כאחד שמאוד אוהב מיתולוגיה יוונית בכלל, ואת הסיפור המקורי של הרקולס עם 12 המשימות בפרט - אני לא מסתכל על הגרסה של דיסני כעל אדפטציה לסיפור המקורי.
הרקולס של דיסני זה סרט מיתולוגיה יוווני עם 0 קשר להרקולס המקורי. זה מתחיל בשנייה הראשונה כשרואים שהנמסיס של המקורי, הרה, היא האמא של המצויר וממשיך לאורך כל הסרט.
כמו כן, יצא לי לראות המון אדפטציות להרקולס, והן תמיד היו גרועות בפער, הן מהסיפור המקורי והן המצוייר של דיסני.
אז במצב כזה שאין למצויר קשר - אני לגמרי בסדר עם זה שהיה להם חופש יצירתי והם לא היו כבולים לאלמנטים של המקור. אין לי בעיה שיעשו סיפור על קוסמת גרמניה - גרמיוני שהיא בת למהגרים שחורים והולכת ללמוד בשחוגוורטס, שם היא תתחבר לטרונס וקווירי פוטר. אם זה יהיה איכותי אני גם אצפה בזה. הבעיה שלי היא שמתעסקים לי פה בip שאני אוהב וזכותי כמישהו ששילם להם מספיק כסף להתרעם ולאיים על זה שאני לא אכניס להם כסף על אותו המוצר אם הם מאיימים להרוס לי את מה שאני אוהב.
ספציפית בדמות של הרקולס - חוץ מזה שאני זורם עם החופש היצירתי שלהם - אלים לא אמורים להיראות כמו בני אדם, אז אני לא רואה בעיה בזה שאל נראה כמודל היופי העולמי, לעומת כל היוונים המעפנים.
השוואות בין הספר לסרט, ובין הסרט לסדרה. לא היה לי כוח לחפש תמונות בודדות, וחוץ מזה - אלכסנדרה דדריו פעמיים.
אבל אם כבר מדברים על הדבר הלא קיים הזה - אני חושב שהוא עלה לשירות הסטרימינג HBO MAX (שכבר השתנה שמו ל-MAX, כי טמטום מוחלט), ולא לערוץ HBO. זה בדיוק מה שלא ברור לי בנוגע להפקה של הארי פוטר - תחת איזה כובע היא תנוהל.
אני יפתיע אפילו את עצמי ואגיד הלהקה. לא יודע למה אני אוהב לראות אותו בשנים האחרונות ביום העצמאות סרט שלא הכרתי בכלל עד אד לפני 5 שנים בערך. וכמובן, ספיחס. קלאסיקה של ילדות.
לגבי השאלה השנייה, לא כל כך מכיר את הקולנוע הישראלי אבל אם מורידים את הסטיות והחרמנות של דובר, אז חתונה מאוחרת היה סרט חדשני בקולנוע הישראלי (סצינות שלמות וארוכות שמצולמות בטייק אחד) ושגרם לי לערעור עצמי אמיתי על המושג כיבוד הורים (ערך שהוא נר לרגליי).
ג’נין ג’נין לא ראיתי. לא רואה קולנוע ישראלי ביום העצמאות וחושב שכל סרטי הצבא סטייל חלפון והלהקה הם חרא בלבן ועוד יותר שונא סרטי בורקס. הסרט הישראלי האחרון שאהבתי היה ‘גט’ של האחת והיחידה זכרונה לברכה רונית אלקבץ.
מה שמרשים במיוחד בסדרה הזו הוא הריאליזם שלה. תסריטים לרוב יהיו לא מציאותיים כי… אפעס, צריך לעניין את הצופים ולכן צריך דרמה. בכל סרט או סדרת טלוויזיה שאני מכיר, התגלגלות האירועים היא מאוד לא סבירה והתנהלות האנשים בתוכה היא מאוד מאוד מאוד לא מציאותית, גם בסרטים/סדרות הכי ריאליים שיש.
יורשים יוצאת דופן מאוד בהקשר הזה שההתנהלות של האנשים שם באופן מאוד סיסטמטי מציאותית לחלוטין, ועדיין הצליחו לייצר סיפור מרתק ודרמטי. זה כמובן גם דורש רמת משחק בליגה אחרת ומדובר כנראה בקאסט השחקנים הכי טוב שראיתי מעודי.
