דימה לוקח בדיחות מילולית זה אחד מז׳אנרי ההודעות האהובים עליי.
(באהבה כמובן)
3 לייקים
4 לייקים
בסדר, מגיע לי.
אבל יש למישהו המלצה לספר מדע בדיוני משובח?
‘חולצות אדומות’ של ג’ון סקאלזי מעולה בעיניי.
לייק 1
פנטזיה ולא מד"ב, אבל קראת ספרים של ברנדון סנדרסון?
לגבי spin, גם אני מאוד אהבתי. ראיתי שיש לו ספרי המשך שלא תורגמו לעברית - קראת? איך הם?
לגבי סיילו - ראיתי את הסדרה ואהבתי את הרעיון. הסדרה הייתה עמוסה בקווי עלילה זניחים ולא מעניינים, בעיקר בעונה הראשונה. אחרי כן, קראתי את הספר והבנתי שכל השומן העודף הוא המצאה של הסדרה. הקטע עם מנגנון הfail safe הוא המצאה נחמדה, אבל זהו פחות או יותר.
גם פה קראתי רק את הראשון (כי רק הוא תורגם) - איך ההמשכים שלו?
הגעתי ללקרוא גם את היפריון, אחרי המלצה פה לפני כמה חודשים, “למרות שזה מד"ב…”, ואני מבין את הלמרות. בינתיים הסיפורים טובים אבל יש קטע מתיש לספרי מד"ב, אולי בעיקר לישנים כאלו, להפציץ את הקורא במונחים מומצאים ואובר פרטי מימוש של טכנולוגיות. זה רעש בעיניי. וקריאת תרגום בעברית לא מוסיפה לעסק
לייק 1
לא קראתי. אני לא אוהב פנטזיה. גם את שר הטבעות לא צלחתי.
דרקונים וקצת קסמים במשחקי הכס זה הגבול שלי מבחינת פנטזיות.
כמובן קראתי. לטעמי הרבה יותר חלשים ואין קשר ישיר לספר הראשון.
סיילו מצויין לאורך כל הטרילוגיה. השומן העודף עליו אתה מדבר כנראה לקחו מהספר השני. בספרים הכל מתחבר בסוף, וכל קווי העלילה שנראים לא קשורים, מתחברים .
למשל , בסוף הפרק האחרון של עונה השניה מראים לנו שיחה מוזרה במסעדה. איך זה קשור לסיילו בכלל? אז קשור, תאמין לי.
נחמד, אבל לא הייתי מכניס את הספר ב 10 הכי טובים במדע בדיוני.
אני קורא עכשיו factoring humanity של רוברט סוייר, פעם שניה אחרי הרבה שנים.
אוהב מאוד את הסופר הזה. הוא משלב מדע בדיוני לא מופרך עם דמויות אנושיות שאני יכול להתחבר אליהם. אין אצלו גיבורי סופר על, אין חלליות שמפוצצות כוכבים, רוב הספרים מתרחשים כאילו בעוד 10-20 שנה כשיש איזשהו פיתוח טכנולוגי חדש. אנשים כמונו נקלעים לסיטואציות שבן אדם נורמלי יכול להיקלע, ואיך הם מתמודדים עם זה. הדמויות מאוד אמינות ואני אוהב את זה.
בדיוק כמו הגיבורים של הספרים של אנדי וייר, רק לסוייר יש הרבה ספרים.
מעולם לא ראיתי את הסנדק 3. והרבה זמן עבר מאז ראיתי את 1 ו-2.
בסופש האחרון עשיתי מרתון הסנדק. באמת לא יאמן איך שני הסרטים הראשונים עומדים במבחן הזמן. העלילה, הטקסטים, הדמויות, המשחק. הכל ספוט און ובול בפוני.
ואז סוף סוף התחלתי את השלישי, ידעתי מראש שהוא לא אמור להיות ברמה, אבל וואו לזבל כזה לא ציפיתי. לא הצלחתי להחזיק יותר מ-45 דקות. אני רואה את אל פאצ׳ינו מנסה, אבל באמת לא ברור מה זה החרא הזה.
חבל מאוד.
2 לייקים
יצאתי עכשיו מ"קרב רודף קרב". תפנו לעצמכם 3 שעות ולכו לקולנוע. זה כל כך כיף
@dmitrys (וכל האחרים שזה מעניין אותם, שלא תגידו שאני עושה פה איפה ואיפה) סתם שתדע שלכבוד העונה החמישית של “סוסים איטיים”, ולכבוד זה שהתחלתי לפני כן לקרוא את הספר החמישי והבנתי שהזיכרון שלי צריך לעבור ריענון, אני צופה שוב בעונות 1-4.
כרגע אני באמצע השלישית, זו שיחסית פחות טובה, והדעה שלי לא רק שלא השתנתה אלא התחזקה - זו אחת הסדרות הטובות, ובעיקר הכיפיות שיש בטלוויזיה. כולם אדירים, אבל גארי אולדמן בליגה אחרת לגמרי, והוא אחד השחקנים הגדולים שיש ושהיו.
ובקבלת תואר האבירות שלו, לפני כמה חודשים, התפקידים היו צריכים להיות הפוכים. הנסיך וויליאם צריך לכרוע ברך בפניו -
4 לייקים
מסכים לגמרי עם התשבוחות לסדרה ולגארי אולדמן.
יש מעט מאוד סדרות טובות שמשלבות הומור ואקשן. זה ז’אנר שחסר בו איכות.
לייק 1
בקשר לגארי אולדמן וג’קסון לאמב -
לא יודע אם שלחתי את זה פה, אבל גם אם כן, תמיד שווה לחזור לזה -
לייק 1
אחחח כמה אני אוהב אותו.
חלק קטן מראיון נהדר עם אמן עצום.
לייק 1
ראיתי שני פרקים מהעונה הראשונה ונרתעתי מהקייס הWOKE-י שחקרו שם. הם משחררים מזה? שווה להמשיך?
ממש לא סדרה ווקית. בנוסף - הרבה פעמים מה שבאמת קורה שונה ממה שנראה בהתחלה.
לייק 1
דעתנו על הפרק הראשון של הסדרה “אור ראשון”?
בעיני קשה מאוד לצפייה (סימן שזה עשוי טוב?), שני רק לתיעוד של הדבר האמיתי:
ראיתי אותו, ה pacing שלו טוב, פשוט לא הבנתי מה הוא מנסה להעביר. הוא פארודי? מסר אולטרא שמאלני? אני פשוט שנאתי את כל הדמויות שם.
פארודי… מגחך על 2 ה"צדדים". אבל עזוב את הסיפור, הסרט פשוט אדיר
לא היה נעים לי לכתוב את זה בת’רד של המלחמה וכדומה: הסדרה אור ראשון המספרת את הסיפור של השבעה באוקטובר מזווית של ארבעה גיבורים - מי ראה והאם אתם “בעד או נגד?”.
אני לא אחד שרואה הרבה-הרבה סדרות, מאז ימי יהודה לוי-סער פדידה ב"אלופה", אז אני לא יכול להגדיר את עצמי כאחד שמבין. ועדיין הפריים שם של האמא שלא מבינה שהיא ‘שולחת את הבן שלה למות’ - תקוע. המבט שלה. ומסתבר שזו השחקנית מהבורגנים לפני 20 ומשהו שנה, זו ששרה נהדר את “לא קלה דרכינו”.
מה אומרים בעצם על הסדרה? כמובן שיש בה דמויות ושחקני על כמו חן אמסלם, ישראל אטיאס, רותם סלע ועוד, דמויות סימפטיות ומוכרות. היא “מספרת סיפור” החוצה, עוזרת כביכול נגד ההכחשות ונגד כל הטמבלים שעוצמים עיניים.
מצד שני אמא של קשת ז"ל שנרצח במסיבה בנובה טוענת שזה לא הזמן כשהחטופים עדיין לא חזרו, כשהמשפחות מתאבלות, שזה כל כך סמוך לשבעה באוקטובר (לשנתיים), שאנשים “עושים הכל בשביל רייטינג וקסם ופרסום” וזה רומס אותן.
מזהה לחלוטין עם ההוביטים. כך בדיוק אני הרגשתי באמצע העונה הראשונה. מאז נטשתי לחלוטין. נזק מוחי.
קרע אותי מצחוק