או שהוא טקטיקן חלש כי אתה לא ראית כמעט שום התאמה מבחינתו לקבוצה מולה הוא עומד? שברגע שלקחת לו שחקנים מסויימים ה"שיטה שלו" כבר לא עבדה, ורוב ההצלחות שלו הסתכמו על יכולת אישית של השלישייה הקדמית?
כן הוא סמל גדול, כן הוא קטף תארים, אבל מעבר למצבים הנייחים (אותם לרוב ייחסו לאונסואה) לא קיבלנו משהו שהוא מעבר לעוצמה של msn, ובארסה שבהדרגה הפכה לפחות ופחות מאוזנת. לוצ׳ו עשה כמה דברים לא רעים בבארסה, אבל זה לא כי הוא טקטיקן יוצא דופן.
כל שיטה תלויה בשחקנים, אני לא מכיר שיטה שעובדת עם שחקנים שלא מתאימים לה. ברור שאם ללוצ’ו אין את השחקנים או שהם עושים טעויות אישיות שלא תלויות במאמן זה לא קשור לשיטה שלו. יכול להיות שעם שחקנים אחרים זה היה נראה אחרת בעונה האחרונה. עדיין, לאורך זמן הוא גילה עליונות על כל המאמנים שמולו. אני לא חושב שדביל בלי מודעות טקטית היה עושה את זה. אתה יכול להפסיד לפעמים, להיכשל במשחק ספציפי ואפילו 5, זה לא הופך אותך למאמן חלש טקטית.
אני דווקא אהבתי שהוא החליט לנצל את הצד החזק של הסגל שלו ודווקא זנח את החלק הישן-הוא ראה שהצד החזק שלו זה השלישייה הקידמית והוא מצא את הדרכים להחזיר את אלבס כשחקן מועיל, שיפר את פיקה פלאים ואשכרה הצליח להוריד את התלות במסי.
דווקא אחד כמו פפ לא היה חושב לשנות ככה ולהגיד “אני לא משתמש בקישור כקלף החזק שלי”. גם כיום בסיטי הוא שם את הביטחון באמצע שלו. מה שאהבתי בלוצ’ו זה שבעניין הזה הוא לא היה עקשן.
אני לא חושב שניצחונות יכולים בהכרח להעיד על עליונות טקטית. גם פרנק רייקארד החביב היה סך הכל מאמן סביר שנתן המון חופש לשחקן הכי טוב בעולם בפער בזמנו, והיה לו חדר הלבשה מגובש והכל היה טוב ויופה שנתיים וחצי. ברגע שהוא לא יכל לסמוך על היכולת האישית של השחקנים (עם דגש על רונאלדיניו שלא חזר לעצמו מאז מונדיאל 2006) הקבוצה דעכה ודעכה.
עיניין דומה נראה אצל לוצ’ו. בעונת הטריפלט היה לו לדעתי את אחד הסגלים הכי טובים שהיו בברצלונה. צ’אביניייסטה, בוסקטס וMSN, כשהיה לו את החופש מצד אחד לשחק על הנעת כדור (כשצ’אבי היה על המגרש), וכראקיטיץ’ היה עולה הוא העדיף לשחק עם מרכז שדה עם מחוייבות הגנתית, ונתן ליתרון המספרי בעזרת המהירות של ניימאר וההצטרפות של אלבס ואלבה להכריע את המשחקים. עונה לאחר מכן ללא צ’אבי, הוא סמך טוטאלית על הMSN וויתר על הנעת הכדור, וכל זה היה מצויין עד השלישייה נשארו בלי אוויר בסוף העונה, וכמעט הפסדנו את האליפות שהייתה בכיס שלנו. עונה לאחר מכן ללא אלבס לא הצלחנו יותר לייצר איזון באגפים, וההצטרפות של השחקנים לא הייתה טובה מספיק, והכל נפל על היום בו MSN הגיעו (בעיקר ניימאר שהיה כמעט היחיד שהצליח לסחוב את הכדור ממרכז המגרש עד לרחבה), אבל זה הספיק רק לגביע.
לאיפה אני חותר? לואיס אנריקה אולי הצליח לנצל את המשאבים שניתנו לו עד תום, אבל קשה להגיד מה הוא כן הביא איתו לקבוצה, כי חוץ מהרכישה של אומטיטי (מבורכת, ואני לא יודע אם הוא אחראי עליה ישירות), הוא לא הצליח לייצר כמעט כלום. הוא לא הצליח לעצור את הסחף של היעדרות האופציות, והוא נשאר במערומיו בעונתו השלישית, בה כולם חיכו לראות אם הוא כן יצליח לבנות משהו משלו, ואת זה הוא לא הצליח לעשות, וזה נגמר במשחקים בהם הוא אפילו לא מצליח לחשוב על חילופים שיוכלו לעשות את ההבדל בזמן משחק.
אז שוב, הוא לקח תארים, ואני לא יכול להתכחש לדברים הטובים שהוא עשה בקבוצה, אבל זה לא בגלל שהוא היה טקטיקן מהגדולים בעולם, אלא היו לו אמצעים אחרים (תכונות אישיות שלו, או סגל) שדווקא כיפרו על החולשה הטקטית היחסית שלו ביחס למאמנים אחרים ברמות הללו.
האמת שאני תוהה מה אתה חושב על וואלוורדה?
בעיניי לוצ’ו הצליח להביא את השינוי הטקטי הכי גדול שגם פפ לא הביא בעונתו הרביעית, וגם אחריו וילאנובה וטאטה לא הצליחו-הוא פשוט שינה לחלוטין את המשחק ההתקפי של המועדון שכמו שאמרתי קידש את הקישור. לוצ’ו חזר להפסיד ברגע שחזר למתכונת שמסי יורד לאמצע לנהל משחק. בעונת הטריפלטה אני זוכר שהשינוי הגיע כשמסי חזר לאגף וסוארז באמצע וכל שחקן קיבל את העמדה שלו בחלק הקידמי. יש גונבי דעת שמנסים להגיד שמסי החליט על כך אבל זה שטויות במיץ עגבניות-מסי משחק איפה שהוא מרגיש בנוח כיום, וזה באמצע. זה לא בהכרח אומר שזה הכי טוב לקבוצה. לוצ’ו הבין את זה, ולבסוף כנראה גם מסי נכנע. זה בעייני מה שלוצ’ו מבחינה טקטית הביא לקבוצה, וזה בדיוק מה שהיינו צריכים. היינו צריכים ייעול מושלם של השלישיה הקידמית.
בפן ההגנתי הוא מבחינתי החזיר לאלבס משהו שאבד לו, הוא הצליח לדרבן את העושק הזה מחדש. אני ואתה חלוקים לגבי אלבס, אבל איננו חלוקים בדבר אחד-אלבס גם בעייני הוא מגן מדהים. אבל הוא כזה רק כשאכפת לו. לוצ’ו החזיר לו את הרעב הזה. דבר שני זכור לי שאמרו שגם עם פיקה לוצ’ו היה נשאר אחרי האימונים והוא החזיר אותו ליכולת הטובה לפני המשבר. דבר שלישי גם לדעת לבחור שחקני רכש זה לא דבר פשוט, והוא בהחלט הביא לנו נכס כמו אומטיטי (במידה והוא היה בקשה שלו).
כל אלה דברים שאני מייחס אליו.
לגבי המאמן הנוכחי אני חלוק. הוא טקטיקן נהדר, השאלה אם הטקטיקה שלו מתאימה למועדון. במבחן התוצאה אי אפשר להתווכח, אבל מה עם מבחן הדרך? הרי הסיבה שאני ועוד רבים התאהבנו בברסה טוטאלית ואנחנו מאוהבים בפפ היא הדרך. הדרך שהקבוצה משחקת, בלשון המעטה, היא לא מרשימה. אני בספק אם נוכל לזכות בגביע אירופה עם הדרך הזאת, כי במשחקי נוקאאוט זה סיפור שונה.
דבר שני, אני חושב שהמאני טיים עוד לפנינו. פפ נפל בעיקר במאני טיים אחריי ברסה, למרות פתיחות עונות מדהימות בבאיירן. לא חסרות קבוצות שהתחילו את העונות שלהם מדהים (וסיבוב שלם בליגה ללא הפסד והעפלה לגמר גביע זה בהחלט מדהים) ואז נפלו מהרגליים בחודשיים האחרונים.
בפו הזה אגב אני נותן לו צל"ש על הספסול של מסי באספניול, על השמירה עם איניסטה בכפפות משי, ואני אוהב את השיתוף האיטי של מינה. הייתי מעדיף ושמח אם היה נותן יותר דקות לפאקו, דאולו וסוארז בקישור, אבל אני מניח שלכל מאמן יש את הראש בקיר שלו.
אני צריך להרגיש חרא שאני שמח שריאל ניצחו רק בגלל שאני כל כך שונא את ניימאר?
אני כל היום הייתי בהתלבטות נגד מי אני הערב אבל איך שהתחיל המשחק נגמרה ההתלבטות. ריאל מדריד הרבה יותר מגעילה אותי מצמד הברזילאים הבוגדניים.
היתה לי הפסקת חשמל כמעט כל המשחק, (אני עדיין בחושך) מה קרה?
הנבלות ניצחו 3-1. הצרפתים הראו שעדיין אין להם את מה שצריך בשביל הרמות הגבוהות
תחשוב על זה אחרת. ריאל לא קבוצה יציבה ואפשר לתפור אותה יותר מדי הרבה ימים בשנה, פריז מסוכנת מאוד במתפרצות מאידך. כשאני חושב על מי עדיף לנו בהנחה ונעבור את צ’לסי ריאל הרבה יותר קוסמת לי.
אבל עזוב, ריאל סיטי נשמע חלומי. בהצלחה לשני הצדדים שוב.
אונאי אמרי פשוט מפגר.
אתה ב 1-1 במשחק חוץ, דקה 80, למה להמשיך לתקוף כמו מפגר כשזידאן בבירור הולך לשחק על מתפרצות (הכניס את אסנסיו בייל וואזקס)… ? מה ההיגיון?
לניימאר יש את כל התכונות הנדרשות כדי להיות הכוכב של ריאל. אגואיסט, קבלת החלטות לוקה בחסר, מחפש את השאו והצלילות וגם מוכשר בטירוף.
ההתמודדות גמורה לדעתי, אין לאמרי את הניסיון להתמודד מול ריאל.
אני דווקא חושב שהוא לא בדיוק הלך רחוק מידי, וגם לתכנית הזאת היה גיבוי מצויין בעונת הטריפלט. בעונה הראשונה הוא יכל לבחור אם לקדש את הקישור (בהכנסת צ’אבי ושימור משולש הצ’אבינייסטה ובוסקטס), או שהוא יכל לשחק משחק מהיר יותר ולהעביר את הפוקוס לשלישייה הקדמית. אני חושב שהורסטיליות הזאת היא בעיקר תוצר של הסגל אולי הכי מוכשר שהיה לבלאוגראנה בעשור האחרון. ברגע שצ’אבי הלך הוא כבר לא הצליח להמציא את עצמו מחדש. הוא הביא שינוי מסויים, אבל הוא לא הצליח להתפתח מאז.
כמובן ששנינו נשאר חלוקים לגבי אלבס, ותתפלא אנחנו גם חלוקים לגביי היכולות ההגנתיות של אלבס תחת אנריקה. אלבס הצליח להעביר את הערך המוסף שלו בהצטרפות קדימה בצורה מדהימה, אבל הוא עדיין השאיר חורים, מי שדאג למלא החורים הוא הבייביסיטר שלו ראקיטיץ’ שנתן תפוקה הגנתית יוצאת מין הכלל, וזה הביא לאיזון כלשהו. ההגנה הייתה מפוקסת יותר אצל לוצ’ו לעומת העונה האחרונה של פפ, אבל אני לא חושב שדני אלבס בהכרח השתפר הגנתית או רץ יותר. וגם אם כן, זה דיי דעך שוב בעונה השנייה שלו, בנוסף לעובדה שלא היה לו מחליף אמיתי (תחילת דרכו של הפלסתר סרג’י רוברטו כמגן).
לגביי וואלוורדה האמת שאני מסכים איתך. הוא אומנם מוציא המון מהסגל ה"מפורק" אותו הוא התחיל את העונה, אני גם לפעמים תוהה על הסגנון של הקבוצה, אבל בעיקר נהנה מהדינאמיות שלה ומציאת הפתרונות שלו לכל המוקשים עד כה. למרות כל הנאמר, אין ספק שחובת ההוכחה במאני טיים של העונה עליו.
הרשה לי לתקן אותך. אמרי לא מפגר, הוא בינוני. אין לי דרך אחרת לתאר את ההכנה של הקבוצה שלו למשחק, את ניהול המשחק שלו ואת שפת הגוף שלו. הוא פשוט מאמן בינוני שבמקרה הטוב יכול לייצב קבוצת אמצע טבלה/ חלק עליון ולהשאיר אותה במסגרת הליגה האירופאית. אני באמת לא מצליח להבין מה גרם לחאליפי להשאיר את המאמן הזה בקבוצה אחרי העונה הזוועתית של פסז’ בעונה שעברה.
באשר לניימאר, הוא השיג את מה שהוא רצה, עכשיו הוא עושה צל על כל הקבוצה מפריז.
אני מחזק את דעתך בנוגע לחליפי ואמרי. מה שיש לי להגיד בעניין זה שאין לחליפי (זה שם מגניב של חאליפות?) מושג בכדורגל והוא הולך לפי רגשי הקהל, אותו דבר נאיימר שברור שלא יכול להוביל קבוצה.
הרי חוץ מהעקב ה(ספק) מכוון בגול של פאריס לא ברור מה הוא ניסה לעשות בנוגע להנהגה והובלה של פרנצ’ייז למקום טוב יותר, אני לא חושב שהוא מסוגל לעשות זאת ומתאים לו בול להיות כינור שני. הוא עסוק יותר מדי בתפל מאשר בתאכלס קרי- שופט, בכי, הצגות והרבה שואו ופחות מדי בללכת לכיוון השער ולתת גול\בישול.
אפילו ריאל החלשה של העונה גדולה על פאריס כי כשריאל מתפקסת כולה במשחק אחד היא הרבה יותר טובה מאשר בליגה, בליגה הם זורקים זין ולא באמת מנסים אולי כי אין להם את האופי הזה של להחזיק רמה מסויימת לאורך שנה שלמה. הרי האליפויות היחידות שהם לקחו בעשור האחרון היו כשבארסה בעטה בדלי כמה פעמים בעונה אחרת גם זה לא היה להם.
מצד שני בצ’מפיונס הם הופכים פתאום לענק הלבן והאינטנסיביות והרמה עולות פלאים, מול פאריס גם זה לא היה מספיק אם אמרי היה משחק יותר חכם אבל גם בניית הסגל שלהם לא ברמה גבוהה מספיק כי הסגל לא מאוזן בכלל.
ריאל תגיע לגומלין תספוג גול שניים ואז תשים גול שניים ותשבור לפריזאים את הלב. המצלמה תעשה זום על הבכי של השחקנים בייחוד אל נאיימר, ובזמן שטוויטרים מרגשים בנוגע לאכזבה העצומה יצוצו אל העולם ניי יסגור מאחורי הקלעים עם ריאל מדריד חוזה לחמש עונות ויתחיל למרוד בקבוצה אליה “נלחם” כל-כך להגיע.
בקיצור אני רוצה שריאל תעוף מול ליברפול
מסכים עם רוב מה שכתבת, אבל הפיסקה הזו מפריעה לי. נאסר אל חאליפי או איך שקוראים לו, הוא לא ברתומאו והקטארים הם לא ברצלונה. אין לו סעיף שחרור והקטארים לא זקוקים לכסף. אין שום סרט שחאליפי יסכים לעיסקה עם ריאל. אין לריאל מה להציע ופסז רוצה להיות ריאל לא להיות ליברפול…
ברגע שניימאר יעשה בעיות, חאליפי ישלח אותו לוראטי לסדנת התייעצות “מה קורה שמעצבנים את השייח” ועם זה לא יעזור ישר לסדנת קירור ביציע… ומי שחושב שיש לו איזה בעיה מוסרית עם זה לא מכיר את הקטארים ואת המוסר שלהם…
(רמז תסתכלו על הנפאלים המסכנים שבונים להם את האצטדיונים שלהם)
אוהדי ברצלונה או.ריאל חושבים שכל העולם יושב ומשתחווה אליהם (כך זה היה עם וראטי בקיץ) זה אולי אולי נכון לגבי 95 אחוז מהקבוצות בעולם אבל לא פריז.
(אני עדיין זוכר איך ישבנו בפורום הקודם ולא ספרנו את חאליפי בקיץ. איך בבארסה מניה כתבו לי “אי אפשר להחזיק שחקן בכח” וכל הדברים הלא רלונטים לקטארים אז ) הלכנו לישון עם חלומות על וראטי והתעוררנו למציאות בלי ניימאר. בכלל עם ריאל יעצבנו את חאליפי יותר מידי אז הוא ישלוף את פנקס הציקים וישלם את חצי מיליארד סעיף השיחרור של איסקו)
בקיצור, הסיכוי היחידי שחאליפי יסכים לשחרר את ניימאר לריאל, זה עם יביאו לו איזה ניימאר חדש. מישהו מכיר בשוק שחקן כזה?
רוב הסיכויים שאתה צודק.
אבל יש סיכוי שנאיימר עם מכונת הייחצון והכח ברשתות החברתיות שיש לו יוכל לעשות ספינים כאילו מחזיקים אותו בכח, כאילו חאליפי מתנהג אליו כמו אסיר ודברים מסוג זה שיציגו את חאליפי באור שלילי והכל הרי מסתכם באימג’ שלו והצעצוע שלו.
אבל רוב הסיכויים שאתה צודק.
אתה חושב שאת חאליפי מעניין מה כותבים עליו בטויטר?
אני ממליץ לכולם פה, לקרוא את מה שהסוכן לשעבר של וראטי כתב על הניסיונות שלו לשחרר את האיטלקי מפ.ס.ז בקיץ. חאליפי לא רק שחיסל את כל התקוות של וראטי לאקסיט לאושר, אלא הכריח אותו להחליף את הסוכן שלו…
ניימאר מבחינת חאליפי הוא שחקן הרבה יותר חשוב מוראטי, והוא בטח לא ימכור אותו אחרי שנה ליריבה הכי גדולה של הצרפתים בליגת האלופות.
הכל יכול להיות בחיים, אבל אני לא רואה תסריט ריאלי שניימאר יכול לכפות על חאליפי מעבר לריאל. הוא כנראה חולם על זה, אבל לא נראה לי שצמד החמד (פאפא ניימאר וניימאר) מבין לאן הם הגיעו…
לא ממש מעניין אותי מה כתוב בוואלה ספורט עם כל הכבוד משה
אני אמרתי שאתה כנראה צודק אבל נאיימר זה לא ווראטי נאיימר זה כח גלובאלי עצום ואם הוא מצליח לעשות ספין שהולך ותופס תאוצה תאמין לי שזה גדול גם על חאליפי, כי אין דבר יותר גרוע מבאז תקשורתי שלילי על המותג שלך וחאליפי יודע את זה
זה לא קשור לוואלה ספורט זה ריאיון שהסוכן שלו עשה עם “טוטוספורט” . וזה סיפור ידוע.
אותם משפטים כתבו לי על וראטי. לחאליפי זה לא שינה, ולא רק שהוא “הצליח” לשמור על וראטי (כמעט ללא מאמץ) הוא הצליח לרכוש בקיץ שתי סופרסטארים. עם כל הבאז הלכאורה שלילי של “להחזיק שחקן בכח”.
שחקני כדורגל בעידן שלנו הם חזירים ותאבי בצע, ברגע שפותחים את פנקס הציקים הם שוכחים כל באז שלילי שיש למועדון…
דרך אגב, יש שחקנים שמפחידים אותי יותר מניימאר בהקשר של מעבר לריאל. אני לא סובל את השחקן ואני די ישמח לאידו, על כל כישלון ספורטיבי שלו.
אתה חושב שיש להם אותו כח בפן של התקשורת? אם כן אנחנו לא באותו עמוד, נאיימר הרבה הרבהההההה יותר מוכר וחזק ברשתות מווראטי
we all are