אני ממש מקווה שיש משהו שאנחנו לא יודעים ועוד נאכל את הכובע (AKA כניסה לרפיח או פתיחת חזית צפונית) אבל אם לא, אז מדובר בהתקפלות שאי אפשר לתאר בכלל עד כמה היא עצומה.
ביידן מתעקש להיות זה שחתום על סופה של המדינה היהודית. העיקר שהשמאלנים בתקשורת יספרו לי שהוא הציל את ישראל. להקיא עליהם.
לפעמים אני מסתובב ברחבי הארץ, ולא מבין איך קרה שיש רחובות ואתרים שלמים בישראל, שקרויים על-שם קולוניאליסטיים בריטיים ששלטו כאן - גנרלים, פקידים בכירים וכו’ - שעשו לנו הרבה הרבה יותר נזק מתועלת. איך ישראלים ציוניים יכלו להיות עיוורים כל-כך ולהחליט שכדאי להנציח במדינה הריבונית שלנו שמות של אימפריאליסטיים זרים שפגעו לא מעט במפעל הציוני.
כן צריך לקחת בחשבון שלגנץ אין שום תפקיד, חוץ מלהיות עלה תאנה בקבינט שלא קיבל החלטה כבר כמה חודשים. אני לא מצפה ממנו לכלום, בניגוד לסמוטריץ’ גלנט או ביבי שגם מהם אני כבר לא מצפה לכלום, אבל במדינה נורמלית הייתי צריך.
אני לא צופה בטלויזיה בדרך כלל ובטח שלא בחדשות, לאחרונה באתי לארץ לבקר את אחי ואצלו כל היום ( כשלא משחקים בps) פתוח חדשות לפעמים 12 לפעמים 14.
אני חייב להגיד שבסיוטים הכי גדולים שלי לא חשבתי שהמצב כזה גרוע. הרמה של מה שמראים פה בטלויזיה עלובה כל כך שזה מחרפן אותי.
מי לעזעזל צופה בדברים האלה ומצליח להשאר אדיש לעובדה שאין מצידם טיפת מאמץ להסתיר את זה שהכל הצגה למען רייטינג, שהם מתנשאים על הצופה וחושבים שהוא כל כך סתום, רגשני, ושקוע בפוזיציה שהם יכולים למכור לו שתן בשקית והוא ילקק את זה ויחשוב שזה אסקימו לימון?
לא משדרים שום דבר שהוא לא פרופוגנדה למתחילים או תכניות ריאלטי מלאות בתוכן feel good ברמה של תרגיל קורס א’ בתקשורת המונים.
מתבייש שזה מה שקורה פה (לא שאני חושב שיותר טוב במקומות אחרים).
מקצוע העיתונות מת.
פרשנים (לכל סוגם) הם מקסימום ברמה של טוקבקיסטים מבארסהמאניה.
המערב מתפורר.
אני מסכים חלקית.
עדיין יש עיתונאים הגונים וסתם משליפה יש את קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן.
הבעיה שהם לא מושכי רייטינג (בטלוויזיה, ברדיו הם נראה לי הכי מואזנים).
מי שמופיע בטלויזיה הם פובליציסטים בתחפושת של עיתונאים.
מעניין, אני אחפש לקרוא אותם לראות מה אני חושב עליהם.
בגדול הנחתי מראש שבטח יש בודדים שעוד יש להם יושרה קצת אבל אני דיברתי על התדרדרות התחום כולו כמגמה.
גדי אייזנקוט ממשיך בצעדי ענק לכיוון להיות אחד מהפוליטיקאים השנואים עלי ביותר. אני תוהה אם הוא לא מזהה בעצמו את הצביעות והסטנדרט הכפול הקיים בתוך ההודעה שלו עצמו או שהוא סתם פוליטקאי ציני עם כוונות רעות.
הניסיון של התקשורת הישראל לצבוע את ההתנגדות מימין לביבי לעסקה והאיומים להפלת הממשלה כ"סחיטה באיומים" ו"שיקולים פוליטיים" הוא נאלח ומביש. הפעם, בשונה ממקרים אחרים, לא מדובר בשיקולים פוליטיים צרים אלא להפך - מדובר במימוש מדיניות. יש כאן ויכוח אידיאולוגי חשוב מאין כמוהו עם השלכות עצומות על עתיד המדינה, וגדי אייזנקוט - בין אם הוא מכיר בכך ובין אם לאו - שייך לדעת המיעוט.
ההודעה הזו מזלזלת באינטליגנציה של הציבור, ואני מאוד מקווה שלא בצדק ושהציבור לא קונה את זה. מה שבטוח זה שהתקשורת הישראלית האיומה קונה את זה.
מעבר לבדיחה שנמצאת מאחורה עם כאפייה ועם חולצת בטן, שלא הייתה שורדת שתי דקות בעזה היקרה לה כל-כך, הבדיחה היותר גדולה שמקדימה נשאה נאום שבו היא מבקשת סיוע הומניטרי לפלסטינים המסכנים הרעבים שבעזה -
.
.
.
סליחה, טעות שלי. בנאום היא דורשת סיוע המוניטרי, ל…סטודנטים שהשתלטו על האוניברסיטה והתבצרו בפנים, ובינתיים קלטו שאין להם איך להחזיק את עצמם.
אשכרה למדו את השיטות מהחמאס עצמם - קודם תתקוף, תכבוש, תהרוס, תחמוס - ואז תתקרבן ותבוא אל זה שתקפת בדרישות שיעזור לך לעמוד על הרגליים.
ממליץ בחום גם על הטור הזה של סטודנט ישראלי שלומד כרגע באחד מקמפוסיהיוקרה בארה"ב, עם כמה תובנות מעניינות על המצב, וגם הוא קושר בין ההגות הפוסטמודרניסטית ששומטת את הקרקע מתחת לקיומה של אמת, לבין הטרלול והדיסוננס המטורף שאנחנו רואים בעולם המערבי כיום.