שמע איינשטיין זה כישרון טהור, הכי גדול שהיה. אולי שני רק לניוטון. הוקינג זה בנאדם די שרוט שקם כל בוקר והגיע ראשון לקמפוס. אחרי כל הרצאה הוא נשאר לחזור על החומר ולסכם ושמע הוא היה מכונת משפטים במשך עשור פלוס באייבי ליג, לא דבר מובן מאליו.
לדעתי עניין של טעם, כל אחד ומה שהוא מעריך/אוהב
גם זה בדומה לציטוט ממקודם די מיתוס
תזכיר לי? לא היה אזכור לזה בספר, היה נשמע שיש לו השכלה פורמלית בסדר גמור…
הספר אגב זה “איינשטיין: חייו והיקום שלו” של וולטר אייזקסון.
משהו מעניין על אינשטיין שמעניין אם מופיע בספר(?) זה התרומה של אישתו הראשונה לעבודה שלו.
לא זוכר איפה אבל קראתי על זה שהיא הייתה חלק די רציני בעבודה המוקדמת שלו
מופיע, אבל אל תצפה ממני לזכור בפירוט.
אני חושב שעיקר התרומה שלה זה בחלק של המתמטיקה (עניין שחזר עם עוד אנשים בהמשך), אבל ייתכן שמחרטט לחלוטין. בכל מקרה הם הכירו באוניברסיטה, בניגוד לאשתו השנייה שהייתה קרובת משפחה - ככה שזה לא לחלוטין מפתיע.
בכללי הספר דיי יסודי אני מניח (כדאי לו, בכל זאת 700 עמודים), ויש יחסית מעט פרקים של פיזיקה נטו (שעליהם אני מדלג).
אגב אם כבר ביוגרפיות של מדענים אז אני ממליץ בחום לכל מי שחובב מתמטיקה ומתמטיקאים על הספר על ארדש:
“האיש שאהב רק מספרים”
אני אדייק את דבריי, יכול להיות שבחירת הניסוח ‘חוסר בהשכלה פורמלית’ לא היה מספיק מוצלח.
הכוונה שלי הייתה לעובדה שהוא הגה וכתב את סדרת 4 המאמרים האגדיים ופורצי הדרך שלו - כשהיה פאקינג ילד בן 26, וכשהוא מתפקד כפקיד לרישום לפטנטים בכלל, ואפילו לא אקדמאי במשרה מלאה.
זאת אומרת, שגם אם אכן בדיוק סיים את לימודי הדוקטורט שלו - היה חסר לו באותה עת כמובן פז"ם וידע משמעותיים בעולם האקדמיה (ביחס לפיזיקאים הגדולים האחרים באותה תקופה, לצורך העניין), והוא אפילו לא היה חלק מהאקו-סיסטם האקדמי בזמן הגיית התיאוריות הגאוניות שלו.
אז כן, לגמרי. ובין השאר התכוונתי לזה כשאמרתי שזה בלתי נתפס איזה חיים לא פשוטים היו לו יחסית למידת הגאונות שלו. כלומר, זה נכון בהרבה היבטים, אבל בעוד בחלקם זה אולי טבעי (קל לדמיין את הקשיים של הגאון המפוזר לתחזק חיי משפחה תקינים), זה שאקדמית היה קשה לו למצוא משרה אחרי סיום הלימודים - זה כבר משהו יותר מפתיע (שלגמרי מוסיף לקסם של הסיפור שלו).
שתי תופעות שאני חווה בעקבות הבינה המלאכותית:
בזמנו צורף הסרטון הנהדר הזה (לא יודע לאיפה הוא נעלם…)
כתבתי כתבה על אתלטיקו (תפורסם לקראת הדרבי), בהתחלה נעזרתי בג’מיני בשביל בסיס, אבל אחר כך לבד ערכתי הכל, והשימוש בבינה המלאכותית באמת היתה זרז שעזר לי לדחות את הדחיינות, כי כבר הרבה מאוד זמן רציתי לכתוב.
אם זה יגרום לי לכתוב יותר מאשר כתבה בשנה אז באמת מדובר בהצלחה מסחררת מבחינתי (בתור אחד שמתמודד עם ADHD, או בגרסה המופרזת שלה, AD4K).
זה בהחלט הרבה יותר כיף. הרבה יותר אבסטרקטי וקרוב לכתיבה, ופחות פורמלי. אני מאד מתחבר ומוצא את עצמי מתבאס מהמשימות של העבודה שהן לא מספיק מעניינות.
בשבוע האחרון, עבדתי אינטנסיבית עם קודקס כדי להבין מה זה הטאסק הזה שהפילו עליי. פרויקט שמעולם לא ראיתי, האחראי עזב את החברה, והלקוח מתלונן על באג.
אמנם לקח לי 3 ימים לעשות משהו שההוא שעזב היה עושה בשעה, אבל הצלחתי. בלי AI, היה לוקח לי שבועות.
לשאלות כלליות, אני התחלתי לחבב את גרוק. אפליקציה מאוד נוחה לטלפון, כולל דיבור באנגלית ובעברית (וברוסית) והוא עונה בשפה ששאלת עם דגשים.
הצ’ט החינמי גם נחמד, אבל יש לו מגבלת כמות השאלות. עד שאתה מצליח לפקס אותו, נגמרה המכסה היומית. בגרוק בינתיים לא נתקלתי בזה
סוכני הAI השונים שינו לי לגמרי את החיים. הקלות שבה אני מגיע למידע שמעניין אותי גורם לי להתעניין יותר ביותר נושאים (לפעמים גם קצת מוזרים). הידיעה שיש לי עם מי להתייעץ במידה ואתקע בפרויקטים שאני עובד עליהם, נתנה לי את הדחיפה לנסות דברים חדשים שאני לא מרגיש הכי בנוח איתם, וגם כל מיני נסיונות שעשיתי שכשלו בסופו של דבר הרגשתי שלמדתי מהם.
לשאלות כלליות אני דווקא משתמש בג’מיניי (יש לי את הפרו). הוא מכיר אותי, יודע מה אני יודע ומה אני לא, ומספק לי תשובות שמנוסחות בדיוק לרמה שלי. חוץ מזה גוגל כבר יודעים עליי הכל ואין לי טעם לחשוף את חיי אצל חברה נוספת.
אותי דווקא מעניין מה יהיה עם עולם המוזיקה. יצא לי לשמוע כמה דברים שנוצרו עם בינה מלאכותית והייתי המום. במיוחד במוזיקה האלקטרונית ומרובת האפקטים של היום לא ירחק היום שבו בינה מלאכותית תייצר מוזיקה יותר טובה מכל יוצר אנושי, ובכמות מסחררת. אם הייתי קשור לתעשיית המוזישה באמת שהייתי מפחד.
לא מזמן שמעתי פודקאסט על ספוטיפיי.
הם דוחפים בכוח מוזיקה גנרית זולה לדירוגים שלהם כדי שתשמע פחות יוצרים איכותיים. זה חוסך להם תמלוגים.
הפודקאסט מתבסס על ספר של מישהי שעבדה שם. אולי זאת סתם נקמה, אבל יש בזה היגיון כלכלי.
אז היה מדובר על מוזיקאים זולים שמרוויחים כסף פר שיר ומוותרים מראש על התמלוגים. היום, בעזרת AI, כבר לא צריך את המוזיקאים הזולים האלה.
אני אישית עם פלייליסט כמעט קבוע של כ 400 שירים ולא שומע כמעט שום דבר אחר.
נ.ב. בדיוק עכשיו ראיתי שיר של Mikhail Bennet. לא יאמן שזה AI, ואחלה שירים ( לא לגמרי הסגנון שלי)
העניין הוא שגם את היוצרים האיכותיים אתה לא תצטרך, כי גם את היוצרים האיכותיים יחליף הAI. הוא פשוט ידע לזהות מה אתה מזהה כאיכותי ומה מדבר אליך גם מבחינת הליריקה, גם המוזיקה וגם העיבוד, וייצר לך מזה בכמות סיטונאית. השאלה הפתוחה היא איזו חברה תתפוס את הנישה הזאת ולאיפה זה יתגלגל משם. אולי זה מה שיחזיר את הגלגל לאחור ויגרור ביקוש לאמנים שהם יוצרים ומנגנים מוזיקה פשוטה עם כלים אקוסטיים.
בהמשך לדיון הבעלות על שרשרת הערך:
BREAKING: Apple is planning to open up Siri to run any AI service via their App Store apps as part of iOS 27, dropping ChatGPT as the exclusive outside partner in Apple Intelligence and Siri.
האינטגרציה הנוכחית עם gpt עלובה בקטע קומי. אם מדובר על זה אז זה non news. בכללי אני לא מבין איך זה מתחבר עם החדשות על סירי החדשה מבוססת ג׳מיני מלפני כמה חודשים.
האמת שצריך להבדיל חזון ממסוגלות. מסוגלות זה אומר גם תרגום נכון של החזון למוצר וגם יכולת טכנולוגית לממש אותו, כשברור שהיתרון היחסי של אפל הוא לא בדברים האלה (כן בחוויה, לא בבינה מלאכותית ודטה בענן).
לגבי החזון, כנראה שנפל להם האסימון שהם צריכים להיות מערכת ההפעלה של הסוכנים ולא להתמקד במודלים עצמם. כאן נכנסת השאלה מי יצליח להיות הגו טו כשזה קשור ל׳אני׳. למשל, אם בא לי לשאול שאלה על החוזה דירה שזה עתה חתמתי - לאן אני הולך. אם אני מהמר אז הם שוב חושבים כמו חנות אפליקציות: אנחנו נקל על מפתחים להביא את זה ליוזר, נעטוף את זה בגן סגור של הרשאות, נרכז אצלנו מידע חיוני וכו׳.
אגב גם ג׳מיניי עלוב מאד ביחס לפוטנציאל שלו (שם בצד את זה שהוא גם קצת יותר אידיוט מקלוד וג׳בטה כמודל שיחה). אתה מנסה לעבוד עם התוסף לגוגל דוקס ומבקש ממנו לשנות משהו בסיס במסמך והדביל לא מסוגל. מביך ממש.
הם הבינו את זה מזמן, לכן כל הרוורס המפואר מ-apple intelligence. מה שאני לא מבין זה מה המשמעות של כך שסירי תהיה מבוססת gemini מתישהו בזמן הקרוב, בתשלום, אבל תהיה אינטגרציה עם מודלים נוספים. בתור בעלים של אייפון, ספציפית האינטגרציה הנוכחית עם הג׳בטה היא מהדברים המגושמים שיצא לי לראות (בין היתר בגלל שסירי איומה ונוראה). 10 פעמים מ-10 אני פשוט אפתח את האפליקציה ישירות.
לגבי ג׳מיני - אני משתמש בו הרבה גם כי זה מה שהוחלט בעבודה (אולי הרבה זה הגזמה… יש גם קרסר לכל מה שקשור לקוד כמובן), אבל אישית גם השגתי גישה חינם לפרו ואני דווקא מרוצה. אולי עבר יותר מדי זמן מאז שהשתמשתי באחרים. גם האינטגרציה עם יתר מוצרי ושירותי גוגל מאד שימושית (״קבע לי פגישה לפי התמונה הזו״ וכו׳). הג׳מיני שעובד בתוך מוצרי workspace איום ונורא, אני מסכים.
מה שכן, מדהים איך גוגל פשוט לא מסוגלת להביא את עצמה לפתח אפליקציה שאיננה וובית ונראית נורמלי. OAI עידן ועידנים לפניהם בקטע הזה וגם אנת׳רופיק.
אני מניח שהחשיבה שלהם היא יצירת עולם שהוא מודל אגנוסטיק. תשתמש במה שבא לך, אבל רוב הערך, הרי, אצלנו. לדוגמה, הם יתנו למפתחים אפשרות לשילוב המודלים באותו אופן שאתה עושה google auth לאפליקציה. האפליקציה תשתמש בבינה מלאכותית כמשאב, כל אחד כמה שמתאים לו ואיך שמתאים לו, ואפל תנהל את האירוע. בנוסף לפרטיות וכו’, יש כאן גם אלמנט כלכלי: אתה לא רוצה שכל אפליקציה תתחיל להתחשבן איתך על שימוש בכוח מחשוב בנפרד. אתה (וגם אם אתה לא, אז אמא ואבא שלך) רוצה שמישהו יעזור לך לנהל את המשאבים באופן יעיל, בטח תחת ההנחה הסבירה שחלק יתחיל לרוץ על החומרה המקומית בלי עלות. האורקסטריישן יהפוך להיות המלך (או אחד מהם…), תתפתח כלכלת בינה מלאכותית לפרטים ולארגונים. במילים אחרות, זה מהר מאד יהפוך לבלתי ניתן לשליטה בלי גורם שיתכלל וכנראה גם יחליט עבורך מתי אתה משתמש באיזה משאב.
כמובן שמוקדם לשפוט וסביר שזה בדיוק מה שיצרני המודלים חושבים לעשות מהצד שלהם, ולכן צפוי מאבק. גוגל מדמיינת, כנראה, שלכל אחד בעולם יהיה ‘חשבון בנק’ של קרדיטי בינה מלאכותית. אפל מדמיינת אותו דבר רק אצלה. הרבה יוכרע לדעתי על השאלה מי מכיר אותך הכי טוב ויכול לספק לך את ה’דף בית’ שממנו אתה יוצא. עד שיחברו איזה צ׳יפ למוח כמו במראה שחורה ולא יהיה יותר מכשיר והתחזית שלי תלך לפח…
כצ׳אט הוא הגו טו שלי כי מבחינת מאגר ידע הוא כנראה הטוב ביותר. הבעיה שהוא טיפש. בדיוק הדבקתי לו הודעת ווטסאפ של כמה מוצרים וביקשתי ממנו ליצור צ׳קליסט לסופרמרקט בגוגל קיפ. התוצאה הייתה שהמוצר הראשון היה צ׳ק וכל השאר בולטים של טקסט. ניסיתי לתקן אותו אבל הוא איבד את זה לגמרי. בתור מתכנת אתה חושב לעצמך - כל מה שצריך לעשות פה זה לתת לו גישה לכמה פונקציות והוא יבין לבד. אירוע לא ברור בעליל.
כמו כן, ישראל היא מעצמת vibe coding
