זה מה שהביא את גוטי להיות שחקן ספסל? שהוא בחר בפעולות עם סיכון גבוה? זה היה עדיף על בקהאם שבעונות האחרונות שלו מסר רק ימינה ושמאלה. גוטי היה לא יציב. סיפור הקריירה שלו זה השבועיים הבאים בעונת הקאפלו: עלה מהספסל נגד סביליה וסיפק שניים וחצי בישולים, ולאחר מכן קיבל את חולצת ההרכב נגד אספניול (בקהאם היה מוצהב), היה בינוני, איבוד כדור שלו הביא לשער השלישי של הפריקוס וגוטי הוחלף במחצית. ראיתי את גוטי מספק בישולים לא הגיוניים כמו העקב לזידאן ואפילו לבנזמה. מבחינת יכולת המסירה הוא בלבל של מסי חד וחלק.
גוטי התחרה לאורך הקריירה עם שמות מאוד גדולים בהרכב. פעם זידאן הגיע ‘על העמדה שלו’ למרות ששיחק בשמאל, פעם זה היה בקהאם, בהמשך הוא הוסט לאחור וכמובן שהגנה מעולם לא הייתה לו.
כל השאר שנאמר לגבי החבילה הכוללת של האיכות של מסי היא נכונה ואני מאוד מתחבר למשפט של חאבייר מסצ’ראנו עליו. הוא עושה 8 פעולות במשחק וכולן גדולות, כולן שוות שער או בישול או מצב של מאה אחוז.
לא. זה לא בגלל שהוא בחר שהוא בחר לעשות עם פעולות עם סיכון גבוה. אלא בגלל שהוא בחר ב:
אתה אומר שגוטי היה לא יציב. הייתי מציין שזה בעצמו פוגם בהגדרה שלו כמוסר טוב אבל אני אפילו לא אלך לשם בגלל שזה חלק מהנקודה של מה שניסיתי לומר. למה גוטי היה שחקן לא יציב? בגלל שכאשר אתה מנסה לעשות דברים עם סיכון גבוה, יש לך אחוזים טובים מאוד שאתה תיכשל. וכשאתה מנסה לעשות את הדברים האלו הרבה, אתה תיכשל הרבה, ובמילים אחרות, חוסר יציבות. פעולות עם סיכון גבוה הם דבר שצריך לעשות במידה הנכונה. כי בכמות גדולה, איבודי כדור הם ממש בעיה. אותו הדבר שגורם לך להזיל ריר על המסירות המבריקות של גוטי הם אותו הדבר ששלח אותו לספסל, הוא ניסה לעשות את זה יותר מדי. הלך לו מדי פעם, ואת זה אתה זוכר. לא הלך לו הרבה, ולזה קוראים חוסר יציבות
התירוץ של שמות גדולים היה תופס אלולא היינו מדברים על המוסר הגדול בהסטוריה, או לפחות של 20-25 שנה האחרונות.
שחקן שהוא:
אני הבאתי נתונים ברורים שמראים שמסי מוסר יותר אסיסטים ויותר מסירות מפתח מכל קשר שעלה פה לדיון.
אני טוען שמסי מוסר יותר טוב מכולם.
מי שלא מסכים עם הטענה הזאת, לא הביא שום נתונים שמפריכים את הטענה שלי. רק משפטים כמו שהעיניים שלהם רואות טוב יותר מכל סטטיסטיקה, או שלמסי יותר קל למסור כי הוא גם דריבליסט, או שלקשר אחורי יותר קשה למסור ממסי.
זה די מגוכח.
לגבי הדריבל - גם לזה יש נתונים. ממוצע פר משחק, סה"כ דריבלים בקריירה, אחוזי הצלחה. מי שרוצה לדון בנושא, שיביא נתונים ששחקן X מדרבל יותר טוב משחקן Y. אני לא בדקתי, תחושת בטן שלי שמסי לוקח בגדול גם בקטגוריה הזאת.
אחת הסיבות שאנחנו מדברים על מסי כגדול בהיסטוריה היא מדד היעילות שלו. זה נכון שמסי עושה פעולות מאוד יפות תוך די משחק, אבל הוא לעולם לא יבחר בדרך הפעולה הזאת אלא אם כן הוא יחשוב שהיא הדרך הכי יעילה לעזור לקבוצה שלו להבקיע.
רבים אולי לא יסכימו איתי, אבל כשאנחנו מדברים על מסירות לעומק, צריך להתייחס לא רק ליופי שלהן (למרות שמסי גם מכניס מסירות שמשאירות את כולנו עם פה פעור) אלא לאחוזי הכנסות כדורי העומק המוצלחים שלו.
האם שחקן שמתוך 10 מסירות עומק מוסר אחת מוצלחת שמשאירה אותנו פעורי פה טוב יותר משחקן שמצליח להכניס מס’ כפול של מסירות, שעל פניו הן פחות יפות? לא בטוח בכלל. האם כשאנחנו משווים את מסי, למוסרים גדולים אחרים (ואני אשמח לסטטיסטיקה שתאמת או תסתור אותי, כי אני מדבר מתחושות שלי בלבד), כשבסך הכל אפשר לדבר על איכות מסירה זהה פחות או יותר, אבל האחוזי המסירות המוצלחות שלו גבוה הרבה יותר, זה לא מטה את הכף לטובתו?
אגב, אין לי נתונים, והאמת אין לי מושג איפה למצוא כאלה, אבל לפי זכרוני בשיא הקריירה שלו, צ’אבי היה מוסר מסירות עומק מוצלחות באחוזים גבוהים מאוד. אני לעולם לא אשכח את המשפט של שגיא כהן מעונת הטרבל הראשונה: “אם הקוון טוען שהיה ונבדל וצ’אבי טוען שלא אני מאמין לצ’אבי”. אולי לא הכי קשור לנקודה הספציפית הזאת, אבל אם אנחנו מדברים על מוסר בשיאו, אז סליחה רונאלדיניו, אני לא חושב שיש שחקן שיכול להתחרות בו.
בני, מסכים כמעט עם כל מילה, אז רק לגבי האלה שלא -
לא בושה לא להכניס את אינייסטה. עוד אגיע לזה.
המסירה של רונאלדיניו לז’ולי באותו גמר משקפת דווקא מסירה מהסוג שאני פחות אוהב, ואתה הגדרת כמסירה נהדרת שלא עושה שום דבר. זה ז’ולי המחמיצן מזוית קשה, עצם ההגעה של המסירה לא הופכת אותה לטובה, מבחינתי זו מסירת לונג שאט למחמיצן סדרתי בזמן שאולי פס סבלני אחד היה תורם יותר לאותה התקפה ב-95 מתוך 100 מקרים. הוא הבקיע אז זה לא באמת משנה.
וזה מעביר אותי למשהו שמאוד היה חסר לי בניתוח שלך ומתקשר גם לאיכויות של מסי ואינייסטה (הגעתי לזה). כשנטען פה שאף אחד לא עוצר את המסירה לאלבה למרות שהיא צפויה ונראית תמיד אותו הדבר זה לדעתי תיאור חלקי של סיטואציה הרבה יותר מורכבת במגרש כדורגל. לשחקן עם דריבל כמו של מסי (ואינייסטה) יש המון אפשרויות, הוא יכול באמת לשחרר את המסירה הזו לאלבה, אבל הוא יכול למשוך עוד קצת ואז לשחרר, או בכלל לוותר עליה ולחתוך ימינה, או לבעוט, או לחכות שאלבה ייכנס לנבדל, ייצא ממנו, ורק אז להכניס לו את הכדור. כי זה מסי והכדור יישאר אצלו, כי יש לו דריבל ויכולת שמירה חולנית על הכדור. אז מסי הוא אחד כזה עם מסירה מטורפת בפני עצמה (לחלוטין מה-5 כפי שציינו פה כבר) אבל אינייסטה לא. אם תרצה אז בגסות - המסירה של אינייסטה היא טרמפיסטית על יכולת השמירה שלו על הכדור והדריבל. הוא מוסר טוב כמובן, אבל לא ברמה של הקוסמים שהוזכרו פה.
גוטי - הטענות פה לגביו פשוט נובעות מבורות וחוסר התמקדות בו באופן ספציפי. מדובר על מוסר משוגע.
רונאלדיניו - מסכים עם כל מה שהוזכר. מוסר מלא דמיון ועם יכולת ביצוע מדהימה תחת לחץ.
מסי - הכי טוב בעולם בהכל.
צ’אבי - בטופ 3 של הרשימה הזו. אחד השחקנים הכי חכמים שראיתי והמסירה שלו היא (יחד עם הסיבוב והראיה המרחבית) סימן ההיכר הכי טוב לכך.
אלונסו, פירלו וכל שאר החברה לא שייכים לרשימה הזו לדעתי.ולא נראה לי שמישהו יכול לחשוד בי שאני סובייקטיבי כלפי אלונסו. לירות חצים “טכנאיים” חותכי קישור או כדורי קוורטרבק, מדהימים ככל שיהיו (והם פאקינג היו), זה לא באותה סקאלה כמו למסור לגול אם משאירים לך 5 מטר פנוי.
לגבי המסירה של רונאלדיניו לג’ולי- זה שהצרפתי מחמיצן לא הופכת את המסירה ללא אמנותית. מוסר תלוי גם בשחקנים שאיתו, קשה לי לקבל את זה שאם הכתובת הייתה ואן ניסטלרוי אז המסירה כשלעצמה הייתה הופכת לטובה יותר. אפשר לבקר את ההחלטה למסור לו מלכתחילה, אבל הביצוע כשלעצמו הוא מלאכת מחשבת.
אגב, המצב של ג’ולי הוא לא נח מאוד אבל גם לא נמוך מדי לשער. זה לבטח עדיף על הרבה בעיטות רגילות מחוץ לרחבה או לכל תוצאה ממוצעת של פוזשן רגיל.
רגע, אני חושב שבדיוק כמה הודעות למעלה טענת בחריפות שמסי אינו קשר על אף שמראדונה קשר? מה קורה פה?
זה לא משנה דבר במה שאני חושב על מסי כמובן, סתם אוף טופיק.
מסי הוא שחקן התקפה, או קשר 10. אפשר להשוות אותו במספרים לשחקן בעמדה של קאקה, רונאלדיניו, ומראדונה ומעלה. להשוות אותו לצ’אבי אלונסו זה פשוט השוואה לא הוגנת, תשוו אותו לטר שטגן כבר וזהו (על אף שהגרמני יכול להתחרות במסי יותר טוב מהרבה שחקנים).
הודעה נהדרת ניר. תודה. בכל זאת, כמה הערות על הערות.
המסירה הנהדרת שלא עושה שום דבר שאני הגדרתי היא מסירה מסוג אחר. מסירה שהיא יפה שלא מקדמת בדיוק את המשחק. ולרונלדיניו היו כאלו בגלל שלמסור מסירות יפות היו מטרה בפני עצמה בשביל רונלדיניו. אם הוא היה יכול למסור מסירה יפה לשוער שלו באמצע התקפה הוא היה עושה את זה. המסירה לז’יולי היא מסירת עומק לכיוון השער מול צפיפות רצינית. זה מסירה עם תכלית, גם אם היא לונג שאט. אתה אומר שמסירה סבלנית היתה תורמת יותר. אם אני זוכר נכון מדובר בגול בודד של ברצלונה ב180 דקות שבו כל מה שהיא עשתה זה מסירה סבלנית אחת גדולה. לא ראיתי את המשחק בזמן אמת, לא הייתי אוהד כדורגל גדול עדיין, ואם הייתי רואה את המשחק בזמן אמת כנראה שזה היה נשאר כך. אבל ראיתי את המשחק אחר כך, והמסירה הזאת היתה ממש במקום. בדיוק טירופים מהסוג הזה היה חסר לנו מול ליברפול, מנצ’סטר יונייטד( ב08) צ’לסי ואינטר בשנים אחר כך. זה סוג הטירוף שאין נשק נגדו, ולפעמים הוא חיוני.
זוהי נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה. אבל אני חולק עליך לגבי אינייסטה. הוא לחלוטין היה מוסר אדיר שעומד בכוחות עצמו. הוא לא צ’אבי, הוא לא מסי אבל אני לא מסכים אם ההגדרה שהמסירה טרמפיסטית של הדריבל. הם לגמרי משתתפים בדלק. בשביל המסירה לפברגאס בגמר מול איטליה (בגול הראשון)צריך כמות הגונה של חוצפה בשביל לחשוב שזה בכלל אפשרי. זוהי מסירה שומטת לסתות, לפחות בשבילי. ואין הרבה כאלה שאני זוכר לשלוף סתם ככה. למסי למשל אני זוכר 4, למרות שאני בטוח שיש כאלה שאני שוכח (בשביל הרקורד מסירות שומטות הלסתות של מסי שאני זוכר כרגע: 1) המסירה לדי מריה מול בלגיה, אוריה פתח על זה דיון פעם. 2)המסירה לניימאר בקלאסיקו בברנבאו שבישלה כרטיס אדום לראמוס. 3) בישול לצ’אבי מול מילאן בשלב הבתים 2011 4) מסירה מול אייבר בחוץ, צריך לפשפש באיזה שנה זוכר רק שזה בישול לבישול של ניימאר או סוארז) בכל אופן, חולק בתוקף לגבי אינייסטה.
אני מרגיש שלא ראיתי מספיק כדי להתווכח מעמדה של מומחיות אמיתית. אני פשוט זוכר שכל פעם שראיתי משחק שלו (אני לא צופה אדוק במיוחד של ריאל) הוא היה לחלוטין נעלם. בכל אופן, מדברים עליו כמוסר יותר טוב ממסי. אני מכיר את מסי. שום שחקן שמוסר כמו מסי לא נמצא על הספסל אף פעם.
לפירלו היה ניצוץ. אבל דווקא אצלו אני יותר מקבל את הנקודה שעשית לגבי אינייסטה. חלק מזה יכול להיות החזקת הכדור המעולה שלו. היה קשה להוציא לו את הכדור מהרגליים
המסירה לצ’אבי מול מילאן היא עוד יום בעבודה של מסי. יש לו בערך 100 כאלה. לגבי הפס לדי מאריה וניימאר מסכים לגמרי. הפס לאינייסטה בטורינו, טייק 100 לאלבה, זה לסוארז דוגמאות טובות יותר לרענן את זכרונך (אפשר לעשות דיון שלם מה המסירה הכי גדולה שלו).
לגבי אינייסטה, הוא באמת מוסר טוב אבל לא ברמה של הטופ 5.
וסתם לקינוח כי אמרת שצ’אבי לא היה מוסר עם הרבה דימיון ובעיקר כי כיף לנו
עם כל המניפסט שרשמתי לגבי המסירה של רונאלדיניו בגמר ההוא, אני חותם על כל מילה שכתבת לגבי הנחיצות שלה בסיטואציה. ניסיתי להעמיד באור ביקורתי את ניתוח המסירה כביצוע בלבד ללא המחשבה על זהות המקבל, הזוית ויכולת הסיום שלו. אם ז’יולי היה מחמיץ המסירה הזו לא הייתה נצרבת בתודעה כמסירה גדולה, פשוט משום שהמצב הוחמץ בסיטואציה שלחלוטין לגיטימי לצפות שהוא יוחמץ (אני תפסתי את הראש ולא האמנתי שהוא הכניס את זה, דווקא הוא, דווקא ממצב יחסית קשה כזה). המסירה של מסי לדי מאריה, לדוגמה, היא משהו שהייתי זוכר גם אם די מאריה היה שובר רגל בנסיון להגיע לכדור. אין פה ביקורת על המהלך עצמו אלא נסיון לשים את המסירה בתנאי מעבדה ולנתח אותה כאילו בוצעה בדקה 5 נגד חטאפה בקאמפ. ושוב, כדי להבהיר, המסירה עצמה היא מסירת אמן, מבחינת רמת ביצוע וגם מבחינת הדמיון, אבל אם הצרפתי בועט בטעות באויר והכדור מתגלגל החוצה אז אפשר למצוא נקודות דמיון מסוימות לאותה מסירה לקרן שתיארת.
הלאה לאינייסטה, מוסר אדיר בזכות עצמו (או בזכות יכולת המסירה שלו ללא שום טרמפ* על יכולת אחרת של עצמו) בלי שום ספק ואני זוכר המון מסירות שלו ששמטו לי את הלסת. בכללי הוא שחקן מיוחד ושומט לסתות לא קטן. מה שניסיתי להגיד זה שהוא לא היה אבסולוטי כמו צ’אבי לדוגמה.
אם נדמיין אקולייזר שיש לכל אחד ומודד כמה הוא מעריך מוסר, אז יכול להיות שאחד יתן הרבה חשיבות לדמיון, למחשבה, לראיית המשחק, יו ניים איט ואחד אחר ייחס יותר חשיבות לליטוש בביצוע, זה מאוד משתנה ולכן מאוד קשה גם לי לקבוע מי מהרשימה הזו הוא הראשון ומי הרביעי.
אם נחזור רגע לאינייסטה, התחושה שזה יגיע לא ישבה לי אף פעם במאה אחוז. לא מדבר על טיקי טאקה אלא על מסירות עומק קלאסיות לשחקן מול שוער. יכול להיות שזה אצלי אבל זה משהו שלא יכולתי להתעלם ממנו אף פעם בהשוואה בינו לבין צ’אבי ולמה האחד מעל השני ברמת האיכות.
*הביטוי “טרמפיסטית על הדריבל” נאמר בהקצנה יתרה ומכוונת. אל תקח ליטרלי.
אתן לך את זה אבל, אם המילה יציבות איכשהו משתרבבת לניתוח שלנו אז גוטי לא שם גם כן. הוא שם רק כשהוא היה בימים האלה שהוא לקח את הכדור הנכון בבוקר. גאון כדורגל מטורף אבל ילד חרא עם אופי הרסני מאידך.
פשוט קשה מאוד לפספס את האיכות יוצאת הדופן שלו כשהוא כן היה בפיק.
כתבתי שמסי לא היה קשר רוב הקריירה ומראדונה כן, לכן לא פייר להשוות כמות השערים שלהם.
מוסר מצוין לא חייב להיות קשר דווקא. גם רונאלדיניו לא היה קשר. אין פה סתירה. רוב המוסרים הם קשרים, אבל לא כולם.
טענתי על טענת השוואת המספרים. שלהגיד שמכיוון שמסי מבשל יותר מקשר כלשהו, שהוא מוסר טוב ממנו, זה פשוט לא נכון.
למספרים בבדיקת מי מוסר טוב יותר יש הרבה פחות השפעה מעל מי שחקן טוב יותר. כי פה הדריבל הוא טענה ללמה שחקן א מוסר טוב משחקן ב, והדריבל בדיוק נותן סיבה נוספת ללמה יש לו יותר בישולים, שזה לאו דווקא עקב המסירה ותו לא
דיון מאוד מעניין ומרתק, אבל אני חייב להוסיף משהו על ההשואה בין מסי לגורדן. ולמה כן אפשר להשוות תחומים מסוימים בין ענפי ספורט שונים:
תשימו לב מה סטיב קר אמר על גורדן. ואת זה כן אפשר להשוות.
"“אני חושב שזה בהחלט עזר למערכת היחסים שלנו”, אמר כעת מאמן גולדן סטייט, במבט לאחור. “עד כמה מוזר שזה יישמע. לא הייתי ממליץ על זה לאף אחד בבית. צריך להבין את זה בקונטקסט של התחרותיות שהיתה אז. האימונים, בניגוד להיום, היו מאוד אינטנסיביים. עכשיו אנחנו חכמים יותר באיך שאנחנו שומרים על השחקנים. היום אין כל כך הרבה אימונים, כל העניין הוא לנוח ולהתאושש, אז אין הרבה תחרותיות. זה די טוב, לברון בעונה ה-17 או ה-18, ומייקל שיחק רק 12-13 עונות”.
קר הוסיף ואמר: “האימונים היו חלק עצום מהבולס, ומייקל הציב את הרף עבורנו. מבחינתי במקרה ההוא, מייקל בהחלט בחן אותי, ואני הגבתי. אני מרגיש שעברתי את המבחן שלו ואחריו הוא סמך עלי יותר”.
דרך אגב, אני רואה עכשיו את הסידרה בנטפליקס. ואם עד היום, חשבתי שמייקל הוא הספורטאי הכי גדול בהיסטוריה, הסידרה הזו מחזקת את ההנחה הזו. מומלץ בטירוף.
אני לא מסכים איתך.
כשהשוואת בין מסי למראדונה, התייחסת לנתון הבקעת השערים, תארים אישיים וקבוצתיים. זה לא נכון כי הם משחקים בעמדות שונות, בתקופות שונות, בליגות שונות. לא באמת ניתן להשוות לפי המספרים, אלא רק סובייקטיבי וניפנופי ידיים. לדעתי אתה הנמכת את האיכויות של מראדונה, למרות שגם אני חושב שמסי יותר טוב.
כשמשווים מי מוסר יותר טוב, הנתונים של אסיסטים ומסירות מפתח הם רלוונטיים לחלוטין. מסירות הכי קשות הן מסירות כאלה, לפחות כשמדובר במאות משחקים. גם השחקנים שעלו פה לדיון שיחקו ב 10-15 שנים אחרונות באותה ליגה מול אותן יריבות בערך, ובשתי קבוצות הכי גדולות. לכן במקרה הזה אפשר להשוות מספרים. מספרים זה לא הכל במקרה הזה, אבל אם יש פער גדול, אז המספרים קובעים.
ב1:00. מזכיר את רונלדיניו עם הפליק תוך כדי עמידה במקום. על הדרך הסתכלתי בכל הסרטון ויש פה 4 מסירות שהיו נכנסים להיילייטס קריירה של כל שחקן. זה עוד יום במשרד ומסירות נשכחות לגמרי של מסי. הבנאליות של הגאונות שלו תופסת אותי כל פעם שאני חוזר לסרטונים מהסוג הזה. לא הכי טוב בשום דבר my ass
זה למה אני מפקפק בדיבורים שלכם על מסי כמוסר. ההתלהבות המוגזמת הזאת מכל דבר קטן שמסי עושה.
“עוד יום במשרד…” חרטא, מסירות יפות אבל מפה ועד גאונות יש מרחק רב, ראיתי אינספור פעמים שחקנים מוסרים ככה . ועוד על גוטי אתם אומרים שהוא לא ברמה בכלל כשהדוגמא הראשונה שהביאו לכם לפה היא מסירה באמת שומטת לסתות שלא קרובה באיכות ובדימיון שלה למסירות מהקליפ הזה שאתה כל כך מתלהב ממנו
מזמין אותך לצפות בסרטון הזה, שלמרות שסרטוני יוטיוב הם לא מקור אמין במיוחד, אנו צופים במסי כל משחק בשביל לדעת שהסרטון מציג בצורה קרובה לאובייקטיבית את טיב ותדירות הפעמים שמסי מבצע פעולות כאלה.
רוב המסירות פה הן בדרגת אומנות בצד הטכני וגם בראיית המשחק, אבל מספר מסירות בסרטון (למשל בדקה 3:26 עם התלבושת השחורה שתמיד חקוק לי בראש) הן ממש ברמת גאונות! אני לא יודע אם מסי המוסר הגדול בהיסטוריה, לטעמי האישי הוא בטופ 3.
ואשמח לראות עוד מוסרים שראית אינספור פעמים נותנים מסירות כאלה כי מבחינת רמת הביצוע ולא רק החשיבה אני בטוח שמסי בטופ 3…
@Bblanko, הוא המוסר הכי טוב כי הוא מכניס כדורים לשחקן מול שוער בתדירות הכי גבוהה שיש ויותר מגוטי לצורך ההשוואה. יש לו כמעט כל משחק 3-4 פעמים בממוצע שהוא שם שחקן מול שוער בכדורי עומק, לזה אני לא זוכר תקדים.
מבחינת מסירות “שיא” ברמת האמנות אפשר להתווכח על מיקומו (האם המסירות שצירפתי לסוארז ואינייסטה הן לא אמנות? או זאת לדימאריה, ומסירות השיא שלו הן בטח לא מה שבני הראה בסרטון ואני מסכים שגם בעיניי מדובר בהקצנה. אבל גם בסרטון הזה בסתם משחק חוץ ליגה רגיל, רואים אותו מייצר מספר לא מועט של מצבים באמצעות המסירה (מסכים שאך אחת מהם לא שווה היילייטס) וזה קורה בכל משחק ואת זה אני לא זוכר אצל אף שחקן אחר.
זה לא קשה, כמו שחיפשת ביוטיוב מסירות של מסי תחפש מסירות של
דה בריינה/צאבי/זידאן/פירלו/אוזיל/אינייסטה/גוטי/בקאהם וכו’
אני אבהיר שאני לא חושב שמסי מוסר בינוני או משהו, גם אצלי הוא בטופ 5, פשוט לא הגדול מכולם.
@asafbarca יכול להסכים חלקית, ואני אפרט.
ההיתייחסות שלי בדיון של מי המוסר הטוב ביותר היא למה שאתה קורא מסירות “שיא”, אלה שמשאירות אותך פעור פה, כאלה שלא ראית מישהו עושה את זה מעולם. זאת כנראה הסיבה שאצלי רונאלדיניו, עם המבט הערמומי הצידה והפנטזיונריות גם עוקף את מסי.
וזאת בדיוק הנקודה, במסירות “שיא” הוא לא משתווה לגוטי לא בכמות ובטח שלא באיכות.
בסדר גמור וזו דעה לגיטימית, אני לא בטוח שאני מסכים לגבי זה אבל מקבל. אל תשכח שגם מדובר כאן בהרבה על טעם אישי (כמו שאמרת שאתה אוהב את המבט הצידה של רונאלדיניו) ולא בהכרח על איכות.
אני חושב שבשקלול (מסירות קצרות, בנגיעה, ארוכות, אחוזי הצלחה בכדורי עומק, תדירות ודימיון) הוא המוסר הכי טוב אבל זה בסדר לחשוב אחרת. אני גם חושב שזה פחות חד משמעי מהדריבל שם הוא לגמרי נמצא בעולם אחר, במסירה לא.