טוב לאחר צפייה, יכול להיות שלא הייתי עושה את הקישור המדובר אם לא הייתי רואה שמדברים על זה.
זה קצת פחות קריטי לי בצפייה מאשר זה שהסרט עצמו היה די מעאפן בעיני.
אני דווקא ראיתי והרגשתי שמנסים לתקוע לי אצבע בעין. אני מודע לזה שהתסריט וההפקה הם טרום השביעי באוקטובר, אבל אין לי ספק שהצילומים והעריכה הושפעו לחלוטין מהעמדה הכלל אמריקאית ובטח ההוליוודית כלפינו במלחמה ובכלל כמדינה.
לגבי הסרט, ניסיתי להיות כמה שיותר ניטראלי. אבל האמת היא, שכנראה לא הצלחתי. אני באמת הרגשתי שהסרט מנסה לפגוע בי כישראלי.
ועדיין, מסכים לחלוטין שהסרט בינוני כשהדבר שבלט אצלי זה חוסר קוהרנטיות משווע בעלילה. כל כך הרבה קווי עלילה ופיתולים שאין להם שום הצדקה. חלקם במקרה הטוב זוכים להתייחסות לקונית בסוף, והרוב פשוט נזנחים מחוסר עניין או במקרה הגרוע מסתיימים בצורה שגורמת לי להרגיש מבוכה. אבל מפאת חשש לספיילר אני לא ארחיב כרגע. אולי בהמשך, אם זה יעניין מישהו פה.
לצד זה, הליהוק מדוייק מבחינתי. ודבר אחד שאי אפשר לקחת מג’יימס גאן זה שהוא מצליח לייצר דברים מרהיבים ויזואלית.
הבעיה הגדולה של dc זה שהם שמו את כל הז’יטונים על גאן והסרט הזה הוא לא רק הסיפתח מבחינתם אלא גם חוד החנית. כישלון שלו ברמת המיקרו זה רוב הסיכויים גם כישלון של המגה- רעיון ברמת המאקרו. וכנראה הם יוותרו כליל על בניית יקום משותף בעתיד הנראה לעין ויעברו לסרטים עצמאיים שמחזיקים את עצמם, סטייל הבאטמן האחרון שהיה המוצר הכי טוב שהם הוציאו מאז הג’וקר הראשון שגם הוא הצליח למרות ואולי בכלל דווקא בגלל שהוא היה מנותק מהיקום הסופר דופר (אין מילה שיכולה להגדיר את גודל) כושל שהם ניסו לייצר.
כן חשוב לזכור, שהקהל והביקורות כן די מחבבים את הסרט. מאוד יכול להיות שזה מהונדס או שרף הציפיות שלהם היה נמוך מלכתחילה. נצטרך לחכות לראות את המספרים בקופות בשביל באמת לדעת אם הסרט הצליח או לא.
בעוד אני יכול להסכים עם חלק מהביקורת, וגם עבורי לראות את הצבא החזק מנסה לכבוש אנשים מסכנים וילדים ישר יצר לי טריגר של מחנאות (קיוויתי שזה רק אני, כי אם זה באמת באינטרפטציה בהוליווד למלחמה ולקונפליקט אוי לנו) אני דווקא הערכתי לא מעט דברים שניסו לעשות פה.
רביע קרא לזה ה"גבר החלש", אבל זה טייק מתבקש על סופרמן שהוא לכשעצמו דמות משעממת וחסרת עומק בעיניי, והוא הצליח לגעת בנקודה שהופכת אותו לדמות שאפשר עוד בטעות לחבב- הנאיביות הבלתי פוסקת. זה הדבר היחיד שמאזן את סופרמן בעולם בו הוא לחלוטין op (לפחות בשלב הזה) והופך אותו לתמונת מראה מול באטמן האנושי, הציני ומוכה הטראומה. זה בניגוד מוחלט לסופרמן ה"אלוהי" והאפל של סניידר מול הבאטמן העוד יותר אפל ושחוק. באטמן נגד סופרמן הרגיש לחלוטין כמו כוס קפה שחור שהפך למאפרה בסוף משמרת בחמ"ל.
על רוב הקסטינג אני מסכים ובעיקר ניקולס הולט כלקס לותר, דווקא פחות אהבתי את הטקסט של לואיס ליין, שהרגיש כמו עוד טייק מודרני מציק על דמות אהובה.
על העלילה אני חלוק. אני כן חושב שהיא הייתה קוהרנטית ומעניינת, אבל לפעמים זה הרגיש שהיא לקחה על עצמה קצת יותר מידי. בסוף נקודת החוזק של כאן זה לשלוט בסיפור מרובה משתתפים, אבל לפעמים נראה שגם שם זה היה יותר מידי (גם הבדיחות אצלו לא תמיד פוגעות אבל שיהיה).
זה שיפור לעומת כמה סרטי קומיקס שראיתי לאחרונה, אבל כאן חייב עוד דמות שתאזן אותו לדעתי.
2 לייקים
על היקום הקודם של dc אין צורך להרחיב (התמונה של לות’ר על הגג “מכריח” את סופרמן לבחור גורמת לי להקיא בפה). הטעות הגדולה מבחינתנו (הצופים חובבי הסרטי קומיקס הניטרליים, ו"המעריצים של סניידר קאט" שאני עדיין בספק גדול שבאמת קיימים כאלה וזה לא מתיחה שפשוט הסתבכה…) זה עצם ההשוואה.
מה שהיה מקודם הוא אסון שאסור להשוות אליו. אסור בכלל להתייחס אליו. בתאכל’ס, צריך פשוט למחוק אותו מהזיכרון.
ההשוואה ההגיונית מבחינתי אמורה להיות בכלל לאיירון מן 1. וכשאני מנסה להשוות אליו אני בספק אם הוא ממלא את ה"סחורה". כמובן שההשוואה צריכה לעבור את כל הסייגים, שביניהם אפשר לטעון שמארוול היו הראשונים בכלל לנסות לבנות יקום שלם. ואפילו אם אני לא טועה הם כבר הגדיחו לעשות והודיעו שייצא סרט(הנוקמים) שינסה לאגד 3 סרטים שונים, עם גיבורים שונים ועם רקע וסיפור שונה יחד (אלא אם אתה מחשיב את האלק, אבל ביניו, מי כן מחשיב?!?).
אפילו אז, ברמת הסרט פר סרט. סופרמן פשוט לא ברמה.
איירון מן 1 הוא סרט קומיקס כל כך קלאסי שעד היום אנשים מתייגים את הטרילוגיה שלו בתור הטובה ביותר בעולם הקומיקס. כנראה שאף אחד מאותם אנשים לא יידע מי הנבל בסרט השני והשלישי.
לאיירון מן אז נבחר כוכב הולייודי בהתרסקות. והיום כשהסיפור הושלם אתה מבין איזה בחירה מושלמת בין שחקן לדמות.
אני מת להרחיב על איירון מן הסרט ובכלל על השפעתו על היקום של מארוול. אבל אני צריך לקום לעבודה בבוקר. אבל כמות המלל שיש לי להגיד היא לא נגמרת. וחזרה לעיקר, סופרמן החדש פשוט לא יכול לעמוד ממולה.
זה בגדול הרגיש כמו פרק מתוך הסדרה המצוירת.
לא צריך להכיר לכם את הדמויות, לא צריך להתרכז במשהו ספציפי, הנה קיא של כל מה שאפשר במכה באחת ביחד עם מפלצת(יפנית?) בתור דובדבן על הקצפת. אפילו חלק המרכזי של העלילה מזכיר לי את הביקורת של קווין סמית’ על סופרמן חוזר של 2006(another real estate scam?).
ויזואלית לא התרשמתי גם האמת.
אני אהיה ממש דל’'פ, אבל נהניתי יותר מאיש הפלדה, ולכל הפחות ויזואלית באטמן/סופרמן היה הרבה יותר מרשים ומושקע(ולא שאני בצד התומכים, כי זו הייתה תקופה קטסטרופלית שלהם).
בשורה התחתונה, הסרט היה חסר עומק, אפילו במובן שאם הייתי אנטי-ציוני לא הייתי מתרגש עבור הג’רנפורים המסכנים שהראו אותם לכמה סצינות בודדות במה שנראה באופן בולט כמו סט מעאפן מלא בחול ועם טיפה גדר הפרדה.
זה בסדר לא לרצות להציג שוב את ה-‘‘אוריג’ין’’ אבל גם אי אפשר להתעלם מהסיפור של 80 דמויות אחרות שנמצאות בסרט.
בכל אופן, הציפיות שלי מלכתחילה לא היו גבוהות ולכן אני בסדר עם ה-‘‘אכזבה’’. אני רק מקווה שגאן והאולפן לא יתישו את מאט ריבס שכן הצליח לייצר יריית פתיחה של יקום קולנועי מעניין. זו הנורה הדולקת האחרונה שנשארה.
לייק 1
המלצה לסדרה שחנקראת “המעון” של נטפליקס. (The residence)
זאת סדרה בלשית עם הרבה הומור. מי שאהב את slow horses יאהב גם את זה.
המעון הוא הבית הלבן. במהלך סעודה נשיאותית עם ראש ממשלת אוסטרליה ופמלייתו, מוצאים גופה של ראש הצוות של הבית הלבן. כדי לפענח את האירוע ולהימנע מתקרית דיפלומטית חמורה מזמינים את הבלש הכי טוב של משטרת וושינגטון.
הבלש הזה הוא בעצם אישה מוזרה יהירה ששמה זיין על הפוליטיקה ועל הפוליטיקאים. זה יוצר הרבה מצבים קומיים כי בבית הלבן כולם חושבים שהשמש זורחת להם מהתחת.
הדיאלוגים מעולים, השחקנים מצוינים למרות שאני לא מכיר אף אחד מהם חוץ מג’אנקארלו אספוזיטו.
לא ממש קשור לכלום, אבל הסדרה על הדרך מראה איך אפשר לשלב נכון שחקנים בני מיעוטים. יש הרבה שחורים וכמה אסיאתים, והם כולם במקום. כי לא מבליטים את צבע העור או גודל העיניים, הם פשוט מתאימים לתפקידים.
2 לייקים
תודה
התחלתי לראות בזכות ההמלצה שלך ומאוד נהנה בינתיים
שנון הרבה יותר מרוב הזבל שיש בנטפליקס בימים אלה
ובנושא אחר - רואה עוד ועוד ביקורות חיוביות על הסדרה החדשה של דקסטר
מישהו פה צופה ויכול לחוות דעה (ללא ספוילרים)?
באופן כללי אני שונא סדרות המשך, זה כמעט תמיד כישלון (המקרה היחיד שקופץ לי לראש כהצלחה - סמוך על סול), ובפרט סדרת ההמשך הקודמת של דקסטר הייתה בינונית מאוד לדעתי
איזה אתה מתכון אוריגניל סין? או מה שהתחיל החודש?
טכנית יש 2 -
- דקסטר: ההתחלה (Dexter: Original Sin)
- דקסטר: התחייה (Dexter: Resurrection)
מניח שהתכוונת לשנייה.
האמת שהסדרה המקורית השאירה בי טראומה, וההמשך שלה (Dexter: New Blood) היה חלש מאוד. ולכן אני לא רץ לצפות באף אחת מהחדשות.
החמאת לה יותר מדי. הייתה סתמית ומיותרת.
בנושא אחר לגמרי -
בעקבות העבודה על הסרט (צפוי להגיע לאקרנים במרץ 2026), התחלתי לקרוא את הספר “פרוייקט הייל מרי”.
הסופר הוא אותו אחד שכתב את “The Martian” (“לבד על מאדים” בתרגום הישראלי, שאיכשהו הפך להיות “להציל את מארק וואטני” כשעובד לסרט).
בינתיים אני נהנה מאוד, ושוקל לקרוא גם את הספר השני אחר כך.
מישהו קרא? קורא?
לייק 1
אני!
קניתי ממש מזמן את הספר בהמלצת חבר וזה נשאר איפשהו באמצע ברשימת הקריאה שלי. ראיתי שיצא הטריילר וכדי להימנע מכל רמז וספויילר, התחלתי לקרוא החודש וסיימתי ממש בשבועיים (בדרך כלל לא מסיים ספרים כל כך מהר).
ספר נפלא, שנון, כתוב טוב ועם הסברים מאוד מופשטים לנושאים פיזיקאיים מסובכים. קצת נאיבי לטעמי בחלקים מסוימים אבל זה מוסיף לנופך האופטימי והחיובי של העלילה אז הייתי בסדר עם זה. בכללי אני גיק של חלל אז נורא אהבתי, ממליץ לך לא לקרוא כלום על הספר ובטח שלא לראות את הטריילר כדי שההנאה תהיה מירבית כי יש כמה הפתעות כיפיות לאורך העלילה.
לגבי “הספר השני”, אתה מתכוון לthe martian שהזכרת? הסופר אנדי וויר כתב שלושה ספרים (השלישי זה ארטמיס) והם לא קשורים בכלל זה לזה אם תהית, אז הסדר לא משנה.
2 לייקים
התכוונתי ל"השני מבין השניים", לא ל"השני כרונולוגית", וכן - הכוונה הייתה ל"לבד על מאדים".
אבל טוב לדעת שיש גם שלישי.
בינתיים אני מאוד אוהב את הספר, ואחרי הרבה ספרים שנאבקתי בקריאה שלהם, פה המצב הפוך - אני משתדל למרוח את הקריאה שלו כדי לא לגמור אותו ביום אחד. לא יודע כמה זה יחזיק מעמד.
לייק 1
גם אני קראתי. זה אחלה ספר, ממש לא בזבוז זמן, אבל זה לא ספר שהשאיר אותי עם פה פעור.
יש כמה שכן בז’נר מדע בדיוני, אולי אכתוב פה מתישהו.
2 לייקים
מה זה “אולי”? תכתוב!
עזוב אותך מלנסות לנחש ואז לבאר לנו את המצב הפיננסי של ברצלונה, זה בזבוז זמן. יותר קל להבין איך חורי תולעת וגשר איינשטיין-רוזן עובדים.
קדימה, להמליץ.
לפי סדר אקראי, ספרי מדע בדיוני, פנטזי והיסטוריה אלטרנטיבית שאני מאוד אהבתי.
אני מבדיל בין הספרים האלה לבין ספרים אחרים שמעבירים את הזמן בכיף, אבל אין חשק לקרוא אותן שוב. הייל מארי שייך לקטגוריה הזאת.
Hyperion של דן סימונס
Criptonomicon של ניל סטיבנסון
משחקי הכס - הסדרה מצוינת ברובה, אבל הספרים עוד יותר טובים
סיילו - הסדרה מצוינת, אבל עברה איבוד מאסיבי לעומת הספרים. לספרים יש סיפור משלהם, והם מצוינים.
בעיית שלושת הגופים - הספרים פשוט וואו. שונים מאוד מהסדרה.
המשחק של אנדר - ספר מדהים, סרט חרא
speaker for the dead של אורסון סקוט קארד - ההמשך של אנדר, ספר מעולה בפני עצמו ושונה מאוד מהראשון.
גאולתו של כריסטופר קולומבוס של אורסון סקוט קארד - היסטוריה אלטרנטיבית שגורמת לך לחשוב.
calculating God של רוברט סוייר - מזכיר לא מעט את “הייל מארי” , אבל יותר פילוסופי משהו.
מדריך לטרמפיסט בגלקסיה
Ubik של פיליפ דיק - ספר קשה לעיכול. לא נראה לי שאקרא אותו שוב, הוא קשה מדי
Spin של רוברט צ’ארלס ווילסון - קראתי ממש לא מזמן בפעם השניה, עדיין מצוין.
Enemy Mine - קצת ישן ונאיבי, אבל יש הרבה ראיונות שגורמים לעצור ולחשוב טיפה. יש גם סרט לא רע בכלל מ 1985.
לרוב הסופרים שהזכרתי יש עוד ספרים ששווים קריאה.
הסופרים שאני אוהב ולא הזכרתי, כי לא עלה לי לראש יצירת מופת שלהם - היינליין, סילברברג, ואן ווגט, שקלי, אולדיס, נייבן, לם, טיילור,איאן באנקס, מייקל קרייטון.
4 לייקים
חרא של ספר, לא יודע על מה אתה מדבר 
2 לייקים
את הסדרה של בין, פטרה ופיטר קראת? כל ענייני הצל של?
קראתי את “הצל של אנדר” ו"הצל של ההגמון", ופרשתי בשיא.
קראתי חלק, התחיל טוב ואז דעך ואיפשהו נמאס לי. זאת לא יצירת מופת, סתם ניצול של ספר ראשון ענק.
speaker for the dead שונה ויצירת מופת בפני עצמו. לא עוד קרבות ואמביציות, אלא עולם חייזרי מוזר בו גם חיים אנשים וכיצד הם מתקשרים זה עם זה.
על טעם וריח…
אם אתה אוהב סיינס פיקשן, תעבור על הרשימה שלי, אחר כך תסתכל על מה כל אחד ואולי תמצא משהו מעניין.
אני ממליץ למישהו מהעבודה עם טעם שונה, בינתיים חוץ מספר אחד הוא הודה לי מאוד.
דימה אני 100% בטוח שאנדר היה ציני לגבי הדעה השלילית שלו על המשחק של אנדר.
4 לייקים
4 לייקים
חחח לא קלטתי.
נרשמתי לקורס לשיפור חוש ההומור אצל צ’טגיפיטי
6 לייקים