תפריד בין איכות הביקורת, לבין “הזכות” של מישהו לבקר סרט, גם אם הוא לא מעריץ של חומר המקור ומומחה גדול לז’'אנר.
בעיני אם אתה רוצה לבקר תחום מסוים אתה צריך לעשות מאמץ מסוים וללמוד אותו. אם הוא היה אומר לא אהבתי את הספר אבל אני מבין במדע בדיוני . לא היה לי בעיה. אבל הוא גם לא מעריץ של הספר וגם לא מבין במדע בדיוני.
שיתן למישהו שכן מבין.
ושהוא מפיל על הסרט לטעמו את כל הרע של הוליווד, זה בעיני ניתוק מוחלט כי לטעמי מבקרים כמוהו הם אחת הרעות הכי קשות של הוליווד היום.
מה זה “מאמץ מסוים”? מי שרוצה לבקר את סרטי “שר הטבעות” חייב לקרוא את הטרילוגיה? וגם את “ההוביט”? ומה עם “הסילמריליון” או “סיפורים שלא נשלמו”? גם אותם? ומה עם ספרי פנטזיה אחרים? לקרוא גם אותם לפני שמבקרים את “שיבת המלך”?
ומה לגביי “המטריקס”, “המשחק של אנדר”, כל הסרטים מבוססי הקומיקס, ובעצם כל סרט שמבוסס כל חומר מקור כלשהו או שייך לאיזשהו ז’אנר מובהק - מה זה אומר “לעשות מאמץ מסוים” לפני שאני כותב ביקורת? ולמה בכלל אני צריך להעריץ את סדרת ספרי אורסון סקוט קארד, כדי לבקר את הסרט “המשחק של אנדר”? אני לא יכול להבין לבד שזה סרט גרוע?
מעבר להשוואה לחומר המקור, יש: צילום, בימוי, תסריט, קצב, עריכה, ליהוק, משחק וכו’. אפשר להתייחס אליהם גם כשבאים לסרט בלי ידע מוקדם בפיתולי העלילה.
כמו שכתבתי “מאמץ מסוים” אם מבקר מסוים מבקר את סרטי שר הטבעות. אני מצפה שאותו מבקר לפחות יהיה לו מושג על הסרטים הראשים. אבל אל תתעלם מהחלק השני. וזה שהוא אמר “הוא לא מבין גדול במדע בידיוני”.
אם לדוגמה ,אתה מבין בספרי פנטזיה אבל לא קראת ספר מסוים בתחום אז אני יכול לקבל. הוא לא כתב אני לא מבין בחולית אבל מבין במדע בידיוני. הוא לא מבין את הספר ולא את התחום.
אבל הלואי שזה היה הבעיה הכי גדולה שלי בביקורת שלו. לא מפריע לי שהוא לא אוהב את הסרט (אני ראיתי ואהבתי אומנם לא יצירת מופת אבל עשה את העבודה) זה לגטימי לא לאהוב את הסרט. אבל שהוא כותב לי שהכוכב הראשי הוא לבן מידי וכל הרע של הוליווד בסרט הזה. זה מה שמעצבן אותי הכי הרבה בביקרות שלו.
אבל לא התעלמתי מהחלק השני. התייחסתי אליו בכל אחת מהתגובות שלי.
ולכן כתבתי -
אתה לא צריך לקרוא את כל ספרי הפנטזיה, חוץ מאחד (ואם החסרתי יותר?), כדי לכתוב ביקורת על שר הטבעות, כמו שאני לא צריך להיות מבין גדול במדע בדיוני, כדי לכתוב ביקורת על חולית.
אני יכול להיות מבקר חרא גם אם אני המומחה הכי גדול בתחום, וזה גם יכול לעבוד לגמרי להיפך.
אבל שאלה אחרת - קראת ביקורות שלו בעבר? ומה חשבת עליהן?
זה הבעיה שאני משום מה קורא את רוב הביקורות שלו על סרטים (סרטים פרופיל גבוה) והוא פשוט מתחזה למבקר סרטים.
תבדוק אותי. אני יתן דוגמה את הטראש הWOKE הבלתי נסבל של הריבוט של המלאכיות של צרלי החדש הוא אהב. למה כי זה סרט “אנטי פטרכיליה גברית” ולא כי הוא חשב שזה מצחיק או משעשע. אז זה מבקר רציני?
אני צריך לכתוב יותר? אני יכול , הוא גם אהב את השליחות הקטלנית החדש . אני צריך להוסיף?
ושהוא מבקר את הסרט כי הכוכב הראשי שלו לבן מידי לטעמו. זה בסדר? אם הייתי כותב על סמואל אל גקסון שהוא “שחור מידי” זה היה בסדר?
נ.ב הוא פעם ביקר איזה סרט ישראלי לילדים שנעשה שהופץ ביהודה ושומרון בגילל שהסרט הזה לא ביקר את “הכיבוש” אני מזכיר סרט לילדים. @Aragones עד לזה.
אז אם הביקורות שלו כל כך מעצבנות אותך - למה אתה ממשיך לקרוא אותן? שואל ברצינות. למה להכניס את עצמך לפינה הזו?
תמצא את 2-3 המבקרים שאתה אוהב לקרוא/לשמוע/לראות, ותמשיך איתם. וגם אם לא - למה להמשיך עם ההוא שאתה שונא?
יש לך המלצות? שמח לשמוע. לא בציניות . באמת מחפש. “מאה בקולנוע” אני חושב שזה השם. זה המבקר היחיד בארץ שאני אוהב לקרוא אותו.
ובגדול מרוב הביקורת שלו אני רק צוחק. הביקורת הזו ממש עיצבנה אותי. אבל הבעיה ש"אבנר שביט" זה לא מקרה בודד. זה מחלה של רוב תקשורת הפנאי במיינסטריים.
בגדול מאוד אוהב את כריס סטאקמן, אבל לא מזמן הוא החליט לעבור לצד השני (ולביים סרטים), והפסיק כמעט לגמרי עם הביקורות. כשיעלו לי עוד, שמשום מה נשכחו לי עכשיו, אשתף.
בכל מקרה, זה גם תלוי בסגנון הביקורות שאתה אוהב. יש כאלו שנותנים ביקורת של 5 דקות, מהירה עם מלא חיתוכים ומשפטי מפתח, ויש כאלו שמנתחים מכל הכיוונים ונכנסים לפינות חשוכות. יש מעלי תיאוריות, ויש כאלו שמתמקדים בפשט וזהו.
אתה מכיר את הבחור שכותב “מאה בקולנוע”? מבחינת המלצה אני מתכון.
“מכיר”. פה ושם כמה חילופי דעות במסנג’ר, אבל קורא אותו מידי פעם. מודה שלאחרונה פחות, אבל זה לא הוא, זה אני.
@Eyal , אומנם אני מבין את המסר של את מנסה להעביר לגבי “זכות” של אנשים לבקר סרטים, אבל אני חושב שזאת נהייתה תופעה מזעזעת של EVERYONE’S A CRITIC בימים אלה. אומנם אפשר לחשוב באופן קפיטליסטי טוטאלי ולהגיד “אם הוא טוב הוא יחזיק ואם לא אז לא”, אבל בגלל הרשתות החברתיות והיעדר המחקר של הקהל באשר הוא זה הופך להיות משהו שסתם מייצר נזק עבור סרטים לדוגמא, אבל אני חושב על זה בעיקר בהקשר של מסעדות שממש חיות מכל המלצה (כמובן שאפשר להבדיל באופי הביקורת בין שני התחומים).
אני חושב שגם הרשתות החברתיות צריכות לייצר סימון או הבדלה בין אנשים שהם אשכרה מבקרים רציניים, או לפחות לתחום לפי תחומי עיניין. כאנשים פרטיים לצורך העיניין אנחנו כן צריכים לחפש המלצות טובות יותר ולדעת איפה המגבלה התפיסתית עבור כל מבקר. אני לדוגמא מאוד אוהב את ה- CRITICAL DRINKER (שמעולם לא טען שהוא למד את התחום, אלא בעיקר מבקר תחומים אותם הוא ממש אוהב כמו פנטזיה קומיקס וכ’ו ולא סרטים מז’אנרים שלא מדברים אליו), וכמעט תמיד אני מצליח להבין את הפרספקטיבה שלו, אבל לפעמים הוא עסוק מידי בלא לאהוב את המסר הפוליטי שמנסים לדחוף לפרצוף מאשר בתוכן שלו.
לייק 1
אני מת על CRITICAL DRINKER , לדעתי הוא מס 1 ביוטיוב. אבל הביקורת היחידה שלי עליו שלדעתי הוא וכמו רבים בצד של “הפאנדום” שאני מזדהה איתם מאוד, התחילו להתאהב יותר מידי בלהיות אנטי ושלילי רואים את זה בבירור על הסרט החדש של מארוול זה עם הסינים חח ששכחתי את השם.
דרך אגב אם החזרתי לחיים את הדיון על קולנוע:
אלק בולדוין ירה למוות בצלמת ופצע את הבמאי. טרגדיה. מזכיר את המקרה של הבן של ברוס לי שגם נהרג בשוגג מירי.
אין בעיה. אני לא טוען שכל אחד יכול להיות מבקר, וממש לא טוען שכל אחד צריך לבקר. מה שאני כן אומר, שצריך לעשות את ההבחנה בין התוכן של הביקורת, לבין המבקר והידע שלו. מבחינתי שילד בכיתה ג’ יכתוב ביקורת על “סליפרס”. זו ביקורת טובה באיכותה? מעולה. היא לא? אז היא לא תורמת לי פחות מביקורת ברמה נמוכה של דוקטור לקולנוע, עם התמחות במדע בדיוני, על סרטי “חולית”.
זה שדוחפים לכל ביקורת שנייה (וגם לכל סרט וסדרה) אג’נדות - ידוע, וגרוע. אבל לזה בדיוק אני מתכוון ב"תוכן".
האם צריך “לסמן” מבקרים טובים יותר ברשתות החברתיות? לא יודע. נושא לדיון. אני חושב שזה לא רעיון טוב גם מבחינת טעם (אתה חושב שמבקר x הוא טוב, אני אחשוב שלא), וגם כי ברור לי מי יתוייג כ"מבקר איכותי", בהלך הרוח של ימינו. רמז - זה לא קשור לרמת הביקורת על הבימוי, התסריט או המשחק.
לייק 1
הבן אדם גאון. ביי פאר המבקר הכי טוב שאני מכיר. הביקורת הצינית שלו על קפטן מרוול זה אחד הדברים הכי גאונים שאי פעם ראיתי.
ברור שהוא שונא את האג’נדות שכולם דוחפים היום לכל סרט. אנשים כמו אבנר שביט חושבים שסרט הוא טוב או “חשוב” לפי כמות הצבעים של השחקנים, לכמה יש נטיות מיניות שונות וכמה הנשים הן stunning and brave או אם הן strong independent women.
הפיסי זה סרטן שהורג כל חלקה טובה והשיכור אוהב להצביע על על הפרופגנדה הזו.
בן אדם מבריק. אגב, הספרים שלו לא רעים בכלל.
3 לייקים
הרעיון של לסמן מבקרים ברשתות החברתיות זה איום ונורא. אבל עושים את זה למעשה כבר עכשיו ברשתות החברתיות . אומנם, לא למבקרי קולנוע אלא למי שמסומן שלא לגטימי בעיני השליט.
מי יחליט מי זה מבקר טוב? ומי זה מבקר רע? ואיך לסמן? צוקברג. לא תודה.
אבנר שביט הוא הבעיה הקטנה בתמונה יותר גדולה. אם הוא היה אחד ממאה. אז הייתי צוחק. אבל תשימו לב לכל מבקרי הקולנוע במינסטריים. גם של YNET למשל. אותו דבר כמוהו. כאילו עשו אותם באותו מפעל יצור.
אני מאוד אוהב את הדרינקר, אבל הוא מפרגן יותר מידי לסרטים שלא פועלים לפי האג’נדות במיינסטרים של הוליווד גם אם הם אובייקטיבית מזעזעים, ביקורת שעולה לי לראש ישר זה על מורטל קומבאט החדש שגם בתור מי שכביכול גדל על הפרנצ’ייז מגן חובה בערך התקשה לראות אותו כי הוא היה רע בכל הרבה אספקטים, ומנגד הדרינקר פירגון לו ופשוט לעיתים נפנף בקלות מידי דברים רעים בסרט. למרות הכל, רוב הזמן אני נוטה להסכים איתו.
לא ראיתי את מורטל ישן וגם לא את החדש.
אבל הטענה העיקרית של אלו שאוהבים את הסרטים האלו , ואני גם אוהב את הסגנון הזה, זה שיש סרטים שהם מה שנקרא “popcorn movies” שאנשים לא אכפת מהאיכות או המסר ובאים רק בשביל איזה שעה וחצי של לצחוק ולהנות. וזה הנקודה שלו. שאתה לא יכול לבקר סרט כזה בלי להבין את זה. וזה מה שהרבה “כביכול מבקרים מקצועים” מפספסים.
דרך אגב אחת הביקורת שהוא חטף על זה חזק ובצדק גמור, זה הביקורת על הסרט החדש של גודזילה שברור לכל מי שצפה בביקורת הזו שלו שאין לו מושג על סרטי מפלצות יפאנים. וכמו שכתבתי , הוא התאהב יותר מידי בפוזה השלילית והתחיל לבלבל את המח שאין עלילה ובלה בלה בלה והוא חטף חזק על זה.
אבל מסכים עם רביע במאה אחוז. הוא אדיר. מס אחד ביוטיוב.
לייק 1
בתור חובב של הסידרה המצוירת מחזק!
מדהים שהם לא לומדים לקח מזה וגם אף פעם לא ילמדו…
לייק 1