הצרפתי בוכה, מאותה סיבה שגם אוהד שרוצה שהקבוצה שלו תפסיד כדי שהמאמן הגרוע שלו ילך כבר הביתה - בוכה כשהקבוצה שלו באמת מפסידה. מאותה סיבה שגם אחרון אוהדי ברצלונה, שרצו כבר שהמסמר האחרון ייתקע בארונו של ברטומיאו - הזילו דמעה ביחד עם מסי, אחרי עוד הפסד משפיל.
כי כשנגמרים כל הדיבורים, והכול משתתק מסביב, ונשמעת שריקת הפתיחה - שום דבר כבר לא משנה. אתה רוצה שהקבוצה שלך תנצח, גם אם יש את כל הסיבות הכי טובות בעולם, לזה שאולי בעצם עדיף שלא.
אתה על גג העולם אם היא מנצחת, בפחי אשפתות אם היא מפסידה - וככה או ככה אתה המנצח הגדול, כי כדורגל הוא חלק מהחיים שלך (או שאולי בעצם זה הפוך).
אבל בגדול, מה שאמרת, זאת גם בערך התשובה שנתתי לבן שלי.
שאלתי אותו: “בן כמה אתה?”
“6”
“ואתה רואה את ההוא שם, מספר 10, קטן עם זקן?”
“כן”
“אתה יודע מי זה?”
“כן, זה מסי”
“ואתה יודע בן כמה הוא?”
“כמה?”
“35. והוא כנראה השחקן הכי טוב אי פעם. ורק עכשיו, בגיל 35, הוא הצליח לקחת את המונדיאל בפעם הראשונה, ופעם ראשונה בחיים שלו שהוא רואה את הנבחרת שלו לוקחת את המונדיאל. תראה כמה הוא מאושר. אז אני מבטיח לך, שאתה עוד תראה את צרפת לוקחת את המונדיאל.”
אז הבן שלי הסתכל עליי, וראיתי בעיניים שלו שלמרות שמבחינתו 35 ו-7000 זה אותו דבר - ההבנה בכל זאת קצת מתחילה לחלחל, ואז הוא שאל אותי: “נכון שגם השופט שמח, כי הוא חבר של מסי?”
ועדיין שבארסה עפה מול אינטר ב 2010 וב 2012 מול צ’לסי למרות שבארסה פתחה לצ’לסי את הצורה - למרות הכאב זכרתי את הטעם המתוק של הזכיות שנה לפני ב2011 וב 2009. לרצות לזכות כל פעם כשליאור או אהוד מספרים שהם מחכים לגביע 30+ שנה - בעיניי זה קצת חזירות. אבל רק הלב מתפקד שרואים כדורגל, המוח לא מתפקד… מנסיון אישי וטרי מהיום
רובכם יודעים אולי שאני חסיד של הז’אנר הידוע לשמצה של ‘שיפוט של יכולת של שחקנים לפי הישגים קבוצתיים’, אבל באמת שטורים מהסוג הזה עושים קריקטורה מהז’אנר.
מעבר לעובדה הברורה מאליה שהטור הזה נכתב עוד לפני שהמשחק התחיל בכלל - לשפוט את אחת הקריירות המפוארות בהיסטוריה (אם לא ה-), על-סמך משחק אחד, או אם תרצו - על-סמך החטאה אחת של קולו-מואני-אלמוני אחד, בדקה ה-123 - זה פשוט מביך. משחק שרחוק להיות מהמבריקים ביותר של מסי (על-אף הצמד) - לא רק בקריירה שלו, אלא אפילו ספציפית באצטדיון הנידח הזה.
זה אפילו יותר מביך מהיציאה של ‘השער הגדול של מסי בקריירה’ בשלב הבתים. שם עוד יש להם תירוץ של להט המשחק ושהחמצן אזל מהמוח. פה הוא אשכרה ישב בשקט וכתב את הטור הזה, אחרי מחשבה.
אני בטוח שאף אחד לא יזכור את המונדיאל הזה בעוד 4 שנים וכולל מה מסי עשה בו.
אבל אם צרפת הייתה כובשת את הרביעי היו כבר מכתירים את אמבפה כשחקן הכי גדול בגמר המונדיאלים
בכול הזמנים והיו מחשיבים אותו כדבר יותר גדול ממסי ואת מסי מסמנים כלוזר נצחי.
רק אני חשבתי שהחילופים של דשאן הזויים?
קולו מואני על דמבלה בדקה 40? מה לעזאזל.
אין בעיה עם ההוצאה של דמבלה שהיה חלש, אבל המשחק צעק שיש להם בעיה במרכז המגרש. למה לא להכניס את קמאבינגה או פופאנה. הוא בעצם החליף ללא משמעות של ממש הרי דמבלה גם עשה הגנה, אז טקטית לא היה שינוי, פשוט הכניס שחקן שפחות תורם פוטנציאלית בהתקפה. אפשר היה גם להכניס את קומאן. מאוד לא ברור לי.
לאחר מכן, ההוצאה של גריזמן ותאו ביחד גם מאוד לא מובנת. לרענן את הקישור היה מתבקש מאוד כבר בתחילת המשחק, אבל דווקא גריזמן? למה לא ראביו שהיה מחריד עוד יותר? ואז להוציא את המגן השמאלי שלך בשביל ילד בן 19 שזו פעם שנייה בחייו שמשחק בעמדה הזו ועוד בגמר מונדיאל? הזוי לחלוטין.
קמאבינגה ענק, הוא שיחק נהדר ויכול להיות שזו גם הברקה לשחק איתו כמגן, אבל זה לחלוטין מופרך. ואם אני לא טועה הגול השלישי של ארגנטינה הגיע גם מהאגף שלו.
ניהול משחק על גבול המביך, בטח כשממול סקאלוני שאמנם התעכב קצת עם התגובה שלו אבל הוא שינה טקטית המון תוך כדי המשחק ללא חילופים.
ארגנטינה זכתה ובצדק. האובייקטיבי שבי מברך את מסי, הסובייקטיבי שבי זוכר שהוא היה ה-villain המרכזי שלי בעשור האחרון ולכן אני לא יכול לשמוח בשמחתו.
אני כן שמח בשמחת העם הארגנטינאי שאני מאוד מחבב ונבחרת המאדרפאקרז שנבנתה שם.
אני יודע, החבר’ה עוד לא התאוששו מאתמול, אבל איזה דביל חושב שלאמבפה היה משחק טוב אתמול? באמת? ראינו את אותו המשחק?
אמבפה כבש שער מרהיב, ועוד צמד פנדלים שאפילו הוא לא סחט. בתסריט בו אנחנו לא מכירים שום שחקן לא הייתי לוקח את אמבפה ראשון על פי המשחק הזה בכוחות.
ולטעמי זה ההבדל בינו לבין מסי ורונאלדו. עצם זה שכמעט אין לו בישולים והוא לא משדרג את החברים שלידו - מעידה על היותו סקורר על ברמות של השנים הנ"ל אבל כשחקן שלם וכחבילה מלאה - לא מתקרב אליהם כרגע. ולא ישנו את זה מאות שעריו בליגה הצרפתית.
לא מזלזל במה שאתה אומר, אבל, מה’יורש’ של רונאלדו ומסי מצופה קצת יותר מלדייק בפנדלים מול שוער שעד תחילת הטורניר לא ידעת שקיים. הגול שלו הוא ענק! אבל רגע אחד מיוחד מאוד ב 120 דק לא מספיק בשבילי.
רוצה דוגמה לאקסטרה שאני מצפה משחקן על? הבישול לבישול של מסי בגול השני של ארגנטינה שהוא נתן קטנה עם הפאלש ששחררה את אלברז שנתן כדור עומק וכו.
