנים להתבטא. הם ריקלמה זה היה הכי בעייתי, זה השפיע על כולם”.
בנושא אחר, בבארסה מאניה כבר העלו גרף כזה לפני יומיים בערך, ובכל זאת: "הדו"ח המדאיג של ניימאר ודמבלה ". במארקה ערכו השוואה בין השנתיים האחרונות של עוסמאן דמבלה וניימאר הפציעים - החמיצו המון משחקים במצטבר. אצל ניימאר מדובר בשתי פציעות ארוכות טווח בעוד דמבלה סבל מאחת קשה ועוד פציעות רבות קצרות יותר.
אטו פרש היום בגיל 38 מכדורגל פעיל , מיכאל יוכין בכתבה מאוד מפורטת על הקרירה שלו.
אין ספק שהוא אחד מגדולי החלוצים שדרכו בקבוצה. מכל הרגעים שהוא נתן בעיני זה הרגע הכי חשוב (מקוה שיש חוש הומור) מומלץ לשמוע בפול ווליום!!!
!!madrid cabron saluda al campeon
אחד מהסיוטים הגדולים ביותר של אוהדי ריאל מדריד עוד לפני שבא מסי, אני עוד זוכר אותו מתעלל שנה אחרי שנה ברוברטו קרלוס. ובדיעבד גם הבנתי שההתגרות שלו כשזכה באליפות - כל כך נכונה ומובנת. חלוץ שהיה לו הכל - מהירות, זריזות, פיניש, משחק ראש, בועט בשתי רגליים, תמיד רעב לנצח. כמובן שגם היו אמירות מיותרות כמו זו על מסי לא מזמן וגם “צדדים רעים”. אבל הוא ורונאלדיניו החיו את ברצלונה בתחילת העשור הקודם. חשבו שהוא גמור אחרי הפציעה הקשה ב-2006/07 אבל אטו תמיד צחק אחרון.
כמו שאטו היה שחקן ענק, ככה הוא גם היה רעב לתהילה ולכסף.
אני זוכר שבאיזושהי עונה היה לו סיכוי לסיים כפיצ’יצ’י, אז במשחקים האחרונים הוא בעט מכל כיוון וכל מרחק, וחירב את סוף העונה. וגם הפסיד את הפיצ’יצ’י.
המעבר לאינטר היה מכוער. הוא דרש משכורת הכי גבוהה בקבוצה, וכשסורב דחה כל קבוצה אחרת אם לא תציעה לו משכורת שהוא רצה. בזמנו זה נתפס אצלי כתאוות בצע. הוא היה מוכן לשבת ביציאה בעונה האחרונה שלו בחוזה כדי להשתחרר בחינם ולקבל משכורת עתק בקבוצה הבאה. אינטר הייתה היחידה שהסכימה לדרישותיו, כי זה היה טרייד עם זלאטן ו46 מיליון. היא הייתה צריכה להוסיף מעט יחסית לאטו בהשוואה למשכורת של זלאטן.
כשאטו חשב על כדורגל, הוא היה אדיר. כשחשב על דברים אחרים, הוא היה מגעיל.
מזכיר לי את ניימאר.
מצד שני אותה אמירה התבררה כנכונה. ברסה שילמה 46 מיליון כדי לעשות טרייד ולקבל שחקן פחות טוב מבחינתה. בגדול עד סוארז ברסה שיחקה עם חלוצים פחות טובים (או תכלס פחות מתאימים).
אטו היה חלוץ ענק ואגדה, אבל גלי הנוסטלגיה והזיכרון המאוד קצר, גורמים לנו להתבלבל. אטו ופפ לא היו יכולים להסתדר לאורך זמן . הפיצוץ היה בלתי נמנע. והפרידה היה צעד מתבקש מראש. זה היה פפ או אטו, ולא נראה לי שיש בעל דעת שחושב שהבחירה היתה צריכה להיות אטו.
הטעות של פפ ולאפורטה, זה לא השיחרור של אטו אלא זלאטן, אני עד היום לא מבין איך ציפו שפפ יסתדר עם זלאטן אם הוא לא יכל היה להסתדר עם אטו. אין תשובה לזה.
שנה אחרי השיחרור של אטו, פפ עשה “תיקון” ורכש את דויד וייה. ואז בעונה של המניטה , לטעמי, זה היתה קבוצה הכדורגל הכי טובה ומהנה שיצא לי לראות בימי חיי. בכל הכבוד לקבוצה של הטניס, הקבוצה של הדאבל היתה דרגה אחת מעל. תענוג.
![[IMG]](https://e00-ar-marca.uecdn.es/claro/assets/multimedia/imagenes/2019/08/21/15663989310263.jpg)
(מקוה שיש חוש הומור) מומלץ לשמוע בפול ווליום!!!