לא מדובר בכלל על אחוזי הצלחה.
גומש היה קשר בינוני, וזה שמנסים להאדיר אותו בולנסיה לא ישנה את זה. גם פאקו היה חלוץ עם פוטנציאל אבל רחוק ממשהו ממומש. בטח לאחד שידעו שהולך לשבת הרבה על הספסל.
הבעיה היא שמחליפים שחקני בית בשחקנים בינונים.
במקום מינה יכל להיות ברטראה.
במקום וידאל מונטויה.
במקום דין גרימאלדו
במקום פאוליניו סאמפר.
במקום גומש ראפיניה.
במקום פאקו מוניר.
למה אנחנו צריכים לגדל ילדים של אחרים כשיש לנו את הילדים שלנו והם הכי בלאוגרנה שיש?
בהקשר של מוניר, אני חושב שהבעיה איתו בזמנו, היתה שישר אחרי הנוער הקפיצו אותו לבוגרת. וזה בעיקר פגע בו.
אחרי ההצלחה שלו בליגת האלופות לנוער לקפוץ ישר לבוגרת ובעיקר להתמודד עם הלחץ של הבוגרת. זה הזיק לו.
אני באמת חושב שצריך להחזיר אותו לסגל שנה הבאה בתור מחליף לסוארז. ולהשקיע את ה 100 מיליון בקשר סטייל תיאגו+ארתור ובבלם צעיר ואיכותי שיהיה הבלם השלישי… לא בגלל שמוניר הוא בסדר גודל של גריזי או סוארז ( מן הסתם הוא לא ), אלא בגלל שהוא מוכיח השנה שהוא שחקן לגטימי מול קבוצות בדרג השני והשלישי…
זה החלטה הן מקצועית וכלכלית נבונה.
כנראה שהפעם היחידה שאני אסכים עם טל זה כשאחד כמו גב יגיע עם האג’נדה שלו מהגן. קצת מתסכל לחזור על אותם דברים 80 פעם, שאפו שיש לכם כוח. אני התעייפתי.
אני רק אציין שאני עכשיו כן חושב שצריך את גריזמן כי סוארז כבר גמר את הסוס לדעתי. הוא פה 4 שנים ואחרי תקופה כזאת צריך להחליף. לצערי, לא השקענו לא במוניר ולא סנדרו ולכן הם לא רלוונטים כרגע.
נ.ב
שוסאקו, אל תתחיל שוב לטנף על לואיס אנריקה. גם פפ שם חלוץ חוד מפחיד ומבטיח בשם בויאן שאם כבר מדברים על הבטחה הוא היה הבטחה פי 5 יותר גדולה מכל הילדים, ותקע אותו באגף. פפ לקח את זלטאן וניסה להסיט אותו, לקח את החלוץ הספרדי הכי טוב בהיסטוריה שלקח מונדיאל ביחד עם איניסטה ותקע אותו באגף! הוא לקח למען השם קשר התקפי כמו חלאב ושם אותו באגף. זאת לא מחלה של לואיס אנריקה בלבד…זאת מגמה כבר שצריכים לבדוק ממה לעזאזל היא נובעת.
לא מסכים לגבי סוארז, אבל הכוונה של ההנהלה לא להביא את גריזי במקום אלא בנוסף.
אמנם פפ קדוש, אבל גם עליו אפשר להעביר ביקורת. אמנם עם שחקנים כמו וייה והנרי ההסטה לאגפים כן הצליחה לו (ולפי מה שזלאטן מספר, אז גם הוא היה מוכן לחרוש את האגף ולנסות להתאים את עצמו), אבל לא כל ההחלטות של פפ היו נכונות. גאד, הייתי חוטף חום בכל פעם שראיתי 15 על לוח החילופים. שלא לדבר על כך שתיעבתי את השחקן הזה, שלפני גמר האלופות אמר לפפ ש"הוא לא מוכן לשחק מגן שמאלי, אם יצטרכו אותו שם". אכן בויאן לא התאים לשחק באגף, ואכן בויאן היה הבטחה. מה בשבא לרעתו זו העבודה שמאז שעזב את בארסה לא הצליח להבקיע בדאבל פיגרס, אפילו פעם אחת, החליף 6 קבוצות, ולא באמת מצא את עצמו.
אחת הביקורות (המוצדקות) על אנריקה, הוא שהוא שחק את השלישייה הקדמית ושלח את הספסל לפריזר. אני לא באמת מתלונן על זה שמוניר שיחק באגף כשלא הייתה ברירה (להיפך, דווקא כשמסי היה פצוע, שמחתי מאוד שמוניר שיחק ולא איזה צנון כמו אלייש או ארדה), אני כן מתלונן על זה שבקושי היו רוטציות, וגם כאשר כן היו כבר, אז עדיין מוניר שיחק באגף בזמן ששחקן אחר שיחק באמצע.
אני חושב שההצבה של שחקנים כאלה באגף נובעת רוב הזמן מכך שהמאמן סומך על חכמת המשחק שלהם שיתרמו את התפקיד שלהם מהצד, כשהם על הדרך מרווחים את המשחק. כלומר עוד עושה משחק בצד שמאל (אינייסטה) או עוד חלוץ שיחתוך מהצד ויצטרף למרכז (וייה, הנרי). מניח שגם על חלב הוא סמך באותה מידה. אצל שחקנים צעירים כמו מוניר או סרג’י זה קצת יותר מסובך, כי הם עדיין לא “מכירים בעל פה את הדשא” כדי לדעת להביא את עצמם גם מהעמדה השונה שלהם. עם השני זה כן הצליח לו באופן לא רע. שלא תגיד שאני רק מטנף.
נ.ב. נזכרתי במסצ’ראנו, וזו דוגמה מצויינת לדעתי. מבחינת פפ הוא היה פלסטר, אך כל המאמנים שאחריו השתמשו בו כבלם הפותח שלהם, למרות שהיו לו המון חסרונות בעמדה הזאת. הוא כיפר עליהם רוב הזמן כי הוא היה שחקן ענק, אבל הוא תמיד נראה טוב יותר בארגנטינה כקשר אחורי, שיכול לצאת לתקל ולא צריך לפחד להשאיר חור עצום מאחוריו.
ד"א, אני מאוד מסכים עם הנקודה של גריזמן-סוארז. סוארז בירידה, וזה הגיוני לאור הגיל שלו. הוא עדיין חלוץ עצום, אבל הוא לאט לאט ידע עוד ועוד. את החילופים האלה צריך לדעת לעשות בזמן, ולא כשהחלוץ שלך כבר עובר את השיא, ואז אתה בבעיה כי כל העולם יודע שחסר לך חלוץ, ואתה במצוקה.
אני חושב שמדובר על פערי גישה בברצלונה לעומת קבוצות אחרות, זה בהחלט יכול להגיע מתכונות מסויימות שיש לאותם שחקנים שהם מעבר לגישה הסטנדרטית של “ווינגר”. דוגמא קלאסית היא הנרי ו-וייה שהוצבו באגף מצד אחד, אבל יש להם לא מעט משקל בסיום מול השער כשמסי נכנס בין הקווים ומשחרר את הווינגרים לבריחה מקו ההגנה למצב של אחד על אחד. בנוסף, אותו ווינגר משחק כתומך לכניסות של מסי והוא זה שבונה איתו את יצירת האופציות למסירה ודאבל פסים בדרך לשער. מההסתכלות הזאת אפשר להבין שהעובדה שהם מבחינת משבצת מוגדרים כשחקני אגף, זה לא במובן הקלאסי של לשרוף את האגף ולהרים כדורים פנימה ולייצר פה סוג של זילות ליכולות שלהם, אלא בשיטה הזאת זה מצריך מהם יכולות אחרות (מה שגם מסביר את ההצבה הפחות מוצלחת של סוארז העונה באגף).
אפשר לבנות את אותו קונספט מבחינת הציפייה מהתפקוד של חלאב או אינייסטה באגף, הם לא באו במטרה ללרוץ עד לקו הקרן ולהרים, אלא לבנות משחק מהמשבצת בה הם עמדו ולייצר יותר ורסטיליות.
שוב, לא ישבתי לאף מאמן בתוך הראש, אבל ממה שיצא לי לראות עד כה זו בערך הייתה ההתרשמות שלי מהתפקוד של שחקני האגף בקבוצה.
הכי הרבה מלכויות שערים ב5 הליגות הבכירות:
גרד מילר (גרמניה) - 7
ג’ימי גריבס (אנגליה) - 6
תלמו זארה (ספרד) - 6
גונאר נורדאהל (איטליה) - 5
ביאנצ’י, אוניס, פאפין (צרפת) - 5
ליאו מסי - 5
זו גם נעל הזהב החמישית של החייזר. יותר מכל אחד אחר אי פעם.
לא היה ולא נברא, קייטה ידע שפפ בונה עליו כאופציה לעמדת המגן ובגלל שהוא לא הרגיש בנוח ומספיק בטוח שעצמו בעמדה הזאת מול רונלדו הוא דיבר עם פפ וביקש ממנו שלא יפתח איתו בשביל הקבוצה. תפסיק לטנף על שחקנים ומאמנים סתם. אתה חושב שקייטה פח? סבבה, גם אני מקצועית לא עפתי עליו, אבל לא צריך להמציא סיפורים ולעוות את המציאות בשביל שתתאים לך.
קייטה היה מקצוען והמעשה הכי אצילי שלו הייתה הבקשה לא לפתוח בגמר ליגת האלופות כי לא רצה להרוס לכל הקבוצה. זאת עוד אחת מהסיבות למה פפ היה מאוהב בו.
קייטה היה שחקן מעולה, לא יודע על מה אתם מדברים. אמנם אפור, אמנם בינוני בכל עמדה, אמנם תמיד זה בא על חשבון אחד מהקשרים היצירתיים שהיו על המגרש, אבל הוא היה חייל נאמן של פפ, בלאוגרנה אמיתי (לא נתן יד לפפה כשהיא קפטן רומא או משהו כזה…), ובעיקר - יודע את מקומו. אינשללה היה לנו בספסל קייטה שניים. במקום יש גומש/פאוליניו הגרועים ממנו שבעתיים.
@Mendieta לדעתי זה פתרון פחדני ולא מקצועני.
לבוא למאמן שלך ולהגיד לו שבלית ברירה אחרת, אתה מעדיף שיפתח עם שחקן אחר, כשאתה יודע שאם הוא פותח איתך זה כי האופציות האחרות שלו רעות יותר זה לא תגובה מקצוענית לדעתי. לבקש לא לשחק כדי שאם הקבוצה תפסיד אז לא יאשימו אותו?
מבחינתי לבוא להגיד למאמן שאתה מרגיש לא בטוח ולקבל ממנו ביטחון זה משהו אחד. לבוא ולצאת בהצהרות כאלה (ואני זוכר שקראתי ראיון איתו שבו הוא אמר לפפ שהוא לא מוכן לשחק מגן שמאלי) זה משהו אחר. אני לא רואה מצב בו הוא באמת חושב על הקבוצה כפי שאתה טוען
מבחינתי שחקן מקצוען עושה מה שהמאמן אומר לו, ונותן את הטוב ביותר שהוא יכול.
שחקן מקצוען עושה כל מה שהמאמן אומר לו זה נכון ובלי ברירה הוא צריך לעשות את הטוב שהוא יכול, אבל ברגע שהוא מרגיש שהוא לא מסוגל לתפקד ולעזור לקבוצה הוא צריך להגיד למאמן. ואם המאמן מתעלם מזה, אז המאמן טועה.
כנראה שפפ הבין את זה.
פפ הלך עם האופציה שמראש הייתה טובה יותר - סלביניו.
בכל אופן, אני לא מנסה לשכנע אתכם לשנוא את קייטה. אני לא סובל אותו, ומבחינתי הוא ספורטאי עלוב. משה שונא את ניימאר, בזמן שאני לא. כל אחד יכול לא לאהוב את מי שבא לו 
.
זו הייתה סתם נקודה כדי להבהיר שגם פפ לא היה מושלם, וגם עליו אפשר היה להעביר ביקורת. ביראת קודש, אבל עדיין ביקורת.
זה בסדר טל, אתה לא משכנע אף אחד. אתה מעוות את המציאות ברמה הכי גבוה שראיתי. להגיד על קייטה שהוא לא מקצוען כי העדיף לשבת בחוץ בגמר וכנראה במשחק הכי חשוב בקריירה שלו כי הרגיש שהוא יכול לפגוע בקבוצה זה להיות פשוט עיוור למציאות. מעניין אותי, איך ספורטאי עלוב שהפנה גב לקבוצה ולמאמן שלו נשאר 4 שנים אצל אחד כמו פפ?
אני אשמח שתמצא לי עוד קטעים בהם קייטה יצא ספורטאי עלוב.
באתי להגיב על זה, אבל אז ראיתי שמישהו אחר כבר הגיב ובאתי לתת לו לייק:
אחי אתה סטלן רצח. אם אתה יודע שסילביניו היה האופציה היותר טובה (והוא היה), ואם אתה זוכר שפפ לא ממש ספר אותו מגן שמאלי למרות שרבים מאיתנו תלשו שיערות בגלל זה (כמוני), אז אתה לא יכול שלא להעריך את קייטע על זה שפינה לו את המקום בגמר.
מבחינתי זה היה נטו לטובת הקבוצה. לא באמת מבין מה אתה אומר…
שביט צודק במאה אחוז. אני מצטט את פפ מתוך הביוגרפיה שלו:
“במשחק שכל שחקן בעולם היה עושה הכל כדי להשתתף בו - קייטה אמר לי ‘אל תעלה אותי שם’. הסיבה של קייטה הדהימה אותי, כי המניעים שלו היו חסרי כל אנוכיות וממש לא להפך. הוא אמר לי: ‘מיסטר, אני אעשה הכל בשבילך, אבל מעולם לא שיחקתי שם. חבריי לקבוצה יסבלו בגלל זה ואני לא רוצה שזה יקרה’. הוא שם את הצרכים הקולקטיביים של הקבוצה לפניו ולפני כל רצון ותשוקה לשחק. הוא הרי ידע שהוא לא יהיה בהרכב אלא אם כן הוא יאולתר בעמדה הזאת. מאז, אמרתי כבר יותר מפעם אחת, שמעולם לא פגשתי אדם טוב, הוגן וכן כמו קייטה. ידעתי באותו שבוע שהקשר שלי היה מוכן לעשות את העבודה אם בכל זאת הייתי מבקש - כי עדיין יכולתי לשכנע את קייטה, אבל בסופו של דבר החלטתי שסילביניו, שלא שותף הרבה באותה שנה ועמד לשחק את המשחק האחרון שלו במועדון, יפתח”.
סבבה, קיבלתי.
אני עדיין מחכה לתשובה. מה עוד הוא עשה שהוא ספורטאי עלוב?
שחרר שביט. טל חזר בו. התנסחות אומללה הקורה לכולנו.
לא צריך לשחרר ממנו. צריך שיפסיק לבלבל פה את המוח בביטחון מופרז, ואולי הוא יבין שהאנשים פה לא מפגרים. זה לא קורה לכולנו כי אנחנו לא מעוותים את המציאות כל הודעה שניה. הוא ילד גדול, תן לו לענות.
שביט אתה אמציונלי מאוד. וזו נקודה טובה בך אבל תטען טענה לגופה של טענה ולא לגופו של טוען. ככה נשיג תרבות דיון איכותית. טל קיצוני מאוד והחלטי מאוד, אבל פעמים רבות קל לנו לירות בו כי דבריו מרגיזים אותנו כשלפעמים הוא טוען לעניין - הראייה שאנחנו מתדיינים אתו ולא זורקים אותו כאחרון הספאמרים.
יאללה תמשיכו.