אתה עוד לא ראית אותי אמוציונלי חביבי, מדובר בביטול משמרות התכנסות בחדר חשוך ומרתון של האנטומיה של גריי…
בכל אופן, אם אין טענה נשאר רק טוען. אני סה"כ רוצה טענה, זאת לא בקשה מוגזמת בדיון.
נדב, אני מסכים עם הראיה שלך. לדעתי זאת הסיבה שהנרי ווייה תופקדו שם, אבל אני חושב שזה יכול לעבוד למשך עונה אחת וגם עם שחקנים מאוד ספציפיים. זה יותר מעיד על הגדולה של הנרי ווייה, אבל כיום למשל אני לא רואה חלוץ בכדורגל העולמי שיוכל למלא את המקום בזה בהצלחה, ספק ענק על גריזמן. השחקן שהכי הצליח שם לאורך זמן היה ווינגר קלאסי מברזיל.
לכן, כל הניסיונות לקחת חלוץ חוד צעיר ומבטיח כמו בויאן או מוניר נכשל שם. הם יכולים ויכלו להיות אחלה חלוצי 9 או אפילו מתחת לחלוץ כמו באת’, ה"שיטה" והחלטת המאמנים לשים אותם באגף דיי תקע אותם
לגביי ניימאר, קשה כיום לקרוא לו ווינגר קלאסי. אומנם חלק גדול מהפריצות שלו הן מאגף שמאל, אבל בברזיל הוא ממש בכל מקום. הא בהחלט היה מושלם לתפקיד כי הוא היה החבילה השלמה, עם תוספת של חוצפה ודומיננטיות שהיו חסרות לקודמיו.
השימוש בשחקנים כמו בויאן ומוניר כחלוצי תשע קלאסיים (שלא לדבר על פאלסו) הוא בעייתי. חלוץ קטן וזריז צריך לפצות על חולשה פיזית (שאפיינה מאוד את שניהם) בתכונות אחרות ברמה גבוהה, בין אם מדובר על טכניקה ומהירות כמו וייה, כוח פיזי והיעדר פחד מהגנה קשוחה (אגוורו בתחילת דרכו) ועוד. שניהם לא קיבלו הרבה הזדמנויות כחלוצי חוד, מצד שני, אני לא זכיתי לראות הצלחה יוצאת דופן שתגרום לי לחשוב על הפספוס העצום (ואני כמו הרבה אחרים עקבתי אחרי הביצועים של בוז׳אן בבארסה ב). אם כבר, היחיד שגרם לי להרגיש החמצה זה סנדרו שאפשר לספור כמעט על שתי ידיים את מספר המשחקים בהם הוא שותף בשנתיים בהן הוא היה חלק מהסגל (הצליח במאלאגה, עשה טעות ועבר לאברטון, ועכשיו מנסה להתרומם בסביליה).
הכוכב הכי גדול של היריבה עוזב לאיטליה, ואני לא יודע אם לשמוח או להיות עצוב. דווקא את האליפות האחרונה שלהם הביאו שחקנים כמו איסקו, חאמס ואסנסיו. העונה הם יצטרכו לחזור להיות קבוצתיים, והקרב על הליגה עלול דווקא להיות קשה מאוד.
זה הזמן להתענג על אנדרס אינייסטה שכבש שער בכורה בליגה היפנית, בהופעתו השלישית בקבוצה - ועוד איזה שער! - על הגול הזה ידברו עוד הרבה זמן, בטח בסין, והקהל יכול להתענג - כמעט בסגנון ברגקאמפ ב-2002 נגד ניוקאסל. אינייסטה נכנס לרחבה, קיבל מסירה מצוינת ופשוט ‘העלים’ את הבלם בהטעייה נפלאה, עקף גם את השוער וסיים בקלאסה. ויסל קובה קבוצתו ניצחה 2:1 את ג’ובילייו איוואטה.
בנושא אחר, כפי ששמתם לב, פיליפה קוטיניו הוא ה-7 החדש של בארסה, מס’ שכנראה היה שמור לגריזמן. הברזילאי ‘ויתר’ על המספר ששירת בזמנו את יוהאן קרוייף ותיירי הנרי. במספרי 7 של בארסה אפשר לדבר על לואיס פיגו ודויד ויאה
מארקה מספרים, שלפי דיווחים בספרד הנהלת הלה ליגה ביקשה מג’ירונה לארח את המשחק שלהם מול בארסה ב27 בינואר, בארה"ב.
אם זה נכון זה פשוט ביזיון.
א. מדובר על משחק דרבי. אם היה מדובר במשחק שבו הקבוצה האורחת צריכה לטוס את כל ספרד, אז מילא. אבל מדובר במשחק דרבי שבו הקבוצה האורחת נהנית מהמיקום של היריבה שלה.
ב. ב23 וב30 לינואר יתרחשו רבעי גמר הגביע הספרדי. זה לא תרחיש מופרע שבארסה תעבור את של ה32 מול קבוצת ליגה שלישית וגם את השמינית. למה זה פייר שבאמצע צמד משחקים, אחת הקבוצות תצטרך לטוס לפאקינג ארה"ב הלוך חזור?
לואיס סוארס התראיין ל-RAC ונוגע בכמה וכמה נק’ אבל הכי מעניין היה לשמוע את דבריו על המשחק נגד רומא. החלוץ מצטער ששיחק נגד לגאנס שלושה ימים קודם לכן בליגה ורומז שהמאמן היה צריך לבצע רוטציות. “המאמן הוא זה שמחליט וברור ששחקן רוצה תמיד לשחק, אבל אולי היה צריך לחשוב על זה שאני בן 30 וכמוני גם אחרים זקוקים למנוחה, בטח לפני משחק רגיש וחשוב כמו זה שהיה”. סוארס דיבר על ההדחה עצמה - “אולי השער הרביעי שכבשנו בבית פגע בנו - היינו רגועים מדי לקראת הגומלין. ההדחה הייתה מאוד כואבת לנו. לא הצלחנו לגעת בכדור ולשחק בשקט שמאפיין אותנו”. החלוץ הוסיף שליגת האלופות היא בראש המטרות של בארסה, ‘אובססיה בריאה’, ושהכישלון מול רומא וכן הזכיות של ריאל מדריד - דירבנו את בארסה עוד יותר. על מסי - “מגיע לו לזכות בליגת האלופות הרבה יותר מהגביעים שיש לו”. סוארס אומר שהיה שחקן אם גריזמן היה מצטרף אבל מכבד את החלטתו ושכל מה שקרה בקיץ והדברים שנאמרו הם מוזרים ולסיום התייחס לעתידו - “שחקנים גדולים כמו צ’אבי ואינייסטה, אגדות המועדון - לא הצליחו לפרוש בבארסה וזה קשה. כשאתה כבר לא ברמה אתה חייב לזוז הצידה, נראה אם זה יקרה גם לי. החיים טובים ואני נהנה, אני ואשתי מצפים לילד שלישי, בארסה היא המועדון שתמיד רציתי להיות בו”.
עשר שנים חלפו מאז הופעת הבכורה של סרג’יו בוסקטס בברצלונה, במהלך התיקו 1:1 נגד סנטאנדר בקאמפ-נואו במחזור השני של עונת הטרבל(המאמן האורח אמר בזמנו - "לא ידעתי מי זה בוסקטס אבל הוא עשה הכל’. " ההמצאה של העשור " כינו במארקה את הקשר מלה-מאסיה ששלח לאט לאט את יא-יא טורה לספסל ואף הביא למכירתו. אי של שקט ויציבות, שפילס את דרכו גם בנבחרת ספרד והעונה הוא גם אחד מהקפטנים של בארסה. זכה ב-28 תארים, בקרוב יגיע ל-500 משחקים(כרגע עומד על 486) ומחכים שיחתום על חוזה חדש. יש לו ממוצע של כמעט 50 משחקים בעונה(העונה הארוכה ביותר הייתה 2015-16).
אישית, מצד אחד מפריע לי שה-FCB נעלם, וזה מוזר (וגם שקווי הגבולות הפנימיים השחורים נעלמו, אבל זה יותר עניין של OCD, כנראה), מצד שני - אני לא לגמרי משוכנע שזה לא טעם נרכש, ושעוד כמה שנים, כשהסמל ישתנה שוב, לא נגיד שהשינוי הנוכחי היה יפה.